למי תיקנו חכמים שבת מיוחדת עבורו בלבד?- שד"מ א'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

למי תיקנו חכמים שבת מיוחדת עבורו בלבד?- שד"מ א'

סיעתא דשמיא סימן שד ממ דין ההו במידבו בשבס ובואי בי סעיפים כאן נלמד מה עושה מי ששכח הוא לא יודע מתי שבת זה שייך בין אם הוא הולך במדבר והוא איבד את חשבון הימים או אם הוא נשבע בין הגויים אז לפעמים יכול לברר לפי החשבונות של הגויים הקופונים הוא לא יודע מתי שבת אומר המחבר ההוילר במידבו ואינו יודע מוסי שבס כונס חז"ל שמונה שבע יומי מיו שנוסב שקחוס מהיום שנפל בליבו הספק מתי הוא שבת אז באותו יום זה אצלו יום ראשון כביכול ואז הוא מתחיל למנות ביום השביעי הוא מקדש השביעי על ידי מה בקידוש ובדולה הוא עושה קידוש על יין אם לא אין לו אז לחם ותיקנו זאת לזיכור אשתו כך טירס שבסמנו אם אין לו פת ויין יקדש על ידי התפילה כפרמגונם כותב שמתפלל ביום זה תפיל תפילות של שבת גם הוא סף המתפלל ויוצא על ידי התפילה קדש מדיריסה אפילו היום באמת שבת כמו שלמדנו בסימא כמו כן יבדיל בתפילה שומר אתכן אפילו אם אין לו יין הוא יוצא בזה על פי הדחק מץ וסבדולים זה הכל לגבי התפילות מה קורה אם מלוכס אז כך ואם יש לו מימן להספרנס מהכסף שיש לו או שיכול למכור איזה חפץ או שיכול להשיג בהקפיים בני השיורי עד שיגם למקום ישוב או שיכול להשיג במתנה אוסולי לעשות ס מלאכל בכל הימים כי כל יום הוא ספק שבת למה לא נלך אחרי הרוב ורוב הימים בשבוע עם ימי חול התירוץ הוא כיוון ששבת ניכרת לכל אז היא קבועה ועומדת וכל קבוע כמחצו על מחצו אז כל יום ספק שבת ספק חול ספי כדורס לחומרי עוד מעט לגבי נדבר לגבי אם לא חזרנו עד שיכלה מה שיש לו דהיינו שאפילו לחם לא יהיה לו כי אם יש לו לחם אסור לו לעשות מלאכה כדי שיהיה לו תבשיל רק לפיקוח נפש מותר ועוס כשאין לו מה לאכול בכלל יסלוכה בכל יום אפילו ביום שמקדש בו כרמו שזה שבת כדי פרנוסוס מצומצם מסיעשה בכל יום הוא לא רשע להסתכר מלאכה יותר אפילו ביום השישי שלו כדי להכין היום השביעי שלו כדי שלא יצטרך לעשות מלאכה גם כן אסור שמהיום שבת המאחר ואיך יחלל בדבר שאנן לפיקוח נפש רק כדי פרנוס מותר כי זה פיקוח נפש אם לא עשה מלאכה ימות במדבר ברב בדיעבד אם הרוויח ביום אחד יותר מפרנסת אסור למחרת לעשות מלאכה עד שיכלה מה שיש לו והוסיף הטוס שבה שאפילו אם עשה במיזיד יותר מכדי פרנסתו מותר לו לאוכלו למחרת אפילו שלאל בסח למדנו שמבעה של במיזיד אסור לו לאכול את הראשי לעולם כאן זה שונה כי אם נאסור עליו אצלכם מחרת לעבוד כדי פרנוסוסי ומה ההבדל אם עובד היום או מחר שניהם בספק שבת אם זה סוג מלאכה שפעולה אחת שעושה מרוויח יותר מכדי פנסות או שלוש סיוון מובא כאן שמותר לו לעשות אפילו יותר מפנסות או שלא אותה היום רק שלעשה עוד מלאכה עד שיאכל כל מה שיש לו מי שולר בא בחודש ניסן רוצה להרוויח יותר כדי שהואכל לקנות מצות לפסח מסתפק בחודשוני מותר לו עכשיו מה קורה לגבי הליכה הוא מותר לילך בוי בכל יום אפילו ביום שמקדש בווי אפילו כמה פרסאות כי אם הוא ישאר במידב בו לעולם יחלל שבת וימות בארץ גזירה אבל שאר ייסורים אפילו רק שבוז דרבונון אז זה ביום השביעי שלו אסור לו לעשות אבל בשער הימים מותר לו לעשות מלוכס דרבונן למה כי אמרנו ספק דרבונ לכולה כל העניין שאסור לו זה רק מחמד סופק דריסה למה ביום השביעי לפי המוגן אברום אסור אומר שולחן הרוח כמו שמובא כאן כיוון שכלפי כל יום זה סופק דרבונון לכן מותר ביום השביעי שלו כיוון שחל עליו שבת מדרבונון אסור לו לעשות אפילו יסוד הרבונון הוא כמו ביום תבשני של גוליה שהוא גם ספק ואסור לעשות בו גם מלא חסד דרבוננו אבל בלי רבי חולק שמותר לעשות איסור דרבונו נפלו ביום השביעי שלו כספי כדרבונ לכולה אז למיסה נסכם לגבי תפילה אז ביום השביעי שהוא קבע לעצמו מיום שהוא תפס את הספק שלו אז הוא מתפלל תפילות שבת שער העמים מתפלל תפילות חול במשתבר בברלוך מדבר לגבי הנחת תפילין לגבי מלוכס אז אסור לעשות מלוכס רק שזה מצב של פיקוח נפש ויעשה בכל יום גם ביום השביעי שלו כדי פנוסוסיה מצומצמס ללכת לולך כל יום כמה כמה שהוא יכול גם ביום השביעי שלו ולגבי מלוכס דרבונון זה מחלוקס לפי המוגנן אברום ביום השביעי שלו אסור בשער מי מותר לפי הלוי רב מותר בכל המלאכות דרבונות בכל הימים עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: