ישמח משה

א והיה המקום אשר יבחר ד' וגו' (דברים יב יא). מה שנקרא בית המקדש בית הבחירה, מלבד הפשוט שהוא המקום אשר בחר לו לשכן שמו שם, גם לזה כיון השם הזה, כי זה המקום אשר מלאכי השרת אינם זוכים לו בעת המובחר, כמו שדרשו (ירושלמי יומא פ"ה ה"ב) וכל אדם לא יהיה כו' (ויקרא טז … להמשך קריאה

א לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום איש כל הישר בעיניו (דברים יב ח), כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה (דברים יב ט), ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר ה' אלקיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל אויביכם וישבתם בטח (דברים יב י). על פי כי הבטחנו ית"ש שכאשר נשוב אליו … להמשך קריאה

א בילקוט שמעוני פרשת ראה (ילקו"ש רמז תתע"ו) רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר, מי לחשוך שאמרה תורה (דברים יא כו) ברכה וקללה, (דברים יא כז) את הברכה אשר תשמעו, (דברים יא כח) והקללה אם לא תשמעו, כיוצא בדבר אתה אומר (משלי יח כא) המות והחיים ביד הלשון ואוהביה יאכל פריה, אוהב את … להמשך קריאה

א והנה מה שנאמר כן בהברכה אשר תשמעו (דברים יא כז), ובהקללה אם (דברים יא כח). נ"ל על פי דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא (קידושין ל"ט ע"ב), רק דהשכר הוא על דרך יעוד הבא לטהר מסייעין לו (שבת ק"ד ע"א), והנה אם הוא דרך שכר כגון משלם לשונאיו כו' (דברים ז י), אין זה ברכה … להמשך קריאה

א ראה כו' (דברים יא כו). יש להבין דמתחיל בלשון יחיד ראה, ומסיים בלשון רבים לפניכם היום. ונ"ל על פי המבואר בש"ט כי למעלה כל הנשמות ישראל כיון שאין גוף המבדילין, הם נחשבין לאחד, וכמו שכתוב במדרש שמואל במשנה (סנהדרין צ' ע"א) כל ישראל על פסוק (ישעיה ס כא) נצר מטעי. וזה שאמר הכתוב ראה … להמשך קריאה

א מדרש (דב"ר פ"ד א') הובא בספר נחלת עזריאל, רבנן אמרי אמר הקב"ה לא לרעתכם נתתי לכם ברכה וקללה, אלא להודיעך דרך טובה שיבחרו אותה כדי שיטלו שכר, מנין ממה שקרינו בענין ראה אנכי (דברים יא כו), עד כאן. והוא תמוה דמהיכי תיתי דברכה יהיו לרעה, ועוד שאר תמיהות. ויתפרש על פי מה שכתבתי על … להמשך קריאה

א במדרש (ילקו"ש רמז תתע"ה) ברכה וקללה למה נאמר (דברים יא כו), לפי שנאמר (דברים ל יט) את החיים ואת המות נתתי לפניך הברכה והקללה, שמא יאמרו ישראל כיון שנתן לפנינו הקב"ה שני דרכים, נלך באיזה מהן שנרצה, תלמוד לומר ובחרת בחיים, עד כאן. והנה בגוף הדבר שתמוה מאד לכאורה, דמי פתי יסור הנה לומר … להמשך קריאה

א ראה אנכי נותן לפניכם היום כו' (דברים יא כו), את הברכה אשר תשמעו (דברים יא כז). פירש רש"י (ד"ה את) על מנת שתשמעו, עד כאן. והנ"ל דקשה לרש"י מה ראה דקאמר, יאמר הנה לכם ברכה אם תשמעו, והקללה אם לא תשמעו, וממילא יראו דנותן ברכה וקללה. ועוד למה דייק לומר אנכי. וגם תיבת היום … להמשך קריאה

א הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכיהו וארביהו (ישעיה נא ב). על דרך האלשיך כי אתם בן הא הא כי הא לכם זרע (בראשית מז כג), ר"ל על ידי שנתן הא לאברהם ושרה העמידו תולדות והבן, ושמא תאמר לפי זה למה מותר לקרא שרי ולא אברם וכן יעקב, והתירוץ כי … להמשך קריאה

א בהפטרה (ישעיה נ' א) כה אמר ד' איזה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה. הנך שני תיבות אשר שלחתיה, הוא שפת יתר דהספר כריתות הן הן השילוחין. והנ"ל בזה, בהקדם דבריש קידושין ב' ע"א מקשה הגמרא מאי שנא הכא דתני האשה נקנית, ומאי שנא התם (קידושין מ"א ע"א) דתני האיש מקדש, רש"י שם האיש מקדש … להמשך קריאה

א למען ירבו ימיכם וכו' כימי השמים על הארץ (דברים יא כא). וקשה א', הא דרשו (שבת דף ק"ה ע"ב) בזקינים אשר האריכו ימים אחר יהושיע, ימים האריכו ושנים לא האריכו, ואם כן ח"ו גם כן נימא כן (ועיין שם בגמרא). ועוד קשה האי כימי השמים על הארץ, אם הוא כימי עולם, ראוי לומר כימי … להמשך קריאה

א ובו תשבע (דברים י כ). הסכימו מוני המצות למנותו בכלל תרי"ג מצות. והוא תמוה מאד דמשמעו דמצוה הוא שישבע כשצריך שבועה, והוא היפך המבואר בגמרא דגיטין וכולן נחרבו בשביל שהיה רגילין לשבוע באמת. ואף שפירש רש"י (ד"ה את) אם יש בך כל המדות הללו וכו'. מכל מקום דאם מצוה הוא, איך שייך לומר שאין … להמשך קריאה

א ובו תדבק (דברים י כ). והנה אמרו חז"ל (כתובות דף קי"א ע"ב) וכי אפשר להדבק בו, אלא הדבק בחכמים ובתלמידיהם. והרמב"ן ז"ל פירש המצוה כמשמעה. ונ"ל דהפשוט והדרש אחד הוא, דאי אפשר לדבק בו יתברך רק על ידי הדבקו בחכמים ותלמידיהם. הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public Domainמקור: www.sefaria.org מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה

א אותו תעבוד (דברים י כ). אמרו ז"ל (תענית ב'.) איזה עבודה שבלב, זו תפלה. לבאר זה, מקדם להבין ענין כונה בהתפילה, ואיתא בספרי כה' אלקינו בכל קראינו אליו (דברים ד ז), אליו ולא למדותיו. ועיין בפרדס בשער הכונה ובהקדמת שער השמים, שהכל בסוד השתתפם אל מאצילם, עיין עליו. ועדיין לא יספיק שיהיה ענין התפילה … להמשך קריאה

א ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך וגו' (דברים י יב), אמרו חז"ל (מנחות מ"ג ע"ב) חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות, שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך, אל תיקרי מה אלא מאה. להבין זה נ"ל, כי ענין מאה ברכות כי בצלם אלהים עשה את האדם (בראשית ט ו), וראוי להיות … להמשך קריאה

א לעמוד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו (דברים י ח). הנה זקיני רבינו הרמ"א ז"ל פסק בחו"מ סימן י"ז סעיף א', דעמידה על ידי סמיכה מקרי עמידה, לענין עדים דבעי עמידה. והנה המגן אברהם באו"ח סימן קמ"א ס"ק ב' השיג עליו, והתומים בחו"מ סימן י"ז ס"ק ב' החזיר עטרה ליושנה לפסוק כזקיני הרמ"א ז"ל. והנה … להמשך קריאה

א מדרש רבה (דב"ר פ"ג י"ב) בעת ההוא אמר ה' אלי פסל לך (דברים י א). הלכה אדם מישראל שקידש אשה, מי צריך ליתן שכר כתב קידושין. כך שנו חכמים וכו', והחתן נותן שכר, וממי למדנו מהקב"ה בשעה שקידש את ישראל בסיני, דכתיב (שמות יט י) ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקידשתם, ומי … להמשך קריאה

א וארא והנה חטאתם וכו' (דברים ט טז), ואתפוש בשני הלוחות (דברים ט יז), ואתנפל וכו' (דברים ט יח), כי יגורתי וכו' (דברים ט יט), ובאהרן התאנף וכו' ואתפלל גם בעד אהרן וכו' (דברים ט כ). ונ"ל על פי מה שכתוב בחן טוב פרשת כי תשא בשם מורו הרב, ומקורו מהמדרש הטעם של שבירת הלוחות, … להמשך קריאה

א ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל (דברים ח ט). ודרשו (תענית דף ד':) בוניה, שתלמידי חכמים שבה מחדדין זה לזה כברזל. וידוע שאמרו רז"ל (קידושין מ"ט ע"ב) מאי עניות, עניות דתורה, דעיקר עניות שהוא עני בדעת (כתובות ס"ח ע"א). וידוע דהתורה נקראת לחם, שנאמר (משלי … להמשך קריאה

א כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם בארץ אשר ה' אלקיכם נותן לכם דוקא (דברים ח א). על פי מה שפירשתי (אבות פ"א מ"ג) אל תהיו כעבדים על מנת לקבל דייקא, כי אז אתה עובד עצמך, אבל אם הכונה כדי שיתן השי"ת שכר ויש לו נחת רוח גדול, רשאי. … להמשך קריאה

א לא יהיה בך עקר וכו' (דברים ז יז). אמרו ז"ל (בכורות מ"ד ע"ב) אמר רבי יהושע בן לוי שלא תהיה תפילתך עקורה. נ"ל על פי מ"ש במהרש"א על התורה ריש פרשה זו, על דברי רש"י (ד"ה עקר) שכתב עקר שאינו מוליד, על פי מה שאמרו רז"ל (יבמות ס"ד ע"א) למה נתעקרו אמהות, שהקב"ה מתאוה … להמשך קריאה

א (מדרש (דב"ר פ"ג א') אימת שמרו ישראל את השבת תחלה באלוש, עד לא נתתי לכם אלא לטובתכם, נתבאר יפה בפרשת ויקהל). הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public Domainמקור: www.sefaria.org מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו … להמשך קריאה

א מדרש (דב"ר פ"ג א') והיה עקב תשמעון וגו' (דברים ז יב). הלכה אדם מישראל שיש לו מנורה שעשוי פרקים פרקים, מהו לטלטלה בשבת. כך שנו חכמים המרכיב קני מנורה בשבת חייב חטאת, ומשום מאי מחייב, אמר ר' אבהו אמר רבי יוחנן המרכיב את המנורה בשבת, כאדם שבונה בשבת כו'. להבין מה ענין שאלה זו … להמשך קריאה

א והיה עקב תשמעון וכו' ושמר וכו' אשר נשבע לאבותיך (דברים ז יד). דקשה אם ישמעון לכל החוקים, למה צריך להשבועה של זכות אבות. והנ"ל בהקדים לפרש (תהלים כג א) ה' רועי לא אחסר. על פי הגמרא (קידושין דף פ"ב.) ראית מימיך חיה ועוף מתפרנסין שלא בצער, אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי פרנסתי. והנה עיקר … להמשך קריאה

א במסכת תענית במשנה (דף כ"ו ע"ב) לא היה ימים טובים לישראל וכו', וכן הוא אומר (שיר השירים ג יא) צאנה וראנה וכו' ביום חתונתו זה יום מתן תורה, וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו. משמע דבנין בית המקדש קאי על ט"ו באב, דאם לא כן למה מייתי הא דבנין בית … להמשך קריאה

א ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר (ישעיה מ ה), קול אומר קרא ואומר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה (ישעיה מ ו), יבש חציר נבל ציץ כי רוח ה' נשבה בו אכן חציר העם (ישעיה מ ז), יבש חציר נבל ציץ ודבר אלקינו יקום לעולם (ישעיה … להמשך קריאה