מדוע בזמננו נדרש לימוד פירוש רש"י על הפרשה יותר מבעבר?- רפ"ה א' - ג'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מדוע בזמננו נדרש לימוד פירוש רש"י על הפרשה יותר מבעבר?- רפ"ה א' - ג'

[מוזיקה] בסיעת דשמיה סרפה ליקו יפרש שניים מיקרו ואכ רגום ובוי ז סעיפים סעיף א' אומר המחבר אף על פי שעוד משמע כל הת כולו כל שבס בציבור שומעים את קריאת התורה בכל זאת יש עוד מצווה חיבס לעצמ בכל שבוע פרשס אוס שבוע שני מיקרו רגום באותו שבוע לא יקדים לקרוא לפני לא אחרי צריך להשלים עעם הציבור וכל משלים פרשס עם הציבור מעריכי לו יומו שנוסו ולא הסתפק בקריאת מיקרו פעם אחת בתרגום ויאמר פעם אחת אני שמע מהשליח ציבו בקריאת התורה לא צריך לקרוא שניים מיקרו אלא אם כן הוא קורא איתו מילה במילה אז זה עולה לו לפעם אחת מיקרו המון מביא לחם חמוד שבדי יבד יוצא פעם אחת אם הוא שמע מש חסיב הוא התכוון לצאת אבל יש מחים שמחמירים שאפלו בן יבד יחזור ויאמר עוד פעם מיקרו ואיך לק יש דעות בין החונים יש רים שיקרא כל פסוק שני פעמים ותרגום עליו יש רים שיקרא כל פרשה דהיינו פסוו סומו שתי פעמים אחר כך התרגום ויש מצים כדה ראשונה סרה מביא גרו שנהג לומר את התרגום אחרי כל פרשה פתוחה סתומ אחי מקום שנראה יותר הפסק ודוד כמרבד ודוד כמרבד אומר המשור מישהוא בקי בטעמים בנקודות בעל פה טוב להדר לקרוא שניים מקרו בספר תיר כשרה אומר מחבר אפילו הטורוס ודיבון שמה יש את הערים אין בזה תרגום התרגום הוא אותו דבר הוא הדין רובן ושמן גם צריך לקרוא שלוש פעמים יש מחמירים שבתור די שיש בו תרגום ירושלמי למעשה אצלנו זה מודפס בתרגום אונקלוס הזה בירושלמי צריך לקרות שם את התרגום מחללת מלבש וכולי סעיף ביז אם לא מד הפר ש בפירוש רשי חשוב כמו התרגום אז הוא יוצא על ידי שהוא קורא שני פעמים מיקרו ואחד פירוש רשי רניס קרליץ אומר שהוא צריך להוציא שפתיו את פירוש רשי אם זה במקום תרגום אותם פסוקים שאיין עליהם פירוש רשי יקרא אותם שלוש פעמים אבל דווקא רשי שהוא מפרש את המקרא כמו התרגום ויותר ממנו אבל אם קרא בלשון לז שהוא מפרש רק את המילות לחוד רק פירוש מלולי לא יצא אדי חתו ממקום תרגום כי התרגום מפרש כמה דברים שאי אפשר להבין מתוך המקרא מי שהנו ברוכל להבין את פירוש רשי ראוי לקרוא את פירוש התורה שיש בלשון אשכנז בזמנינו ביידיש וכדומה צנה רנה וכמו פירוש רשי ושער חזל הבנויים עעל יסוד התלמוד מובא כאן שודים פירוש רשי באנגלית הורה גרם פיינשטיין שיכול לשמש במקום תרגום מסיים המחבר ויראי שמים יקרו תרגום וגם פירוש רשי כי לכל אחד יש מעלה לתרגום יש מעלה שהוא ניתן בסיני וגם הוא מפרש כל מילה ומילה רשי אין ע כל מילה ומילה וגם אם הוא לא מבין את הכל התרגום הורק גרח קניבסקי שעדיף תרגום ופירוש רע שיש לו מעלה שהוא מפרש את העניין על פי מדרשי חזל יותר מהתרגום ובאמת כן ראוי לנהוג לכל אדם שילמד כל שבוע סדר עם פירוש רשי מלבד התרגום כי יש כמה פרשיות בתורה בפרט בחלק ויקרו שאי אפשר להבינם כלל על תרגום לחות בלי פירוש רשי החפץ חיים מובא כאם באגרות אמר לא יאמר האדם שמעביר את הפרשה שמויס בזה יוצא ד חובה כי בזמן הגמורה היה תרגום לימוד גדול ונכבד שעל ידו הבינו המון את הטרי אשאם כן אצלינו לא יוצאים מזה חובה כי לא מבינים את התרגום וצריך כמו ביור רש וכדומה הוסיף החפץ חיים שממש נהגו לקרוא שמויס משום שעל ידי זה יתבונן במקרא ויתן את ליבו להבין ואז נחשב לו לימוד מקרא כי אם לא מבין לא נחשב לו כלימוד אומר המשת ברו מי שהם בידו תרגום רק החומש לבד יש לו לקרוא שני פעמים קרוא וכש הזדמן לו תרגום יאמר ואם יודע שגם אחר כך לא יזדמן ל תרגום הובע כם פרמ גודים שיקרא את הפרשה שלוש פעמים מביא ה משבות צריך לקרוא לפי הסדר לא יקרא פסוק המאוחר לפני המוקדם לכן מובא כמה כפ החיים שאם טעה ודילג פסוק וקרא פסוקים נוספים צריך לחזור לפסוק שדילג ולהמשיך משם כסדר דבד משלים רק את אותו פסוק מובה שיצא ידי חובה אם הוא מסופק עד היכן קרה יתחיל מקום ש יודע שוודאי קרה אם דילג שבוע אחד לקרוא שמויס שנראה לאלון שיכול להשלים את שמיני צרס וצריך עכשיו לקרוא פרשת השבוע בפרשה הקודמת אז המרשם כותב שיקרא תחילת הפרשה שזמנה בשבוע זו ואחר כך ישלים וכך הורא בחוד שוני המרשם מביא שיש חולקים שקודם יקרא את הפרשה שצריך להשלים אומר המשת בו לא יקרא תרגום תחילה ואחר כך מיקרו אלא יקרא לכתחילה שני מיקרו מקודם אחר כך תרגום אם הוא יכול לא להפסיק בקריאת שמויס על שום דבר עד שהוא גומר את כל הפרשה ו טוב ויפה מאוד המשב מסדר ה ס מדקדקים עוסים כנפש לסס המיש נוהג לקרוא בכל יום חלק מהפרשה כמו שנראה לון כותב הג קניבסקי שודאי שמותר לו להפסיק אחרי שהוא סיים מה שהוא לומד ביום זה אני אשאל באמצע הקריאה שאלה בהלכה הור הגרש זב ש להשיב לשואל זה חסד וגם מותר להפסיק לכל מה שמפסיקים בתלמוד תירו אם באמצע הקריאה מגיש סמון מוב כ חיים שכדי שלא יפריע לו יכול להפסיק ולשתות בברכה לפניה ולאחריה סעיף ג ממתי אפשר להתחיל מם רישן ולו חוש הציבו כיוון שמנחה בשבת מתחילים לקרוא פרשת שבוע הבאה זה כבר נחשב הכר הציבו ולפי זה מה שכתב מח מיום ראשון לאו דווקא אלא מאחרי קריאת התורה במנחה בשבת אבל אם הגיע הזמן מנחה ווא עדיין לא התפלל מנחה מובא כאן שלכאורה לא יכול להתחיל שמויס כיוון שהוא עצמו עדיין לא התפלל מנחה פשז בריש מוב כם מיחוד שוני שיכול להתחיל בשמח סתו משעה שהתחילו הציבור לקרוא פשס ישס מביא השבור מאחרים ש מובחר לקרותה בערב שבת אפילו שאפשר לצאת מהמנחה שבת קודמת המצב המובחר בערב שבת עצמה והיה משרת שו בסת יהודה כתב שאם הוא קרה מתחלת השבוע והלא וגם כן חל מצמן המובחר כמו שכתב בס יוסף שמוכח כ ברמבם וכר גם התה הנהגת הגרו שמיד אחרי התפילה בכל יום הוא קרא קצת מהסדר שני מיקו ותרגום והוא סיים בערב שבת גם מי קורה כל יום אז בתי שבו אסור לו כמו שמובא כאן החזון איש נהג לומר כל יום קצת בפרשה אל השעה משאיר פרשה אחת לקורה בשבת אחרי התפילה בבוקר אז ה נחשב משלים פרשיותיו עם הציבור שאחרי שהציבור סיים לקרוב בתורה אז הוא השלים גר קנסקי כותב שאפשר גם לנהוג שכל יום הוא קורא עליה אחת ביום ראשון ראשו ביום שני שיני ואפילו שזה לא פר ש פסוו סומו אז הוא זוכר בדיוק היכן הוא אוחז כל יום עד כאן הדף היומי ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: