מדוע אומרים 'צדקתך' במנחה של שבת?- רצ"ב ב' רצ"ג א'
הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
מדוע אומרים 'צדקתך' במנחה של שבת?- רצ"ב ב' רצ"ג א'
[מוזיקה] סיעתה דשמיה סמן ר גב סעיף ביז כאן נלמד שני דינים ששניהם נובעים מאותו דבר דין ראשון שומרים צדקו סכו צידוק הדין מצדיקים את הדין של הקדוש ברוך הוא בשבת במנחה וגם לא קובים מדרש ללמוד בחבורה למנחה למרב למה כי אז מתו יוסף מושה ודוד וכתוב חוכם שמס כל המדרש בתהילים וגם מצדיקים את הדין בבך הוכיח שלא מס מוישה בשבס רק בערב שבת רק הוא נגנז בשבת במנחה בשע סרון כמו שכתוב בזיר אז ומים צידוק די זמן שנגנז ואפילו שאסור לקבור בשבת כותב הבח שהקדוש ברוך הוא בעצמו קברו יש מפרשים שהמירה צד קוסו זה עניין אחר להצדיק את הדין על הרשים שחוזרים לגנים עוד מעט מוצאי שבת אומר המחבר אומרים צדקו אחרי מנחה ממחל בו יום שילו היה חול לא היו אומרים בו במנח נפיל הספים אפילו שבש הייו אומרים המנח ו כמו ערב ראש חודש שכבר מקססים שלחו כבר חל בו אין ארים צת קוסו בע בריס מילה כותב הגח קנייבסקי שף אחרי הברית אינם אים צ וסח כמו שאינם אוורים תחנון ביום חול גם לאחרי הברית בששון שחל בשבס השח סובר שומרים צוס הרמו כותב שם משונ שלא אומרים השמור מבאר שלד השולחן רוך אומרים כין שרוש השונה זהים דין לדס הרמו אין אומרים כיוון שראש השונה הוא גם ום ט ראש חודש אותם מחליק גם יום כיפור שכל בשבת וב משת בדמו שבכוס כתוב משפך אוים רבו אנחנו מבקשים יום כיפור רחמים לפני השם זבור ולא דין בשבת שומרים צד קוסו ותש צימר קדיש קבל כותב הק השחון שאחרי הקדיש אמרו צד קוסו ואחר כך לאמרו עוד פעם קדיש אפילו שמרו שלושה פסוקים כן שזה מלוקט מכמה מקומות בביס אובל שלא אומרים תחנון כותב פרגודים שיש לומר צד קוסו ואפילו שימות החול לא אומרים שם תחנון יוממות החול לא אומרים כי לא רוצים מידס דין בשבת אי מד מוו לפי זה אומר המיח שבס גם שוא מתפלל ביחידות הובל אומר כוסו אבל יש עוד טעם שכתבו קיצור ש שבס שאם לא יאמרו צד קוסו זה הביל בפרסה אז לפי טעם זה כשהאל מתפלל ביחידות לא שייך פרסיה אז לא יאמר צד קוסו הגוב נהגו שלבו מדרש במח מריב זה לא איסור ק מינג לזכור בעלמה שיוסף מוש ודוד נפטרו בזמן זה אבל דווקא למוד בחברו בחבורה אבל שניים שניים לומדים בבתיהם ודווקא סמוך לך ולכן המנהג לדרוש לפני מנחה ואם נמשח דרשה סמוך לחשו אז לא יאמרו פרוב או שמלס כדי שיוכלו לקיים סו שליש זמנו רב מביא שהר מפר כמה פעמים דרש במחר ל כן ראהו משתבר שבזמנינו אין למנוע את הדרשה כ הודע שמצ בסנו רב באיזה מקומות שעוסקים אז כ אנשים בסמ ביו בתו בוודאי טוב יותר לשמע ד מוסר כדי שבוא לזה אומר הרמו אבמר במ פ בקיץ וש בח מנו הטם רת פרוב מזרי שלומד ממנה רת שמים בדרך ארץ ודלקת כין שפח במש מש קיבל תור מסיני שמספרים לנו בזה בכבודו של משה שנגנז בזמן זה וכך תהיה לו מנוחה טובה בז חיים ספינק כותב עוד עם כן ששעה זו הזמנו לבני אודם תקנו להם לומר דברי מובי השם להשיב את לבדם ור וטירת שק בלבוש עפי גמור שדוד המורם חזרו נקו ז םש לו זסלו זש בר כדי לזכור א לקשב תקנו למר באותו זמן ונעבור לסמן ג רצ שבג סעיפים סעיף א מאחרין תפי סרס כד מ לקודש מן הדין מספיק שהתעכב לעשות מלוח כמו שנרא בשיעור הבא עד שרו שלוש כמים קטנים שאז כ יש טס שבס אבל ראוי ונכון במנ לאחרת את התפילה כדי שהתוסף עוד יותר בכול על הקודש וגם לנוהגים דותם ממתנים 72 דקות כותבה גח קנסקי שגם אז יאחור מריב ועד כמה אפשר לאחר אומר הגשה זר בוודאי שלא יותר מחצות הלילה ובטעם הדבר כותב הבח שוא גמור בשבס שי חלקים ציא שבס בציפורי שהו מאחרים להוציא את השבת ו מקבלים שכר ל זה שמוסיפים יותר מכל על הקודש גודים כותב שעדי שמחרים את צשב יותר לא נראה ששבת עליהם כמו שיעור זמן ת השבת מובע כמה חזון איש שהוא בין 45 ל50 דקות אחרי השקת החמה כמובן שיש בזה עוד שיעורים נחלקו האחרונים קטן שיגדיל מוצאי שבס האם יש עליו חיוב שויס שבס ועוד נחלקו החונים האם אישה חייבת בטויס שבס מביא המשור המנהג לזמר לפני מייר המזמור אלוקים יכוננו ועוד מזמורים כ נזכר בסידורים המשור בסוף כותב מהטוב ויפה המנהג הזה א' כדי ללוות את השבת שנקראת קל מלקס בשרות ותשבחות כס במדרש וגם על ידי זה תחר ה מריב תוסף מחו לקודש וגם כדי שיבוא לדבר בדברים בטלים בזמן ההמתנה למירב אם חל תי ש במוצאי שבס אין מזמרים כז זה לא זמן חנין אלקי מכונו בסמ ט נטס מביאה משת בורו שאסור לומר תהילים שלא מסדר היים בתש לכן לא אומרים זאת כמו כן כשחל יום מוצי שבס אין המנהג לזמר מסביר הפרגוד כי לא רוצים לומר תחינה בשבס ויום בשק כל שבת אפשר לומר מ שחש יכו לפני מריב אפילו שעדיין לא התפללו מריב בסר נראה קצת אחרת שאומרים מה תוכנ טונו בבריכה הראשונה כ אחר כך נוכל לבקש צורינו בסעיף הנו מגוד כותב הפ מגדים ש מזמור זה אומרים בכל מוצא שבס שהוא תחילת ימי השבוע כ שמסוק ברוח צלוח וזקנו כשחל מוצא שבס לא שייך טעם זה מוצ שבסל המוד לכאורה לפי הטעם השני לא אומרים ל הפרגון כותב שאומרים מזמור זה ו בסטב בשם סויר שאפילו שאסור לומר תור שבקס בעל פה תהילים מותר המורגל בו לומר בעל פה ושם הוא מסביר כיוון שמירה תהילים כדי להיר רך מהשם נחשבת אמירתם כמו תפילה שמותר לאומרה בעל פה עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה
