ממה הרכיבו חכמים את דיני ה'כרמלית'?- שמ"ה י"ח - י"ט

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

ממה הרכיבו חכמים את דיני ה'כרמלית'?- שמ"ה י"ח - י"ט

בסיעתא דשמיא סימן שמסעיף כאן נראה כל מה שלמדנו לגבי קרמליס הרי זה רק מדרבונון מדיריסה כל המקומות שמוגדרים ככמליס הם אוקפטור לכן הקילו חז"ל בקרמליס גם כולה שרשוים וגם כול שרשויד כולה שרשוורבים שאינה תופסת אלא עד הסורות פורחן כמו שראינו בסעיף ביז שונה מרשוס היוחיד שהוא עד לרקיע כמו שראינו בסעיף ה מכול רשוס היוחיד שהמינימום של מקום שנחשב כקרמליס יהיה לא פחות ממרובה של ארבע תפוחים על ארבע תפוחים אבל אם עמוד למשל מחזיק פחות מזה זה מוקטור אומר המחבר גדר קרמס דהינו כלל דין קמס שלפס עלבו ואתפס אלדו ולמעלה מסור קמתו דהיינו למשל יש עמוד שעומד בו שוסורבים שיש בו רוחב ד אבל הוא פחות מעשורות תפוחים בגובה אז יש עליו דין קרמליס והוא קלט מהאויר שלב למעלה מעשורו מותר להוציא לרשויוחיד או לרשוים כ הוא קלט קפטור כמו כן אם הוא נועץ קנה בראש העמוד ועל ידי זה הראש הקנה הוא למעלה מעשורת פוחים אז שם זה מוקמפטור ומותר לנ עוץ שם בקנה ברושבים במרשוסיו להניח עליו אומר המחבר אמרנו הרי שים נהר נכלים הם קרמליס אבל בים ממים משכינם לא מודדים את העשור תפוחים מקרקאית הים ורק אסור תפוח מקרקאית יוקרמניס על המשפת המים ולמעלה מודדים עשור תפוחים הלקוח הנוטל מהם מהימים הנכלים מעל פני המים עד הסורו באווירה בקרמניס אסור מטלטל שם דמס אסור להוציא משם לא שוסיו או לוסורבים אבל למה לא מעסור באוויר פטור ולכן הוא נוטל מים מפני המים הוא מגביע זאת למעלו מעשור אוו משפת המים אז מותר לו שם באוויר להול זלדמס כי זה מוליך מוקמטו הגור מוסיף רמו למדנו לאל שבור שומד בו שוסורבים והוא עמוק לפחות ג תפוחים אם אין בו ד נחשב כמו כן פטור אבל בואיר אוהמת בקרמליס אפילו אומוקמעמו אבקרמליס אלו אם כן רוחב ארבו על ארבו ואז אם הוא עמוק לפחות עשפוכים רשוסיוחיד למה לכאורה זה מוקטור כן בו דדאין מוקטור בקרמליס כמוי שנזבר בסמוך ובטה לגבי הקרמליס שהוא עומד בו דהיינו הרי למעשה למדנו בתחילת הסעיף שגדר קרמניס שלא יהיה פחות מד אבל לפי דעת רמו שהולך כאן לפי השיטה הראשונה בסעיף הבא זה הכל כשהעמוד עומד בשוסורבים אז אומרים סביבו רשוסור רבי הוא עצמו אין בו ד אז זה לא קרמל זה מוקמפטום אבל כאן אם הגומה הזו נמצאת בקרמליס כמו חם בעמוד אז אפילו שהוא פחות בד יש עליו שם קרמליס למה יש כאן דין מאוד מעניין כמו שנראה בסעיף הבא השיטה הראשונה מוצו מין אסמינוי זה מושג שמוציאים בהלכות הערוס הוא נמצא גם כאן דהיינו כשהמוקפטור עומד בקרמדיס אומרים מה קורה סביבו סביבו זה פקרמדיס מה הוא עצמו מוקפטור אבל מדוייריסה סביבו זה גם מוקפטור אז בעצם שניהם מוקמטור אז מוצינס מינוי ונעור ומתחזק ומצטרפים כולם יחד אז ממילא נכון שכאן בגומה או כאן בעמוד אין דד אבל זה מצטרף לכל מה שמסביב ויש כאן הרבה מד אבל למעשה כמו שנראה בסעיף הבא הרמו מביא דעה שנייה שיש כן מוקמפטור בקרמליס והמוקמפטור לא מצטרף אל הקרמליס המובק המחזוני שגם לדעה זו דווקא אם המוקפטור מורכב במחיצות או שהוא פרוץ לקרמליז באופן שאין ברוחב הפרצה הדורים כי המחיצות מונעות אותו מליחשב חלק מהקרמליס אבל אם המוקפטור פרוץ לקרמליס הוא מצטרף לקרמליס לכל השיטות כיוון שאין מחיצות שמונות ממנו אבל כל זה דווקא כשמוק פטור לא גבוה ג תפוחים מקרקרמליס אבל אם הוא גבוה ג תפוחים אז לפי הדעה השנייה הוא לא מצטרף לכרמליס אפילו הוא פסוח לצד הקרמליס סעיף יט הגדרנו מה זה רשות הרבים מה זה רשות היוכי מה זה קרמליס אמרנו רשות רביעית זה מוקים פטור מוקים פטור הוא מוקים שאין בו ארבו על ארבו אין בו ארבעה תפחים רוחב על ארבעה תפחים אורך ואפילו אם יש בו ג' תפחים רוחב למשל וארוך אלף אמה זה מוקמטור כי כל זמן שאין לי מרובע של ד' על דוקם פטור אוטני וגבוה משלושישו למעלו עד לא רוקיע הוא פחות משלושו אז ראינו כבר לאישוב בטלגבי קרקס וסיבו אותו דבר נמוך או חריץ שאין בערבו על רבו ואומיק צריך לתקן שלוישו ויויסו כי אם הוא עמוק פחות משלוישו הוא בטל הקרקע שסביבו וכן המחיצו הגבס משליש למעלו ואם ביניהם ארבו על ארבו אז המקום שמוכף המחיצות האלו הוא מוקמפטו ומהשמע מהלשון הזו שאוב המחיצות לא מצטרף לד צריך שיהיה חלל של דד אין ביניהם בין המחיצות המשלומיין שכבר בתחילת הסימן דיברנו שזה דבר שנתום במחלוקת הגו כמו שהזכרנו בסעיף הקודם וכל זה כל האופנים שמבוארים בסעיף זה שאם אין דמוקן פטור זה הכל כל דווקא בואד הגובה הזה או החריץ הזה ברשותורבים אנחנו אומרים סביבו זה רשות רבים הוא עצמו אין בו שיעור חשוב של דד אז הוא מוקמטו אבל אם העמוד הזה או החריץ הזה עומד בקרמניס אפילו שיש בו פחות מדלדה לדמרינן מוצינס מינו המוקפטו מוצא את הקרמלי שסביבו שהיא גם מינו כי מן התורה הקרמלס גם מוקפטור וניו הוא מתחזק על ידי מינו להצטרף איתו ודקמס אז בעמוד או במחיצות בשני אופנים אלה זה לא קרמלס אלא עד הסורות פווחים הבחריץ שמוזכר בסעיף הזה שאמרנו שאם אמוד דד אה זה מוקפטור אז אם זה בקרמליס אז ראינו בסעיף הקודם שאפילו עמוק ממו אז הוא מוצמינס מינוי ודינוקמליס זו דעה אחת ויש חלקים ואומרים דין חילוקס לקרמליס וגם שם אם בקרמלס יש מקום שמוגדר בפני עצמו והוא מוקים פטור כי אין בו ד הוא לא מצטרף לקרמלס והוא מוקים פטור למיסה האחרונים מצדדים להורות להחמיר כדה הראשונה מסיים הרמו אבל אם אומד המקום הזה ברשוס היוחיד לכולל מדין כ רשוס היוחיד כי כל דבר שבתוך רשוס היוחיד הוא רשוס היוחיד בין אם הוא גבוה בין אם הוא נמוך בין אם הוא רחב בין אם הוא קצר אז אם נסכם ונמר מוקם שיש לו את המידות של מוקם פטור אם הוא עוד מתשורבים הוא ודאי מוקמפטו אם הוא עומד בקרמליס שתי דעות אם הוא עומד בשוס היוחיד הוא רשוס היוחיד אם רשוס היוכים קיפה את המוקמפטור רק מג רוחות ברוח הרביעית הוא פתוח של סוחבים כותב החזון איש שבאופן זה המקום נחשב רשות לעצמו ויש לו דין מוקפטור בדברי הרמ פטור שומד בשויוחיד תפל רשוכיד זה רק אם רשוסיו מגיפה אותו מכל מכל צדיו ואז אנחנו אומרים שכיוון שהוא מוקף מכל צדדיו הוא לא חולק רשות לעצמו. המחיצות החיצונות של רשו סיוחד גודגורות גם את המקום פטור. אבל אם זרק משלוש רוחות ברוח הרביעית או פתוח המקום הזה לשוס הרבים הוא חולק רשות לעצמו. הם מחיצות רשוס היוחית שמסביב גודרות רק עד המוקמפטור. אבל הוא מוסיף שכל זה דווקא כשהמחיצות של המוקמטור גבוהות אסורות תפוחים. אם אינן גבוהות אסורו אין בכוכן לחלק את המוקמפטור להיות רשות לעצמו. ונמצא שאוויר המוקפטור גם באופן זה יהיה רשיוחיד ומסיים שכל זה צורך חיון עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: