א מציאת בהמה ושט"ח ושובר וגט אשה ובו ה"ס:ב' שראו גמל או חמור של מציאה וקדמו שניהם והנהיגוהו או משכוהו או שהיה אחד מנהיג ואחד מושך קנו שניהם בד"א בחמור אבל בגמל אם היה אחד מנהיג ואחד מושך המושך קנה אבל לא המנהיג: ב בהמת מציאה שקדם אחד ואחז במוסירה לא קנה עד שימשוך או … להמשך קריאה
א מציאת חרש שוטה וקטן ובנו ובתו ועבדו ושפחתו ואשתו ופועלו ובו ג סעיפים:מציאת חרש שוטה וקטן אין בה משום גזל אלא מפני דרכי שלום לפיכך אם עבר א' וגזלה מידם אינה יוצאה בדיינים: הגה ודוקא מציאה שאין דעת אחרת מקנה לו אבל שכירות של קטן וכיוצא בו מוציאין בדיינין (ב"י בשם הרשב"א): ב מציאת … להמשך קריאה
א המגביה מציאה לחבירו ואם הגביהו חרש ופקח ובו ו"ס:המגביה מציאה לחבירו אע"פ שלא אמר לו כלום זכה בה: ב שנים שהגביהו מציאה קנאוה שניהם: ג הגביהה לו חרש או שוטה או קטן לא קנה הפקח לפי שאין להם דעת: ד הגביהו חרש ופקח כאחד מתוך שלא קנה פקח (נ"י חרש)לא קנה חרש (פקח) והחוטפה … להמשך קריאה
א דין קנייה בחצירו ובד' אמותיו ובו ה סעיפים:כל מציאה שאמרנו שהיא של מוצאה אינו זוכה בה עד שתגיע לידו או לרשותו אבל אם ראה את המציאה אפי' נפל עליה ובא אחר והחזיק בה זה שהחזיק בה זכה בה: הגה ודוקא בר"ה אבל במקום שארבע אמות קונות קנה ולא גרע משום דנפל עליה (טור וב"י … להמשך קריאה
א כיצד מכריז וכיצד מטפל בה בעודו בידו ובו כז סעיפים:חייב לטפל באבידה עד שיחזירנו לרשות בעליה במקום המשתמר אבל אם החזירה למקום שאינו משתמר כגון גנה וחורבה ואבדה משם חייב באחריותה החזיר את האבידה בשחרית למקום שהבעלים נכנסים ויוצאים שם בשחרית אינו חייב ליטפל בה שהרי הבעלים רואים אותה אע"פ שאינו מקום המשתמר אבל … להמשך קריאה
א דין אבידת עוברי עבירה. ובו ה סעיפים:אבידת העכו"ם מותרת שנא' אבידת אחיך והמחזירה ה"ז עובר עבירה מפני שהוא מחזיק ידי עוברי עבירה ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה ה"ז משובח ובמקום שיש חילול השם אבידתו אסורה וחייב להחזירה ובכל מקום מכניסים כליהם ככלי ישראל מפני דרכי שלום: … להמשך קריאה
א אין ליטול שכר על האבידה. ובו סעיף אחד:הרואה אבידה חייב להחזיר בחנם אם הוא בטל אבל אם היה עוסק במלאכה ובטל ממלאכתו ששוה דינר והחזיר אבידה ששוה מאה דינר לא יאמר לו תן לי דינר שהפסדתי אלא נותן לו שכרו כפועל בטל שיבטל מאותה מלאכה שהיה עוסק בה: הגה ויש מפרשים כפועל בטל כפי … להמשך קריאה
א אבידתו קודמת לכל אדם אבידת רבו ואבידת אביו של מי קודמת ובו ח סעיפים:מי שאבדה לו אבידה ופגע באבידתו ובאבידת חבירו אם יכול לחזור את שתיהן חייב להחזירם ואם לא יחזיר את שלו שאבידתו קודמת אפי' לאבידת אביו ורבו כדדרשינן מאפס לא יהיה בך אביון ואעפ"כ יש לו לאדם ליכנס לפנים משורת הדין ולא … להמשך קריאה
א המוצא אבידה שמתבייש להשיבה ובו ג סעיפים:מצא שק או קופה אם היה חכם או זקן מכובד שאין דרכו ליטול כלים אלו בידו אינו חייב ליטפל בהם ואומד דעתו אילו היו שלו אם היה מחזירן לעצמו כך חייב להחזיר של חבירו ואם לא היה מוחל על כבודו אפי' היו שלו כך בשל חבירו אינו חייב … להמשך קריאה
א על איזה דבר חייב להכריז ואיזה דבר הוא של מוצאו ובו כ"א סעיפים:כל אבידה שאינו שוה פרוטה בשעת אבידה ובשעת מציאה אינו חייב להכריז עליה אפי' היתה שוה פרוטה בשעת אבידה והוזלה או שלא היתה שוה פרוטה בשעת אבידה והוקרה אינו חייב אבל אם היתה שוה פרוטה בשעת אבידה ובשעת מציאה אפי' הוזלה באמצע … להמשך קריאה
א דין המוצא במקום שניכר שאינ' אבידה ובו ד סעיפים:מצא חמור או פרה רועים בדרך ביום אין זה אבידה בלילה (או אם רואה חמור וכליו הפוכין) (טור) ה"ז אבידה בפנות היום ובנשף אם ראה אותם ג' ימים זה אחר זה הרי זו אבידה ונוטל ומכריז: ב ראה פרה רצה בדרך אם פניה כלפי העיר אין … להמשך קריאה
א המוצא דבר שמוכח שהונח שם. ובו י"א סעיפים:המוצא בגל או בכותל ישן שאין זוכרים מי בנאו ולא היה מימות עולם בחזקת זה שדר בו עתה ובחזקת אבותיו הרי הוא של מוצאה והוא שהעלה חלודה שאני אומר של עכו"ם הקדמונים הוא והוא שימצאנה מטה מטה כדרך כל המטמוניות הישנים אבל אם מראים הדברים שהם מטמון … להמשך קריאה
א השבת אבידה מאיזה מקום חייב להשיבה. ובו ט"ס:הרואה אבידת ישראל חייב לטפל בה להשיבה לבעליה שנאמר השב תשיבם ואם נטלה ע"מ לגזלה ועדיין לא נתייאשו הבעלים ממנה עובר משום השב תשיבם לאחיך ומשום לא תגזול ומשום לא תוכל להתעלם ואפי' אם יחזירנה אח"כ כבר עבר על לא תוכל להתעלם נטלה לפני יאוש על דעת … להמשך קריאה
א מתנה שכתוב בה לאחר מיתה אם יש בו זמן. ובו ב"ס:שטר מתנה שכתוב בו שיקנה פלוני שדה פלונית לאחד מיתה בין שהיה בשטר קנין בין שלא היה בו קנין כיון שכתוב בו זמן ובזמן הזה חי היה הזמן מוכיח שמחיים הקנה לו (ולא שאינו) [ואינו ] זוכה אלא לאחר מיתה שאילו היה בדעתו להקנות … להמשך קריאה
א הכותב נכסיו לבנו או לאחר מהיום ולאחר מותו ומתנת בריא שכתבו בה מהיום ולאחר מיתה ובו ז"ס:הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו הרי הגוף של בן מזמן השטר והפירות לאב עד שימות לפיכך האב אינו יכול למכור מפני שהם נתונים לבן והבן אינו יכול למכור מפני שהם ברשות האב: הגה המקדיש קרקע מהיום ולאחר מותו … להמשך קריאה
א עכו"ם שנתגייר שנתן מתנת שכ"מ או ששחרר עבדו ובו ד סעיפים:גר שיש לו בן שאין הורתו בקדושה הואיל ואינו יורשו כך אינו יכול ליתן לו נכסיו במתנת ש"מ לא כולן ולא מקצתן שלשון ירושה ומתנה לגבי יורש אחד הם ואם תאמר יקנה נמצא זה יורש את אביו לפיכך אם נתן לגר משאר הגרים מתנתו … להמשך קריאה
א שכיב מרע שאמר יש לי מנה ביד פלו' או של פלו' בידי ובו ט סעיפים:ש"מ שאמר יש לי מנה ביד פלו' כותבין העדים כך וכך צוה פלו' אע"פ שאין יודעים אם אמת הוא אומר לפיכך כשבאים יורשיו לגבות צריכים להביא ראיה: ב שכ"מ שאמר מנה לפלו' בידי אם אמר תנו נותנים לא אמר תנו … להמשך קריאה
א ש"מ שביקש שיעשו קנין במתנות ובו סעיף א':אע"פ שמתנת שכיב מרע אינה צריכה קנין אם ביקש שיקנו ממנו קונים אפי' בשבת שזה הקנין אינו צריך וי"א שאפי' אם יש נפקותא בקנין כגון שכותב כל נכסיו ומפרש שלא יחזור בו אם יעמוד קונים בשבת: הגה וי"א דאפי' מתנה במקצת דצריכה קנין אע"פ שנראה שאינו נותן … להמשך קריאה
א איזה לשון מועיל לש"מ ואמר תנו מנה לפלוני ומאתים לפלוני וש' לפלוני. ובו לג סעיפים:שנים שנכנסו לבקר את החולה וצוה בפניהם כותבין ואין עושין דין ואם היו שלשה רצו כותבין רצו עושים דין: הגה להחזיק כל אחד במה שצוה ולדון בכל דברי ספק שנפל בצואה ואן אחד מן היורשין או מקבלים יכולים לומר לב"ד … להמשך קריאה
א מתנת שכיב מרע מוציאין ממנו למזון האשה והבנות ובו ב סעיפים:מתנת שכיב מרע אינה קונה אלא לאחר מיתה ואין אחר זוכה בדבר שצוה לו בין במקרקעי בין במטלטלי אלא לאחר מיתה לפיכך מוציאין אפי' לכתובת בנין דכרין ולמזון האשה והבנות מיד אלו שצוה לתת להם שהרי במיתתו נתחייבו הנכסים בכתובה ובמזונות ואלו שנתן להם … להמשך קריאה
א דיני מתנת שכיב מרע או בריא. ובו ב סעיפים:הנותן מתנה כשהוא ש"מ וכתב בה בחיים ובמות או מחיים ובמות בין בכל בין במקצת הואיל וכתוב בה ובמות ה"ז מתנת שכיב מרע שזה שכתוב בה ובמות שלא יקנה אלא לאחר מיתה וזה שכתוב בה מחיים סימן ליישב את דעתו שיחיה מחולי זה אבל בריא שנתן … להמשך קריאה
א דין מתנת שכיב מרע במקצת או בכולה בלא קנין ובקנין. ובו כ"ו סעיפים:מתנת שכיב מרע א"צ להקנותה בשום א' מדרכי ההקנאה שדברי ש"מ ככתובים וכמסורים דמי: הגה ואין חילוק בין צוה לתת מיד לאחר מותו או שצוה ליורשיו ליתן לאחר זמן (נ"י פ"י וב"י סי' רמ"ח בשם הריטב"א) ואם לא צוה לתת דבר רק … להמשך קריאה
א הנותן מתנה וחוזר בו או הנותן לעבד ואשה ובו ה"ס:האומר ליתן מתנה מועטת לחבירו וחזר בו הרי זה ממחוסרי אמנה (ועיין לעיל סימן ר"ד ס"ח): ב עכו"ם שאינו גר תושב אסור ליתן לו מתנה אא"כ הוא מכירו או אם יש בו בדבר משום דרכי שלום: ג הנותן מתנה לעבד או לאשה קנו האדון והבעל … להמשך קריאה
א הנותן מתנה לחבירו ואמר ליה ואחריך לפלוני. ובו י"ג סעיפים:שכיב מרע שאמר נכסי לפלוני ואחריו לפלוני אין לשני אלא מה ששייר ראשון ואם היה הראשון ראוי ליורשו כגון שהיה בן מכלל הבנים אין לשני כלום (ואפי' אם גם השני ראוי לירש (המגיד פרק י"ב דזכיה וב"י בשם הר"ן) וכן אפילו הקדישה אחריו של ראשון … להמשך קריאה
א השולח חפצים לבני ביתו ולא פירש היאך יחלקום ובו ה סעיפים:בריא ששלח כלים ממדינת הים ואמר ינתנו אלו לבני הרי אלו ינתנו לבנים ולבנות הראוי לבנים כגון ספרים וכלי מלחמה לבנים והראוי לבנות כגון כלי משי הצבועים וחלי זהב יטלום הבנות היו ראויים לזכרים ולנקבות יטלו אותם הזכרים: הגה מי שהיו לו בנים מאשה … להמשך קריאה
א השומע שמת בנו וכתב נכסיו לאחר. ובו יז סעיפים:לעולם אומדי' דעת הנותן אם היו הדברי' מראין סוף דעתו עושים ע"פ האומר אע"פ שלא פירש כיצד מי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת וכתב כל נכסיו לאחר מתנה גלויה גמורה ואח"כ בא בנו אין מתנתו קיימת שהדברים מוכיחים שאלו ידע שבנו קיים לא היה נותן … להמשך קריאה