א הכופר בפקדון אפי' נותן המפקיד סימן ובו סעיף א':המפקיד אצל חבירו שלא בעדים נאמן לומר להד"מ אע"פ שאין הנפקד אמוד שיהא לו חפץ כזה והמפקיד נותן בו סימן ואפי' הפקיד אצלו בעדים אם לא ראו עתה בידו נאמן לומר החזרתיו לך או נתתו לי במתנה ואפי' אם טוען הפקדתי בידך חטים וזה אומר החזרתי … להמשך קריאה
א המפקיד בעדים וטוען הנפקד נגנבה או להד"מ ובו ח"ס:א' המפקיד או המשאיל או המשכיר את חבירו בעדים או שלא בעדים דין א' יש להם כיון שהודה זה מפי עצמו שהפקיד בידו או שהשאילו או שהשכירו ה"ז נשבע שבועת השומרים שאין אומרים מגו לפוטרו משבועה אלא לפוטרו מלשלם (וי"א דאמרינן מיגו ליפטור משבועה אלא שאין … להמשך קריאה
א שילם הנפקד כיצד משביעין אותו. ובו ג סעיפים:שומר חנם שאמר הריני משלם ואיני נשבע אם היה הפקדון דבר שכל מינו שוה ומצוי בשוק לקנות כמותו כגון פירות או יריעות של צמר ושל פשתן השוות בכל ענינים או קורות שאינם מצויירות וכל כיוצא בהם ה"ז משלם ואינו נשבע אבל אם היה הפקדון [ בהמה או] … להמשך קריאה
א הכופר בפקדון או שטוען נגנב ובו ו סעיפים:תבעו הפקדון וכפר בו מיד נעשה עליו גזלן וחייב באונסים ופסול לעדות ולשבועה בד"א שיש עדים שבשעה שכפר בו היה ברשותו אבל אם אין עדים לא שמא נאבד ממנו ואמר אכפור בו ואדחנו עד שאמצאנו ואחזירנו לו: ב לא כפר בו אלא טען נגנב או נאבד אם … להמשך קריאה
א מתי ניתן הפקדון ליתבע ואם יכול להחזירו בכל מקום ובו ד סעיפים:אין המפקיד יכול לתבוע הפקדון אלא במקום שהפקידו לשם שאם הפקידו אצלו בטבריא אינו יכול לתובעו בצפורי אבל בכל מקום שירצה הנפקד להחזיר למפקיד פקדונו צריך לקבלו אפי' נתנו לו בעל כרחו חשיבה נתינה ופטור (ודוקא שנתנו לו אבל אם אמר להביא לו … להמשך קריאה
א שלא לשלוח יד בפקדון ואם שלח בו יד ובו כב סעיפים:אין הנפקד רשאי לשלוח יד בפקדון ואם שלח יד אפי' אינו מכוין לגוזלו אלא להשתמש בו קם ליה ברשותיה וחייב באונסים אע"פ שעדיין לא נשתמש בו דשליחות יד אינה צריכה חסרון רק שיגביהנה כדי להשתמש בה בתשמיש שמחסרו אז חייב כאלו חסרו אבל אם … להמשך קריאה
א דין שומר חנם מאימתי מתחייב בשמירה וכיצד הוא השמירה ובו כ"ח סעיפים:שומר חנם פטור בשבוע' מגניב' ואביד' ואינו חייב לשלם כ"א בפשיעה: ב שומר חנם הוא שהפקיד אצלו כסף או כלים או בהמה או כל דבר לשמור והוא קבל עליו לשומרו ואפי' לא קיבל בפי' אלא שאמר לו הנח לפני הוא שומר חנם אבל … להמשך קריאה
א דין אפוטרופוס מי ימנו וכיצד יתנהג וכל משפטיו. ובו כ"ח סעיפים:מי שמת והניח יורשים קטנים או שאשתו מעוברת או שהניח קטנים וגדולים צריך מורישם למנות להם אפוטרופוס שיתעסק בשביל הקטנים עד שיגדילו ואם לא מינהו ב"ד חייבים להעמיד להם אפוטרופוס עד שיגדילו שב"ד הוא אביהם של יתומים: הגה ואם הבית דין בעצמו רוצים להתעסק … להמשך קריאה
א אחים גדולים וקטנים ורוצים לחלוק ובו ה סעיפים:מי שהניח יתומים מקצתן גדולים ומקצתן קטנים ורצו לחלוק בנכסי אביהם כדי שיטלו הגדולים חלקם מעמידים ב"ד אפוטרופוס לקטנים ובורר להם החלק היפה (וי"א דצריכים לחלוק בגורל) (טור) ואם הגדילו אינם יכולים למחות שהרי ע"פ ב"ד חלקו להם ואם טעו ב"ד בשומא ופחתו שתות יכולים למחות וחוזרים … להמשך קריאה
א היאך שמין מה שעל בניהם ובנותיהם כשחולקים ובו ב סעיפים:האחים שחלקו שמין מה שעליהם (וי"א דגדול האחין אין שמין מה שעליו) (טור) אבל מה שעל בניהם ובנותיהם שקנו להם מתפיסת הבית אין שמין וכן מה שעל נשותיהן שכבר זכו בהם לעצמם בד"א בבגדי חול אבל בבגדי שבת ומועד שמין מה שעליהם: ב מי שצוה … להמשך קריאה
א מי שמת והניח בנים גדולים וקטנים ובו ג סעיפים:מי שמת והניח בנים גדולים וקטנים והשביחו הגדולים את הנכסים כל השבח לאמצע ואפי' שכר עמלם לא יטלו ואם אמרו ראו מה שהניח לנו אבא הרי אנו עושים ואוכלים השבח של משביח והוא שיהיה השבח מחמת הוצאה שהוציא המשביח אבל שבחו נכסים מחמת עצמן השבח לאמצע … להמשך קריאה
א יתומים גדולים וקטנים היאך ניזונים מנכסיהם ובו ה"ס:מי שמת והניח בנים גדולים וקטנים או בנות גדולות וקטנות והגדולי' צריכי' להוציא יותר במלבושים והקטנים צריכים להוציא יותר במזונות אין ניזונים ולובשים מן האמצע אלא חולקין בשוה וכל אחד ילבוש ויזון משלו ודוקא בשמיחו (מחאה מהני אפי' כולם גדולים) (המ"מ פ"ט מה' נחלות) אבל בסתם ניזונים … להמשך קריאה
א שבוי שברח והיוצא לדעת מה יעשו בנכסים. ובו י"ס:שבוי שנשבה ונשמע שמת וירדו יורשיו לנחלה וחלקו אותם ביניהם אין מוציאין אותם מידם וכן הבורח מחמת סכנה אבל היוצא לדעת ששמעו בו שמת וירדו יורשיו לנכסיו וחולקים מוציאים מידם עד שיביאו ראיה שמת מורישן: ב שבוי שנשבה ובורח מחמת סכנות נפשות חייבים ב"ד להתעסק בנכסיהם … להמשך קריאה
א אין צריך עדות ליורש שהוא קרוב וצריך עדות שמת ובו ד' סעיפים:הגה כל היורשין יורשין בחזקה שהעידו העדים שהוחזק להן שהוא פלוני אע"פ שאינן יודעין אמיתת יחוסו והוא הדין בשאר יורשין (טור) מי שהוא מוחזק באחד שהוא קרוב המת ואין אנו יודעין קרוב יותר ממנו הרי זה יורשו ולא חיישי' שמא יש קרוב יותר … להמשך קריאה
א דין ירושת עכו"ם וגר וישראל מומר לעכו"ם ובו ג"ס:העכו"ם יורש את אביו דבר תורה והגר אינו יורש את אביו עכו"ם אלא מדבריהם תקנו לו שיירש כשהיה שמא יחזיר למרדו ותנאי מועיל בירושה זו הואיל ואין העכו"ם מחויב לעמוד בתקנת חכמים ולא העכו"ם יורש את אביו הגר ולא גר את גר לא מדברי תורה ולא … להמשך קריאה
א שלא להעביר נחלה ממי שראוי לירש ובו סעיף א':כל הנותן נכסיו לאחרים והניח היורשים אע"פ שאין היורשים נוהגים בו כשורה אין רוח חכמים נוחה הימנו וזכו האחרים בכל מה שנתן להם ומדת חסידות שלא להעיד בצואה שמעבירין בה הירושה מהיורש אפי' מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה: הגה מי שצוה לעשות בנכסיו … להמשך קריאה
א המעביר נכסיו מבניו ליתנם לאחד ובו י סעיפים:אין אדם יכול להוריש מי שאינו ראוי ליורש ולא לעקור הירושה מהיורש בין שצוה והוא בריא בין שהיה שכיב מרע בין על פה בין בכתב לפיכך האומר איש פלוני בכורי לא יטול פי שנים איש פלוני בני לא יירש עם אחיו לא אמר כלום איש פלוני יירשני … להמשך קריאה
א אמר אחד זה אחינו או שבא אחד ואמר אני אחיך. ובו יב סעיפים:כל היורשים יורשין בחזקתן כיצד עדים שהעידו שזה מוחזק לנו שהוא בנו של פלוני או אחיו אע"פ שאינם עידי ייחוס ולא ידעו אמיתת היחוסים הרי אלו יורשים בעדות זו: ב יעקב שמת והניח ראובן ושמעון ולא הוחזק לו בן אלא שניהם תפס … להמשך קריאה
א דין האומר זה בני או אחי או עבדי וחזר ואמר איפכא ובו ו' סעיפים:האומר זה בני וזה אחי או זה אחי אבי או שאר היורשים אותי אע"פ שהודה באנשים שאינם מוחזקים שהם קרוביו ה"ז נאמן ויירשנו בין שאמר כשהוא בריא בין שאמר כשהוא שכיב מרע אפי' נשתתק וכתב בכתב ידו שזה יורשו בודקים אותו … להמשך קריאה
א אין הבכור נוטל פי שנים לא במלוה ולא בשבח ואם מכר חלק בכורה. ובו י' סעיפים:אין הבכור נוטל פי שנים אלא בנכסי האב אבל לא בנכסי האם אפי' אם הוא בכור לאב ולאם חולקים בנכסים הוא והפשוט בשוה: ב מי שמת והניח בנים ואלמנה ומתה האלמנה קודם שנשבעה על כתובתה כל הנכסים בחזקת היורשים … להמשך קריאה
א הבכור נוטל פי שנים ואיזה הוא בכור לנחלה וספק בכור ובו ט"ו סעיפים:הבכור נוטל פי שנים בנכסי אביו כיצד הניח חמשה בנים ואחד מהם בכור הבכור נוטל שליש הממון וכל אחד מהארבעה פשוטים נוטל שתות הניח תשעה בנים הרי האחד הבכור נוטל חמישותו וכל א' מהשמונה פשוטים נוטל עשירית וכן על דרך החלוקה הזאת … להמשך קריאה
א סדר נחלות כיצד הוא. ובו ז סעיפים:סדר נחלות כך מי שמת בנו יורשו לא נמצא (לו) בן רואים אם יש לבן זרע בין זכר בין נקיבה עד סוף כל הדורות עומד במקומו ויורש הכל לא נמצא זרע לבן אם יש לו בת תירשנו לא נמצא לו בת אם יש לה זרע בין זכר בין … להמשך קריאה
א דין הזוכה בנכסי עכו"ם שנתגייר ומת בלא יורשין ובו ל"א סעיפים:גר שמת ולא הניח בן שהורתו ולידתו בקדושה אע"פ שיש לו בנים שהורתם שלא בקדושה ולידתם בקדושה כל נכסיו הפקר וכל הקודם בהם זכה : ב גר שמת ובזבזו ישראל כל נכסיו אין הזוכים בנכסיו חייבים בקבורתו יותר משאר כל ישראל: ג שדה המסויימת … להמשך קריאה
א עכו"ם שמכר שדה לישראל וקבל הדמים ולא כתב לו השטר הרי הוא כהפקר וכל הקודם בהם זכה ונתבאר בסימן קצ"ד: הגה עשרה תנאים התנה יהושע בארץ וכולן נוהגות אף בחוץ לארץ וכתבן הרמב"ם פ"ה דהלכות נזקי ממון והטור סי' רע"ד א' ולא ידעתי למה השמיטן המחבר הזה ואולי משום שאינן שכיחין שרובם אינן רק … להמשך קריאה
א דין הזוכה מן ההפקר והפקר כיצד וכמה ובו י"ח סעיפים:כל דבר של הפקר כל הקודם בו זכה בין שהוא דבר מופקר ועומד בין שהיו לו בעלים והפקירוהו: ב ההפקר אע"פ שאינו נדר הרי הוא כמו נדר שאסור לחזור בו: ג ומה הוא ההפקר שיאמר אדם נכסי אלו הפקר לכל בין במטלטלים בין בקרקעות: ד … להמשך קריאה
א דין בהמות או ספינות שפגעו זה בזה ובו יח סעיפים:מי שפגע בחבירו בדרך ובהמתו רובצת תחת משאה בין שהיה עליה משא הראוי לה בין שהיה עליה יותר ממשאה ה"ז מצוה לפרוק מעליה שנא' עזוב תעזוב עמו (היה דרך הבהמה לרבוץ תמיד תחת משאה או שהיא עומדת תחת משאה אינו חייב) (טור ס"ה) ולא יפרוק … להמשך קריאה