מיץ מִרֶסֶק פירות – האם מותר לשתותו בשבת?- ש"כ ב' - ה'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מיץ מִרֶסֶק פירות – האם מותר לשתותו בשבת?- ש"כ ב' - ה'

[מוזיקה] סיעתא דשמיא סימן שחוף סעי ביז בשיעור הקודם למדנו שחז"ל גזרו על משקין שזובו מאלין שלא ישתו זאת בשבת שמה יבוא לסחות עוד כאן בסעיף זה נראה שהגזיר הייתה רק באופן שהפירות עדיין לא נסחתו מערב שבת וסחיטתם בשבת אסורה מדויריסה אבל באופן שכבר נסחטו מערב שבת וגם סחת חט בידיים את הנותר בהם כבר לא יהיה יסודי רייסה כבר לא יהיה חיוב חטוס אז לא גזרו על משקין שיצאו מהמיליהם וברלוכיל בסימר נמיז מסביר שאמנם פירות שהסחיטתם אסורה מדרבונון כעתותי מרימונים נמראנון בשיעור הקודם שאם קונסום למשקה אז כן גזרו על משקה יוצמם כי הפרי לא נסחט כלל רק השחית אסור רק מן רבון בכל אופן גזרו אבל באופן שהסחיטה שאסורה מד דיריסה כבר נגמרה מבעוד יום מדויריסה דינו של פריק כסחות כבר לא גזרו אומר המחבר זהיסים והנועים שנסרסקומר שבס הכיוון שהתרסקו יזוב המשקה מאליו וגם אם הוא סוחד בידיים אין חיוב חטוס לכן משקיעץ מהם מעצמו הוא טורים בשתייה בשבת מוסיף המכרבו ואפילו אם לא נסרס קומר רב שבס יש אופן שמותר לשתות את המשקין שיצאו מעצמם ונגדים ונאמר הכלל אומר כלל לידוע שדובש יש לו מטירין אפילו ב1000 ליבותל דהיינו איסור שיתערב בהיתר ויש בהיתר רוב כנגדו ישישים כנגדו אז הוא בטל אבל אם האיסור דבר שהוא לא אסור לעולם יגיע זמן שהוא יהיה מותר דוב שיש לו מתירים וזה אמרו שאפילו באלף הוא התערב כל הלף אסור כי אתה יכול להמתין עד הזמן שיהיה מותר האיסור לכאורה משקין שזובו אין בכלל זה כי הרי משקין שזובו מאלם בשבס בשבת אסור אור לשתות זאת מוצאי שבת מותר לשתות ולכן אם אדם היה לו ענבים שנסחט מהם מעיליו מיץ בשבת והמיץ הזה התערב ביין אחר אז אפילו יש ביין המותר הכל אסור אבל כאן נראה יסוד גדול שמה שאמרנו שדבר שיש למטיר נפל בלף לבוטל זה רק אם האיסור היה ניכר תחילה בעין ואחר כך התערב מה שאין כן אם נוילד בתערובס אומר בעל התרומה ועוד רשונים שבאופן זה הוא כן בטל לכן אומר המחבר אפילו לא נסרסק מי רב שבס אם יש יין בגיגית שנוב בתוכיחו אף על פי שהנוב מזבקים בשבס בגיגיס מותר לאשתו יסה בשבס שכל יין היוצנו מזבטן שבגיגיס כולו היה ניכר בפני עצמו לכתחילה הוא נולד בתערובת לכן אם הנביאים מונחים בפני עצמם והיין זב מהם במדרון ויורד לתוך יין שהיה שם כבר מערב שבת אסור כל היין להשתמש בו בשבת כי דוב שיש לו מבית מתיר לא באת אפילו ב1000 כי לפני שהתרב היה בעין וניכר מביא המשתברו מהחרווינים יש חולקים אבל כך פוסק המשתברו שמותר להכניס ענבים בשבת לתוך היין שידבקו ויוציאו אינם כמו שנראה בסעיף טס לגבי שלג שם נראה שאף על פי שאסור לרסק שלג בשבת מכל מקום מותר לשים שלג לתוך יין או מים והוא נמס מליו שבכך הוא לא מרסק את השלג בידיים ולכן אפילו שאסרו לסחות ענבים מותר לניחם בתוך יין כדי שיתבקו מילם והיין שזב מהם אינו נאסר משומש כם שזובו כר מתערב ביד ביין שהיה כבר מערב שבת כמו כן כותב החזון איש שאפשר להכניס חתיכת לימון לתוך תי כדי שיצא ממנו מיץ לתוך התהי כיוון שהמיץ יצא מלימון זב מאליו הוא לא סוחד בידיים וגם אין לי לאסור מדי משקי שזובו אוילו בטלו בתורך מים יוסיף המשתברו כמוכם מותר לשרות צימוקים וכיוצא בהם במים לעשות מזה שתייה ונעבור לסעיף ג' חרצני וזגי הפסולת הקליפות הגרעינים שיש בענבים שנוסן עליהם מים לאסטמד סוג משקה כזה מותר למשוך מהם בשבת את המים ולשתו סום דהיינו אפילו אם היה הדין שמה שיוצא מהם אסור הרי מה שיוצא מתערב מיד במים ובטל אבל האמת יש לא צריך להגיע לכך ואפילו לא ינסן מים אלא חרצני והזגים מנחים לבד והיין מסמץ וזוב מאלו ומטוטוס כיוון שכבר התרסקו ונדרכו הנבים בוידיוים כמו שראינו בסעיף הקודם אין איסור שחיטה מלאיסה אז גם אין איסור על המשק שזב מהם כותב החיודום צימוקים שחתחם ונתן עליהם מים ושחתן בשבת חייב לכוללמי כי בהם לא היה זב ויין מאליו וזה לא דומה ללמים שהתרסקו אבל אם הוא נתן את התמוקים ויין לתוך משמרת או סודה מערב שבת ומסתנן והולר בשבת מותר לשתות מאותו יין בשבת אבל דווקא שהסודה רואה המשמרת מגיע עד היין שבכלי באופן שתקף שיצא מהמשמרת הוא מתערב ביין ולא ניכר כלל אז הוא בטל ונעבור לסעיף ד' כאן נראה יסוד גדול ובעצם בסעיף ז נראה ברמו שרב חנל אוסר זאת רוב הפוסקים מחלקים עליו ולכן סותם כאן השולחן ערוך להקל מצד הדין אבל כמו שמציין משתברור נראה גם לאלון בשובה הסורוש כותב שהמחמר כדבר בן חננל טוב או לא ברוכה מה הי הסוד שנראה כאן השם של מפרק בזיסים והנובים שריטהז הרי תולד של דו של מפרק זה רק אם הוא צריך את המשקה שבתוך הפרי שאז נחשב כפריקה שהוא מפרק את המשקה עם האוכל אבל אם הוא מפריד אוכל מאוכל אין איסור ולכן מותר ליסחו את אש כל הנובים בשבת לתורגדירו לתוך סיר שיש בתבשיל כדי לתקן אויכל דולמיץ שיוצא משקה בו לאיכל הוא כאיכל דומה אז זה פירוק אוכל מאוכל ואין בזה איסור אבל אם בו תבשיל בגדרה אוסור אפילו אם דעתו לתת אחר כך את המשקל לתבשיל גם כן אסור כיתר הוא דווקא שהוא סוחט ישירות לתוך התבשיל ובדריש שכותב שאם הוא סוחט לכלי ריק אפילו שבדתו להכניס לתוך תבשיל יש שם משקה ויש בזה חיו מדויריסה ושרצי מביא חולקים על זה מבואע כאן מסימן תקה שכמו כן מותר לחלוב בהמה ביום טוב לתור גדרה שיש במאכל כדי לאכול את החלב יחד עםכל שבגדרה כי הרי איסור חליבה זה גם משום דוש אז זה אויכל מתוך אויכל אין איסור כותב המשתברור שם שהותר לעשות כן רק אם רוב החלב יהיה נצרך למאכל שבגדרה ובאופן זה מותר לחלוב גם את המיוט שאינו נצרך למאכל אבל כותב החזון איש שזה דווקא מקום שאותו מיוט מעורב עם המאכל אבל אם יצוף אותו מיוט מעליו אסור עוד הוא מוסיף שמה שכתבו שאם רוב החלב נבלא באוכל מותר זה רק שאוכל בלול ומעורב בחלב האם החלב צף צלול מלמעלה ולא בלול באוכל זה לא נחשב כמשקה בו עם האוכל ואסור המסתפק החזוני שיתכן שגם כשהחלבול באוכל צריך שיהיה האוכל מרובע על החלב ונעבור בסעיף ה סעיף זה המשך לסעיף הקודם ראינו שמותר לשחות לתוך אוכל אבל כמה מדובר בבוסר בוסר זה ענבים שלא יתבשלו כל צורכם אז רוב אנשים לא אוכלים אותם מה השימוש שעושים בבוסו שזוכתים את המיץ' שבתוכו לתוך מאכל כטיבול הבזה נחלקו הראשונים האם מותר לעשות כאן בשבת אז מצד סחיטה ודאי שאין בעיה כמו שדיברנו בשיעור הקודם אלא אם כן שסמנו חנל שהזכרנו שהוא מחמיר אבל לדעס רוב הפוסקים ששכחו סותם כמו תמ אין בעיה אבל כאן יש עניין אחר של בואיר אומר המחבר יש מישהו דהו הדין לבוסר שמות לסוך לתורכוכל ורבנו תם אושר בבוסו אויל ונראוי לאכול דהיינו כיוון שהבוסר לא ראוי לאכול ואותם בן אדם שאוכלים אותו בטלה דעתם אצל כל אדם של אוכל זאת אז הוא בורר את המיץ שזה האוכל מתוך הפסולת ובירר אסרו בשבת בדרך כלל דיברנו בתחילת הסימן סחיטת מיץ מפרי לא כב לא נחשבת כבוירו כיוון שהפרי והמיץ נחשמים כמין אחד כך מברגום אבל כאן כיוון שהבוסר נחשב כפסולת יש כאן כן איסור של בירו ולאב דווקא בוסר או לאדון שאר פירות שאינם רואים לאכילה אסור לשחות אותם למימיהם אפילו לתוך אוכל לדעס רבינותם אז למיס יש לנו כאן שתי דעות פוסק המשתבורש לאחמיר כספורחינו כדעס רבינו תם אבל מביא המשתברורו מחלוקס הפוסקים אמרנו שכל הבעיה זה בוירו ממילא טוען אושבז והטז שאם הוא רוצה לאכול לאלתר את אותו תבשיל שהוא סוחד לתוכו את הבוסר מותר לעשות כן בשבת כמו שראינו בסימן שיטס שאם הוא בורר אויכל מתוך פסוילת לצורך אותה סעודה ועושה זאת ביד מותר כסור סחיתה אין כאן רק בוירו המגן אברם חולק על זה כל היתר בסים אישי יט כי אין דרך ברירה באוכל מתוך פסולת בדרך כלל שאדם בורר הוא מוציא את הפסולת באוכל אבל כאן זוהי דר ברירתו של הבוסר תמיד כי אי אפשר להוציא את הפסולת מהאוכל האופצ צה היחידה זה לסחוט את האוכל מתוך הפסולת למיסה על יראה במצד להקל כולהשבז והתז אבל כותב משתבור שברלוכה כותב שנכון להחמיר קדס המוגן אברום אבל אם הבוסר ראוי לאכול דעתחק שאז גם למוגן אברום איסור הבריר זרק מנרבונו כמו שראינו בסימן שיוטס אז מי שסומך על דבר לשבז ותז אין למחוט בידו מובא כאן קושיית הטהילו לדוד ברמבם מבואר שאדם שסוחט מים מבגד האיסור משום ש מלבן ולא משום בוירו למה יספר מגודים כותב באגדומה שסוחט משקה מבגד חייב אף שום בירו אבל ברמבם מבואר לא כך מקשה תלדוד מדוע שונה דינו מסויך דבויסו שלפי רבנו תם חי מישהו בוירו תראשה זוהר בו שיש יסוד גדול שהוא מייסד שהמלאכה נקבעת לפי איך שאנשים מגדירים אותה וכיוון שאצל בני אדם סחיטת בגד אינה נתפסת כפרדת המים מהבגד אלא כניקוי הבגד לפי כך אין כך משום בירה עוד פעם הוא כותב לפי שאף לא סחטו את הבגל עתידים המים להתעדות הרי זה כבויר הדבר שעתיד התברר מאליו ויתכן שבזה אין איסור בויר עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: