העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת פסחים דף עח עמוד א
דף עד עח עמוד א הייתי רוצה היום לפתוח במסר שאני יודע שחציו הראשון יקפיץ חלק מהשומים וחלקו השני יקפיץ את היתר אז אני מבקש מי ששם לב שעל ההתחלה זה נוח לו ונשמע לו טוב אחרי 17 שניות שיקפיץ קדימה ומי שמרגיש שהוא מצטמרר ומשהו פה לא הגיוני לו שיקפיץ 17 קדימה ואז ישמע את החצי השני. למה אני מתכוון? היום אנחנו נלמד בגמרא שאין מושג לזכות שטרה לבית רי. הגמרא אומרת, תשמע, האם יכול להיות שבן אדם יגיד הלכה כמותך והלכה כמותך ששניהם חולקים? האם יכול להיות בן אדם שיאמר, תשמע הטובע הז הטובע צודק והנטבע צודק? זה לא עובד. אין כזה דבר לזכות את השטר לשני אנשים נוגדים, לשני אנשים שהם מנוגדים בדעותם. יפה מאוד. זה מה שמלמד אותנו שגם לגבי החיים של בן אדם הוא לא יכול לחלק את זה לשניים. אי אפשר להגיד, תשמע, אני גם תורה וגם דובאי, אני גם גמרא וגם שוקולד דובאי, זה לא עובד ביחד. בן אדם שמקדיש את ימיו לתורה חייב לדעת זה על חשבון הדברים האחרים, זה על חשבון הטיסות, זה על חשבון החופשות, זה כן, אין מה לעשות, זה התורה. אתה בוחר בתורה, אתה לא יכול להיות שקוע במנמי עולם הזה. אתה רוצה להיות שקוע במנמי עולם הזה, תוותר על התורה, זה לא עובד ביחד. אי אפשר לזכות את השטר לביטרי. עד כאן החלק שחלק מאוד יזדהו איתו וחלק הוקפצו. אבל התשובה היא פשוטה. אנחנו לא מזכים שטרה לבית רי. אדם יכול לעשות את הכל אבל במטרה אחת יחידה ועליונה. כשבן אדם השאיפה שלו בחיים זה להיות עובד השם על הדרך בעבודת השם. תשמעו הדרך ארוכה. מותר ואולי אפילו חובה כמובן בשום שכל לעשות מדי פעם הפוגה. לא הפוגה מעבודת השם אבל הפוגה מהחיים, מהמירוץ. הרי אנחנו גם ברוך השם זוכים לעבוד את השם ללמוד תורה. יש לנו משפחה, ילדים, יש לנו דברים על הראש. פעם בספוגה בצורה כשרה, מבוכרת, אבל כשאתה עושה כזאת הפוגה, אתה לא מזכה שטרה לבית ר אתה טס לדובאי. למה? כי הכל במסילה עולה בית אל הכל בדרך אל התורה, הכל בדרך אל הקדושה, הכל בדרך לעבודת השם. ובצורה הזאת, כמו שאמרנו, גם דובאי וגם שוקולד דובאי, גם ארטיק באמצע היום וגם לקחת המשפחה לחופשה, הכל יכול להיות כשר. השאלה באיזו צורה עושים את זה? אם באמת זה נותן לך כוח לעבודת השם, זה נותן לך זמן אייכות עם המשפחה, שגם זה מצווה לא פחות חשובה, אבל כמובן צריך לדעת לתחם, לדעת איפה לשים, כמובן שהתורה היא בראש, עבודת השם היא בראש, החופשות הם על הדרך. כשהם על הדרך זה הכל מסיים לעבודת המלך, זה בסדר גמור. ואם כך, אדם שיעבוד בכזו שיטה, בכזו צורה, זה מה שיעזור לו ללמוד, זה מה שיעזור לו לעבוד את השם, הוא לא מזכה שטרה לביתי. ממש ממש לא. זו הדרך. טוב, מי שהוקפץ נהדר. בכל אופן אני רוצה עכשיו עכשיו בעזרת השם נפתח בדף ח עמוד א' המסר הובן לדעתי בכל אופן אני הבנתי אותו וזה כבר בסדר ומה נראה היום כמו שאמרנו בימים האחרונים אנשים אוהבים לומר דפים מורכבים באמת לפני שלומדים את זה זה מורכב זה נראה בלאגן סלט אחד גדול אני חושב שאתמול אחרי הלימוד ולמדנו ברוך השם יחד בצורה טובה וסיכמנו בצורה מעולה אני חושב שהדברים מאוד מאוד ברורים ממטנית דלא כרבי יהושע הבאנו הנחות יסוד הבאנו את המחלוקת של רבי יהושע ורבי אליעזר המשנה לא כמותו כן כמותו ניסיון דחיה ניסיון דחייה ניסיון דחייה תירוץ סופי זה הכל כזה קשה לא נראה לי עכשיו הגמרא הולכת לדבר מי שכמו שאמרנו מי שיודע אתמול את החומר היום יהיה לו הרבה הרבה יותר קל וגם למצטרפים חדשים בסדר גמור התורה פתוחה לכולם המשנה שלנו בעצם מה אמרה שקורבנות ציבור באים בטומנם לא נאכלים בטומא אבל באים בטומא אומרת הגמרא נממת מתניתן דלא כרבי יוסי דתניה רבי אליעזר אומר זה מחלוקת שכבר ראינו אתמול רבי אליעזר אומר הציץ מרצה על אכילות. מה זה אומר? אנחנו יודעים שהיה הציץ על מצרו של הכהן גדול והוא ריצר, חיפר על כל הבלאגנים שקראו בענייני טומא בבית המקדש. אומר רבי אליעזר, אם יש קורבן שהגיע בטומאה, זה מרצה לא רק על הדם שלו, שהוא החלק העיקרי, הוא החלק המכפר, החלק המתיר בקורבן, אלא גם על הבשר נפלא ביותר. גם הבשר הציץ מרצע עליו והופך אותו להיות כשר גלת. כבר נראה שלא בדיוק, כי ברור שלא אוכלים אותו, אבל הוא נהיה כשר גלט. זה רבי אליעזר. רבי יוסי אומר, אין הציץ מרצה על אכילות. מה פתאום ציץ לא מרצה על אכילות? זאת אומרת הוא יכול לרצות על הדם שמגיע בטומאה, אבל לא על האכילה, לא על מה שנאכל, לא על הבשר. על זה הוא לא מרצה. אותו הוא משאיר בבעיה. מבינה הגמרא, כסל קדעתך מדקמה רבי יוסי נציץ מרצה על אכילות. כי רבי יהושע סביא לי דמר בענן טרתי. אתמול היה לנו את רבי יהושע שאמר, תקשיב טוב, חייבים בכל קורבן שיהיה גם את הדם וגם את הבשר. ואם הבשר לא נמצא, לא זורקים את הדם. מבינה הגמרא שרבי יוסי גם סובר כמו רבי יהושע. ואם כך, השאלה ששאלנו על רבי יהושע קשה גם על רבי יוסי. שמה שפשוט מאוד כמו שאמרנו במשנה אתה רואה שזורקים את הדב והבשר לא נאכל. ואתה אומר לי שהבשר לא רק שהוא לא נאכל, גם הציץ לא מרצה עליו כי ציץ לא מרצה על אכילות. ואם הציץ לא מרצה על אכילות אין בשר. ואם אין בשר, איך אתה זורק את הדם? עכשיו מי אמר שרבי יוסי חייב לספור כמו רבי יהושע? אולי הוא סובר שאין הציץ מרצה על אכילות ובכל אופן הוא אומר תשמע לא צריך את הבשר כן זה שאלה למתיבי לכת מי מי אומר אותה רש"י הקדוש פשוט אומר רש"י חייב להיות דהי לא בא היתרת ריצוי צייצה אכילות למה לי הבלב אכילות נמי מתקשרה זריקה דם אומר פשוט מאוד אם לא צריך גם וגם אז למה צריך את הריצוי ציץ הוא אומר לך תקשיב טוב הציץ לא מרצה על אכילות במידה ואני לא צריך את האכילות במידה ואפשר לזרוק גם אם אין את הבשר מה זה רלוונטי לי אם הציץ מרצה לא אכילות או לא מזה שהוא מגיע ומדגיש חציץ לא מרצה כנראה שהוא אומר צריך את הבשר ובמקרה שהוא נדמה פשוט אל תזרוק את הדם אז משנתנו לא כמותו נמשת מתניתן דלא כרבי יוסי אומרת הגמרא ממש לא רבי יוסי כרבי אליעזר סביר עלי לא כרבי אליעזר פה פה רבי אליעזר אומר עציץ מרצה והוא אומר שלא כמו רבי אליעזר שאנחנו כבר מכירים דאמר דם אף על פי שאין בשר גם במקרה שאין בשר עדיין אני זורק את הדם ואם כך משנתנו נהדרת זאת אומרת המשנה שלנו מסתדרת נהדר כרבי יוסי נכון שהציץ לא מרצה על אכילות אבל לא צריך את הבשר בשביל לזרוק את הדם. שואלת הגמרא את מה שהבנו לפני רגע יה אחי למה ילךן הציץ מרצה על אכילות? אם ככה אז מה זה רלוונטי? כי רבי יוסי מגיע ואומר לך תקשיב טוב הציץ לא מרצה על אכילות אתה לא צריך בכלל את הבשר אתה יכול לזרוק דם גם בלי זה אז מה אכפת לי אם הוא מרצה או לא אונה הגמרא פשוט מאוד מה הבנת ברבי אליעזר ולתעמיך בוקר טוב רבי אליעזר דאמר הציץ מרצה כיוון דאמר דם אף על פי שאין בשר הציץ מרצה לחכילות למה הלכתה רבי אליעזר גם כן הוא מגיע הוא מגיע ואומר לך תשמע הציץ מרצה על אכילות שוב למה זה רלוונטי אתה הרי אומר שזורקים את הדם גם אם אין בשר אז הציץ כן ירצה עליו לא ירצה למה זה רלוונטי אלא חייב להיות שהמחלוקת של דם ובשר וציץ ומרצץ זה לא אותה מחלוקת. זאת אומרת גם רבי אליעזר שאומר שלא צריך את הבשר בשביל הדם עדיין יש לו פינה חמה. יש לו איזשהו אינטרס להגיד לך מה קורה אם הציץ מרצה על אכילות או לא. וגם רבי יוסי שומר לך שהציץ מרצה או לא. זה לא קשור למחלוקת של דם ובשר. אה אז אם ככה אז מה הם נחלקים על ציץ? האם מרצה על אכילות או לא? פשוט מאוד. אלא בוא נראה את זה בגמרא ולתעמיך רבי אליעזר דמר הציץ מרצה כיוון דאמר דם אף על פי שאין בשר הציץ מרצה עלכילות למה ילכת למה זה רלוונטי אלא חייב להיות למקבי בפיגול ולהפיק מדי מעילה כמפלגה השאלה היא כזאת השאלה אם הבשר נחשב ככשר לא לגבי האם זורקים את הדם יכול להיות ששניהם סוברים שזורקים דם גם אם הבשר פסול אבל האם הבשר נחשב כקשר אתה יודע בשביל מה בשביל לקבוע אותו בפיגול ובשביל לקבוע אותו במעילה ובשביל להוציא אותו ממעילה. מה זה אומר? אנחנו יודעים שיש מושג של פיגול. מי שלמד זבחים וגם מי שלמד פסחים, פרק תמיד נשחט. פיגול. מה זה אומר? שחטת את הקורבן על מנת לאכול אותו חוץ לזמנו. לדוגמה, קורבן ליום ולילה, תכננת לאכול אותו בשחיטה, חשבת על מנת לאוכלו עוד יומיים. נפלא. נפלא. עכשיו הקורבן הזה הפך להיות פיגול. אבל מה זה אומר פיגול? כבר מעכשיו אם אתה אוכל אותו זה בעייתי, זה כרת. אבל דווקא כשהכל קרב כמו שצריך, כמו הספר, הכל ממשיך פיקס כמו שכתוב בתורה, אז אני אומר לך, תקשיב טוב, באמת הבשר פיגול, אבל במידה ויקרה איזשהו בעיה נוספת, לדוגמה, הוא ישחוט שלא על מנת לאוכלו חוץ לזמנו ולאחר מכן הוא יזרוק את הדם על מנת לאוכלו חוץ למקומו. זה נאכל רק בירושלים, לאכול אותו בחיפה. בום עשית בעיה נוספת פיגול כבר לא קורה פה זה פסול לא אוכלים את זה אבל אין פה פיגול שנולד עליו כרת שיש עליו איסור כרת רק אם הכל ממשיך כשורה בזה הם נחלקים מה קורה אם אדם פיגל ואחרי זה הבשר נטמע רבי רבי אליעזר אומר תקשיב הציץ מרצה על אכילות כאילו הבשר כשר והוא פיגול גמור זאת אומרת הוא לא באמת כשר הוא פיגול אבל הוא אני מחשיב אותו כקשר בשביל הפיגול ואילו ואילו רבי יוסי אומר לא הציץ לא אומר רצה לא אכילות ולכן במקרה שהיה פיגול והבשר עכשיו נטמע אז הוא לא יהיה פיגול כי הציץ לא מרצה עליו נפלא ביותר ואותו דבר להפוק מדי מעילה הרי בשר ברגע שהקדשתי אותו בהמה שהקדשתי אותה הפכה להיות לגבוה מה מתיר אותה זריקת הדם יפה מאוד הזריקת הדם זה מה שמתיר את הבשר לכהנים לדוגמה וכדומה עד אז מועלים בו השאלה אם בכזה מקרה שאדם נטמע סליחה שהבשר נטמע הוא יוצא מידי מעילה או לא שהוא נשאר בידי מעילה לזה המחלוקת שלהם בוא נראה את זה בתוכו רבי אליעזר סבר מרצה ציצל ומשבלי כטהור וקבעלי בפיגול ומה פגלי מידי מעילה אז זה כמו טהור יש על זה פיגול ואין על זה מעילה כמו בשר טהור ואילו רבי יוסי סבר לא מרצה ציצל ולא משולי כתהור ולא קבעלי בפיגול ולא ולא מאפיק למדי מעילה באוטומט כיוון שהוא לא מרצה זה לא כמו טהור ולכן נגזר מזה שני הדברים לא מוציא את זה מידי מעילה ואי אפשר זה לא נקבע בפיגול אז בעצם סך הכל זה המחלוקת שלהם אבל עדיין לגבי המשנה שלנו יכול רבי יוסי לסבור שדם אף על פי שאין בשר והכל בא על מקומו בשלום. שואלת הגמרא מה פתאום מה תקיף להרב מרי נינ מדרבי יוסי סבר כרבי אליעזר שמה שאף על פי שאין בשר יש דם בשלם הזבחים קדם עומר נמי אתם זוכרים דיברנו אתמול שלגבי עומר לוקחים קומץ הקומץ הזה גם נחשב כדם לוקחים אותו למזבח הוא נחשב כמו דם אז גם אומר נמי אני מסכים איקה קומץ לחם הפנים נמי דיברנו שבא בטומא איק בזיכין שתי בזיכי לבונה שקרבים והם מתירים את הלחם אז שוב אני מגיע לאותו רעיון שזה כמו זבוחים אלא שתי הלחם העיקרה למימר שתי הלחם אין שום דבר שתי הלחם מניפים אותם ואחרי זה אוכלים יפה מאוד אם אתה מגיע כל הכיוון שלך זה רק שגם אם אין בשר עדיין זורקים את הדם אבל מה תגיד לי על שתי הלחם למה שהם יבואו בטומא מה יש לעשות מה התיר אותם מה גרם להם לבוא בטומא הרי אין פה את המושג הזה כמו שאמרת קודם שהכל בסדר גם אם אין גם אם אין בשר כי במקרה הזה אין בשר כי לא אוכלים אותו כי הציץ לא ריצה עליו עדיין מספיק לי שיש דם פה אין דם ואין בשר ר למה שיבואו בטומ ואם תגיד לי אומרת הגמרא וחיתם אז זה הולך לקרב עמהם זאת אומרת על זה הכבשים שבאים עמם הרי באים עם שתי הלחם כבסים וכשהכבשים באים יכול להיות שעצם השחיטה שלהם מתירה את הלחם ואז אתה אומר אם אין דם עדיין אם אין בשר של ה של אותם קורבנות של אותם כבסים עדיין יש דם וזה מתיר את הלחם אומרת הגמרא תודה רבה היינו שלמי ציבור אני כבר יודע שלגבי קורבנות כאלה שמגיעים ועוד בשבועות וזה נקרא שלמי ציבור ברור שבאים בטומ וזה כמו קורבנות רגילים אבל שתי עליכם משמ כשהם באים בפני עצמם והם באים בפני עצמם עד גיש רש"י במקרה שאין כבסים אז מה תגיד מה אותם מתיר מה אותם גורם להם לבוא בטומ אלא אומרת הגמרא יפה ואם ככה אומרת הגמרא היינו שלמי ציבור ורגע ממשיכה הגמרא ואם כן אבלו ארבעה וענן חמישה תנ במשנה ראינו חמישה דברים אחד מהם היה שתי הלחם אחד מהם היה שלמי ציבור אם תאמר לי ששתי הלחם זה דווקא במקרה שמשהו הגיע יחד איתו זה הופך להיות שלמי ציבור ונותרו רק ארבעה דברים אלא אומרת הגמרא, אלא כסבה רבי יוסי טומה הותרה בציבור. פשוט מאוד. רבי יוסי אומר, תקשיב טוב, יכול להיות שאני באמת מצריך גם דם, אני מצריך גם בשר, לא משנה. אני סובר שפשוט מאוד טומאה הותרה בציבור. וכמו שאמרנו אתמול לדברי רבי יהושע, ברגע שטומאה הותרה בציבור, אני לא צריך את הציץ שירצה. הכל בסדר, הכל טהור, תזרוק את הדם. לא צריך שום דבר. לא בשר, לא, זה לא משנה מה צריך. ברגע שאני מתיר טומאה בציבור, אני מפיל את כל המגבלות באותו רגע. והכל כשר והכל ישר. אומרת הגמרא, תשמע, זה תירוץ נפלא, אבל הוא פשוט לא מסתדר עם מקומות אחרים. שאנחנו רואים שרבי יוסי דווקא סובר שטומ דחויה בציבור. אומרת הגמרא, והתניה לגבי כהן גדול, כהן גדול כשהיה שורף את פרה אדומה, או כהן גדול שהיה פעם בשנה נכנס לקודש הקודשים ביום כיפור, שבע ימים קודם היו מפרישים אותו מביתו ללשקת פלדרין. שמה דבר ראשון הוא היה מובדל מכולם עבד את עבודת הקודש וגם אם חלילה הוא היה טמא אז טומאת מת צריכה לפחות שבעה ימים ומזים ביום השלישי וביום השביעי טובל מזים עליו והוא טובל ואז הוא ניטאו אז אומרת הגמרא גם לגבי יום כיפור וגם לגבי שריפת פרה היו עושים את זה והיו מזים עליו כל שיבה מכל חטאות שהיו שמה דברי רבי מאיר היו מזים עליו מכל החטאות שהיו שמה ראיתי כתוב שזה כיוון שרצו לכבד את הכהנים גדולים שעשו את אותם פרות אדו אדומות וכל הפרות אדומות, כל האפר שלהם נשמר בבית המקדש ממשה ועד ועד אותו זמן שאז היה את המקרה הזה, את היום כיפור או את הפרה האדומה החדשה והיו מזים עליו מכל האפר באמת לא צריך זה היה סתם בשביל כבוד מסוים והיו מזים עליו כל יום מהישיבה למה רש"י אומר פשוט מאוד ביום הראשון אזו עליו שם היום זה היום השלישי לטומתו ביום השני אזו עליו שם היום זה היום השלישי לטומתו הוא נטמע יום קודם לפני שהוא נכנס וביום השלישי יזרו עליו שם היום זה השלישי לטומתו. ביום החמישי הזו עליו שם הזה השביעי לטומתו וקנל ביום השישי והשביעי. וככה יזרו עליו בעצם כל יום כי חששו שם הזה השלישי לטומתו או השביעי לטומתו. זה שידת הנקמה. רבי יוסי אמר מה פתאום אין מזים עליו? אלא השלישי ושביעי בלבד. לא אכפת לי אני לא עושה את כל החששות כי תמיד טוב שלישי ושביעי וזה מספיק. גם אם באמת היה לו טומות ישנות וכדומה. עדיין שלישי ושביעי. ואז בעצם בכל הרצף הזה הוא בבית המקדש. לא יכול להיות שתוך כדי הוא נטמע. שלישי ושביעי מספיק. בכל אופן אנחנו רואים שלפי רבי יוסי גם במקרה שטומ בציבור כי יום כיפור זה בציבור בכל אופן הוא אומר תעשה את כל מה שאתה יכול בטהרה סימן שטומ דחויה בציבור ולא הותרה אם הותרה למה אתה בכלל מזה עליו מה זה כל החששות שאולי הוא טמא טומאה הותרה לחלוטין וסל קדתך אומרת הגמרא כסבה רבי יוסי טומאה הותרה בציבור למה ליזה הכלל אלא באמת אומרת הגמרא חייב להיות שטומ דחויה בציבור ומכוונית דלא כרבי יוסי למה פשוט פשוט מאוד כי במשנה שלנו כתוב שקרב. אמנם רבי יוסי הסתדר שאולי באמת מקריבים זורקים דם אף על בי שאין בשר אבל זה רק בזבוחים. שתי הלחם הוא נשאר תקוע. הוא לא יכול להגיד ששתי הלחם זה בהבאים עם כמו שאמרנו כי אם ככה היינו שלמי ציבור וזה כבר כתוב במשנה וכתוב חמישה וזה יהיה רק ארבעה. אם כך רבי יוסי סובר טומ דכויה בציבור ומחברת מתנית דלא כרבי יוסי. באמת לפי רבי יוסי לגבי כל קורבנות ציבור האלה לא יוכלו לזרוק את דמם כיוון שאין את הבשר. וגם אם תאמר לי שהוא סליחה וגם אם תאמר לי שבאמת הוא סובר שאם אין בשר יש דם עדיין לא מובן לגבי העומר ולכן לגבי שתי הלחם סליחה ולכן המשנה ברור לא כמותו נפלא ביותר טוב בגדול סגרנו את הרעיון משנתנו יכולה להיות כרבי יהושע זה ראינו אתמול ולא יכולה להיות כרבי יוסי זה אנחנו רואים היום עכשיו יש לנו חוב מסוים אתמול ראינו דברים מאוד מאוד תמויים של רבי יוסי רבי יוסי מגיע ואומר נראים דברי רבי יהושע נראים דברי רבי אליעזר מאוד מאוד לא מובן לא יכול להיות שהוא אומר נראים דבריו גם של רבי יהושע וגם רבי אליעזר הם הרי יריבים הם חולקים אומרת הגמרא אמר לרב פפא לאבייה ורבי יוסי שטר מזקה לבית רי האם הוא יכול לזכות השטר לשניים להגיד גם לטובע צודק גם לנטבע צודק היה פעם סליחה שאני מספר את זה באמצע הגמרא לא יודע למה זה נפל לי מסופר שהיה פעם איזה רב שאף פעם לא היה רוצה להתווכח הגיעו אליו פעם שניים אמרו לו תשמע זה טען כך אמר לו אתה צודק ההוא טען חי וקיים נורא נוראות שהגות פחד אחרת אמרה לו צודק אמרה אמר לו הרבנית כבודו איך יכול להיות שיש פה אחד אומר כך אחד אומר אחרת ואומר ואתה אומר לשניהם צודק זה לא הגיוני אמר לה את יודעת מה גם את צודקת וככה תמיד הוא היה הולך בדרכי נועם כנראה הוא לא היה אחראי על הדיונים שמה כי אם כך זה היה נגמר גרוע אבל בכל אופן מסר יפה ללכת בדרכי נועם תמיד אבל אומרת הגמרא איך רבי איך רבי יוסי אומר לשניהם אתם צודקים אמר דתניה אמר רבי יוסי רואה מביאה גמרא את הציטות רואה אני את דברי רבי אליעזר בזבוחים ודברי רבי יהושע בזבוחים ודברי רבי אלי אליעזר במנחות ודברי רבי יהושע במנחות והוא מפרט דברי רבי אליעזר בזבחים שמה הוא סובר שהיה אומר דם אף על פי שאין בשר זורקים דברי רבי יהושע בן זבחים שהיה אומר אם אין דם אין בשר אם אין בשר אין דם שאם אין בשר לא זורקים דברי רבי אליעזר במנחות שימו לב במנחות בעצם לא ראינו את המחלוקת אבל הוא משווה את אותו מחלוקת למנחות כמו שאמרנו שבמנחות בעצם המנחה ושירי המנחה והקומץ זה כמו הבשר והדם אז הוא אומר דברי רבי אליעזר במנחות שהיה אומר קומץ אף על פי שאין שם שיריים גם קרב ודברי רבי יהושע במנחות שהיה אומר אם אין שם קומץ כן יותר נוח לגרוס פה כמו הגאות וציונים שאם אין שם קומץ אין שיריים ואם אין שיריים אין קומץ אתה יכול להסביר לי מה זה אומר הלכה כמותו וגם כמותו הלכה כמותו וגם כמותו איך זה עובד אמר לי פשוט מאוד מסתברק אמר כיקאי בזבחים אמר מסתבר כי איך דפליגי בזבוחים פליגנמי במנחות פשוט הוא עשה השוואה כמו שהם חולקים בזבוחים הם חולקים גם במנחות זה מה שהוא התכוון רואה אני חושב שהמחלוקת תואמת גם בזבוח וגם במנחה וקיי במנחות אמר מסתבר כך דפליגי במנחות פליגי נמי בזבחים יפה מאוד תשובה נהדרת אמר לי אומר לו רב פפה אומר לו רב פפא ממש לא אתינחקיי בזבחים אמר מסתבר כך דפליגה בזבוחים פליגינמי במנחות דעיקר קראי כיכתי בזבחים כתיבה ועשית עולותיך הבשר והדם ודם זבחיך ישפך המחלוקת העיקרית בזבחים אז הוא אומר תשמע מסתבר לי שהם חולקים כך גם במנחות אבל כשהוא עוסק במנחות הוא אומר מסתבר לי גם בזבחים זה פשוט שות אלא כי קראי במנחות ואמר מסתברה כאדפליגי במנחות פליגינמי בזבחים והעיקר קרא בזבחים הוא דקטיב עיקר הפסוקים כתוב בזבחים לא ייתכן אז הפירוש הזה נופל אלא אומרת הגמרא מנסה הגמרא ניסיון נוסף אלא לא קשיה רואה אני את דברי רבי אליעזר בן נטמע שבאמת לפי רבי אליעזר בן נטמע כשהבשר כאן אפשר לומר תשמע גם אם הבשר נטמע זרוק ודברי רבי יהושע באבוד ושרוף מה זה אומר בעבוד ושרוף פשוט מאוד כשזה לא כאן דיברנו על זה אתמול. ברגע שזה לא כאן, אומר, תשמע, יותר מתאים לי ללכת עם סברת רבי יהושע שכשזה לא כאן לא זורקים את הדם. אומרת הגמרא, ממש לא. זה נשמע לך אולי טוב, אבל זה לא הגיוני. בנתמה מה הייתמה משום דמרץ ציץ? למה בנתמה נשמע לו כמו רבי אליעזר? כי הציץ מרצה עליו השם את לי לרבי יוסי עכשיו על הבוקר, על תחילת העמוד ראינו דאמר אין הציץ מרצה על אכילות. אז זה לא הגיוני. מה אתה אומר לי? נראין דברי רבי אליעזר בנטמא. כל הרעיון של נתמע, כל הרציונל שעומד מאחורה זה כיוון שהציץ מרצה עליו. אבל הוא סוב שהציץ לא מרצה על בשר הנאיכל. אז מה תאמר לי? אלא אומרת הגמרא לא קשיה רואה אני את דברי רבי אליעזר בציבור רואה אני את דברי רבי יהושע ביחיד בציבור אני סובר באמת כמו רבי אליעזר שיזרוק לפי רבי יהושע כמו רבי יהושע ביחיד שאם אין בשר אין דם אומרת הגמרא גם זה לא מסתדר איך זה הגיוני אומרת הגמרא בציבור מה הייתהמה משום דטומה הותראה בציבור הופה למדנו לפני רגע אתם זוכרים על הפרה האדומה ויום כיפור חדש את לרבי יוסי דמר הטומה דחויה היא בציבור ועוד היא בציבור רבי אליעזר מכשיר ולא רבי יהושע ששועה אה אמרת אתמול סיימנו עם זה את הסוגיה ממש תחילת העמוד של היום ראינו את זה אתמול אמרת בציבור אפילו רבי יהושע מודה אז מה למען השם מתכוון לומר רבי יוסי בדבריו הסתומים אלא אומרת הגמרא רואה אני דברי רבי אליעזר בדיעבד ודברי רבי יהושע לכתחילה פשוט מאוד באמת לפי כמו רבי יהושע בגדול לא זורקים אם אין בשר זרקת הורצע כמו רבי אליעזר אומרת הגמרא גם זה לא מסתדר דיעבד אפילו רבי יהושע נמי מודהו דקטני מודה רבי יהושע ראינו גם את זה שאם זרק הוא ורצה הוא מדבר רק עלכתחילה אונה הגמרא פשוט מאוד אב בטומ אבאבוד ושרוף כי קטן מודה רבי יהושע שאם זרק הוא רוצה זה רק בנטמע אז באמת רבי יהושע מודה אבל באבוד ושרוף לא וכי כמה רבי יוסי רואה אני אתדבר רבי אליעזר בדיעבד באבוד ושרוף ובאמת שמע ההבדל הוא לא כל כך גדול רבי יהושע מגיע ואומר בגדול רק אם יש בשר יש דם אתה יודע מתי אני אומר שזה רק לכתחילה ובדיעבד אני מתיר לזרוק את הדם בנתמ באבוד וסוף אני קיצוני אני אומר מה פתאום ורבי אליעזר מגיע לומר באבוד וסוף בין לגבי מנחות בין לגבי קורבנות גם שם אני קצת יותר רגוע ואומר תשמע לגבי לכתחילה באמת כמו רבי יהושע בדיעבד נכון שרבי יהושע לא סובר שם בדיעבד אני אומר שכן בדיעבד כמו רבי אלעזר רבי אליעזר סליחה בואו נסגור את הנושא יש לנו את רבי אליעזר שבאופן גורף אומר תקשיב טוב אם אין גם אם אין דם הכל גם אם אין בשר יש דם הכל בסדר תמשיך עליי עם ה עם אדם תזרוק אותו והכל נהדר. רבי יהושע אומר, מה פתאום צריך את שניהם? רבי יהושע לגבי נתמ אומר שיש הבדל בין לכתחילה ודעבד. עוד מקום לגבי ציבור. רבי יהושע ראינו שבציבור אומר הכל בסדר, תמשיך הלאה. נפלא. ושיטת רבי יוסי. דבר ראשון לגבי קורבן ציבור צריך לזכור שהוא סובר טומ דחויה בציבור והציץ לא מרצה על אכילות. ולכן תמיד לכתחילה פסול בדיעבד הוא יכשיר. ולגבי קורבן יחיד. אז הוא אומר כך. באמת הוא סובר כמו רבי יהושע. א בוא נאמר ככה בגדול גם בנתמה וגם בניסף הוא נאבד הוא מחלק בין לכתחילה לדיעבד וזה בעצם בניגוד לדברי רבי יהושע שמחלק רק בטמא הוא מחלק גם בטמא וגם בנשרף או נאבד זה הכל בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון אמרנו נאממת מתניטין דלא כרבי יוסי למה כי הוא אומר שאין הציץ מיצה על אכילות ומזה אני מבין גם שהוא צריך טרטה ואם ככה משנה לא כמותו אמר הגמרא ממש לא הוא באמת סובר הציץ מרצה על אכילות אבל הוא סובר שלא צריך טרטה אלא מספיק רק אה ברגע שיש דם אתה זורק אותו גם אם אין בשר ולמה הוא נחלק אם הציץ מרצה על אכילות או לא לגבי לקבוע אותו בפיגול והאם הוא מוציא אותו מדי מעילה זה המחלוקת אמרה הגמרא אתה יודע מה אני מסכים איתך אבל עדיין נשארת קשה על הכל אני מסתדר גם על עומר שיש קומץ גם על לחם הפנים שיש בזכין אבל מה תאמר לי על שתי הלחם אתה לא יכול לומר לקרב אם ממקים כך זה זבחי שלמים ומחמישה במשנה זה מצטמצם לארבעה בלבד ולכן אומרת הגמרא רבי יוסי סובר טומה הותרה בציבור גם זה לא יכול להיות כי כתוב במפואה שמזין ן עליו שלישי ושביעי אלא באמת מתניתין דלא כרבי יוסי איך הוא מזקשטר לביתרי ניסים לומר שהוא אומר פשוט מאוד כמו שהם חולקים במנחות ככה בזבחים אבל זה לא מסתדר כי זבחים זה העיקר אז זבחים ומנחות מסתדר אבל מנחות וזבוחים לא מסתדר ניסינו לומר שרואה דברי רבי אליעזר בנטמא ודברי רבי יהושע באבוד ושרוף אמרנו לא יכול להיות כי נטמע הרעיון פה זה ציץ מרצה והוא סובר שציץ לא מרצה על אכילות אלא בציבור וביחיד אמרנו לא יכול להיות כי בציבור אין סיבה שהוא יקל כיוון שהוא סובר טומא הוא דחויה בציבור וגם רבי יהושע גם רבי יהושע עצמו ראינו אתמול מכשיר בציבור אלא דעבד ולכתחילה אמרנו שגם רבי יהושע מודה לכתחילה אלא באמת מה שהוא אומר לגבי קורבן יחיד בל בטמא ובטמא בעצם גם רבי יהושע מודה ובאבוד ונשרף פה מגיע שיטת רבי יוסי שבניגוד לרבי יהושע שהוא חד וחלק ופוסל הוא אומר שזה תלוי דיעבד או לכתחילה פשוט דבר דבור על אופנו כמדומני אפשר לומר מתוק מדבש בהצלחה אדירה. เ
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה