העמוד היומי מסכת פסחים דף ס עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף ס עמוד ב

דף ס עמוד ב את המילה טיימינג אתם מכירים אוקיי תשאירו אותה שנייה בצד בואו נפתח בחידה מה הקורבן היחיד שכשאני מקריב אותו שלא לשמו דווקא אז הוא כשר שאלה יפה נכון נחזור שנייה לטיימינג כולנו יודעים מה זה המילה הזאת תזמון למצוא הזמן הנכון כן העשירים הגדולים התלמידי חכמים הגדולים האנשים המוצלחים תמיד יגידו לך שזה היה בטיימינג הנכון. יפה. מילה מפוצצת, מפוארת, הכל נפלא, הכל טוב. מה אני למדתי מהעניין של הטיימינג? כבר נבין מה זה קשור אלינו לסוגיה. אבל דבר אחד הבנתי. כשאתה רוצה כל מיני דברים בעבודת השם או בחיים בכלל ובטח בענף החינוך, אתה רוצה לקרוא לילד שלך לשיחה, שיחת בירור, שיחת נזיפה או כל דבר אחר, הכל בסדר. אבל תזמן את האירוע. לא כשאתה רעב או עצבני, לא כשהוא רעב או עצבני. תן אוירה טובה, דבר בצורה טובה. תזמן את האירוע, תהיה מתוכנן, תשלוט באירוע, הכל ילך לך הרבה יותר טוב. יפה. המסר נקלט, נכון? מה זה קשור אלינו? אז זה קשור כבר לחידה. קורבן פסח ביום של יד הוא נחשב כקורבן פסח כשמקריבים אותו. יום קודם, יום אחרי הוא נחשב כשלמים נפלא. תקריב אותו לשם קורבן פסח זה בעייתי. תקריב אותו שלא לשמוע, תקריב אותו לשם שלמים. אז זה העניין של הטיימינג והכל. על זה אנחנו הולכים לדון היום. בעצם הקורבן היחיד שכשאני אומר שלא לשמול, זה הופך אותו למה שטוב. אני צריך להקריב אותו שלא לשמו. אם אני אקריב אותו לשמו, אני בעייתי בחודש אייר או בחודש אדר אני אקריב את הקורבן פסח לשמו לשם קורבן פסח. תקעתי את האירוע. אה, אבל זה לשמו וכל הזוים צריך שיהיו לשמן. נכון, אבל הטיימינג זה האירוע כאן. זה פשוט לא מתאים עכשיו. עכשיו תזבח אותו דווקא שלא לשמו לשם שלמים. טוב, אז על זה הסוגיה היום לא קשה בכלל. בואו נראה את זה. שאלה אחת עם כמה ניסיונות לתשובה וכאלה. וממש לקראת סוף העמוד נתחיל עם שאלה שאת התשובה הסופית הלהנענה בעזרת השם מחר אומרת הגמרא הקדושה דף ס עמוד ב 1 2 3 חמש הוא עוד מלמעלה היא בא להו פסח ששחתו בשעה ימות השנה לשמו ושלא לשמו מה הוא אנחנו עדיין עסוקים עם אותם אנשי הפיצול אישיות שדיברנו עליהם אתמול שהם חושבים שתי מחשבות באותו אירוע לשמו ושלא לשמו כן דיברנו אתמול בשתי עבודות או בעבודה אחת אבל פה השאלה היא לגבי פסח זאת אומרת השלא לשמו של פסח זה עלשמו של כולם. אני אחזור על זה עוד פעם. השלא לשמו של פסח זה על שמו של כולם. כי התיקון שלו זה להקריב אותו שלא לשמו לשם שלמים. אז שואלת הגמרא מי אתי שלא לשמו? ומה פיקלי מידי לשמו ומכשיר לי או לא? מה השאלה? מה בעצם גוף השאלה? אז הגמרא רש"י מסביר והגמרא גם עוד רגע תסביר. רש"י אומר פשוט מאוד. איך דשחתו לשמו? סליחה זה לא רש"י. רש"י ככה אומר את זה בהבלה. אבל בוא בואו נראה את הגמרא. הגמרא תפשט אומרת הגמרא כיתרב דמי אמר אמרית לשמקמי דרבי ירמיה והוא אמר לי רגע בוא בוא נדון בדבר הועיל ולשמו מכשירו בזמנו זאת אומרת בקורבן פסח ביד בזמן צריך לשחוט אותו לשמו ושלא לשמוע מכשירו שלא בזמנו זאת אומרת כשאני שוחט שלא לשמו בכל שער השנה זה פנטסטי זה נפלא מה לשמוע מכשירו בזמנו אינו מוציא מידי שלא לשמוע אף שלא לשמוע מכשירו שלא בזמנו אין מוציא מיד כדי לשמו ופסול. שימו לב לטענה. הרי אנחנו אומרים שהלא לשמו של פסח בכל השנה הוא בדיוק כמו הלשמו של כל של פסח בזמנו של כל שאר הקורבנות. ולכן כמו שהבנת שלשמו ולא לשמו של כל קורבן אחר או קורבן פסח בזמן לא משנה הוא בעייתי. נכון ראינו את זה אתמול. לשמו ושלא לשמו פסול. אותו דבר כאן. לשמו ושלא לשמו פסול. עליו שהשלמו שלו הוא אחרת. והלשמו שלו הוא אחרת. כן. הרי הלשמו שלו עכשיו זה פסול והשלא לשמו עכשיו זה כשר. והייתי חושב שאולי כן יהיה כאן איזה מעקף, לא, זה כמו קורבן רגיל נפלא. בעצם עד עכשיו מובן. אין גם סיבה שזה יהיה שונה. השלא לשמו שלא זה בדיוק כמו לשמו. והלשמו זה בדיוק כמו שלא לשמו. אז מה זה משנה? עשית גם וגם פסול כמו אתמול. אבל לא אומרת הגמרא לא נכון. ככה אמר בעצם רב דימי אמר את זה לרבי ירמיה. והוא אמר לי לא אם אמרת בשלא לשמו שכנוהג בכל הזבחים תאמר בלשמו שכן אינו נוהג בכל הזוכחים אלא בפסח בלבד. אומר לו, "תקשיב, יש כאן בעצם בריאה חדשה, יש כאן איזשהו משהו חדש שנקרא שלא לשמו." השלא לשמו של פסח ושל כל הזוים הוא לא דומה לא כמעט לא לא קרב זה על זה כל הלילה. כי פה הלא לשמו זה התיקון שלו. ולכן הייתי חושב שדווקא להפך הלא לשמו שלו אותו אני בעצם ככה הלא לשמו בכל הזבוחים יש בו משהו גרוע, יש בו דבר גרוע. הלשמו מצוין, השלא לשמו. מה אומר רש"י? זה פוסל בפסח וחטאת. זה לא עולה לבעלים לשם חובה בשאר קורבנות כמו שכבר דיברנו בתחילת הסוגיה ובזבוחים מי שמכיר אבל ולכן ה ה כשאתה אומר לשמו וכנגדו יש שלא לשמו כזה חזק שהשלמו הזה פוסל וגרוע כל כך אז הלשמו לא מנצח אותו אבל כאן הלשמו הזה הוא דבר כל כך קל וכיוון דקיל אומר רשי השלא לשמו החזק יוציא את זה מידיו מתוק מדבש עוד הפעם זה זה רק לשון של רש"י זה משהו נפלא אין את זה אפשר לפגוש את זה רק ברשי את המתיקות הזאת. עוד הפעם, עוד הפעם, חידוד אחרון ואנחנו ממשיכים. בעצם כמו שאמרנו, השלמו של פסח הוא בעצם לשמו. עכשיו בכל הזבוחים בעולם, כשאני אומר לשמו ושלא לשמו, יש לי פה משקל מאוד כבד לכביכול לרע. השלא לשמו הוא כזה כבד, הוא גרוע, הוא הורס לי את הקורבן. אז הלשמו לא מצליח להוציא ממנו. אבל פה אמרתי שאני אומר שלא לשמוע, זה סך הכל דבר א קל. הוא שלא לשמור חבל על הזמן. שלא לשמעים ונחמד ואם ככה אולי נגיד שבכזה מקרה השלא לשמו יפיקלי מידי זאת אומרת הלשמו של פסח הוא גם דבר פריך פעם אחרונה הלשמו של כל הזבחים הוא דבר חזק מאוד הוא מכשיר אותם השלא לשמו הוא גם חזק מאוד יש כאן קרב איתנים אני אומר אף אחד לא ניצח הקורבן פסול כן אבל לגבי פסח הלשמו שלו הוא פריך מאוד עלשמו שלו הוא פריך למה זה תקף רק בפסח לא בשער ימות השנה והשלא לשמו שלו הוא גם לו כזה משקל רע כי בעצם כל שע יומות השנה הוא טוב אז אולי נגיד שהיה שלא לשמוע ינצח ובכזה מקרה באמת זה כן יהיה קשה יפה אז שימו לב יש לנו כאן שתי טענות אחד להשוות לגמרי אחד לערבב להפוך לגמרי שתי טענות שואלת הגמרא מה היה והלאה תן לי מסקנה דיון נפלא מה קורה תכלס אמר רב הפסח ששחתו בשעה ימות השנה לשמו ושלא לשמו כשר אתה יודע למה דאסתמו מביא רב טענה מאוד מאוד מעניינת דאסתמו לשמור בעצם סתמו לשמו קי שאני מקריב קורבן החל מהרגע שאמרתי מה הקורבן לאורך כל הדרך אם תשחוט אותו סתם אז זה יהיה לשם אותו קורבן שימו לב נכון שמחשבה פסולה בעייתית אבל חוסר המחשבה לא נורא זאת אומרת לא חשבתי על כלום אז אני אומר זה סתמה זה הולך לשם אותו קורבן שהבעלי מפריש אותו אז בעצם כל הפסח סתמו לשמו קי ואפילו אחי קישלי שלא לשמו כשר אני מגיע בחודש אדר עם קורבן שהוקדש לפסח אם אני שוחט אותו סתם למה? מה זה לשמו ופסול? וכשאני אומר שלא לשמו אז אתי שלא לשמו. ומה פיקלי מידי לשמו? שמתם לב מה קורה פה? השלא לשמו מוציא אותו מידי הסתמה שלו. אם כך ראיה מוחצת ששלו לשמו של פסח מוציא מידי לשמו. יפה אומר אז בוא נראה את זה עוד פעם. דסתמו לשמו קיי ואפילו אחי כישכת לי שלא לשמו כשר על מה אתה רואה מפה? אתישלו לשמו. ומה פק ומה פיקלה מידי לשמו. אז אותו דבר כישה חתנה מלשמו ושלא לשמו. אותו רעיון בדיוק את שלא לשמור מה פיקלי מידי לשמור חבר'ה טענה פצצה נכון יפה אמר לרבדבר לרבה מה פתאום דיל שאני איך ד אמר מאיך ד לא אמר נכון במקרה שזה סתמה זאת אומרת שאני אומר לך פעם הפרשתי את זה לפסח אם תשחוט אותו בסתמה זה יהיה פסח כשאני אומר שלא לשמו זה יוצא מידי סתמה אבל כשאני אומר במפורש לשמו ושלא לשמו כשאמרתי זה נהיה משהו חזק והשלא לשמו לא יכול להוציא מידיו כך בעצם אומר ברעבה והוא מביא לו ראיה היה דע לאוכליו ושלא לאוכליו כשר כמו שראינו אתמול ונראה מחר אדם שאומר לאוכליו ושלא לאוכליו זה כשר אתם יודעים למה כי בעצם כשאני אומר לאוכליו ושלא לאוכליו זה אומר שאני שוחט את זה גם לאוכליו עכשיו אני חייב לשחוט את כל הקורבן בשביל אוכליו זה שיש פה גם לא לאוכליו אוקיי לא נורא באמת אי אפשר לשחוט רק על שלא לאוכליו אבל גם וגם בסדר וכל אחד אשחדלי שלא לאוכליו לחודי פסול אם אני אשחוט את זה רק על שלא לאוכליו זה יהיה פסול והמי הסתמה לאוכל בעצם אז זה הופך להיות אם סתם הקורבן פסח זה לשם מי שיכול לאכול אותו לא שם זקן או הרל או טמא או בעייתי זה לשם מי שיכול לאכול אותו אז בסתם זה לאוכליו ואם אני אחשוב רק שלא לאוכליו אז זה בעצם שלא לאוכליו ושלאכליו ביחד כי זה סתמה ושלא לאוכליו ובכזה מקרה פסול אם אני לוקח קורבן פסח ושוחט אותו שלא לאוכליו פסול למה לפי ההברקה שלך רב אז זה אמור להיות כשר כי אני בעצם הסתמה זה לא אוכלב עכשיו אני רק עושה עוד מצרף לסתם למה את שלא לאוכליו? אז זה נהיה לאוכלה ושלא לאוכלה בכזה מקרה אמרנו שקשר ואתה רואה שלא אומרים את זה אלא שאני איךד אמר מאי חד לא אמר כשאתה לא אומר כלום אוקיי פספסת את האירוע כשאתה אומר יש לך את האמירה שלך ולכן גם אתה רעבה במקרה שהוא לא אמר לשמו ושלא לשמו סע במקרה שהוא אומר מפורש לשמו ושלא לשמו זה בעייתי אמר לי אומר לו רבא מה פתאום מה פתאום מה אתה מביא לי אני מדבר איתך על שמו ולא לשמו אתה מביא לי מאוכליו מדאיריה בשלמה אתם לגבי אוכל ושלא לאוכליו ובלגבי סתמה ושלא לאוכליו כמה דלא הקר לי בשחיטה סתמ ודי לשמו קיי זאת אומרת סליחה במקרה שלנו כל עוד ולא הקותי זה לשמו אלא אחה כאן במקרה שאתה אמרת עם האוכלים והלא אוכלים סתם לאוכליו קי או תוספות גורס יותר יפה סתם או לאן אוכלין קי זה הולך על אותם אוכלים מה פתאום עד רגל שחיטת הפסח אפשר להחליף כל הזמן כל המשוואה משתנת תחליף אנשים הכל בסדר דילמכנ תאכרינהומים נלווה אחרינה הנה דתנמנין מושכין את ידיה ממנו עד שישחט ואם ככה ההשוואה שלך צולעת לעומת ההשוואה שלי אני אומר לך תשמע הסתמה הנורמה של פסח זה לשמו וכשאתה שוחט שלא לשמו זה עובד הופה אתה מה אומר הסתם הזה לאוכליו לא יודע כן לאוכלב לא לאוכלב אפשר למשוך את ידיהם עד שישחט זה לא כל כך ברור שהסתם הזה לאוכלב ולכן ההשוואה שלך לא תקפה אז סיימנו את השאלה אין לנו בעצם משהו מוחץ יש לנו שאלה א סברה לכאן סברה לכאן שאלה פה פה שם אין לנו איזה סיומת לומר האם באמת פסח שנשחט לשמו ושלא לשמו בשעה ימות השנה כשר או פסול בואו נתחיל את השאלה הבאה נגלוש קצת לעמוד הבא בואו נראה היא בעיה להו חבר'ה שאלה נוספת פסח ששחתו בשעה ימות השנה בשינוי בעלים יש מושג של שינוי בעלים יש מושג של שינוי קודש מה ההבדל ביניהם פשוט שינוי קודש זה אומר במקום לשחוט לשם כן פה הדוגמה שלנו זה פסח אבל בוא נאמר במקום חטאת לעולה במקום פסח לשל שלמים זה נקרא שינוי קודש שינתי את הקדושה בקורבן לקורבן אחר שינוי בעלים זה אומר זה קורבן פסח נפלא אני שוחט את הקורבן פסח הזה במקום לבעלים המקוריים שלו אהרון לשם אמרם אוקיי זה נקרא שינוי בעלים עכשיו פסח בשאר ימות השנה שאני שוחט לשם א בשערה ימות השנה שאני שוחט שלא לשמו שלא לשמו זה שינוי קודש כשר נכון הפוך כך צריך לעשות לשם שלמים משנה מפסח לשלמים אומרת הגמרא אולי גם נאמר שגם פסול בעלים יועי להכשיר את זה. מה הסברה? לא כתוב כאן. ראשונים אומרים שהסברה היא שכל מה שאתה עושה פסול בפסח גורם לו להיות כשר. בין אם פסלת אותו שאמרת לשם שלמים, בין אם פסלת אותו בבעלים. בואו נראה את השאלה. היו פסח שיש לך טוב בשעה ימות השנה בשינוי בעלים מה הוא? האם שינוי בעלים כשינוי קודש דמי הוא מכשיר לי או לא? יפה האם כן או לא? זה דומה או לא? אמר פפאמרית לשמעתקמי דרב ואמרתי לו כך הועיל ושינוי קודש פוסלו בזמנו כן בקורבן פסח עצמו באותו יום אם אני אחשוב על שינוי קודש על שלמים זה יפסול ואם אני אחשוב על שינוי בעלים זה גם יפסול זה צריך להיות לשם בעליו יפה רש"י אומר בפסח ובחטת כמו שאמרנו אתמול ואמרנו היום זה סליחה כמו שאמרנו למעלה זה פוסל לחלוטין זה לא רק לא עלול לבעלים לשם חובה אלא זה פסול על מלא זה לא קרב בכלל וכיוון ששניהם פוסלים אז מה שינוי קודש ה שפוס פוסלו בזמנו מכשירו לאחר זמנו אותו שינוי קודש אותו לשם שלמים שביד זה אסון יום למחורת או יום קודם זה נפלא אותו דבר שינוי בעלים באותו יום זה אסון יום למחורת או יום קודם זה נפלא אף שינוי בעלים שפוסל פוסלו בזמנו יכשיר אותו לאחר זמנו כך אומר רב פפה ואמר לי אומר לי רבא מה אתה משווה אתה משווה לי שינוי בעלים לשינוי קודש אין לזה שום השוואה ואמר לי לא אם אמרת בשינוי קודש שכן הם פסולו בגופו בגוף הקורבן אני חושב עליו במקום כזו, קדושה כזו, שינוי בעלים, אני לא חושב על הקורבן, אני חושב על הבעלים וישנו בארבע עבודות בכל ארבעת העבודות, כמו שאמרנו, בשחיטה, בקבלה, בהולכה, בזריקה ואילו יפה רש"י מביא גם את הפסוקים שחיטה כתוב זב פסח, שאר עבודות ועשית כל ש כל עשיותיו לשם פסח אבל לגבי בעלים, שינוי בעלים זה אך ורק בזריקה כמו שנראה בהמשך ושימו לבד אז הבדל שני כבר יש לנו הבדל שלישי וישנו לאחר זריקה מה סליחה ואישנו לאחר מיטה זאת אומרת שאדם ברגע שיש פה שינוי בעלים א סליחה שינוי קודש אם מת בנו מביא קורבן אביב סתם בכללי אדם שמת הבן שלו מביא את הקורבן אדם הפריש קורבן ומת הבן מגיע עם הקורבן לבית המקדש אם הוא שינה אותו לשם קורבן אחר הבן צריך להביא אה אבל אבא שלו נפטר לא משנה ברגע שהיה פה שינוי קודש תביא קורבן אחר אם היה שינוי בעלים לא צריך אז הנה עוד הבדל והבדל אחרון וישנו בציבור כביחיד זאת אומרת גם בקורבן ציבור יש מושג שמשנים שנים אותו לשם קודש. הבאתי קורבן של ציבור והקרבתי אותו לשם משהו אחר. שינוי בעלים אין. רש"י מדגיש אין מושג. למה? כי שינוי בעלים מה? בקורבן ציבור כל ישראל בעליו. תחשוב להוא תחשוב להו הכל טוב. ורשי מדגיש שאין מושג לחשוב על גוי נפלא כי הוא לא הוא לא בכלל האירוע. יפה. בכל אופן ארבעת הבדלים מהותיים ותאמר בשינוי בעלים דין פסולו בגופו ואינו בארבע עבודות ואינו לאחר מיטה ואינו בציבור כביחיד. ואם כך אל תשווה לי. וברור אומר רבא שרק שינוי קודש הוא זה שיכשיר את קורבן פסח בשעה ימות השנה ולא שינוי בעלים ואנחנו נאלצים לעצור פה ממש באמצע מחר אנחנו נצטרך לעשות קצת הקדמה בשביל זה אבל אין ברירה אנחנו לא יכולים לגלוש עד סוף העמוד אז בואו נסכם הרי נועם אני בטוח שבסיכום הכל ככה יתומצט בצורה טובה לכל מי שהתרכז ונדע את זה טוב שאלנו ככה פסח בשעה ימות השנה ששחתו לשמו ושלא לשמו שבעצם זה הפוך זה כאילו הלשמו פסול והשלא לשמו כשר רב דימי מגיע ואומר מה ברור זה אמור להיות כמו כל קורבן ופסול אומר לו רבה נכון זה היה רבא ואמר לי סליחה רבי ירמיה רבי ירמיה מגיע ואומר מה פתאום בכל הזבחים יש לשמו שזה דרמטי יש לא לשמו שזה דרמטי פה הכל חלש ולכן אמור להיות כשר מהעלה מגיע רבא ואומר מה פירוש יש לי הוכחה שקשר כי כל פסח בשעה ימות השנה סתמו זה לשמו וכשהוא שוחט שלא לשמו כשר אותו דבר אם הוא אומר ניסע רב א מי זה היה שמה רבדה ברב אני להגיד לו מה פירוש יש הבדל כביר אם הוא אמר הוא לא אמר כמו לגבי לאוכליו ושלא לאוכליו שכשר וסתמה אם שלא לאוכליו פסול אמר לו רבא אל תשווה סתמה בפסח זה חזק ואילו סתמה בשלא לאוכליו זה חלש כי אפשר להימנות ואפשר לצאת ולהיכנס לתוך האירוע עד שעת השחיטה לכן זה לא דומה שאלה נוספת פסח ששחתו בשעה ימות השנה לא לשם שינוי קודש אלא לשם שינוי בעלים ניסה אב פפה להגיד מה ההבדל זה אותו דבר שינוי קודש פוסל באותו יום ומכשיר בשעה ימות השנה אותו דבר בעלים הוא אמר לו אדוני היקר ארבעה הבדלים זה פסולו בגופו שינוי קודש ושינוי בעלים לא שינוי קודש בארבע עבודות וזה לא ישנו לאחר מיטה ישנו בציבור כביחיד וזה לא ומחר נראה שכל לא כל הארבעה נשארים עומדים ותקפים יפה זה בעזרת השם מחר בינתיים להתעזר בסבלנות בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: