הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף כא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף כא

[מוזיקה] שבס דף חוף א' אנחנו מתחילים בשורה התשיעית מלמעלה טמון תמין תנינ למדנו במשנה בפרק 28 של מסכת כנים כל הפחות משלושה על שלושה זאת אומרת בגד שיש לו גודל של שלושה על שלושה טפחים בוודאי יש לו שם בגד ובוודאי הוא מקבל אבל כאן הוא פחות משלושה על שלושה עד שלוש על שלוש צבעות שהתקינו לפוק בו את המרחץ ולנער בו את הקדרה ולקנח בו את הרחיים לנהר ב את הגדרה שוא יוכל להחזיק בו את הגדרה לנהר אותה כשהיא חמה שלושת השימושים האלה זה שימוש שלא משתמשים בזה כבגד זאת אומרת יש צד גדול שכיוון שהוא מקצה את זה לשימוש הזה הוא מבטל את זה בתורת בגד אז מה אנחנו אומרים בין מן המוכן בין ש מן המוכן טמא דברי רב לזר ובהתחלה הגמרא מבינה מה זה שאינו מן מוכן אפילו שהוא השליך אותו לאשפה עדיין יש עליו שם בגד והוא טמא רבי שוע אומר בן מן המוכן בין שנו מן המוכן טהור אין בו שם בגד למה הוא כבר התקין אותו לפוק בו את המרחץ וכולי רבי עקיבע אומר תלוי מינ מוכן טמא ושלא מנ מוכן טהור מבררת הגמרא ושואלת מה הפירוש מה בן ה מוכן בין שאינו מוכן מה הכוונה אז מה הפשט בין שהכינה לתוך הבית בין שהשליכה לאשפה אף על פי שהוא השליך אותה לאשפה כיוון שזה היה לפני כן בגד אז אף על פי כן אף על פי שהוא לוקח אותה לפוק בה את המרחץ לנער בה את הגדרה בכל אופן יש איזה שם בגד וזה טמאת אמר איך אתה יכול להגיד כזה פירוש ואנן שם במשנה בפרק חוף ז בקלין רבי אליעזר אומר אז לפני כן כתוב במשנה א שלוש על שלוש שהיא שליחה בשפות טהורה חוץ משל ארגמן ושל זהורית טובה כיוון שזה מאוד חשוב זה לא מתבטל רב אליעזר אומר אף מטלית חדשה כיוצא בהם אם הוא משליך אותה להשפעה היא לא בטלה אבל מה אתה לומד מפורש מה הוא אומר אף ותנן רב ליזר אומר אף מטלית חדשה כיוצא בהן ולא ת ברנ שמר אף אפילו אלא אדי מודה קדמת אלא אם כן הוא מסכים לעיקר הדין שאמרת בהתחלה זאת אומרת שמפורש רב לזר מסכים שמט צו שלח אותה לאשפה היא בטלה אלא איך אנחנו נסביר פירוש חדש בין שכינה לתלות הכוונה שהוא הכין אותה לשמש איתה כתלי בין שלא הכינה תלותה לשמש כתלי אז רב ליזר אומר הוא לא השליח אותה להשפעה בין אם הוא הכין אותה לתלא בין לא הכין אותה לתלא ואף על פי שהוא ש בה כ לפוק בה את המרחץ לנהר בו את הרחיים ולקנח לנהר בו את הגדרה ולקנח בו את הרחיים אומר הב לזר עדיין שם בגד עליה רבי יושע בא ואומר לא אף אם הוא הכין אותה פעם אחת לעשות לי אבל כיוון שהוא הוא התקין אותה לפוק בהתה מרחץ אז הוא ביטל אותה מתורת בגד א רבי עקיבא מחלק ואומר אם הוא הכין אותה לתלי אז למרות שהוא השתמש בה הוא התקין אותה למרחץ עדיין לא בטל ממנה תורת בגד אבל אם הוא לא הכין אותה לפני כן את לי ועכשיו הוא גם התקין אותה לפוק בה את המרחץ בטלה מתורת בגד הד אלפה מנאי היינו הסוגיה של טהרות תלמד היא תלמד מהסוגיה של שבת שזה אותו רב ליעזר אצלנו והי אלפא מן הדא הדא אלפא מן האי דברי רב לעזר והוא שקיפה מה אתה מדייק מהמשנה שלנו רבי אליעזר אומר בטילת הבגד שקיפה ולא הבבה עדיין יש להשם בגד היא לא בטלה מתורת כלי כמו שהוא אומר שם שכשהוא התקין אותה לפוק בה את המרחץ עדיין יש עליה שם בגד אבל מה אתה שומע דווקא אם לא הבהבה אבל אם ה אם הוא כן הבהב אותה היא כן תתבטל מתורת בגד אז אותו דבר שמה אם הוא השתמש בה בפועל הוא פקוק בה בפועל את המרחץ לא רק התקין שמה גם רבי ליעזר יודע שכבר לא יהיה לזה תורת בגד וההיי אלפא מן הדה היינו מסכת שבת נלמד מכילי מה נלמד דבר על ב רבי עקיבא רבי עקיבא מה אצלנו אומר תאורי ומדליקים בה מה רבי עקיבא אמר בכלים שבמוח אפילו שהוא התקין לבקו זה נשאר עדיין טמא ככיוון שזה היה מוכן לתלי אז וכנ מם זה יהיה חתיכת בגד שהוא הכין אותה לטלאי אפילו אם הוא קיפל אותה כשלא הכינה תלותה אבל הכינה תלותה אפילו אם ה קיפל אותה לרבי עקיבא טמא הי ומה הייתה מל רב ליזר מה באמת הסיבה אוקיי אנחנו מבינים שלמרות שהוא קיפל אותה עדיין היא טמאה והיא לא בטלה מתורת בגד אבל למה לא להדליק בה את הפתילה אומרת הגמרא נעשה כמטה כלים בשבת על די שהוא מדליק אותה אז הוא בעצם מטהר אותה מטומאתה כי ברגע שהוא יהבהב אותה היא תהיה טהורה אז הוא מתקן בשבת שואלת הגמרא רגע אבל עדיין בוא נשאל לרבי ליזר בעצמו מכיוון שקיפה לא טהרה האם הקיפול לא יעזור לבטל אותם מתורת בגד אומרת הגמרא זה לא יעזור למה שכן שמשים אומנים רוצים בקיפול שיש להם איזה בגד קטן הם מקפלים אותו זה עוד לא מבטל את זה מתורת בגד שואלת עכשיו הגמרא שאלה נוספת מה אתה אומר שאתם הוא שכשהוא עבב אותה הוא מבטל הוא כאילו מטהר כלים בשבת מתי הוא מדליק את הנר הוא מדליק את הנר לפני שבת ולא מבעוד יום שהיא טאורה מה אכפת לך שהוא מטהר את הבגד מ בעוד יום אונה הגמרא רב לוזר בשם רב השי מפני יום טוב שכל להיות בערב שבת שאז אם הוא התרגל להדליק בפתילה כזאת בערב שבת פעם אחת זה יהיה יום טוב ואז הוא מטאר כלים ביום טוב עכשיו הגמרא שואלת שאלה אחרת ולא מאליה היא טהורה הרי ברגע שהוא מדליק היא עוד לא נהית קטנה יותר היא לא לגמרי בטלה עד שאחר כך זה ידלק וקצת תהיה עד שזה יגיע לפחות משלוש אצבעות אמר רבי יוסי ברבי בון תיפטר שהיו בה בדיוק שלוש על שלוש אצבעות מצומצמות ואז ברגע שהוא עבב הוא כבר מבטל את זה מתורת כלי אז אם הוא יעשה את זה ביום טוב הוא מטהר כלים ביום טוב רב אחה רבי סמון בשם רבי שמעון נזירה השעה מזור אם הוא השתמש עם מתלי הזה מזור היינו לתחבושת למכה זה כבר מאוס והיא טהורה אז הגמרא שואלת אז איך אתה אומר כזה דבר הרי פה מדובר שהוא שרה אותה בשמן שריה בשמן לא כמי שעשה מזור ואף על פי כן אתה אומר שעדיין שם כלי עליה אז גם אם השה המזור צריך להיות שעדיין שם כלי עליה רבי זיר רב רבי ירמיה בשם רבי ישע בן לוי נראים דברים שת הלכה כרבי עקיבא למה שהוא מאין שניהם כי הוא מכריע בן רבי אליעזר לרבי יהושע אבל אינה אלא כרבי יהושע למה מקולי שלוש על שלוש שאפילו אם הכין אותה אפילו אם הייתה מוכנה לטלי ברגע שהוא התקין אותה לפוק בה את המרחץ היא כבר טהורה מסיים את הגמרא ואומרת לא סוף דבר טמאה כך גורס כאן הרב מה שהם חולקים לעניין הדלקה זה לא דווקא בפתילה טמאה אלא אפילו אם הפתילה הזאת תהיה טהורה גם כן תהיה מחלוקת רבי אליעזר יגיד אין מדליקים בה למה הוא יגיד אין מדליקים בה בגין רב דרב אמר מסיקין בכלים שהם לא מוקצה ואן מסיקין בשברי כלים כיוון שהם מוקצים והם לא ראוו לטלטול אי אפשר לטלטל בהם אז לכן אומר רב ליעזר אי אפשר לבטל בה למה כי הוא סובר שהקיפו הרי לא מבטל אותה מתורת בגד אז כשהוא בא להדליק בערב שבת אם זה יהיה יום טוב שכל להיות בערב שבת מה הוא עושה הוא עושה אותה שבר כלי והן מדליקים בשברי כלים ביום טוב אז מילא אפילו בתורה רב ליזר יגיד שלא מדליקים בה עד כאן דף חוף א
לצפיה בתכנים נוספים: