הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף עג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף עג

[מוזיקה] שבס דף עג אנחנו מתחילים בסוף עמוד הקודם תמן תנינן במשנה במסכת מקבעות למדנו הפולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה דברי רב לוזו בן עזריה רב לוזר בן עזריה למד את הפסוק ביום השלישי היינו היינו חולים ליום השלישי שהיא שימשה ביום ראשון ביום השלישי הא כבר טהורה ובהמשך הגמרא תבאר את דבריו רבי ישמעאל אומר פעמים שהם ארבע אונות פעמים שהם חמש אונות פעמים שהם שש אם מששה ביום ראשון אז היא חייבת להמתין את יום שני ואת יום שלישי שיום שני ושלישי זה ארבע עונות שלמות אם היא שמשה בתחילת היום הראשון אז יהיה לה שש עונות אם התחילה השמשה באמצע יהיה לה חמש אם היא שימשה לקראת סוף היום הראשון אז ייאלה רק ארבע עונות רבי עקיבא אומר לעולם אין חמש זאת אומרת נראה שרבי עקיבא סובר שזה צריך להיות חמש עונות מלאות היינו 60 שעות אם כל עונה זה 12 שעות צריכים 60 שעות מלאות שזה אומר אם יצאת מקצת עונה הראשונה שהיא שימשה בתחילתה משלימים לה מקצת עונה שישית צריכים שיעברו 60 שעות שואלת הגמרא רבי ישמעאל עבד יום עונה ולילה עונה הוא סופר עונות גם רבי עקיבא עבד יום אונה ולילה אונה אז מה בניון מה גורם לוויכוח ביניהם שהוא אומר פעמים ארבע פעמים חמש פעמים שש והוא אומר תמיד חמש עונות עונה הגמרא עונות שלמות בניהם רבי ישמעאל עבד מקצת עונה ככולה רבי ישמעאל סובר שצריכים ימים שלושה ימים רק הוא סובר שמקצת היום חלק מהיום שבו היא שמשה גם הצטרף אבל רבי עקיבא לא עבד מקצת עונה ככולה אז ממילא הוא מצריך חמש עונות שלמות לגמרי ותני כן על דרבי עקיבא מה אומרת הברייתא לפי כך אם נכנסה מקצת עונה ראשונה למשל השמשה אחרי שנכנס עונה ראשונה שעתיים אז משלמים למקצת עונה שישית שעתיים תני רבי אלזר בן עזריה אומר יום ולילה זה עונה אחת הוא סופר את העונות כ ממש של ומקצת עונה ככולה כיוון שהתחילה ה מקצת העונה הבאה היא כבר מותרת היא כבר טהורה ותני כן על דרב לוזר בן עזריה פעמים יש שם יום וכל שהו והיא טהורה ולפעמים שני ימים וחסר כלשהו והיא טמע והגמרא מפרטת יום וכל שו תורה איך אבידה שמשה את ביתה ערב שבת קודם לשקיעת החמה הופלתה במוצאי שבת לאחר שקיעת החמה אז יום השבת זה יום שלם ועוד מקצת היום של מוצאי שבת ככולו הרי יש כאן יום וכל שהו והיא טהורה לפעמים שני ימים וחסר כלשהו והטמא איך אבידה שימשה את ביתה ערב שבת לאחר שקיעת החמה ופלטה באחד בשבת ביום ראשון כודם לשקיעת החמה לפני יום שני הרי יש כאן שני ימים חסר כלשהו וטמאה כיוון שאין לנו פה יום אחד שלם אומר רבי וחנון בכל אופן מדברי כולם ד מדברי כולם טבולי יום קיבלו ישראל את התורה כיוון שאישה שפלטה בליל שישי אמרת שהיא טמאה אז היא תלך למקווה והיא תטבול ואז היא היייתה בקבלת התורה ביום שישי למרות שחסר להערב שמש אתה רואה שלגבי אנשים לא היה אכפת לנו הדור דת אמר בנשים אבל באנשים כבר טהרו גם הארב שמש מהי תמה כי הוא אמר להם וקדשתם היום ומחר פסו שמלותם אז גם אלה שהלכו לטבול ביום השני למחרת כבר היה להם ערב שמש וביום השלישי הם כבר היו טהורים לגמרי אז ראיתי שמפרשים שהגברים כיוון שהם קיבלו את התורה באופן כזה ששומע כעונה כיוון שיש להם גם מצווה לעסוק בתורה הם היו צריכים להיות תאורים גם בערב שמש אבל אנשים שמצוות הלימוד תורה שלהם זה בשביל לדעת את הדינים ואת ההלכות אבל לא מצד עסק התורה בעצמה היה מספיק להם להיות תבו יום אומר רבי יוחנן זו דברי רב לוזר בן עזריה ורבי שמעל ורבי עקיבא שהם חלקו אבל דברי חכמים עד שלושה ימים זאת אומרת שלושה ימים מלאים מכאן ואלך היא סרחת זאת אומרת אם לרבי עקיבא אמרנו 60 שעות לחכמים נצטרך 72 שעות ואת קיד אמר רבי זהירה בשם רבי יוחנן זאת תורת זו ואשר תצא ממנו שכבת זרע מקישים פה את הזהב לשכבת זרע מה התורת הזהבת שלושה ימים רק אם הוא רואה שלושה ימים רצופים הוא טמה אבלם הורה במשך ארבעה ימים שלוש ריות הוא לא נהייה זו זו גדול אף תורת שכבת זרע עד שלושה ימים יש עליה השם זרע עכשיו אנחנו עוברים לדין השני במשנה הננ תנין מחצין את הקטן משמע את כל גופו תענ דבית רבי מחצין את המילה רק את המילה בעצמה ולא את כל הגוף רבב בשם רבי יוחנן הלכה כמ כמי שהוא אומר מחצין את הקטן אמר רב יוס על כורכ אתמר מחצין את הקטן למה כי תני שמואל לעולם אין מונין לא שמן ולא חמין מעל גבי מכה בשבת אז אם אתה תקרוס פה שמריצים את המילה מה ההבדל בין מילה לכל מכה אומר רבי יוסה כל שעה כאילו תמיד הו רבי זיר הרבי רבי רבי זירא היה רבו של רבי יוסה אומר לי תני מתני תך ותוסיף ותגיד ולא עוד אלא שמזל ין חמין על גבי מכה בשבת אז ממילא אם אומר שמריצים את המילה מה בן מכתו של גדול למכתו של קטן אז על כוחנו שמה שאפשר לרחוץ זה את כל התינוק כולו רבי אבור בשם רב לוזו אומר הלכה כרב לוזר בן עזריה שהוא זה שסובר במשנה לכמון בפרק קב לזר דמילו שמה הוא הוא זה שמנ דמר שאומר שאפשר להריץ את הקטן ביום השלישי רבי אבין אמר רבי אבוא תמ ל רב לוזר בן עזריה כי כתוב וי ביום השלישי ביותם כואבים אז הוא דורש ככה בהיותו כואב אין כתיב כאן אלא ביותם כואבים בשעה שכל אברם כואבים עליהם לכן אפשר חיץ את את כל הגוף רבי יעקב ברחה אמר רב לוזו ורב יוחנן מפק דין לחיטה הם היו מצווים את כל היולדות כל שיקויים דתו נב דין בכולה כל השיקויים שאתם עושים לתינוק ביום חול אב דין בשוב מה החידוש כאן לכן צריכה שאפילו ביום השלישי שכ להיות בשבת גם אז מותר למה שמואל אמר מפני הסכנה רב יוס בי אם מפני סכנה אז מחמים לוחמים לא רק רוחצים אותו באמת אומרת הגמרא רבי יוסי ברבי בול בשם רבנן תמן מחמין לוחמים בשבת עד כאן עכשיו הגמרא חוזרת לדברי שמואל מה ששמואל אמר למעלה שאין מונים לא שמן ולא חמין על גבי מכה בשבת ותני כן מחמם הוא אדם לונט בשבת לונטיל גבי מאיים בשבת כיון שזה לא נכר שזה רפואה לעומת זה לא יטול אדם הרבה מלא חמים תנן על גבי מאב משבת אז אז הרב מפרש בגלל שזה נראה רפואה וקורבן העדה מוסיף הוא אומר שזה פשוט סכנה גם יכול להשפך עליו רבי ש בן לי אמר לתקן אל מותר הוא לא גורס שום איסור כאן גם קערה מותר לשים עלה מאיים בשבת בראשונה היו קושרים אותו את הלשון של זהורית בחלון אותותיהם כל אחד היה קושר בחלון שלו לשון של זהורית ויש מהם שהיה מלבין ויש מהם שהיה מאדים והיו מתביישים מאלו מאלו חזרו להיות קושרים אותו בפתחו של היכל יש שנים שהיה מלבין ויש שנים שהיה מאדים חזרו וקשרו אותו בסלע על יד השעיר כתיב לכו נ ונחך יאמר השם אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו לפעמים זה כמו שלג אם ידמו כולה כצמר יהיו אז הגמרא דורשת ככה תני רבי אליעזר אומר אם יהיו חטאיכם כשנים היינו כמו השנים שבין שמיים לארץ עד 500 אז קשה לגל בינו יותר מכאן זה לא ממ שמלבין קשה לגלה כצמר יהיו רבי שועה אומר גם 500 שנה אבל הוא דורש ככה אם יהיו חטאיכם כשנים כמו השנים שאבות היו חיים אברהם אבינו חי 175 יצחק 180 ויעקב אבינו 147 סך הכל זה 502 אבל את השנתיים הראשונות של אברהם לא סופרים כיון שבגיל שלוש הכיר אברהם את בורו אז יש לנו בדיוק 500 שנה אז אם יהיו כשני אבות אז קשה לגל בינו יותר מכאן כצמר יהיו אמר רבי פרזי אם יהיו תאכם כשנים קשה לגל בינו היינו זה בבית הראשון אבל אם ידמו קטולה כצמר יהיו זה בבית שני שהיה יותר עוונות ורבנן אמר הם דורשים ככה הם יהיו חטף של אדם כפי שניו כמו השנים שלו הוא בן כך וכך וכך וכך הטעים קשה לגל בינו יותר מכאן קצה יהיו אמר רב יודן אנט דריה בשעה שעונות קלים קשה לגל בינו בשעה שהם כבדים אז כצמר יהיו עד כאן דף עג
לצפיה בתכנים נוספים: