מדוע אסור לקרוא בשבת כיתוב שתחת תמונה?- ש"ז ט"ז - י"ט

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מדוע אסור לקרוא בשבת כיתוב שתחת תמונה?- ש"ז ט"ז - י"ט

[מוזיקה] סיעת דשמיא סימן שז ממשיכים בדברים שאסור לקרוא בימי שבת מליצולים של סיחסולין כגון ספר אמנו ספר מלחמוס בם בשבס כמו שגזרו על שר שטורדס אבל אין בכלל זה ספרים של היסטוריה של קודש יסיפון סיף יוכסין דבר היום של רבי יוסף כהן שבת ודו שמהם הם ילמדו דברי מוסה ועיר ולכן אפילו כתובים בשאר לשנות לא רק בלשנה כידיש מותר כמוכם מותר לקרוא סיפורים על גדוי לישראל ספרי מתר ולילה דעס הגרח קנייבסקי שאם אינם מביאים מדרש שמיים אסור ודעס הבליסים קרליץ שאין למחות בנות שקורות אותם בבן תיר שקורה יש למחות ממשיך המח ב בחול אוסו לקרות בהם משומו שבליצים ואי כבר מי שקורה בהם משום מלטיפנו אלו אלילים לאטיפנו אל מדעתכם אלא אשר אתמסי מדעת לבבכם כל שקין מי שהולך לתרות קרקיסאות ושם מיני תרבולות אסור וגם בפורים מותר רק הסחוק שעושים זריך לחשויש ובניסנו רבים כיום נעשה דבר זה כהפקרצל אנשים ללכת לבית רתרות כתוב צובער ואומר אל תשמח ישראל על גיל כהמים וכולו וגם יש בזה מישהו מגר יצורו בנפשם שיש שמה דברים שמגרים ואמרו חז"ל כל המסלו יצפל בגיההנים וייסורים באים עליו ממשיך המחבר ובדברי חייש כמו קורא אי כתו יש עוד איסור משל מגרצרורי ומי שחיברון ומי שתיקון צריך המדפיסון מחתי מסורבים כמו חן אלה שמוכרים את הספרים אמרו חז"ל המחתי לודם הוא יויסן אורגווי שהורגו הוא רק בעולם הזה ומכתי הוא גם בעולם הבו בית שקוראים בו ספרי חשג מות החול ואינם יודעים שיש בזה איסור כותב בגויס מוישה שבשבילם אין הספרים נחשמים כבוקצא האיסור רק מי שנוהגה כדין כהלכה אצלו הספרים אלא מוקצה עיתונים ישנים שלא עומדים לקריאה כותב באור לציון שאינם מוקצה כי יש בהם שימוש לטיפת דברים ספר טלפונים שהיו בו או לצור התקשרות בטלפון יש כאן שלוש שעות פוסק זמנינו שיהיה מוקצה מחמסכל שמלכת לי או כיוון שרוב השימוש בו כדי להתקשר דרכו או כיוון שזה עובדכול או מפני שזה שטורד יויטוס אבל לכל פוסק זמנינו מוסכם שמותר לקרוא בזה לחפש בזה כתובת כי זה כלי שמחליצרך גופ לדקדקוסקוס בסכו מסיפורסד בלוש בשער לשונות אבל כשום בעצמו יש בו קדושה ולומד וכסג למיס כותב רב ניסין שברץ ישראל בזמנינו שכולם מדברים לו שנקודיש אין הקריאה מוסיפה ללימוד לשון זו אז אין התרגם יתכן ששפת העברית זה לא לשנה קודש ולפי זה כותב משתבו גם מגרס שול שלמדנו בשיעור הקודם שאסור אם כתבה בלא שנה קידיש שיש ללמוד בתוך הלשון וגם כתוב בו כמה פסוקים מותר אבל שטורי חובץ וחשבוניס גם לרמו האסורה אפילו שכתוב בלא שנקידש בדברי חשק שמגרה יצרורה לכול על מה אסור אפילו בלאשנקידש גם ביום חול כל זה דעת הרמו אבל הרבה אחורים חולקים ולפי זה גם בגר שולים אין אף קמינה באיזה לשון כתובה וכל שאסור לקרותו אסור אפילו לטלטלו כי הוא מוקצה אבל גט מותר לטלטלו אפילו שכתוב בלשון להזיד כי יכול ללמוד ממנו דינגט ניין קריאת ציטו ניתונים בתשובה שהוא סיין כמקל הרבה אחסרים כי בזה דיות מניסומט למה שלבות כותב רב ניסים שיש להחמיר שלו לקרוא עיתון בשבת לשאן למחוד מי שקורו א בשם החזוני איש כותב שעיתו הוא מוקצה ויש למחוד ביד הקורו זה הסגר שלא שכתחילה אין לקרוא בדוחקש להתיר למי שקורה להנעתו מודעות פרסומת ממרי כלכלה לכולם עשו מקרה מנדיל סעיף יזקן רמח לא יקס לגבי ספרי חוכמה אוסו ליל בשבת זולז בדברי תוירו אפילו בספרי חוכמהסו ויש מי שמעתיר כותב משתבו וכן נוהגים להקל רבי כותב שירי שמיים ראוי להחמיר כי קם הראשון מחמירים ממשיך המחבר על פי ספרתו של המתיר מותר להבייד בצטרולות בשבת זה כלי של החוזים וכוכבים כי מה לי להבין את החוכמה מהספר ומהכלי המותר גם הוא לא להפכו לטלטלה כדי לקמון סימן שנחס סעיף יחס לי של מנשד מה שמותה בחול מותה בשבס יש דברים שגם אסור בחול כדל כישוף יש דברים שאסורים משום סכנה מה שמותר בחול מותר בשבת אבל דווקא אם הוא צריך זאת רפואה אבל לשאול אותו סתם שאלות זה אסור משם צריך צחו ביום חול מותר בשבת אסור סעיףס בסעיף למדנו שמוקו עם אפסד גדול מותר לבקש לגוי לעשות יסוד רבונו שבוס דשבוס אבל לבקש לגוי לעשות איסודי רייסה אז לרוב הפוסים וכך נוקטים למייסה אסור אבל כאן נראה שלקרוא לגוי מותר ולמה משתבור כותב שמתוך שאדם בהול על ממונו אם לא נטיר לו באופנים אלו יבוא להציל בעצמו לעשות מלאכריסה אומר המחבסחירו הנפסדת בשבס על דקשוים שיורדים עליה אוידבורחו או יוסף בתקדמ זר מים או מפסנו אוי שנשרה חובי של יין הולכת להישבר והוא ילך לייב את כל היין מותר לי יהודי הוא קורא לאן יהודי הוא לא אומר לו להציל אף על פי שבד יודע שאין יהודי יבין מעצמו ויעצל המוממן ואפילו אם יצטרך הגול לעשות מלוך דויריסה כגון להוציא מרשות לרשוס אז מותר כי איסורד הרבוננון אמרנו שאפילו בציווי מותר הפסד גודל אז למיסבואר כאן מדברי המשתפור שכל מה שהותר לקרוא לגוי זה רק באופן שיש הפסד ממון שאז זו בעולם ממונו אבל אם אין אפסל ממון אין אתר לקרוא לגוי כי עצם הקריאה לגוי כרמיזה דרך ציווי שאסור בכל אופן וכך משמד אפרמגודים ולכן באופן שאין הפסד ממון כגון שרוצה שאנוכי יכבה אור שמפריע לו לישון דס כמה פוסקים שאסור לקרוא לגוי שיבוא לביתו כאשר כוונתו כששקיע לביתו ירמוז לעשות את המלאכה כי עצם הקריאה אסורה מה שהתירו לרמוז לנוכרי באופן שלא בדרך ציווי זה רק באופן שהגוי כבר בביתו או שהוא פוגש אותו בדרך הקראים ואסור ללכת אל הגוי במיוחד רק כדי לקרוא לו ויתרה מכך אפילו שהוא לא קורא לגוי שיבוא אל ביתו אלא הוא הולך לבית הגוי ורמז לו שהנר בביתו אינו דולק יפה אסור כי הליכתו של אל בית הגוי מתפרשת כמירה שיבוא אליו לכן יעץ הגרם פיינשטיין שיקרא לגוי שיבוא לאכול בביתו ותוך כדי אכילה ירמוז לו על המלאכה שהוא זקוק לה גם הגשה זו בוכנתה לאסור לקרוא לגוי שיבוא לביתו לרמוז למלאכה שהוא זקוק לה באופן של נפסת מומן אבל למיסו לא רצה להראות לאט לאיסו אמנם לדעגרי גוסטמה מגש שבוזנ מותר הדבר כיוון שזה רמז לא בדרך ציווי ממשיך המחבר וחי מותר לא ימר לאן יהודי כל המציל אינמפסיד הוא ירוויח זה לא ציווי כמו בדליקה שיתר כל המכה בן המפסיד אחרי שבת הוא ישלם לו אבל דווקא בלשון כזו ואפילו שיש כאן רק גוי אחד מותר לו לומר כל המצמפסיד אבל לומר לו בלשון נוכח אם תציל לא תפסיד אסור זו שיטה ראשונה ויש מי שאמא שלו התירו לומר לשון זו כל המסמפסיד בדלי כדוק וין ללון סמיש לד שם סותם המחבר להקל בכל מקום הפסד והמייקל לא הפסיד לקרוא לגוי להראות לו לא לומר לו כלום אז כמו שראינו בתחילת הסיב זה לכולל ממותר מיסתברו בהקדמה לכשהגם נוקט כדעסמקילים לגבי צידה לכן מי שישא מכוניתו חולל בית חולים וחשהש שמתקלקל המנועים לא יכבה אותו דסרניסים שמותר לומר לגוי כל המחה באינוי מפסיד עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: