כלי הנמצא ברשות הרבים האם דינו כרשות היחיד?- שמ"ה ד' - ו'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

כלי הנמצא ברשות הרבים האם דינו כרשות היחיד?- שמ"ה ד' - ו'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן שמ סעיף ד אומר המחבר חורים שבכוסלי רשוס היוחיד אם יש חור בקיר שקלה פרשוס היוחיד אפילו אם החור פונה גם לרשוסורבים החור הוא מעבר לעבר ונכנס גם כלפ רשוס היוחיד הם רשוס היוחיד ולכן אסור להוציא איזה דבר שמונח בכור לרשוסורבים או לקרמלי שסמוך לו אם מכניס מרשוסורבים לתוך החור חייב לגבי הנחת חפץ שנמצא בשיוכית בחור זה אז בנויזר אוסר כיוון שהחור פרוץ במילואו לרשוסורבים אז זה כמו שוסיוכ שנפרצה שעשו וכן הכתול לוך רביסמיר ורבי כיבגר בונבו מסג כותב שבכשוס היוחיד אין חיסרון שהם פרוצים לגמרי שסרבים וגם באופן זה הם בטלים לרשו היוחד ולכן מותר מהבית להניח בחור מביא משתבור מחלוקס דסתפס שיש חיוב למי שמכניס מרשוסרבים לתוך החור רק עם החור יש בו דפוחים אבל דערשב במהירי שבחיר רשוס היוחיד אין צריך שיהיה בהם כזה רוחב כי יש להם דין רשוס היוחיד עצמה בכל גבנה כן תפלים לרשוס היוחיד שהקיר הזה מקיף הגו מוסיף הרמו ואם הם כלפי חוץ אם אחון נפתח רק כלפי ראשסרבים ואיינו כלפי פנים זאת אומרת יש חור בקיר הבית אבל החור לא מעבר לעבר ובבית זה סתום נידוינים לפי גובון ורבון כמו שזברסימן זה סעיף יג דהיינו אם הם גבוהים מסורות תפורחים ויש בהם רוחב דל ד אז משוס היוחיד מחמת עצמם אם אינן גבוהים מסורות תפורחים והם יותר משלושה תפורחים שלושה תפורחים ויותר מהקרקע אז אם יש בהם רוחב דד ד זה קרמליס כמו שנראה לאלון ואם זה פחות מד אז זה מוקפטור מביא המשתברו עוד מחליקס מסתימס מחר במשמע שאפילו מחורים הם למטה מסורות תפורכים מהקרקע כיוון שמפולשים כלפי פנים דין מקשו סיוכיל וכך מה שמע מלוש רמו שאומר שאם אינם עוברים כלפי פניים אז הם נידונים לפי גובם ורבן מהשמע שאם החורים עוברים כלפי פנים הם פתוחים לרשוס היוחיד לא מסתכלים על גובן ורבן ולעולם הם יקרשו סיוחיד וכך נוקטים ללוכר מוגן אברום ותיסשבס אבל עליו רבי מביא שדבר זה מחלוקס בין הרשונים כי יש ראשונים שסוברים שבאופן שזה למטה מסורתפוכים אין בני רשוכן משתם שמשום כיוון שהוא נמוך לבני רשו רבי משתם שמשום ולכן אפילו שפתוח מעבר לעבר דינם כחירי רשוורבים שנראה להלו מסעיף יג וכך דע סגרו ללוכ סעיף ה בשונה משוסור שנראה לאלון אויר רשוס היוחיד הוא רשוס היוחיד עד לרוקיע אפילו מעל המחיצות זה רשוס היוחיד מי המחיצות עולות באלכסון כותב החזון איש שרשוס היוחיד עולה מהמקום שבו מסתמות המחיצות עד לרקיע בקו ישר כלפי מעלה אומר המשתברו מבואר בגמורה אפילו נעץ קנה בושיוחיד בגובה 100 אמות אפילו שלמעלה אין רוחב דל זה קנה דק אם זרק מושסורבים ונח על גבי הקנה חייב כד נשב שסיוחיד ובשוסיו לא צריך הנוכה על גבי מקום שרוכבו ד סעיבוב כאן נראה שרשו סיוחיד יכולה להיות גם ניידת אומר המחבר אפילו כלי כגון טיבו אוי מיגדול אוי כבר זה שני מיני כלים מרובעים ועגולים אפילו הכלי עומד בוס רבים אז אם יש לרבי ארבו על הרבו אם יש בו רוחב של דל דל דל ד או באופן שזה עגול בכברת השעיך שיהיה בזה ריבוע של ד אז ממילא במקום הרחב צריך להיות חמישות תפוחים וג חומש טפח ואז אפשר להכניס בחלל הזה ריבוע של ד' והגוב יעשורו אברשוכיד בין בתוך החלל ובין על גב הכלי כלי שאינו גובה עשורו ועומד בו שסו רבים ויש בו ד שזה המידות של קרמליס אז לכאורה זה יהיה קרמליס לא אומר המגן אברון אין קרמלס בקילים אלא זה בטל לגבי הרשות שהוא עומד בו ודין הכלי כמו רשותבים לפי זה אם הכלי עומד בכרמליס יש עליו דין קרמליס מצד הרשות שהוא עומד בו כלי שמחובר לקרקע עד אפילו אם הוא עומד בו שסורבים אם יש לו את המידות של קרמליס דהיינו הוא פחות מהסורו יש בדנוי כקרמליס עד כאן הדף היומי Х
לצפיה בתכנים נוספים: