הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כז

עבודה זרה דף כ"ז מתחילים בעזרת השם דף כ"ו עמוד ב שורה 14 מלמטה במילים תנו רבנן ביום הולדת של 120 זר משה רבנו אומר לעם ישראל אתם ניצבים היום כולכם לפני השם אלוקים כם פרט ראשכם שבטכם וכולי מה המטרה שכעת כולכם ניצבים כעת כולכם עומדים אני רוצה אנחנו כאן נמצאים כעת בערבות מואב אני רוצה לכרות איתכם ברית לעוברך בברית השם אלוקיך בהמשך אומר משה רבנו אני יודע את הברית שאני קוראת איתכם זה לדורות עולם אבל אני רוצה להדגיש עוד עם מי עוד אנחנו כעת קורטים את הברית הזאת. לא איתכם לבדכם אנוכי קורת את הברית הזאת כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני השם אלוקינו. אבל כאן משה רבנו מדגיש, אני מדבר על עוד קבוצה של נשמות של יהודים שכעת הם עדיין לא חלק מעם ישראל את אשר איננו פה עמנו היום. אומר רבשי במסכת שבת דף קמו. המילים האלה מלמדות אותנו מכאן שהעתידים להתגייר אמנם הם לא היו במעמד הר סיני אבל המזל שלהם היה ואף על פי שכאן אנחנו לא מדברים על מעמד הר סיני אנחנו כאן מדברים 40 שנה אחר כך לפני שמשה רבינו נפרד מעם ישראל לקראת כניסתם לארץ ישראל מדברים כאן בערבות מואב אבל מביאים את דברי המדרש רב פרשת נשוא פרשה טות נד שיש הקש בין הברית שמשה רבנו העביר את עם ישראל כאן בערבות מואב לבין מעמד הר סיני כמו ששם כתוב אלה דברי הברית אז יש הקש המדרש עצמו אומר ש יש משווים על ידי הגזירה שווה הזאת את מעמד הר סיני לברית הזאת שמשה רבנו קרא עם ישראל בערבות מואב. על כל פנים, רבשי לומד מהפסוק הזה שאותם שהיו גויים מיומות העולם, שהיו עתידים להתגייר במהלך הדורות, מזלם כבר היה במעמד הר סיני. נראה שגם מזלם היה ואותה ברית שמשה רבנו קרא איתנו בערבות מואב שנקיים את דברי התורה. וזה מה שאנחנו רואים שמפעם לפעם באים מיומות העולם גויים ש מרגישים בעומק נשמתם קמיה עצומה לחסות תחת כמפי השכינה ולהצטרף ללגיונו של מלך להיות חלק מעם ישראל ולהתגייר המזל שלהם היה במעמד הר סיני הם גם כן היו במעמד הר סיני כשהם באים להתגייר. הם צריכים כמובן ללמוד את המצוות. הם טובלים לשם גרות והם גם נימולים בברית מילה. ופשוט שמי שמל את אותם גרים זה ישראל. וזה מה שאומרת הברייתא. ישראל מל את הע את העובד כוכבים לשם גירות. אבל אם יש לעובד כוכבים בעיה רפואית, איזה זיהום או איזה תולעת במקום המילה ולכן הוא רוצה שהישראל ימול אותו, אומרת הברייתא זה אסור להפוקה לשום מורנה דלא. רק לשם גרות מותר לישראל למול עובד כוכבים אבל לשם רפואה לא. כיוון שיש הלכה לגבי עובדי כוכבים, כמו שראינו בדף כו באריכות, שאם הם נמצאים בתוך בור אין מעלים אותם, אז כאין זה גם אין מרפאים אותם בחינם. ממשיכה הברייתא ועובד כוכבים לא ימול את הישראל מפני שעובדי כוכבים חשודים על שפיכו דמים אפילו אם אנשים משגיחים עליו עדיין חוששים לפי דברי רבי מאיר וחכמים חולקים הם אומרים עובד כוכבים יכול למול את ישראל בזמן שאחרים עומדים על גבו ומשגיחים עליו כי אז הוא מפחד לעשות משהו שיגרום מיטה אותו תינוק שהוא מעל אותו. אבל בינו לבינו, אם הוא רוצה למול את התינוק בתוך איזה קליניקה, בתוך איזה מקום ששמה הוא עושה את הטיפולים שלו הרפואיים ואף אחד אסור לו להיכנס, שם אסור. כיוון שחוששים שהוא יהרוג את התינוק. ורבי מאיר מבארת הגמרא הוא אומר שאפילו אם אחרים עומדים על גבו של העובד כוכבים גם נאמול לעובד כוכבים את הישראל. דזמנין דמ צלילה לפעמים הוא יכול להטות קצת את הסכין ומשווה לעקרות שופכה כותב רש"י מי שנחרט לו הגיד מן ההתרה ולמעלה לצד הגוף ושוב אינו מוליד אז לכן אסור שעובד כוכבים ימול את אחד מעם ישראל לפי דעת רבי מאיר שואלת הגמרא וכיסבה רבי מאיר עובד כוכבים לא ימול בשום אופן את הישראל ורמינו אני אקשה לך סתירה מבריתה אחרת עיר שאין בה רופא ישראל ויש יש בה רופא קוטי שאותם קוטים התגיירו אבל חלק מהמצוות הם לא קיימו. כך סובר התנקן של הברייתא שהם נחשבים גרים כשרים רק שחלק מהמצוות הם לא מקיימים. וכן יש שם ביחד עם הרופא קוטי יש רופא עובד כוכבים. מי ימול את הישראל? לפי רבי מאיר עדיף שהעובד כוכבים ימול את ישראל כיוון שאין דרכם למול את בניהם הוא אינו מל לשם עבודת כוכבים ואל ימול קוטי כיוון שהם גרים ודרכם למול את בניהם יש לחוש שמ ימול את ישראל לשם העבודת כוכבים שלהם שהייתה להם בהר גריזים כמו שמבואר במסכת חולין דף ו' אז אם יש לך עובד כוכבים הוא הרי לא מל על את בנו. אז אם אתה אומר לו למול את הבן שלך, אתה יכול לבקש ממנו שימול את הבן לשם הקדוש ברוך הוא. אבל אותו קוטי שרגיל עמול והוא רגיל אמול לשם אותה עבודה זרה שהיה לו על הר גריזים, איזה דמות יונה, אז הוא לא ישמע לך, אלא הוא ימול את הבן שלך לשם אותה עבודה זרה. לכן תעדיף את העובד כוכבים לפי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, ימול רופא קוטי ואל ימול עובד כוכבים שחשוד על שפיכות דמים. אבל על כל פנים כאם בברייטה רואים שרבי מאיר לא חושש שימול על ידי עובד כוכבים וזה סותר את מה שראינו בברייטה הקודמת הגמרא בבריתה השנייה שכעת קראנו צריך להפוך את הדעות היפוך רבי מאיר אומר עדיף שימול קוטי ולא העובד כוכבים כי הוא חשוד שהוא יהרוג את התינוק רבי יהודה אומר ימול עובד כוכבים ולא ימול קוטי שואלת הגמרא וכיסבה רבי יהודה עובד כוכבים שפיר דמי והוא יכול למול ישראל לפי רבי יהודה ואתן ישנו ברייתא רבי יהודה אומר מנין למילה בעובד כוכבים שהיא פסולה שנאמר אצל אברהם אבינו ואתה את בריתי תשמור וזרכה אחריך ממעטים ולא עובד כוכבים אלא אומרת הגמרא לעולם לא תהיפוך באמת תשאיר כמו שאמרנו מקודם שלפי דעת רבי מאיר עובד כוכבים חשוד ולכן בדרך כלל אסור שהוא ימול ומה שכאן אנחנו רואים שמעדיפים שהעובד כוכבים ימול הכה במיסקינן מדובר כאן ברופא שיש לו שם שהוא מומחה הוא מקפיד לא לקלקל את השם טוב שיש לו ולכן הוא חושש לא להזיק לאותו תינוק דחיתא רב דימי אמר בשם רבי יוחנן כשרב דימי בא מארץ ישראל לבבל הוא אמר בשם רבי יוחנן אם היה רופא מומחה לרבים אף על פי שאנחנו נראה במשנה בהמשך שאסור להתרפא על ידי עובדי כוכבים ריפוי נפשות. בכל זאת אומר רבי יוחנן, אם הוא היה רופא מומחה לרבים מותר. אז אותו דבר גם כאן. אם הוא מועל מומחה לרבים מותר לו למול את הישראל. שואלת הגמרא על דברי רבי יהודה. כעת אנחנו אומרים שלפי דעתו עדיף שהקוויטי ימול ולא העובד כוכבים. וכיסבה רבי יהודה קוטי שפיר דמי הוא כשר למול ואתניה שנינו ברייתא לפי דעת רבי יהודה ישראל מל את הקוטי וקוי לא יעמול את ישראל מפני שהוא מל לשם עבודה זרה שמצאו דמות יונה בראש אר גריזים דברי רבי יהודה אמר לו רבי יוסי וכיכן מצינו מילה מן התורה שצריכה שתהיה לשמע שנאמר שהכוונה שאם הוא מכוון שלא לשמע הוא פוסל אלא הכוטי מל והולך כל חייו עד שתצא נשמתו. אבל בכל אופן לפי דעת רבי יהודה מילה תקותי פסולה מפני שהיא לא לשם א הקדוש ברוך הוא. איך נאמר שבדעתו בברייתא שמותר שקוויטי ימול? אלא אומרת הגמרא לעולם היפוך תהפוך את הדעות של רבי מאיר ורבי יהודה כמו שהפכנו בהתחלה כדי להבחינן מעיקרה. כשאמרנו שלפי רבי מאיר עדיף שהקוט ימול ולא ימול לעובד כוכבים שהוא חשוד על שפיכות דמים ודעת רבי יהודה שימול עובד כוכבים לפי שאין דרכו למול את בניו לשם עבודת כוכבים אז אם כן כשהוא מל אתה אומר לו למול הוא מל לשם הקדוש ברוך הוא ושפיכות דמים אנחנו לא חוששים כי מדובר פה שישראל לומד על גבו ולא ימול קוטי לפי דעת רבי יהודה לפי שדרכו אמול לעבודת כוכבים דקקשיה דרבי יהודה מה שקשה לך דברי רבי יהודה שבברייתא הוא מכשיר מילה בעובד כוכבים הדברי רבי יהודה בברייתה האחרת שהבאנו בדף כ עמוד ב שמילה בעובד כוכבים פסולה מגזירת הכתוב ההיא מה שפוסלים ב מילה בעובד כוכבים זה לא דעת רבי יהודה בר אילאי שזה סתם רבי יהודה אלא רבי יהודה הנשיא לתניה רבי יהודה הנשיא אומר מני למילה בעובד כוכבים שהיא פסולה תלמוד לומר כמו שדרשנו מקודם משם רבי יהודה בעצם לרבי יהודה הנשיא ואתה אומר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו את בריתי תשמור וזרך אחריך ולא עובדי כוכבים אבל רבי יהודה חולק והוא מכשיר מילה בעובד כוכבים במקרה שישראל עומד על גביו ואומר לו למול הבאנו ויכוח בברייתא בין רבי יהודה לבין רבי יוסי אם מילת קוטי כשרה או לא אמר רב חיסדה מה הייתמד רבי יהודה שפוסל מילת קויטי כתיב הפסוק אומר וכי יגור יתחגר הוא רוצה לעשות קורבן פסח ח להשם הימול הוא דורש מה שכתוב להשם על התיבה על המילה שכתובה אחר כך אימול רואים מכאן שהמילה צריכה להיות מתוך כוונה לשם השם וכיוון שהקוט מל לשם עבודת כוכבים המילה שלו פסולה רבי יוסי לומד מהפסוק אמול אמול יליד ביתך מה שכתוב כאן מילה מיותרת זה בא לרבות אפילו על ידי קוטי שואלת הגמרא וידח רבי יוסי הכתיב לה השם אמול משמע שזה צריך להיות לשם השם אז איך הוא מכשיר על ידי קוטי הוא יסביר לך שמה שכתוב להשם בקורבן פסח כתיב היינו ועשה פסח להשם על הפסח נאמר להשם שקורבן פסח צריך להיות לשם השם ולא על המילה שכתובה אחר כך אימול המילה לא חייבת להיות דווקא לשם השם והידח רבי יהודה מה הוא יענה הרי כתוב נמי אקטיב ימול ימול מה הוא דורש את האיתור שהמילה פה א מייתרת לפי דעתו דיברה התורה כלשון בני אדם כדרך שרגילים בני אדם לכפול תיבותיהם וזה לא בא לרבות דברים נוספים מביאה הגמרא יתמר מנין למילה בעובד כוכבים שהיא פסולה שעובד כוכבים לא יכול למול דרו בר פפא משמי דרב אמר הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו ואתה את בריתי תשמור וזרכה אחריך ממעטים ולא עובדי כוכבים רבי יוחנן אמר מהפסוק ימול ימול כיוון שכתוב אימול ה מל כתוב ה מו ל אז כאילו המל ימול מי שכבר מעלו אותו והוא נימול הוא יכול לימול אחרים כיוון שעובד כוכבים הוא אינו מהול מילתו פסולה מה ביניו מה ההבדל בין ההדרשה של רב לרבי יוחנן ההבדל הוא לגבי האומות עובדי הכוכבים שהם מלים את עצמם הערבים מהול וגבנונים מהול זה ההבדל ביניהם זה עיקבי ביניו מנדה אמר אימול ימול שדווקא זה שנימול יכול למול איקע פה באמת הוא נימול והם קשרים למול ומנדה אמר שלומדים את בריתי תשמור לקה הם אינם קרוים זרע אברהם הם לא דומים לזרך אחריך שנאמר לאברהם אבינו לכן כיוון שהם לא נצטוו על המילה הם פסולים למולכה הגמרא ולמנדה אמר אימול מוליקה לפי הדעה שסוברת שלומדים מהפסוק אימול אמול העובדי כוכבים כשרים למול אפילו שהם בעצמם לא מצווים על המילה והתנן הראשנינו אדם שנדר נדר שהוא עוסר על עצמו להנות אז הוא אומר כונם כונם זה לשון נדר שהוא נודר שהוא לא יהנה שהמון של האחרים יהיה עליו כונם היינו כמו קורבן כמו שקורבן אסור בהנאה ככה גם ממונו השני יהיה אסור עליו בהנאה והוא אומר שממי הוא רוצה לאסור שהוא לא יוכל לההנות. מה שאני נהנה מן הארלים. אז הרלים הכוונה עובדי כוכבים. אפילו יהודי שלא נימול לא נקרא ארל. ולכן הוא מותר בארלי ישראל. ואסור במולי עובדי כוכבים. כמו שהגמרא דורשת מפסוקים במסכת נדרים שישראל נקראים א נימולים. אפילו שהם לא הם לא נקראים הרלים. רק א עובדי הכוכבים נקראים הרלים. אז על כל פנים רואים מכאן ש על מאף על גב דמאילה כמן דלא מאילי דמו. רואים מהמשנה שם במסכת נדרים שעובד כוכבים הוא נקרא הרל אפילו אם הוא נימול. אז אם כן איך אתה אומר שהערבי והגבעוני שהם א מעולים הם נקראים עמל ימול שהם יכולים למולרי הם נקראם עדיין ארלים. אלא אומרת הגמרא איקבני הוא ההבדל אם אנחנו אומרים את ההדרשה של רב זה שכתוב אתה בריתי תשמור וזרחה אחריך ולא עובדי כוכבים או את הדרשה של רבי יוחנן שלומדים מאמל ימול ההבדל הוא אליקה בניו ישראל שהוא לא נימול למה כי מתו אחו מחמת מילה ולכן לא מלו אותו אם נולד תינוק ואחרי הברית מילה הוא מת משום מחמת המילה כמה פעמים אז כשנולד תינוק אחר באותה משפחה כיוון שהוא בחזקת ש המשפחה הזאת מתים מחמת מילה אז לא מלים אותו כי אסור למול אותו זה סכנת נפשות אז במקרה כזה למד אמר מזה שכתוב אתה את בזרי תשמור אתה וזרך אחריך יקו יהיה כשר למול כי הוא גם כן מיזרו של אברהם אבינו המצווים על המילה ולמען דאמר ימול ימול דווקא המלמול לקצלו זה לא שייך ולכן מילתו פסולה כי הוא אינו בעצמו נימול זוכה הגמרא ולמד אמר אימול מול לקה והתנן הראשנינו באותה משנה במסכת נדרים אדם שעשר על עצמו בכונה מה שנה מנימולים אסור בהרלי ישראל ומותר במולי עובדי כוכבים על מה רואים מכאן ישראל אף על גב דלא מעילי אפילו שהוא לא מל מחמת שמתו אחב מחמת מילה כמן דמאילי דמו אתה רואה שישראל נקרא נימול אפילו שהוא לא יכל למול את עצמו מפני סכנה אז אם כן לא יכול להיות שזה ההבדל בין הדרשה של רב לבין הדרשה של רבי יוחנן כי הרי הוא כן נקרא המל ימול כי הוא כאילו נימול אלא אומרת הגמרא היקבניו ההבדל הוא האם אישה כשרה למול למן דאמר ואתה את בריתי תשמור לקה דאישה לו בת מילה היא היא אינה מצובה על המילה ולמען דאמר אמול מול איקה היא כשרה למול למה דאישה היא בכלל ישראל וישראל אפילו הרל קרווי נימול אז כמן דמאילד דמיה ולכן היא קשרה למול שואלת הגמרא ומיק למנדה אמר אישה לא תמול וכי יש דעה כזאת וכתיב כתוב מפורש פסוק ותיקח ציפורה איזשהיא אבן מחודדת שנקראת צור ותכרוט את עורלת בנה אז רואים אם כן שאישה כשרה למול אונה הגמרא כיוון שלא כתוב ותיקח עם י תיקח אלא כתוב תכח אז אפשר לדרוש כמו ותקח היינו על ידי שליח קרי בותקך היינו שהיא מנתה שליח שימול את בנה אבל לא מעלה בעצמה שואלת הגמרא והכתיב בהמשך ותכרוט את עולת בנה אונה הגמרא גם כאן כיוון שלא כתוב ותכרות עם ו אחרי הר ו תכרט אלא ותכרות בלי וככת כריבה ותחר היינו דאמרה ליני שכחרינה ועבד היא אמרה למישהו אחר שהוא זה שימול והיא בהתאמה אם תרצה אפשר לפרש שהיא באמת עצמה מעלה אבל התיא והתחלה היא רק התחילה את המילה ואחרי זה אתה משה בא משה רבנו והגמרא הוא סיים את ברית המילה אומרת המשנה אם יש רופא עובד כוכבים אסור ללכת אליו לקבל ממנו רפואה אלא אם כן לרפא את הבהמה מתרפין מהן ריפוי ממון היינו אם רוצה רוצה לרפא את הבהמה שאלה ישראל אפשר לשלוח את הבהמה אליו אבל לא ריפוי נפשות אסור לאדם מישראל בעצמו ללכת לרופא עובד כוכבים ואין מסתפרין מהן בכל מקום אסור ללכת אליהם להסתפר לעובדי כוכבים אפילו במקום שהוא שבשביל רשות הרבים שעוברים שמה הרבה אנשים כל הזמן חוששים שמה הוא יחתוך את הצו של הישראל בתר אלה הם דברי רבי מאיר חכמים אומרים תלוי ברשות הרבים מותר כי העובד כוכבים פוחד מעוברים ושווים אבל לא בינו לבינו. כשהם לבד עשו כחושבים שהוא יהרוג אותו. מבארת הגמרא. אמרנו שמתרפין מעובדי כוכבים ריפוי ממון אבל לא ריפוי נפשות. והסברנו לשלוח את הבהמה אליו אפשר אבל שהיהודי עצמו ילך אליו זה אסור. בהתחלה שואלת הגמרא מה ריפוי ממון ומה היא ריפוי נפשות? אילם הריפוי ממון הכוונה בתשלום שכר. אז מותר. וריפוי נפשות הכוונה בחינם. והמשנה התירה להתרפות בשכר כי אין חשש שהוא יהיה יהרוג אותו כי הוא חושב שהוא יפסיד את שכרו אבל לא בחינם. אז אם כן לתני שהמשנה תפרש מתרפין מהן בשכר אבל לא בחינם כך גילות המשנה לכתוב בדרך כלל אלא תבאר מה הכוונה ריפוי ממון ריפוי דבר מכה שאין בה סכנה והוא נקרא ריפוי ממון כי העובד כוכבים יכול רק לקלקל לו ולהחיב לו יותר והוא יצטרך על ידי זה להוציא ממון לרפואתו אבל הוא לא מסכן את נפשו ולכן מתרפים מהם ומה הכוונה ריפוי נפשות ריפוי דבר היינו מכה שיש בו סכנה ולכן משום שהוב כוכבים יכול לקלקלו ולהורגו ולכן זה נקרא ריפוי נפשות ולכן אין מתרפים מהם והריא אמר רב יהודה אפילו כאב שנגרם משום הכזת דם סוג רפואה כזאת שעד לא מזמן היו נוהגים לעשות את זה במקומות בעולם שפשוט היו כל מיני כל מיני עניינים רפואיים שהרפואה הייתה טובה על ידי שהיו פשוט א א מוציאים דם קצת מהבן אדם וזה היה גורם לו כל מיני רפואות מחדש לו את הדם וכולי זה היה טוב לכל מיני עניינים אז הזאת דם הזאת יש בה איזשהו כאב מסוים ואפילו את הדבר הזה לא מצינן מניו אסור להתרפות מעובדי כוכבים אף על פי שאין בו סכנה אלא רק ריבוי כאב אלא לכן מבארת הגמרא כמו שאמרנו במשנה עצמה מה פירוש ריפוי ממון לרפא את בהמתו שהוא ש שהיא ממונו ומה הכוונה ריפוי נפשות ריפוי גופו ריפוי גופי אפילו אין סכנה בדבר ועכשיו זה ראיה דברי רב יהודה והינו דמה רבי יהודה אפילו ריבדה דקוסלילתא כאב שנגרע מהכזה דם שאין בו סכנה לא מצינן אסור להתרפות מניו רואים שגם מכה שאין בה סכנה אסור להתרפות מהם אמר רב חיסדה אמר מרוקווה אבל אם אמר לו עובד כוכבים הוא רק נותן לו עצה שם פלוני יפה לו שם פלוני רע לו הוא נותן לו עצות איזה תרופות לקחת מותר מותר לשמוע לעובד כוכבים. לא חוששים שעובד כוכבים יתן לו עצה לקחת תרופה שתזיק לו. משום שהרופא העובד כוכבים סבור. כיוון שהישראל לא בא אליו להתרפות אלא רק לשאול על תרופה הוא ודאי לא סומך עליו. והוא שואל אותו רק בשביל לנסות אותו. אם הוא אומר לו אמת שהיו לי משאיל לו. אז אומר הרופא אני אומר לו את האמת כי היחידי משאיל לו כשם שהוא שואל אותי משאיל לי נשחרינה. הוא הרי יש ויקבל חבות דעת נוספות מאוד רופאים ואם אני אשקר הדבר יתגלה ואתה הווא גברה לאורינפשי הוא אומר על עצמו שבא אותו אדם ועושה רע לעצמו כי אנשים יחשבו שהוא לא בקיא והוא לא חשוד לקלקל לעצמו באופן הזה לכן אפשר להתייעץ איתו איזה תרופות לקחת אמר רב אמר בשם רבי יוחנן ואמרלה יש אומרים שאמר את זה רב חיזדה אמר בשם רבי יוחנן אם היה לישראל חולי ספק חי בלי רפואה ספק מת ואין שם רופא ישראל אלא עובד כוכבים. אף על פי כן אין מתרפין מהן שטולים שעובד כוכבים ודאי יהרוג אותו. עדיף להשאיר אותו ככה שמה הוא יחיה. ואם היה לו חולי שאם לא ירפו אותו הוא ודאי מת. מתרפין מהן. כיוון שעבית כוכבים אינו יכול להזיק אותו וממילא הוא ימות. עדיף להניח לא לרפא אותו שמה הוא באמת ירפא אותו כי בלי שירפא אותו הוא ימות. שואלת הגמרא ודאי מתרפין מי אין? הרי היא כך חיי שעה אם הוא לא ילך לעובד כוכבים לפחות הוא יחייה קצת זמן אבל העובד כוכבים חשוד שהוא יהרוג אותו אונה הגמרא להפסד חיי אישה לא חיישינן לא חששים כי כאן יש אפשרות אולי הרופא הזה ירפא אותו כן ואז הוא יחייה הרבה זמן מבררת הגמרא ומנה תמרא מנן אתה אומר דלחיי שעה לא חיישינן שלא חשים לחיי שעה דכתיב כתוב שהיו בפתח שער העיר ארבעה מצורעים. כך מספר הנביא בספר מלכים ב פרק ז'. שרוצה רואות את הסיפור שם בפנים. והיה שמה מצור על שומרון והם אמרו אם אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם ואם ישבנו פה ומתנו ואתה לכו ונפלא אל מחנה הרם. ננסה ללכת אל מחנה הרם שם אם יחיונו נחיה ואם ימיתונו ומתנו. אז אם כן, אתה רואה מכאן שהיה עדיף לנסות, כי הרי כאן אותם ארבעה מצורעים שהיו מחוץ לעיר, אם הם ישארו איפה שהם הם ימותו, יכנסו לעיר, הם גם ימותו ברעב, הם ניסו ללכת בשביל חיי שעה אל אותם שצרו על שומרון אותם מחנה הרם. אם תשאל היקיי אישה, אם ישארו כאן או יכנסו לעיר, לא ימותו מיד ואם יכנסו למחנה הרם אולי הם ימיטו אותם מיד. אז למה הם הלכו? למה הנביא מספר את זה ולא כותב על זה שזה היה מעשה שהוא לא טוב אלא לו לחיי שעה לא חיישינן חילון נוכיח מכאן אלא כן נוכיח מכאן שבאמת לא חוששים לחיי שעה אם בן אדם ודאי ימות אם הוא ישאר במקום שהוא נמצא או שהוא בוודאי ימות אם הוא לא יקח רפואה אפשר ללכת לעובדי כוכבים שיכול להיות שהם ירפו אותו יכול להיות שהם יחיו אותו מקשה הגמרא מיתי ויקושיה מברייתא לא ישא ויתן אדם לא יעריך בדברים עם המינין היינו קמרים לעבודת כוכבים ואין אין מתרפין מהן אפילו לחיי שעה אפילו אם הוא ודאי ימות ואינו חי אלא לחיי שעה ויכול להיות שהם יחיו אותו בכל זאת אסור למעשה בבן דמה בן אחותו של רבי ישמעאל שקישו נחש ובא יעקב שהיה גר בכפר סחניה איש כפר סחניה אותו יעקב היה מין הוא בא לרפות אותו ולא עם יכו רבי ישמעאל ואמר לו בן דמה רבי ישמעאל אחי הנח לו וירפא ממנו תן לו לרפא אותי ואני נביא מקרא מן התורה שהוא מותר ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו במותר ומת קרא לו רבי ישמעאל אשריך בן דמה שגופך טהור ויצתה נשמתך וטהרה במילה מותר ולא עברת על דברי חבריך שהיו אומרים הוא פורץ גדר שגדרו חכמים ישכן נחש שנשיכת נחש אין לה רפואה ואף אם בן דמה היה מתרפא מהנשיכה הזאת סופו למות על ידי נשיכת נחש אחר בשביל שהוא עבר על דברי החכמים שעובר על דברי חכמים חייב מיתה בידי שמיים. אם כן, מהסיפור הזה לכאורה רואים שאפילו לחיי שעה אסור ללכת לאותו מין שהוא עובד כוכבים שירפא. אפילו שוודאי אם לא ירפו אותו את אותו חולה הוא ימות. תראה אתת הגמרא שענימינות דמשך דעתי לממשימשך בטריו. כאן לא מדובר על סתם עובדי כוכבים אלא מדובר פה על מין שחוששים שמה אותו חולה ימשך אחריו אחרי דבריו שהוא ימשוך אותו לעבודה זרה לכן עשה רבי ישמעאל להתרפות ממנו ולא משום שחוששים להפסד חיי שעה בסיפור שהובא בברייתא אמר מר רבי ישמעאל קרא על אחיין שלו אשריך שיצאת נשמתך בטהרה ולא עברת על דברי חבריך שהיו אומרים הוא פורץ גדר ישכן הוא נחש הרי בכל מקרה יונה מחבייתרכי מה יש לו לחשוש נשיכת נחש על פריצת הגדר הרי מה היה החולי שלו שנשך אותו נחש אז אם הוא היה מתרפא על ידי אותו מין והיה ניצל מנשיכת הנחש שנשחו ממשיך לחיות היה יכול להינצל גם מנשיכת נחש על הפריצת הגדר שהוא היה גם כן יכול ללכת לרופא שירפא אותו מנשיכת הנחש אונה הגמרא חיובי דרבנן הנחש שנושך את מי שעבר על הגדר של חכמים הנשיכה היא דלת ליסותא אין לו רפואה כלל כיוון שהעובר על דברי חכמים חייב מיתה בידי שמיים בכל אופן אותו א אחיין של רבי ישמעאל אמר לו תן לי להירפא על ידי אותו רופא מין ואני אביא לך ראיה מהפסוק שזה מותר הוא לא הספיק לומר לו את הראיה אבל נשאל שואל שם מה באמת הייתה הראיה שלו מה הבל למימר אונה הגמרא כ הפסוק אומר ושמרתם את חוקותיי ואת משפטיי שיעשה אותם מהאדם וחי בהם דורשים ולא שימות בהם במקום מיטה מותר לו לעבור על דברי תורה ואין איסור להתרפות ממינים במקום שיש סכנת מיטה זה מה שרצה האחיין של רבי ישמעאל לדרוש ולמה רבי ישמעאל לא קיבל את הדרשה הזאת הנמילי כל היתר לעבור על דברי תורה במקום מיטה זה דווקא בצנאה בסתר שאין כאן חילו חילול השם אבל בפרהסיה לא משום חילול השם שיוצא לחוץ ויבוא ללמוד ממנו לחלל בקדושת השם המעשה הזה היה בפרסיה לכן לא הניחו לו להתרפות נתניה היה רבי ישמעאל אומר מנין שאם אומרים לו לאדם עבוד עבודת כוכבים ואל תהרג שיעבוד ואל יהרג זה דווקא בצנאה כמו שתלמוד לומר וחי בהם ולא שימות בהם יכול אפילו אם אמרו לו לעבוד עבודת כוכבים בפרהסיה גם כן יעבור ולא יהרג תלמוד לומר ולא תחללו את שם קודשי ונקדשתי בתוך בני ישראל. שאדם ימסור את עצמו ויקדש את שמו במקום שזה בתוך בני ישראל, במקום שזה בפרהסיה. אדם צריך לקדש שם, שמיים ועד כאן. דף כ"ז. ла
לצפיה בתכנים נוספים: