מדוע אסור לקלוע 'צמה' בשבת?- שד"מ ב'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מדוע אסור לקלוע 'צמה' בשבת?- שד"מ ב'

סיעת דשמיא סימן שד מי ביז למדנו מי שאיבד את חשבון העמים מה הוא צריך לעשות אומר המחבר או יויד מני שיוצב הוא יודע לפני כמה ימים הוא יצא כגון שיודע שהיו יום רביעי או יום חמישי שלצי אבל יודע באיזה יום יוצא מותלס מלוכ כל מה שירצה ביום שמיני לציוסי שביום כזה יוצא מביסי ואז ודאי לא שבת בוודאי לא יוצו בשבס וכן ביום תזבוב ובחובז וכן לא ממילא אסור לתיקף לעשות מלאכה באותו יום שמעצא ביום ג' וד ויום יום שבת וכן ביום שישי ושביעי שמעצא ביום ראשון או שני א ביום תשיעי מאז שהוא יצא אסור כי הגם שאין דרך לצא לביתו בערב שבת שמה נקלה לו שיירה ויצא בערב שבת ואם כן יום תשי ליציאתו הוא שבת הביום שמיני וכן בליל שמיני מותר והרם דיבוטון כותב שאפילו אם הוא נזר תמיד לא לצאת בערב שבת לא יפלו כחומים ואסרו לכולם את יום התשיעי אמנם האור חשוך הוא כותב שאם יודע בבירור שגם בערב שבת לי יצא מותר לו לעשות מלאכה גם ביום התשיעי וכן לעולם כתבו האחרונים שאם יכול לעשות מלאכה באותו יום שיספיק לו להתפנס בזה כל השבוע אסור לעשות מלאכה כל השבוע ואם באותו יום יכול לעשות מלאכה רק ליומיים או שלושה כותב הכף החיים שהתחילה עליו לשמור ליום השבת שלו כדי שלא יצטרך לעשות במלאכה ליום השביעי שהוא מחזיק כמו שלמד בשור הקדם שעל יום ראשון שלו וכן הלאה אומר המשתמור והנה עד סימן זה בירנו בעזר השם במשתמבורס מלאכס וסם וגם השבו סין שגדרו חז"ל יוסלג בגדל התורה המוזכרים בשולחן ערוך לבד מלך הסויצואה שיבואר מצימן הבא ולא נשאר לנו כאם להעתיק פה כאם או איזה עובס מלוכס שלא נזכרו פה בשולחן ערוך א' אחת מובס מלוכס זה מנפץ מי שסורק את הצמר או את הפשתן או שאר דברים כמו שסורקים את הפשתן והצמר או כמו שנופצין הצמר לעשות לבנים מנפץ גידים דהינו שחובד מקל על הגידים עד שעושה אותם כחוטים לתוות אותם כמו שהסופרים עושים כל זה קוראים מנפץ וחיב כמובן קמח נסרור שדווקא בכלי ברמבם יש משמעות לפ שבת אלוהים מדייק שגם הוא ניפץ אחרי הצביעה גם יש חיוב ונשאר בצורך חיון ועל דווקא שמנפץ את הצמר אחרי הגזיזה כשהצמר עדיין מחובר ראינוס שמ שפטור כיוון שאין דרך תביעה וניפוץ כשהוא מחובר לבלספס את צערות הראש דני פרידם זה מזה זה שלמד בסימ שג שמותר לעשות כך ולא נעסר משמנהפץ אפילו שברשי ביר שהמפס זה מנפץרו כותב בבני נזר שהגדרת מנכס מנפץ הוא כדי שהיה דבר ראוי לתביעה ודבר שעומד לתביעה לא צריך שיחון כדי לטוות אבל דבר שאינו עומד לתביעה צריך שיכוון שיהיה ראוי לתביעה ולכן המנהפץ הסגידים שאינם עמודים לתביעה חייב רק בן הפצם כדי לטבות מהם חוטים לפי זה בפספוס השיער שהם מפרידם כדי לטפות את השיער אינו נחשב למלאכה לחלוק את הלולב כדי שיהיה רואים לעשות מהם סנים קטנים כישיקלח וכדומה כותב בשבת הליבי שחיה משום מנפץ אבל אמר משתבור מי שמנפץ גבעולי פשתן וקנבוס חיה משום דוש כי הוא מוציא הפשתם והקמבוס את הזרעים שלהם מהגבעולים כך כותב הסמג ן חים שם הוא כותב שחייב שתיים אחד משוםדוש ואחד משום מנפץ מידוך המכס חינוך מביא שבראשי מבואר שרק משוםדוש בשבת לוי מצד שתרחן שגם רשי מתכוון שהוא חייב שתיים בטו תיבה השיעור לחיוב תויהבה זה עורך ארבע תפחים מכל דבר שנתווה אחד הטובה את הצמר או פשתן או נוצע או שערות או גידים וליו דווקא בכלי לא אפילו אם טובה בידיים כמו שכתוב בתוירה ביודע טובו מי שלוקח אותים ושוזר אותם גם כחי משום טובה מוכה מי שעושה לבד הרי זה טולס טובה וחיב ג עוד מלוכה האויסה שני בוטנירין חיב חטוס אז זה מבנה שלם שהיה כדי לטבות מי שעושה נפה או קברה עושה לו שמחה או שהוא הרג מתה בכבונים לא יודעים בקש בכל דבר זה טולדס אוסנירין אוי סנירין זה הייתה מלאכה של אריגה משיעשה שני בתים ששטי וערב חייב הרשי כותב שכל שפירטו כתנופו יקבור זה לא נירימ שהיה כלי מיוחד לכששר מרכיב חוט אחד ושטי מלמטה ואחד מלמעלה מעמיד השטי בהם כתיקונו דרך ההורגים שמוחים החוטים תחילה באורך הירייה ברורבה ושני אנשים אורזים זה מכאן וזה מכאן ואחד שובט הוא מכה בשבט ומכה על החוטים ומתקן אותם זה בצד זה עד שתעשה כולה שטי או ערב ומתיחת החוטים כדרך ההורגים נקרא מיסך כשכופלים אותם מכניס להכניס מתחיל להכניס השטי בערב נקרא אוירג היי המיסך חיב והשובבת על החוטים עד שיתפרקו ויתקנה הרי זה טולדס מיסך המדג דקסה חוט מפרידם בעת הריגה הרי זה תולדס אוירג ו איך עוד דוירג בבגד או בקנים או שעושים חלונות חתיכת עץ כמו שעושים מחצלת אסרך או בשערות שהורג אותם בכל דבר חייב הכולע נימים ושערות בכל דבר הרי זה טולדס אוירג וחיב אבל דווקא בתלוש מי שקולע את שערות הראש שמחוברות לראש אינו קוירג שאין דרך הרגב מחובר בראש וגם סיפו לעסקים אבל יש בזה איסור מדרבונון לקלוע או להתיר את הקליה של השערות כי זה דו לבוא וסויסון זן עוד מלוכיש הפויציה שני חוטים לרמבם הכוונה שמוציא את השטי מהיר מפרק את ההריגה או להפך לרייבט שהוא חתך שני חוטים אחרי ההריגה מן המסכת של השטי ועיר רב חיב וצריכים הרופאים היהודים להיזהר כשצריכים חוטים מפורדים לתת על המכה ולוקחים חתיכת בגד פשתן שלא יפריד את החוטים כי זה מלוכי דויריסה סיימנו בסיעתא דשמעי חג כן יעזרינו הקדוש ברוך הוא להתחיל לסיים החלוקים האחרים עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: