העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת שבת דף קד עמוד א
[מוזיקה] דף קד עמוד א היום אנחנו נדבר בעמוד שלנו על דברים שאסורים בשבת משום משמעת קול אני חושב שאדם שמשמיע כל יבוא לתקן כלי שיר ולכן אני עוסר אנחנו נראה שיש כלים שיש בהם שימוש גם להשמיע קל לאדם כדי שירדם וגם להשמיע קול לבן אדם כדי שיתעורר מה ההבדל ביניהם אדם שהולך לישון משמיע לו כל נעים שיר ארז ככה רגוע יותר בשה של גלים רוח כזאת נעימה כדי שירדם ואילו אדם בשביל שיתעורר אתה מטיף את הטיפות מים או את כל הדבר אחר שאתה רוצה להשמיע על ידיו כל אתה עושה את זה בחוזק אתה עושה את זה בקול טובעני כזה נו קום כבר בבקשה הגיע הזמן זמן קריאת שמע עובר וכדומה וזה הוביל אותי למסר אדיר בחינוך שכותב רבי נתן מברסלב וכותבים אותו עוד צדיקים מסר אדיר לכל אדם ובפרט בחינוך הדור הצעיר הילדים והתלמידים אנחנו לפעמים מגיעים לילד ומאירים אותו, מאירים לו ומאירים אותו ובכל טוב אני מגיעים ואומרים לו קום כמו שאמרנו הגיע זמן קריאת שמע מתי תתעורר על החיים שלך מתי תתחיל לעשות אית משהו תראה איך נראה התפילה שלך איך נראה את התורה שלך זה לא תורה זה לא תפילה אין פה כוונה אין אנחנו מגיעים אליו ובעצם מוריקים עליו איזה תכולה של כל לא נעים אומר רבי נתן גם את זה צריך ילד לקבל גם את זה צריך יהודי לקבל אבל על כל כף אחת של התעוררות כך הוא אומר על כל כף אחת של כזה דבר תן 10 כפות של התחזקות. התחזקות זה אומר שהבן אדם כבר עירני. הבן אדם כבר נמצא בפוקוס אבל אין לו כוח. הוא מיובש. אין לו אין לו את האנרגיה המספיקה בשביל לקום מהבית ולצאת לעשות את עבודתו. ואז אתה צריך להגיע ולומר לו אדוני היקר ברוך השם אתה אר פה זה לא המקום להגיד לו תתאפס על החיים מה יהיה איתך תיאר אני הוא כבר אר כאן המקום להגיד לו תראה איך כולם מחכים לך תראה איך כל צבא השמיים איך הקדוש ברוך הוא רוצה לשמוע את התפילה שלך משתוקק לשמוע את התורה שלך זה המקום כאן ועכשיו לומר את זה ליהודי פי 10 ממה שאתה מגיע אליו עם התעוררות אז אותו קל טובעני אותו קל דוחק קום קום זה נפלא זה נצרך אבל רק שזה מגיע על חשבון זה שיש פי השרה את העניין הזה של התח חזקות, כמה אתה גדול, כמה אתה תותח, כמה הקדוש ברוך הוא מחכה לך, כמה הוא רוצה לשמוע לשמוע אותך ובזה רובנו נופלים אנחנו הרבה הרבה יותר מעדיפים להביא את הכל הטוב אני והמאיר מאשר הכל המהיר והזורח מאיר עם א'. וכאן העבודה שלנו. אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים אומרת המשנה הקדושה דף קד עמוד א1 2 3 4 5 6 שות מלמעלה אומרת המשנה הקדושה בוזקים מלח על גבי כבש בשביל שלא יחליקו. בבית המקדש הכבש היה חשוף לפיגי מזג האוויר, לא היה מעליו גג. כשהיה יורד גשם הכבש היה נהיה חלק ומאוד מסוכן. אז מותר לפזר עליו כבש בשביל שלא יחליקו. אנחנו נראה למה מה בדיוק הבעיה בזה בשבת שאני צריך להתיר את זה בבית המקדש. ובעצם אנחנו מדגישים שמותר לעשות את זה רק בכבש בבית המקדש. ואותו דבר, עוד דבר שמותר רק בבית המקדש, הוא ממלן מבור הגולה ומבור הגדול בגלגל בשבת. רש"י אומר כך שניהם. ששניהם היו בלשקה באזהרה ומותר למלות מהם בשבת בגלגל שאין בזה תרכה זה על ידי מנגנון מכני שעל ידי כך מלאו מים בשבת ומבה הקר ביום טוב מבאר הקר שנראה בגמרא מה זה אומר מהבאר הזאת מותר למלות דווקא ביום טוב אומרת הגמרא הקדושה רמלי רב אייק מפשוניה לרבא הקשה על רבה תנען בוזקין בוזקין מלח על גבי הכבש בשביל שלא יחליקו ידוע שמלח משפר את האחיזה הכהנים הלכו יחפים וכמו שאמרנו הכבש חלק בזקו מלח ועל ידי כך לא החליקו. משמע דווקא במקדש אן במדינה לא אתה מדגיש שאומר לי דווקא בכבש על גבי המזבח אבל אם קרה לך כזה דבר במדרגות בבית או בכל רמפה אחרת אסור לך לעשות את זה ואם כך הוא שואל עליו הרמניי בואנה כשהליך החצרה שנתקלקלה במימי גשמים מביא תבן ומרד בה בעצם זה אותו רעיון בדיוק שאדם מביא תבן ושוטח שם זה אותו אספקט אותו רעיון של מלח כדי שלא יחליקו ואם כך אתה רואה במפורש שאת אותו רעיון התירו לעשות גם במדינה אז מה אתה מתלהב לי במשנה שבוזקין מלח על גבי כבש אנחנו רואים במפורש שגם במדינה מותר לעשות כך אונה הגמרא פשוט מאוד שאני תבן דלא מבטילי תבן כיוון שהוא לא מבטל אותו אז אין בעיה של בונה הוא לא מוסיף כאן על הקרקע מלח כיוון שאחרי שבני אדם דורכים עליו הוא מבטל אותו הוא משאיר אותו שם הוא לא אוסף אותו לכן יש לי כאן בעיה של בניין הוא מוסיף על הבניין הוא מוסיף על הכבש וזה אסור לעשות ורק בבית המקדש אני מתיר כי זה לא באמת בניין זה לא משהו אמיתי זה רק נראה כבניין אבל במדינה בכזה זה נקרא שאתה מבטל אסור רק תבן כיוון שהוא חשוב הוא מאכל בהמה אתה לא מבטל אותו אין חשש בניין ולכן מותר שואלת הגמרא רגע בעצם לפי ההבנה שלנו כרגע מלח אתה מבטל אותו ולכן רק במדינה רק בבית המקדש מותר שואלת הגמרא אמר לרב אחבר דרב לרב רשי איי מלח אי חידמי במה מדובר שאתה מתיר לי לפזר מלח בבית המקדש אידבטליים כמו שאמרת שהוא מבטל אותו כמוסיף הבניין הוא מוסיף על הבניין בעצם מוסיף על הכבש את המלח שנמצא עליו שאתה מבטל אותו הוא כביכול מתו על הבנייה על גבי הכבש ואם כך גם ביום חול אסור רש"י מביא את הפסוק שמה שדוד המלך בנה את בית המקדש הכל בכתב הגמרא מביאה את זה בסוגריים בעצם הכל בכתב מיד השם עליי הסכיל הכל נעשה על פי ההנחיות המדויקות שהקדוש ברוך הוא נתן לנביאים והם נתנו לדוד ואם כך אסור להוסיף על המבנה אסור להוסיף מלח על הכבש גם ביום חול אז ברור שאסור ואידלוק מבטלה אם מדובר שהוא לא מבטל אותו כאביה חציצה אסור כיוון שזה חציצה בין רגלי הכהנים לכבש. וכבר דיברנו מספר פעמים בדפים האחרונים שאסור שיהיה שום דבר שחוצץ בין הכהן לבין הכבש. שם כתוב בין הכהן לבין כל דבר עבודה אחר שהוא עושה. שם כתוב ולקח הכהן ולא שיהיה חציצה בינו. אותו דבר כשכהן עומד גם כן אסור שיהיה חציצה. רש"י מביא ממסכת זבחים אם הוא קיבל עומד על גבי כלי או על גבי רגל חברו פסול עד כדי כך. בטח שהוא הולך על גבי מלח ולא על הכבש עצמו. ואם כך אם הוא מבטל יש לי בעיה של מוסיף על הבניין. אם הוא לא מבטל יש לי בעיה של חציצה איך ייתכן אונה הגמרא מדובר בעבודה כזו שאין בה בעיה של חציצה בהולחת איברים לכבש דלו עבודה היא כשהוא מעלה את האיברים על גבי הכבש אז שמו את המלח ואז אין בעיה כי זה לא נחשב כעבודה ולכן חציצה לא פוסלת בה שואלת הגמרא ולא זה לא נקרא עבודה והכתיב והקריב הכהן את הכל ויקטירה מזבך לגבי הקרבה לגבי הולכה ואמר אמר זה הולכת איברים לכבש וכתוב שם במפורש והקריב הכהן אתה רוצה אתה רואה שאם צריכים בשביל זה כהן סימן שזה עבודה רגילה בעבודה רגילה יש בעיה של חציצה ואם כך ברור שאסור אלא אם אומרת הגמרא מדובר בהולחת עצים למערכה דלו עבודה היא באמת מדובר שהוא לא מבטל את המלח ולמה איך ואיך אין בעיה של חציצה כיוון שמדובר בהלעת גזירי עצים שהעלת גזירי עצים באמת אין בעיה אין בעיה שיחצוץ בין רגלי הכהן לכבש כי זה לא נקרא עבודה שחייבים לעשות לעשות אותה בצורה המושלמת שלא תהיה חציצה בעצם מי שעירני שם לב שבסופו של דבר אנחנו אומרים שהוא לא מבטל ואם כן אם הוא לא מבטל נכון שאין בעיה של חציצה אבל גם אין בעיה של בניין שואלים המפרשים מיד אם ככה אם אין בעיה של בניין אז למה אתה אומר לי רק על גבי הכבש גם במדינה אמור להיות מותר כמו שראינו לגבי התבן אז יש על זה כל מיני הסברים אחד ההסברים של הראשונים הם אומרים פשוט מאוד כמו שכבר נראה במדינה כשאני מתיר אני מתיר רק בדרך מסוימת שיש שינוי ובמקדש אני מתיר גם לפזר להדיה בלי שום שינוי אומרת הגמרא הקדושה דרשר חצר שנתקלקלה במימי גשמים מביא תבן ומרד בה הוא שותח אמר לרב פפא לרבא אתה אומר ככה על הבר מותר לך ללכת ולשתוח מה פתאום באופן גורף לא נכון והריי והתניה כשהוא מרדה כשהוא שותח אינו מרדה לא בסל ולא בקופה אלא בשולי קופה הוא לוקח קופה שבורה שכביכול נוזל משם התבן זאת אומרת לא בכוונה ולא בדרך שיש שתיחה נורמלית כמו שעושים ביום חול אלא כזה בדרך אגב שזה פתאום קרה וכדומה רק בכזה דרך מותר ואיך אתה רבא אומר שאפשר באופן גורף ובאמת רבא קיבל את הדברים אדר חזר אוקם רב אמור עלי הביט מתורגמן שאמר את דבריו לציבור ואמר חבר'ה תיקון טעות ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעות אין בידי ברם ככה אמרו משום רבי אליעזר וכשהוא מרדה אינו מרדה לא בסל ולא בקופה אלא בשולי קופה רק בכזו דרך מותר לשטוח תבן על גבי הרצפה אותה חצר שנתקלקלה במימי גשמים וכמו שאמרנו אין בעיה של בניין כיוון שהוא לא מבטל וכפי שאמרנו דבר נוסף וזה ההבדל באמת בין בית המקדש למדינה שבית המקדש מותר בהדיה ואילו במדינה מותר רק על ידי שולי קופה אומרת הגמרא הקדושה ולהיקלה לביב מנשה אתה וגברתבבה דפק על הדלת כנראה שהיה לו איזשהו מקצב לדפיקות שלו אמר אמר הולה מן אי מי זה אותו אחד שדופק כך להתחל גופי דקמחילי לשבת שהתחלל גופו כיוון שהוא מחלל את השבת כיוון שאסור השמעת כל אסורה בשבת שמ מה יתקן כלי שיר ווא אומר גם השמעת כל הזו אסורה אמר לרבא מה פתאום למה אתה כל כך כועס לא אסור אלא קול של שיר דווקא קול של שירה זה מה שאסור בשבת אבל דפיקה על הדלת גם אם הוא יעשה את זה במקצב מסוים כל עוד וזה לא ישמע באמת טיפוף ככה כמו שצריך זה לא נקרא כל ששיר ומותר בשבת שואלת הגמרא באמת הייתי והבאי מעלין בדיופי ומטיפין מי הרק לחולה בשבת רש"י אומר דיופי זה מה שאנחנו קוראים היום חוק אלים שלובים אם יש לך חבית מלאה והיא כבדה, אתה רוצה להעביר את כל תוכנה לחבית אחרת. מה תעשה? אתה לוקח צינור, צינור של מזגן או כל צינור אחר, מכניס את ראשו פנימה עד למטה, עד לקרקעית החבית. שואב קצת בפך, אתה שואב לוקח שלוק הזה מהצד השני של הצינור. וברגע שהמים מגיעים, המים, היין או כל דבר אחר, הנוזל מגיע לפה שלך, אתה שם את הצינור בתוך החבית השנייה. וזה נקרא חוק כלים שלובים. המים עוברים בשלמותם, בעצם הם מטפסים במעלה הצינור ועוברים בשלמותם בדוק ומנוסה. זה נקרא מעלין בדיופי וזה מותר לעשות בשבת ואותו דבר הוא מטיפין מירק לחולה בשבת יש כלי רש"י אומר הוא נקראק הוא עבד בעצם גם כן הליכרון שאנחנו מכירים היום כווקום בעצם לקחו כלי עם חרירים דקים ממש נקבים דקיקים שמילו אותו מים כל עוד וסתמת את פיב למעלה עם האצבע או עם כיסוי לא משנה מה לא נכנס אוויר לתוכו ולא ירד המים לא נזלו ברגע שפתחת אותו יכלת לשלוט ולבסט את העוצמה של המים שנוזלים וזה נטף על כלי מתכת והשמיע הכל פול אז בעצם כתוב פה במפורש מטיפין מירק מים של הכלי הזה שנקרא רק לחולה בשבת מדייקת הגמרא ואומרת לחולה אין לבריא לא התרנו את כל האשמעת כל הזו דווקא לחולה ו מבררת הגמרא היחידה מבמה מדובר לו דנים וכביאי דלתער מדובר שהוא ישן ואני מעוניין שהוא התעורר ואני עושה את זה כמו שאמרנו בכל טובני בכל דוחק תקומו כבר כל שלא נשמע שיר ושמע מינה אנחנו רואים מפה אולקלה אסיר אסיר אסור להשני הכל בשבת. זאת אומרת אנחנו מתאירים רק לחולה ולבריא לו אפילו שזה כזה קול שאין בו משהו אין בו שום כיוון של שיר סך הכל בשביל להעיר אותו כבר אנחנו רואים שאסור אונה הגמרא מה פתאום לא מדובר דתיר וקבדלינן דמשתמה כיקל דזמזומה מדובר כאן פשוט מאוד שהואר ואני רוצה להרדדים אותו אני רוצה להשאיר לו שיר של ארס שיר רגוע שירגיע אותו שיתן לו הרפיה ואז אני משמיע את זה בעדינות זה כבר כן נשמע כשיר וזה באמת מותר רק לחולה ולבריא אסור אבל עדיין להשמיע הכל לא בצורה של שיר לדוגמה להעיר את מי שישן או לדפוק על הדלת זה מותר כי אין לזה שום מקצב ושום כיוון של שיר ואסרו כשאסרו השמעת קול בשבת אסור רק קול של שיר שואלת הגמרא שאלה נוספת טי המשמר פירותיו מפני העופות שלו יבואו ויאכלו אותם דליוב מפני החיה משמר כדרכו בשבת ובלבד בעצם הוא יכול לשמר בדיוק כמו ביום חול אבל בתנאי שלא יספק ולא יתפח ולא ירקד כדרך שנוסעים בחול שלא יקה כף על כף שלא יקה כף על ירכו שלא ירק קד כמו איזה דכליל חשמלי שעושה כל מיני תנועות כדי להבעיל את העופות והחיות זה אסור לעשות בשבת מה הייתב מבינה הגמרא למה לא יספק ולא יטפח דכמו נדקלה ואין פה כל ששיר זה סך הכל קל ממש חזק כדי להביל את העופות ומשמע מכאן כל עולו דקה לעסיר לכן אני עוסר אומרת הגמרא ממש לא הבנת בכלל את הרעיון אמרב אחבר יעקב גזרה שמה תולצה כל מה שאני עושה זה בכלל לא משום משמעת קל אני אומר אין בעיה תשמור אבל אל תגיע לידי הברכה תופעות בכל מיני דרכים שאתה רגיל בחול כי פשוט אתה תגיע להרים צרור ולזרוק עליהם וזה כבר בעיה שאתה מטלטל ברשות הרבים אתה יכול שאתה תגיע להעביר מרשות לרשות ולכן אני עוסר אבל עדיין עול דקלה באמת אסור רק בדרך של שיר ולא בכל השמעת קול אומרת הגמרא הקדושה שואלת הגמרא ואלה אדם רב יהודה אמר רב נשים המשחקות באגוזים עשו היו נוהגים בזמנם לשחק באגוזים בעצם כמו שאנחנו היום משחקים בגולות כלי על המטרה להזיז אותם לכל מיני כיוונים והגולות או האגוזים בזמנם היו נפגשים יחד ומשמיעים כל אז שם כתוב במפורש שאסור לשחק באגוזים ומבינה הגמרא מה באמת אתם כנראה מה הייתה מה לו דקמולקה וכל עולו דקה אסיר ושוב פעם שמה זה השמעת קול שלא לשיר אין שם שום קול של שיר ובכל אופן אני עוסר אתה רואה שכל השמעת קל אסורה עונה הגמרא דוכה הגמרא לא הבעיה היא דליל מעט היא להשבו יגומות הבעיה היא שהם יבואו לשחק על הרצפה והרצפה לא תהיה ישרה הם יבואו ליישר בזה הם עוברים על השבועי יגומות שבבית זה בעיה של בונה, בחצר זה בעיה של חורש ולכן אני עוסר עליהם אבל שוב השמעת כל עוד והיא לא בדרך של שיר מותרת ומוכיחה הגמרא שבאמת הבעיה שמה זה השבוי גומות דעילות האחי אם לא תאמר שזה באמת הבעיה עד המב יהוד אנשים מסחקות בתפוחים אסור כן הם היו לוקחים חפצים עגולים או אגוזים או תפוחים וגם זה אסור ותפוחים כשהם נפגשים יחד יש השמעת קול ברור שלא אתמילו דקה ברור שאין בעיה של השמעת קול ובכל אופן אנחנו רואים שהוא שהוא עוסר עליהם. אלא חייב להיות שהבעיה הדיל מעט היא להשבו יגומות. ואם כן גם באגוזים שבאמת יכלת לחשוב שאולי הבעיה משום השמעת קול זה ממש לא נכון כי כמו שאתה רואה הוא עשר עליהם תמיד את כל המשחק הזה בכל הוריאציות גם בתפוחים גם באגוזים והעניין הוא פשוט מאוד שלא יבואו להשוות דגומות אבל השמעת כל כפי שחזרנו ואמרנו הבעיה היא רק שזה בדרך שיר מנסה הגמרא להביא ראה נוספת מהמשנה שלנו תנן ממלן מבור הגולה ומבור הגדול בגלגל בשבת ראינו שמותר למלות כך ראינו במשנה מבורא הגדול ומבור הגולה שהיו בבית המקדש מותר לה מלות מזה בשבת היה לזה גלגל מכני ומותר ומדייקת הגמרא ואומרת במקדש אין במדינה לא מה הייתה אמה למה שיהיה אסור למלות במדינה מבינה הגמרא מה הייתה אמה למה משום דעול דקלה ואסיר ושוב אנחנו רואים שהשמעת כל גם שהיא לא לשם שיר ונגינה אסורה דוכה הגמרא ואומרת מה פתאום לא גזרה שמה ימלא לגינתו ולחורבתו הבעיה היא שאתה מעלה בגלגל הרבה בלי תורח פשוט מאוד יש לך הרבה מים ואדם יבוא לומר תראה מה זה בלי תורח כל כך הרבה מים בוא נלך ונשקה כבר את הגינה הנשקת החורבה ששמה הוא מגדל כל מיני ירקות וכדומה וזה אסור ולכן אני עושה עליו למלות בגלגל בשבת יפה מאוד מספרת הגמרא מימר שרי לממלה בגללגלה במחוזה בעיר מחוזה היה עיר עיר עירונית לא היה שם כפר ולא מושב ולא מקום חקלאי זה היה כמו תל אביב אין שם מקום עם שדות וכדומה ולכן הוא התיר למלות מים בגלגל אמר הוא נכנס בעצם לעומק העניין אמר מה יתה המגזו רבנן שמ ימלא לגינתו ולחורבתו הרי מה כל הבעיה בוא ניכנס לרציונל כיוון שמלא לגינתו ולחורתו אח פה במחוזה לא גינה אייק ולא חורבה אייק פשוט מאוד אין כאן את זה באזור ולכן הוא התיר אבל אומרת הגמרא בסופו של דבר כיוון דקחזה דקתהו בקיתנה אסר להו כיוון שהוא ראה שבמים הללו באמת לא השתמשו לא לגינה ולא לחורבה אבל השתמשו לשאות בזה פשתן לכן הוא אסר ואמר לו הוא חזר חזרה לתקנת חכמים ואמר יפה הוא רואה שבאמת אסור משום גינתו וחורבתו אבל עדיין יכול לשת מזה מכשלות נוספים ולכן הוא עשר גם במקום שאין גינה וחובה בואו נסכם מה ראינו היום כי הדף היה מתוק מדבש ראינו במשנה בוזקין מלח על גבי כבש בשביל שלא יחליקו כמובן אמרנו שלבטל את המלח על גבי הכבש אסור כי הוא מוסיף על הבניין והבניין נעשה רק על פי ההנחיות המדויקות של הקדוש ברוך הוא אלא חייב להיות שהוא לא מבטל מה עם חציצה ניסים לומר בהולכת איברים לכבש דחינו דכינו שזה עבודה ולכן אמרנו בהולכת עצים למערכה תבן במדינה אין בעיה כיוון שהוא לא מבטל אותו אז אין בעיה של בניין במלך ראינו שגם בסופו של דבר אין בעיה כי הוא לא מבטל אותו ולכן אומרים הראשונים ההבדל הוא פשוט מאוד האם מותר להדי זאת אומרת לעשות את זה באופן ישיר או לעשות זה דרך שולי קופה כמו שהינו שרב אומר על חצה שנתקלקלה שמותר לשטוח תבן ולאחר שרב פפה תיקן אותו הוא העמיד חזרת המתורגמן ואמר שרק דרך שולי קופה ראינו מבורא הגולה נכנסה הגמרא לעניין של השמעת קול שמע אדם דופק אמר וואו הוא מחלל שבת משום השמעת קול שאלנו אותו מה פתאום הרי אסור הקול של שיר ועל כך הבאנו מספר שאלות א' על המרק לחולה דווקא לחולה ולבריא לא אמרנו שלא מדובר כאן שיתעורר אלא שישן שזה באמת קול של זמר קל של שיר שאלנו ממשי פירות מפני העופות שרואים שכל עול דקלה אסור להוליד כל תמיד אסור ודכינו ששמה מדובר שמע יעלה יאחוז צור בידו ויזרוק אותו על האופות והבהמות הבאנו נשים המשחקות באגוזים ודכינו והוכחנו מתפוחים שהרעיון הוא השבוי יגומות הבאנו את בורא גולה ואמרנו שגם שם זה משהו אחר שמה יעלה ישאב לגינתו ולחובתו והמימר שהטיר במקום שאין גינה וחורבה חזר בו ואמר שגם זה אסור כי השתמשו בזה לשאולות קותנה פשתן ובעצם אנחנו רואים שבאמת כל הבעיה של השמעת קל זה דווקא קול של שיר בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה