העמוד היומי מסכת פסחים דף ס עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף ס עמוד א

דף ס עמוד א יש מהחבר'ה שפותחים הרגע את השיעור והלב שלהם מפרפר הם כבר פזלו לעבר העמוד של היום עמוד ס הם כבר רואים שמדובר שם על קורבנות על מחשבות על לשמוע לא לשמו הם מתחילים להתבלגן במוח שלהם מתחיל לקרוא כל מיני דברים אז אני דבר ראשון פה בשביל להגיד אתם צודקים העמוד הזה מלא בענייני קורבן נות ומחשבות אבל אתם טועים אתם חושבים שזה כל כך מאיים בעזרת השם כדרכנו בקודש דבר דבור על אופנו מי שיתרכז זה לא יקח הרבה זמן רק צריך טיפה ריכוז כל העניינים הללו של הקורבנות של הזוכחים של המחשבות זה מתוק מדבש אל תפספסו את זה יש כאלה שיש להם מגירה אטומה במוח פעם שנתקלים במהלך הסוגיות במשהו שקשור לזווחים למנחות לבלאגן הם מכניסים את זה מיד למגירה האטומה ואומרים לא מעוניינים להבין עזוב תעבור מעליי תן לי להוריד את הראש עד שהגל יעבור. אז דבר ראשון זה גל. יש לנו עוד כמה וכמה עמודים כאלה. ודבר שני אני ממליץ לכם אל תהיו מאותם אנשים תסכימו להיכנס לתוכו וברגע שתיכנסו לעניינים תראו איך הכל זורם הכל נפלא הכל מתוק מדבש. ואנחנו מתחילים כבר בוא ניקח איזה מסר אחד מכל העניין הזה של המחשבה. כל פעם שבעצם כתוב לנו עניין של מחשבה בקורבן. אדם מקריב קורבן, עשה מאמץ, צלח, קנה פה, שם, מביא את זה לכהן. אם הכהן מפגל שימו לב על ידי מחשבה אמנם רש"י וזבחים אומר שזה לא בדיוק מחשבה זה באמירה אבל גם אם נאמר שזה באמירה או כמו שאר הראשונים שאומרים שפירושו במחשבה תראו איזה בלאגן הוא יצר אנחנו נראה היום ומחר ומחרתיים כמה בלאגנים נוצר מזה שמישהו שאיזה כהן במהלך השחיטה הזריקה הולכה אוקבלה באחת מהעבודות חשב על משהו בעייתי חשבת על משהו אחד דפקת את כל האירוע הכנסת הכל לסחררה צריך לבדוק מה הדין האם זה נהיה פיגול האם זה רק פסול. האם צריך להביא קורבן נוסף, בלאגן? אם נחשוב על הדבר הזה, זה מייאש. מחשבה אחת, אפשר לחשוב מה כבר עשיתי. כן, אפשר לחשוב מה כבר עשיתי. רק חשבתי. ותראה איזה פיגוע קרה. אבל המעודד בזה שאם נשתמש בזה לצד החיובי, תבין מה מחשבה אחת טובה שלך יכולה ליצור, איזה עולמות זה יוצר. נכון, היום אין לנו קורבנות. אנחנו לא רואים את כוחה של המחשבה לשלילה. עד כמה זה גרוע. תראה איך זה הרס את הקורבנות. אבל תחשוב על זה לצד החיובי. אתה גם לא רואה מה קורה בשמיים מכל מחשבה טובה, מכל רצון טוב. אין רצון טוב שנאבד. זוהר, כל הספרים, אין רצון טוב שנאבד. תבין מה זה אומר מחשבה אחת שלך. מחשבה אחת טובה של יהודי. טוב, עכשיו בשביל להתחיל את החומר של היום, את העמוד של היום, דף ס עמוד א', חייבים להיות בקיים במשנה שראינו אתמול בדף נט עמוד ב. אה, זה נראה לכם מהיום. המשנה היא פשוטה לגמרי. היא רק מחדשת לנו דבר ראשון שפסח חייב להיות לשמו. כשאתה שוחט פסח אתה חייב לשחוט אותו לשם פסח רש"י הביא את המקור זבח פסח הוא שתה זביחתו לשם פסח אנחנו נראה ש בעזרת השם מחר אנחנו נראה שגם כל עשיותיו צריכים שיהיה לשם פסח וליו דווקא שחיטתו אוקיי עכשיו אם באחד מהעבודות הקריטיות כמו שאמרנו אתמול שהעבודות הקריטיות האלה כתובות במפורש במשנה זה השחיטה זה הקבלה זה ההולכה והזריגה כל הדברים שקשורים לשחיטה ולדם אם אחד מהם הוא עשה שלא לשמו בום האירוע פסול שימו לב אני בכוונה לא משתמש במילה פיגול שאליה דיברנו אתמול מה זה אומר פיגול כרגע אנחנו משתמשים במילה פסול הקורבן פסח פסול יפה עכשיו מה קורה עם בן אדם אחד יש לו איזשהו פיצול אישיות אותו כהן שחט את הפסח לשמו ושלא לשמו עכשיו בוא נדייק אני בכוונה מחדד קצת מרחיב ואז נצמצם ונטמצט נראה שזה ממש פשוט במידה וכהן הלך ושחט באחד מהעבודות שלו לשמ שמו לא משנה באיזה עבודה מארבעה, ברור שפסול. מה קורה אם הוא שחט לשמו ושלא לשמו? או עשה את אחד מהעבודות גם לשמו וגם שלא לשמו. המשנה אמרה פסול לשמו ושלא לשמו או שלא לשמו ולשמו. פסול. והמשנה נתנה דוגמה לשם פסח ולשם שלמים או לשם שלמים ולשם פסח. עד כאן נפלא. ברור. נכון? אז שוב עכשיו תראו איך זה נהיה מתומצט. ברשע של המשנה כתוב לי שאם הוא פסל, זאת אומרת שאם הוא חשב מחשבה בעייתית באחד מהעבודות, בזריקה, בקבלה, בהולכה, כן, באחד מהעבודות, כבר זה בעייתי, לא אכפת לי שהקודמים נעשו בקשרות. אוקיי, זה דין ראשון, זה הרשע של המשנה. הסיפא מתחלקת לשניים. רישע וסיפה. כן, זה קצת מבלבל. הרישע זה מה שאמרנו חשב באחד מהעבודות. הסיפה מדברת על הבן אדם עם הפיצול אישיות. חשב גם וגם. לשמו ושלא לשמו זה הרשע. שלא לשמוע ולשמו זה הסיפה בשניהם מה הדין פסול נפלא ביותר אומרת הגמרא הקדושה באי רב פפה בעבודה אחת תנן או בשתי עבודות תנן שאתה מגיע ואומר לי שלשמו ושלא לשמו פסול או שלא לשמו ולשמו זה פסול האם אתה מתכוון לומר לי שמדובר שאותו כהן בעבודה אחת בשעת השחיטה הוא כבר חשב על שני המחשבות גם יחד לשמו ולא לשמו או שלא שמדובר שהוא עשה עבודה אחת לשמו ואת העבודה הבאה הוא עשה שלא לשמו והגמרא מפרטת האם בעבודת אחת תנן ורבי יוסי דאמר אף בגמר דבריו אדם נדפס די רבי מאיר אמר תפוס לשון ראשון רגע בוא נראה נגמור את השאלה ואז נסביר אותה הודילמה בשתי עבודות נן ואפילו לרבי מרד אמר תפוס לשון ראשון הנמילה בעבודה אחת אבל בשתי עבודות מודדם מי הפסיל יש מחלוקת בין רבי מאיר לרבי יוסי האם כשאדם אומר שני דברים סותרים אני אומר תשמע הבן אדם הוא אמור להיות בן אדם הגיוני ולכן כנראה הוא התכוון רק לחץ דבריו הראשונים והדבר השני בעצם ההמשך שסותר אותו לא מתקיים זה דברי רבי מאיר שאומר אדם נדפס בתחילת דבריו בלבד ואלו רבי יוסי אומר מה פתאום אדם לא יוצא דבריו לבטלה כשהוא אומר דבר גם אם זה סותר הוא מתכוון לשני הדברים דוגמה רשי מביא דוגמה יש מושג שנקרא תמורה מה זה אומר תמורה יש לי בהמה קדושה בהמה שהיא קורבן יש לי בהמה נוספת שהיא חולין אני אומר הבהמה הזאת הקורבן הקדושה שבה תעבור לבהמת חולין עכשיו אסור לעשות את זה אבל אם הוא עשה זה חל זה תופס אם הוא אמר אני רוצה שהבהמה הזו תהיה תמורת עולה ותמורת שלמים זאת אומרת עכשיו אנחנו מדברים על מקרה שיש לי פה עולה יש לי פה שלמים ויש לי פה בהמה בהמת חולין ואני אומר אני רוצה שהבהמת חולין הזו תהיה תמורת עולה ותמורת שלמים לפי רבי מאיר רק מה שאמרת בהתחלה זה מה שתפס כי זה דבר שסותר זה את זה לא יכול להיות שהתכוונת לשתיהם נפלא זה לפי רבי לפי רבי מאיר רבי יוסי אומר לא הוא התכוון ולכן באמת באמת שני הקדושות גם יחד חלות על אותה בהמת חולין. כמובן אי אפשר להקריב אותה כי מעורב בעולם ושלמים. זה קודשי קודשים זה קודש. קיצור אי אפשר להקריב אותה. תראה עד שתסתאב שיהיה במום ואז היא תמחר ובכסף חציה נקנה עולה חצי נקנה שלמים. נפלא ביותר. לפי רבי יוסי כשאדם נדפס גם בהתחלה גם בסוף אתה יכול לומר לי שבעצם אפילו בעבודה אחת אני אומר ברגע שאמרת לשמור ושלא לשמו שניהם חלים ויש לי פה בלאגן. לפי רבי מאיר שאומר אדם נדפס בתחילת דבריו אז אם מדובר בעבודה אחת התחלתי לשמו לאחר מכן עברתי ללא לשמו יאמר רבי מאיר אני תופס את הראשוני והקורבן כשר בום אז שימו לב אם מדובר בעבודה אחת אז רק לפי רבי יוסי יהיה בעיה כי לפי רבי מאיר אני הולך אחר הדבר הראשון בוא נראה את זה עכשיו בתוך הופעם נוספת האם בעבודה אחת נן ואם זה בעבודה אחת אז זה מסתדר רק לפי רבי יוסי ורבי יוסי ידע מה אף בגמרת דבר אדם נדפס. שימו לב, רבי יוסי לא אומר רק גמר דבריו, כי אם כן אנחנו נחזור לאותה בעיה שמתחשבים רק בסוף דבריו אלא אף בגמר דבריו. למה דהי רבי מאיר אמר תפוס לשון ראשון ואם כך ברור שאני הולך אחר הדיבור הראשוני שלו עוד דילמה ושתי עבודות נן. זאת אומרת באחד מהעבודות הוא חישב לשמו, בשנייה שלו לשמו. ואז אני מתווכח מה קורה. בעצם כל ארבעת העבודות הם קריטיות נכון? כמו שאמרנו כל ארבעת העבודות הם קריטיות ובכל אחת נפסל הזבח. ופה ואפילו לרבי מארד אמר תפוס לשון ראשון אז בעצם אני אמור להתחשב ואומר רגע השחיטה הייתה מעולה בוא נמשיך הלאה לרוץ על הרצף והכל בסדר לא אני מילה בעבודה אחת אבל בשתי עבודות מודד מפסיל שמה שהמחשבה הראשונה שלו לא ממשיכה עד הסוף כי כל עבודה זה יחידה נפרדת ועליו שהשחיטה הייתה מעולה גלת כושר עם פלומבה עדיין המחשבה הבאה שהייתה בקבלה הרסה את הכל נפלא ביותר עכשיו השאלה מובנת נכון האם זה הולך על עבודה אחת רק רבי יוסי או או על שתי עבודות לפי כולי עלמה אומרת הגמרא אמרי בוא תסביר לי את המקרה הרי המקרה מדובר שהוא אמר דברים סותרים לשמו ולא לשמו או לא לשמו ולשמו על איזה מקרה מדובר הנמה שלא לשמו ולשמו אם תאמר לי שהוא התחיל עם הגרוע הוא התחיל עם הבעייתי עם הלא לשמו בין בעבודה אחת בין בשתי עבודות בין לרבי מאיר בין לרבי יוסי איפסילה מקמיתא למה דרבי יוסי נמי אף בגמר דבריו אדם נדפס איטלי הגמרא מחדדת את השאלה לא יכול להיות שבמ במקרה שהכהן התחיל עם מחשבת שלא לשמו ולאחר מכן עבר ללשמו יש בעיה. למה? כי בכזה מקרה ברור שגם רבי מאיר שאומר תפוס לשון ראשון אז ברור שמה ברור שלא לשמור והכל פסול ועבודה אחת בשתי עבודות לא משנה גם לפי רבי יוסי שאומר בגמר דבריו אדם נדפס הוא לא הולך רק על גמר דבריו ואומר הופה הוא אמר בסוף לשמו הוא הולך גם וגם אם כך אז שוב יש לי פה בעיה אז ברור שאם הכהן דנן הכהן הבעייתי שלנו המפוצל אישיות איך שתקראו לו התחיל עם לא לשמו ואחרי זה אמר לשמו אין לי שאלה ברור לפי כולם שהאירוע בבעיה גדולה שהקורבן פסול השאלה מה אלא לשמו ושלא לשמוע מהי הכהן התחיל לשמו עבר לא לשמו השאלה האם מדובר באותה עבודה ואז זה רק דברי רבי יוסי או שמדובר בשתי עבודות ואז זה לכולע עלמה השאלה מובנת נכון בואו נתקדם צעד אחר צעד שבלי ששמתם לב התקדמנו רבע עמוד בתוך כל הבלאגן של הקורבנות ואני בטוח שכמה שזה היה אולי טיפ טיפה חדש זה לא היה קשה אומרת הגמרא תשמע הפ פסח ששחטו שלא לשמו. קורבן פסח שחטת אותו שלא לשמו. וקיבל והלך וזרק שלא לשמו. יפה. קיבל הלך וזרק גם שלא לשמו. בעצם התחלת שלא לשמו והמשכת שלא לשמו. שואלת הגמרא היחידה מכן בעצם פה מדובר שהוא עשה את כל העבודות שלו לשמו. ואנחנו בבעיה כי הפסח פסול. הנמדקטני. אם אנחנו נצמדים ב-100% לטקסט למה שכתוב בברייתא זאת אומרת שהכהן דנן פסל את הפסח גם בשחיטה גם בקבלה גם בזריקה וגם בהולכה למה צריך לומר כך למה ליד מחשב לכולו למה צריך לחשב בכל ארבעת העבודות הקריטיות הרי מקמייתפסלי אם הוא כבר חשב פסול בשחיטה אני כבר יודע שזה פסול אלא לו חייב להיות אחי קטני חלק נעשו פה באמת במחשבת פסול וחלק במחשבת כשרות אחי קטני הפסח ששחתו שלו לשמו הופה זה בעיה ראשונה אינמי שחתו לשמו בצורה טובה אבל קיבל והלך וזרק שלא לשמו אינמי שחתו וקיבל והלך לשמו וזרק שלא לשמו זאת אומרת חסר פה גם מקרה אחד שאפשר להוסיף גם אותו הוא טואם לכולם במקרה ששחט וקיבל לשמו והלך וזרק שלא לשמו בכל אופן חלק מהעבודות היו כך וחלק אחרת דאבלי שתי עבודות הופה אם ככה יש לנו הוכחה שבאמת מדובר על שתי עבודות ואז לכולעלמה חשבת עבודה אחת טובה עבודה אחת פחות טובה או להפך אנחנו מגיעים למצב בעייתי של פסח פסול כי כל עבודה זאת אומרת כי בעצם על אף שהתחלת עם מחשבה טובה עצם זה שסיימת במחשבה גרועה או להפך באחד מהעבודות היה מחשבה גרועה כבר פוס לי את הפסח על פניו ראיה נפלאה יפה מאוד אומרת הגמרא לא היחידם בעצם דשתי עבודות נפלא סיימנו את הראיה אומרת הגמרא אם ככה עם הסיפה תסתכל על סוף המשנה לשמו ושלא לשמו היחידה מי הרי אחרי כל המשנה אמרתי ברייתה מקודם סליחה כל המשנה שהבאנו קודם זה המשנה שלנו הפסח ששחתו שלו לשמו וקיבל והלך זה המשנה שלנו אז אם אתה כבר מכניס ברישע שמדובר על שתי על שתי מחשבות בשתי עבודות אז מה תאומר על הסיפה אתם זוכרים שאמרנו הרי מדובר שכל עבודה היא קריטית הסיפה מדברת על כהן עם פיצול שיות עם שתי מחשבות פה בעצם הבאת לי מההתחלה אמרת לא יכול להיות שההתחלה שהרשע המקורית של המשנה זה כמו שכתוב כי אין שם שום שום חידוש אז כנראה מדובר על שתי מחשבות אז אם ככה אז מה כתוב הסיפה אם הסיפה לשמו ושלא לשמו איך דמי כן מדובר שהכהן יש לו פיצול אישיות באיזה מקרה מדובר הנמה בשתי עבודות אם תאמר לי שמדובר בשתי עבודות נפרדות הוא חשב מחשבה טובה ומחשבה גרועה או להפך היינו רשע זה בדיוק מה שכתבת לפני רגע אלא לא חייב להיות בעבודה אחת זה מדובר באותה עבודה ואם כך זה רק כשיטת רבי יוסי יש לנו ראיה שמדובר בעבודה אחת וכשיטת רבי יוסי ורבי יוסי ידע מה אף בגמר דבריו אדם נדפס ואז זה מגיע לומר לנו גם בשתי עבודות וגם במקרה של עבודה אחת נפלא ביותר אומרת הגמרא ממש לא לעולם בשתי עבודות גם בסעיפה מדובר על שתי עבודות ורק אז לא רק לפי רבי יוסי לכולי עלמה יש לי בעיה כי אחד מהקורב אחד מהעבודות הקריטיות נעשו בפסול ורש מדובר דקי בשחיטה וכמכשב בשחיטה אינמיקי בזריקה וכמכשב בזריקה זאת אומרת שמדובר שבאותה פעולה שהוא עצמה שהוא כרגע עוסק בה בא הוא פוסל השחיטה בעייתית כי הוא חושב על השחיטה שתהיה שלא לשמו הזריקה בעייתית כי הוא זורק את הדם שלו לשמו כן במחשבת שלא לשמו יפה ואז זה מדובר ברשע סעיף המדובר דקי בשחיטה ושימו לב איזה מעניין וככה שיבקה דאמר הריני שוחט את הפסח לשמו לזרוק דמו שלא לשמו זאת אומרת גם הרשע וגם הסעיפה מדברים מה על שתי עבודות נפרדות שחיטה וזריקה וכאלה. שאלת למה צריך להדגיש את זה פעם נוספת? יש כאן חידוש עצום. מראה שמדובר על הקלאסי שאנחנו מבינים. אדם שוחט שלא לשמור. אדם זורק שלא לשמור. אוקיי, כהן כמובן. בספר מגיע חידוש הרבה יותר פנטסטי. הכהן שוחט לשמו. על מנת במוח שלו יש מחשבה גם למחשבה על עבודה קריטית נוספת, אבל שהוא לא עושה אותה כרגע. הוא שוחט לשמו, לזרוק את דמו שלא לשמו. וגם זה פוסל את הפסח. יפה. אז בוא נראה את זה עוד פעם בתוכו אומרת הגמרא רש דקי בשחיטה וכמכשב בשחיטה אינמיקי בזריקה וכמכשב בזריקה עצמה סיף המדובר דקי בשחיטה וככה שי בזריקה דאמר אומר אותו כהן הרי אני שוחט את הפסח לשמו לזרוק דמו שלא לשמו ואתה יודע מה כמהשמלן דמחשבין מעבודה לעבודה והיינו בעיה דרב פפאה רב פפא בן זבוחים מתחבט בזה אם יש מושג של לחשב מעבודה לעבודה פה אתה רואה במפורש שיש כזה דבר נפלא ביותר אם כך הכל מסודר נכון במשנה משנה שלנו ניסית להוכיח שמדובר בשתי עבודות מהר שהוכחת את זה צודק אבל גם הסיף המדובר בשתי עבודות והחידוש הוא ברישמדובר באותה עבודה בסף המדובר שמחשבין מעבודה לעבודה מתוק מדבש ונופט צופים אומרת הגמרא הקדושה בוא והביא לך ראיה נוספת הרי עדיין לא פשטנו אמרת שמדובר בשתי עבודות נפלא אפשר להסביר כך אבל אולי אפשר להסביר גם שמדובר בעבודה אחת תשמע ראינו במשנה שלנו או שלא לשמו ולשמו פסול המקרה השני בסיפא זוכרים אני אחדד עוד פעם רשע זה ארבעת העבודות הקריטיות שעכשיו אמרנו שזה שתי עבודות אוקיי אבל ארבעת עבודות ארבעת עבודות הקריטיות הסעיפה פיצלול אישיות לשמו ושלא לשמו זה המקרה הראשון המקרה השני שלא לשמו ולשמו אוקיי אומרת הגמרא בוא נתמקד במקרה השני של הסיפה אומרת הגמרא תשמע או שלא לשמו ולשמו פסול איך חידמי הנמה בשתי עבודות שתי עבודות הוא התחיל גרוע וממשיך טוב אומרת הגמרא אשת לשמו ושל שלא לשמוע אמרת פסול שאני מתחיל עבודה טובה ובעצם לאחר מכן גלשתי הידדרתי למחוזות פחות נעימים וחושב על זה בפסלות אתה אומר פסול אז כשהתחלתי גרוע ברור שזה פסול אשת לשמו ושלא לשמו אמרת פסול שלא לשמו ולשמו מבעיה אלא חייב להיות שיש פה חידוש עצום בעבודה אחת זה מגיע לומר שאפילו באותה עבודה אם התחלת שלא לשמור ולאחר מכן לשמור אז זה פסול ואז אתה מבין שמדובר בעבודה אחת בעצם אבל שימו לב שכאן זה גם לפי רבי מאיר, גם לפי רבי יוסי כי הוא התחיל גרוע וגם לפי רבי מאיר שאומר שהולכים אחר לשון ראשון זה יהיה פסול אבל עדיין אומרת הגמרא אני מסיק מכאן שמדובר בכל המקרים על עבודה אחת גם במקרה שהוא יתחיל טוב ואם כך זה רק כשיטת רבי יוסי לפי רבי מאיר כשהוא מתחיל טוב זה אמור להיות כשר רק לפי רבי יוסי פסול כי אף בגמר דבריו אדם נדפס מוכיחה מפה הגמרא ומידסיפה בעבודה אחת רישנמי בעבודה אחת גם הרשע מה זה הרישע החלק הראשון של הסיפא הפיצול אישיות של הלשמו ושלא לשמו. גם זה מדובר בעבודה אחת וזה רק לפי רבי יוסי. אונה הגמרא לא לעולם בשתי עבודות. הסיפא. זאת אומרת הדין האחרון של הסיפה גם הוא מדבר בשתי עבודות. אז שאלת אם כך למה צריך לומר את זה? שאלה מוצדקת. אם התחלתי טוב והמשכתי גרוע זה פסול. בטח בצורה אחרת. למה צריך לומר את זה? לעולם בשתי עבודות ובדין דלא צריך להי אתה צודק. לא היינו אמורים לכתוב את הדוגמה הזו. והידידת לשמו ושלא לשמו. ושמה מדובר בשתי עבודות. תננה משלא לשמו ולשמו. אתה צודק השלא לשמו ולשמו מיותר. כי מדובר בשתי עבודות וכפי שאמרת, אני יודע שאם התחלתי אותו והדרדרתי זה פסול בטח להפך. זה נכתב דרך אגב על הדרך. יפה. אז עדיין אין לנו מסקנה האם מדובר בשתי עבודות או בעבודה אחת. הגמרא עדיין מתעקשת, לא מוותרת ומביאה ראה נוספת. תשמע שוב מהמשנה של עוד יומיים בסופה. אנחנו ראינו במשנה שם שהפסח, שחיטת הפסח, חייבת להיות לשם אוכליו דווקא למי שיכול לאכול ממנו. אומרת המשנה שעה מה קורה שחט אותו לאוכליו ושלא לאוכליו פיצול אישיות גם וגם שמה כתוב כשר איך ידע מי שואלת הגמרא רגע באיזה מקרה מדובר אם תאמר לי שמדובר בשתי עבודות זאת אומרת שמה שהבן אדם הכהן שחט כך לאוכליו וזרק שלא לאוכליו או כמו הדוגמה שרשי נותן שזה אותו רעיון שחט לאוכליו ובשעת השחיטה חשב על מנת לזרוק דמו שלא לאוכליו ואם כך למה כשר ותמה אתה יודע מה הסיבה שכשר למה הרי בעצם בעצם יש פה פסול ותמה די חשיב בזריקה דין מחשבת אוכלים בזריקה אין מושג רש"י מביא את זה כאן אין מושג לחשוב בשעת הזריקה על בעיה באוכלים זאת אומרת הפסול שלא לאוכליו לא תופס בזריקה בשונה מהפסול שלא לשמו שבעצם רש"י אומר גם נסביר מה ההבדל ביניהם אבל בשונה מהפסול שלא לשמו שהוא תקף בכל ארבעת העבודות המהותיים הפסול של שלא לאוכליו לא תקף בזריקה תקף רק בשחיטה נלמד את זה מפסוקים שוב אני מחדד הפסול של שלא לשמור בכל ארבעת העבודות. הפסול של א לאוכליו של שלא לאוכליו יותר נכון תקף אך ורק בשעת השחיטה. ולכן במקרה כזה שהוא עשה לאוכליו ושלא לאוכליו בשתי עבודות אבל שעת השחיטה הייתה מושלמת כי אז הוא שחט את זה לאוכליוב זה בסדר גמור. לכן כתוב כשר. אוקיי? אז בשתי עבודות כשר. אבל מדייקת הגמרא אבעבודה אחת לדוגמה בשחיטה שבה פוסלת מחשבת אוכלין אבל כגון א בעבודה אחת כגון בשחיטה דמעניה במחשבת אוכלין מה זה מעניה מועילה מה זה מועילה לא שזה הופכת את זה לטוב יותר זה מועיל כדי לפסול פסול איך יכול להיות והקימם לן מקצת אוכלים לא פסלה מביא פה מביאה פה הגמרא עוד איזה הבנה עוד איזה משהו שחייבים לתת עליו את הדעת מקצת אוכלים פירושו אם אני אומר אני שוחט את זה גם לאוכלים וגם שלא לאוכלים עליו שבעצם אם זה אמור לפסול, זה לא פוסל. אתה יודע למה? כיוון שברגע שאמרתי גם לאוכליו, אז הזבח הזה נשחט בכשרות, כי בשביל אוכליו נשחט טוב. זאת אומרת זה לא דומה ללשמע ושלא לשמע. שברגע שאמרתי לא לשמע, הרסתי את האירוע. פה מה אמרתי? לאוכליו. וגם שלא לאוכליו. בסדר, אבל שלא לאוכליו לא משפיעים על אלה שכן אוכלים. רש"י אומר, "איי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה." זאת אומרת, ברגע שחטתי את זה גם לאוכליו, אז כל הקורבן אמור להישחט בשביל אלה שאוכלים אותו. אפילו אם יש כאן כאלה נוספים שאסור להם לאכול, עדיין זה לא פוסל. אז שימו לב, העניין הזה של לאוכליו ושלא לאוכליו תמיד יהיה כשר. כי אם זה בשתי עבודות ואחד מהם זה זריקה, זאת אומרת ואחד מהם זה לא שחיטה, אז כמו שאמרנו זה פוסל רק בשחיטה. ואפילו אם נעשה את זה בעבודה אחת, שזה יהיה שחיטה, מקצת אוכלין לא פסלה לה. אז אין סיכוי שזה יהיה פסול. אלא חייב להיות שזה אפילו בעבודה אחת וגם אז כשר. זאת אומרת לסיכום כל פעם שאתה עושה לאוכלה ושלא לאוכלה יהיה כשר. בשתי עבודות, בעבודה אחת, בשתי עבודות בטח כי רק שחיטה הורסת, רק שחיטה בעצם מעניה לפסול, מועילה לפסול וגם בעבודה אחת מקצת אוכלים לא פסלה. אז חייב להיות שמדובר בעבודה אחת ומדייקת הגמרא עם אותה משנה בהמשך ומדיסיפה בעבודה אחת. רי שנמי בעבודה אחת. זה בעצם ראיה דומה למקודם והתשובה תהיה דומה לה. אם ההמשך זה עבודה אחת. כנראה גם כאן וכמו רבי יוסי דוכה הגמרא ואומרת מי דאיריה מה השוואה האם זה אותו דבר א כדאית ואדיתא סיפה בעבודה אחת ואילו רשע בעצם המשנה שנראה בעזרת השם אחרתיים נכון היא מדברת בעבודה אחת אבל סיפא יכול להיות בעבודה אחת סליחה רישה המשנה שלנו שמדברת על לשמו ושלא לשמו יכול להיות בעבודה אחת ויכול להיות בשתי עבודות ובעצם בכאן מגיעה לקיצה כל מי שקצת התערבב סיימנו זה הכל זה מתוחן בזמן אל תיבעלו זה לא נגר עוד סיימנו אין לנו תשובה אם זה בעבודה אחת או בשתי עבודות ניסאנו להביא שלל ראיות ולא הצלחנו טוב הערכנו בשיעור בואו נסכם קצר ראינו שבעצם יש לשמה לשמו ושלא לשמו וכן להפך שאלנו האם זה רק בשתי עבודות ואז כולם מודעים לזה או שזה גם בעבודה אחת ואז רק רבי יוסי מודה כי הוא אומר גם תפוס לשון שהם מתייחסים גם לראשון וגם לאחרון בשונה מרבי מאיר שאומר תפוס לשון ראשון ואז במקרה שלשמו ושלא לשמו זה יהיה בסדר גמור ראה ראשונה ניסינו להבין מהמשנה שלנו שראינו ברישע גם וגם וגם גם וגם וחייב להיות שזה או או ולא הכל שתי עבודות אמרנו אם כך מה זה הסיפה גם שתי עבודות למה צריך גם וגם אז אמרנו שפשוט מאוד כדי להגיד לנו גם שמחשבים מעבודה לעבודה ובאמת למה כתוב שלא לשמוע ולשמור זה איידי דתני ראיה עכשיו מ אה ראיה שתי ראיות מהמשנה בדף סא עמוד א שנראה בעזרת השם אחרתם כמו שאמרנו דבר ראשון כתוב שמשחתו שלו לאוכלה וכל אלה זה מחשבה אחת עבודה אחת אמרנו יכול להיות שם זה עבודה אחת ופה זה שניים בסיפה של אותו מקום כתוב כתוב שחתו לאוכלה ושלא לאוכלה ושמה מדובר בין בשתי עבודות למה שוב אנחנו מדגישים כי זה חשוב נראה את זה מחרתיים אבל זה חשוב למה כי בעצם רק השחיטה פוסלת שם ולא שאר עבודות וגם באותו עבודה אם תחשוב את שניהם זה עדיין לא יפסול למה כיוון ש כיוון שמקצת אוכלין לא פסלה להנינו נכון ששמה זה עבודה אחת אבל כאן זה עדיין יכול להיות שתי עבודות ואם כן אין לך ראיה כלל וכלל א אני חושב שלא היה כל כך קשה כמו שחשבנו קודם נכון סך הכל קורבנות דינים עם בלאגן. מחר עוד יותר קל. בהצלחה אדירה ולהתראות מחר. เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: