הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף יח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף יח

יום דף יח אנחנו מתחילים בהלכת ד' אומרת המשנה פרסוס הדין של בוץ בינו לבינעם פשט את הבגדי חול שלו ירד וטבל עליו ונסתפג הביאו לו בגדי זהב זה הבגדי כהונה השמונה בגדים של הכהן גדול ולבש וקידש ידיו ורגליו אז בעצם זאת התבילה הראשונה שלו וגם הקידוש ידיים ורגליים הראשון שלו שלו הביאו לו את התמיד קרצו קרצו הכוונה שחט אותו הוא מרק אחר שחיטה על ידו אחרי שהוא עשה את עיקר השחיטה כהן אחר משלים לחתוך את שאר הראש וקיבל את דמו וזרקו נכנס להקטיר את הקטורת ולהטיב את הנרות להקריב את הראש ואת האיברים יוצא שהקטורת היא בין שחיטת התמיד לבין הקטאת האיברים ואחרי זה את החביתים זה מנחת כהן גדול ואת היין של נזכי התמיד רבי אלעזר בשם רבושי עד שישחוט בו שניים או רוב שניים זה מה שהכהן גדול בעצמו צריך לעשות אמר רבי יוסף מתניתא אמר כן כי כתוב במשנה הוא לא הייתה תמיד קרצו כתיב בספר ירמיהו כרץ מצפון בא רב חניננה ורב שע בן לוי אחד אמר נחוסה היינו שחיטה ואחד וכורנה אמר נסוך נסוכה היינו עקירה מנד אמר נחוסה מןדה שכתוב אצלנו במשנה הביאו לו את התמיד קרצו מנד אמר ניסוכה זה מגליינה לשון גלות מחומץ מחומר קורצתי גם אני זאת אומרת שהוא נברא ונעקר מן החומר הלכה היא אומרת המשנה קטורת של שחר הייתה קרבה בין דם לאיברים כמו שראינו במשנה הקודמת של בין הארבים הייתה קרבה בין איברים לנסחים של תמיד של בין הארבעים אם היה כהן גדול זקן איסטניס שקר לו מדי במים מחמין לו חמין הכוונה לפני יום כיפור היו מרתיחים ברזלים ועכשיו ביום כיפור מטילים לתוך הצונא כדי שתפו קצינתן של המים כתיב בתמיד בבוקר הוא כתיב בקטורת בבוקר אז אנחנו אומרים ום דבר שנאמר בו בבוקר בבוקר לדבר שלא נאמר בו אלא בבוקר אחד לכן הקטורת צריכה להיות קודמת לתמיד מהתה אפילו לדמו אמר רבי אילה כתוב אצל קורבן התמיד את הכבש האחד תעשה בבוקר המילה תעשה היא מיותרת הקדים בו מעשה לכן קודם שוחטים את התמיד וזורקים את דמו ורק אחר כך הקטורת ואחרי הקטורת אברה התמיד כתיב בבוקר בתמיד הוא כתיב בעצים בבוקר בבוקר יקדום דבר שנאמר בו בבוקר בבוקר היינו העצים זה דבר שלא נאמר בו אלא בבוקר לתמיד מה נלקמין אם אתה בא לומר שזה קודם לאיברים לא צריכים את הפסוק ולא בעצים הן איפה מעלים את האיברים על העצים אז ודאי שחייבים להקדים קדים את העצים אלא כי ענן קמין להקדים את העצים אפילו לדמו כתיב בעצים בבוקר בבוקר הוא כתיב בקטורת בבוקר בבוקר ואני לא יודע איזה מי מקדום אז אני אומר מי מכשיר את מי עצים מכשירים את הקטורת אז אם כן אף הם למה הם מכשירים את הקטורת כי הם מביאים עצים ורק אחרי שהם נפחו לגחלים לוקחים מהם גחלים ואפשר אפשר להקטיר על הגכלים את הקטורת אפם יקדמו את הקטורת אומרת הגמרא למה אתה צריך פסוק תחמי למה אתה צריך רית סברה של מי מכשיר את מי עצים קודמים את הדם כפי שדרשנו למעלה ואדם קודם לקטורת אז ותאמר אכן אתה צריך לבוא ולהגיד עוד סברה הרי ברור שהעצים קודמים לקטורת אמר רבי הילה לא על שלא זכיתי בו מן הדין לא שלא הייתי יודע את הדין הזה שהעצים קודמים לקטורת לא צריכים את הטעם הזה שמה שאמרנו שהעצים מכשירים את הקטורת למה אמרנו את זה ואצרכת דם מתניתה זה בא בשביל ה מה שכתוב בברייתא הווא בא עם אימר מי מכשיר את הקטורת גחלים אמר רבי אלעזר לא המעלה עשן שהוא עשב כזה ששמים אותו בקטורת כדי שהקטורת יעלה עשן בצורה ישרה הוא זה שהוא נקרא מכשיר של הקטורת מה נפקמינה הרב נשאר בצריך חיון נאמר בתמיד בין הארבעים ונאמר בקטורת בין הארבעים שמה נאמר בין הארבעים וגם גם כתוב סמוך לנרות ובהעלות אהרון את הנרות בין הארבעים יקטיר עכשיו מה תגיד אולי הכוונה שקודם כל נרות ואחר כך הקטורת לא יכול להיות למה כי נאמר בנרות מערב ועד בוקר לא עושים שום דבר אחרי הנרות אז ודאי שהכוונה שכשהוא מדליק את הנרות הקטורת כבר הוקטרה אז מי יקדום התמיד של בין הארבים או הקטורת יאחר דבר שנאמר בו בין ארבעים שמח לנרות שאחרי הנרות אין שום דבר ודבר שלא נאמר בו אלא בין הארבעים אז לכן הקטורת יהיה אוחר לתמיד מעתה אפילו לנסחים של התמיד אמר רבי לתעשה זה שכתוב את הכפס השני תעשה בין הארבעים יחר בו מעשה אז רבי בונבריאה באקום מרביני מתפלא את אמר תעשה הקדים בו מעשה ככה למדת בתלמיד של שחר וכת אמר תעשה יחר בו מעשה מה אתה אתה לומד ממילה תעשה לאחר או להקדים אמר רבי לכל מדרש ומדרש כעניינו תמיד של שחר בכלל מאוחר היה מה תמוד לומר תעשה הקדים בו מעשה התמיד של בן אבם שהיה בכלל מוקדם היה משהו לגמרי לפני הקטורת מה תמוד לומר תעשה יחר בו מעשה והורבי זירה מקלס לי וצוח לי היה מכנה אותו בניה דאורייתא בונה התורה תני אמר רבי יהודה השטות של ברזל היו מרתיחים אותם ערב יום הכיפורים ומטרים מטילים לתוך הצונן כדי שתפוג צינתן שואלת הגמרא איך אפשר לזרוק ביום כיפור את הברזל הרותח לתוך המים ולא נמצא כמכבה ביום הכיפורים שהגמרא מבינה של תולדת האש כמו אש אלא מסבר סבר רבי יהודה שאין אבות ומלאכות ביום הכיפורים אין איסור של אבות ומלאכות ביום הכיפורים אומרים ודאי שזה לא נכון אלא מה נאלץ להגיד שספרת רבי יהודה היא כי מלאכת מחשבת אמרה תורה מה תגיד רבי יהודה ורב שמעון גם רב שמעון שתמיד סובר שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה אז רבי יהודה גם סובר כמוהו אז מה לא כן סבר ממר רבי יוסי ורב שמעון שניהם אמרו דבר אחד רבי יוסי במשנה של פתילה ורב שמעון שמה כתוב המוציא את המת במיתה חייו ורב שמעון פותר כי ההוצאה היא לא מה שהוא צריך אז למה אמרו רבי יוסי ורב שמעון נאמר רבי יוסי ורבי יהודה ורב שמעון שלושתם אמרו דבר אחד אלא ודאי שלא זה הסברה של רבי יהודה רבי יהודה לא מתיר לזרוק את הברזלים לאש בגלל שזה מלאכה שאין צריכה לגופה אלא מזבור סבר רבי יהודה שאין תולדת האש כאש ולכן אין כיבוי בברזל רותח אז אם ככה אין כן רבי לסבר מאמר שהם תולדת האש כאש ורבנן סברין מאמר תולדת האש כאש לכן הם צריכים להגיע לטעם שזה מלאכה שנה צריכה לגופה שתמר על לפי רבי יהודה זה ויחם לו חמים אז למה לא לחמם לו מים חמים ולשפוך אותם לתוך המים של המקווה בשלמ למי שסובר תולדת האש כאש אי אפשר לעשות את זה אבל אלא לרבי יהודה למה לא לחמם לו מים אומרת הגמרא רבי ישוע בר אביון רבי סימעון בשם רבי יניני בן סוסי טעמהדהדין תניה שלא יהו אומרים ראינו כהן גדול טובל במים שובים ביום הכיפורים הם רואים שמוסיפים לו מים חמים אז אנשים אומרים אה זה לא שפה על המקווה לה הוא טובל במים האלה שמוסיפים לו אז אם כן הוא טובל במים שובים לכן העדפנו לשים ברזל חם בתוך המים עד כאן דף חס
לצפיה בתכנים נוספים: