העמוד היומי מסכת פסחים דף סו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סו עמוד ב

סוכים דף סו עמוד בס נתחיל בעמוד א' שורה שנייה מלמטה אומר מר ראינו את המיסה עם בני בסו הנסים ששכחו האם קורבן פסח שחל בשבת האם דוכה שבת או לא שאלו את הילל והוא אמר להם שהוא קיבל משמעי ואבטליון שדוכה שאלו לגבי סקין קין שלא הביאו לבסמקדוש האם מותר להביא אותו בשבס כדי לשחוט את קורבן לפסח והוא שכח מה ההלכה ו אמר להם אם הן נביאים בני נביאים הם ונהגו ישראל למחורת להביא את זה על ידי הקורבנות שלהם אמר להם כך נזכרתי שכך הורה לי שמיו ואהבת לי וכך קיבלתי מהם אומר אמר למוכור מי שפיסכוטול תכבו בצמוי מי שהביא קורבן פסח תלה שיש לו צמ תחב את הסכין בצמר גדי תוחב לו בן קרנוב גדי שאין לו צמר היה תוחב את זה בן קרנב שואלת הגמורה וכובדבויד בקודשים איך אפשר להוליך את הסכין על גבי הקורבן הקורבן הזה מוקדש לקורבן פסח ואם כן יוצא שהוא נהנה מקורבן שהוא שייך להקדש ולכאורה יש פה מעילה עונה גמור כאילל דהיינו אותה שנה כולם נהגו כמו אילה דתני אמרו לו אבל אילש מי אמב לו מעל אדום בוי לאסוי אף אחד אף פעם לא יצא מאילה בקורבן שאיל לבי אלא מביאו החולין לעזורה הוא מקדישו מרד עולהו ושכחתו הוא היה מקדיש את זה רק כשהוא הביא את זה לאזורה וכך הוא מנה כל האפשרות של מעילה קודם אז הוא הדין שבאותה השנה כל ישראל הקדישו את כפיסכם רק כשזה הגיע לעזור ולכן הם יכלו להוליך את הסכין על גבי הבהמה שואלת הגמורה פסח ושבס איך היא מוציאה מה קדיש לי איך אפשר להקדיש בהמה בשבס ואותנן אין מקדישים ן מעריכים ואין מחרימים ואין מקבין תרומה מיסרויס כללו ביום טב אומרו כלבו חמר בשבס אז לכאורה אסור להקדיש בהמה בשבס איך הקדישו את זה למחורת כשהם הביאו את זה לאזורה הנמלי בחובה שאין קבוע להן זמן אבל בחוב שקבוע להן זמן מקדישין כיוון שקורבן פסח הזמן שלו הוא דווקא בשבס מותר להקדיש את הבהמה לפסח דומר רבי יוחנן מקדיש עודומספסכה בשבס והחגיגוסה ביום תאב אז אין חנם ולכן מותר להם להקדיש את זה שואלת הגמרא לו מחמר יש פה בעיה נוספת מצד הלכו שבס כיוון שהוא מוליך את הבהמה ועל גבה יש סכין אסור לחמר אחר בהמתו כאשר היא מוליכה חפצים וזה יסודו רייסה אונה הגמורה מחמר כלאחר יד כיוון שזה הולכה בשינוי להוליך סכין כשזה בן קרנו וכשזה תחוף בצמר זה שינוי ממילא לכן מותר לעשות את זה לצורך קורבן פסח שואלת הגמרא עדיין מחרמלאחיד נמי נעידור איסור דוריסליק איסור מדרבונן מיויקה הרי עדיין גם שבוס כזה שיכלו לעשות אותו מערב שבס לא מתירים לעשות אותו בשבס אז איך התירו להוליך את הסכין כיוון שגם כשהוא מוליך על גבי בהמה בשינוי מדרבונו זה אסור היינו דקוב מיני אונה הגמרא אין חונמי זה בדיוק היה קושיית וספקה הספק של בני בסירה האם דובר שיש לו יתר מן הטוירו הוא דבר שלוס אומד לפונו כמו כאן שבעצם הוא צריך להקריב קובן פסח ויש פה דבר שמדאורייס זה מותר מדרבונון זה אסור לחמר בשינוי זה אסור מדרבונון לאוקרי כלח היד במקום מצווה מי האם התירו את השבוס הזאת לצורך מצווה כדי שיוכל להקריב קורבן פסח אמר להם הלוך הזו שמעתי ושוכחתי אלא הניחו לישראל מן נביני נביאהם אין אוכנ וזה בדיוק מה שהוא נזכר הלכה שאורו לו שמאי ואביו שמותר לדחות שבוס כיוון שזה עומד כנגד מצווה וכיוון שכך מתירים לעשות את זה ואפשר לחמר כלאחר יד אומר דומרב כל המתייאר כל אדם שמתגאה אם חכם הוא חוכמו שמסתלקת ממנו אם נביא הוא נבוא שמסתלקת ממנו אם חכם הוא חוכמו שמסתלקת ממנו מהלל כמו שראינו כאן דומר אמר התחיל מקנטרון בדבורים כתוב כתוב בברייסה שהוא התחיל להעיר להם למה לא שימשתם את שמאי ואבטליון הייתם יודעים בעצמכם את ההלכה הזו וכמלהו הלוז שמעתי ושכחתי מיד אחרי זה כתוב ששאלו אותו לעניין הסכין והוא שכח את ההוראה שאורו לו שמאי ואבטליון אז רואים שאדם שמתגאה אז הוא שוכח את התורה שהוא למד אם נביאו נגוע שמסתלקת ממנו מדבוירו נכתיב חדלו פרוזן בישראל חדלו עד שקמתי דבורו שקמתי הם בישראל דבורו כביכול מתגאה לגבי השופטים שהיו לפניה ועל זה כתוב וגוימר הוכסיב אורי אורי דבוירו אורי אורי דברי שיר וגוימר דבוירו אומרת באמצע השירו שנסתלקה ממנה השכינו ואם עוררת את השכינו שתחזור אליה אז רואים שהנבואה מסתלקת ממנה כאשר היא מתגעה רשלו גישו כלודם שכועס אם חוכום הוא חוכמה שמסתלקת ממנו אם נוביאו נבואה שמשתקת ממנו לא רק בגאווה אלא גם בכעס זה התוצאה אם חוכמו מסתלקת ממנו ממוישה נכתב קצוף מושה על פיקודי החול מושה כעס על פיגודי החול לגבי מלחמס מדו וגם וכסיב אמר לא זו הכהן אלן שצוב הבואים למלחום זוכסתו שציבה השם את מוישה ושם מבואר איך לתאר את הכלים וזה נאמר בשם אלוזר הכהן וגוי אומר למה לא זור אמר את זה למה לא מוישה מכל דמוישה יהיה למיני כיוון שכך רואים שמוישה נעלמה ממנו עלוכה אז רואים מכאן שברגע שאדם כועס חוכמו מסתלקת ממנו אם נביאו נבוא מסתלק ממנו מאליש עוד כתיב לבנישופות מלך יהודו אני נויסה עם הביב לכו ואמר אקו שם מדובר ש מלך ודו יוישופות הלך למלחמה עם מלך ישראל יומר ראשו וחיפשו שבעה ימים מים ולא מצאו ובאו לאלישו לשאול אותו מה לעשות אמר להם אלישו מה אתה בא אליי אמר לו יוירו מה אתה בא אליי לשאול תלך לנביאי הבעל אלו שאתה עובד להם אמר וכל מה שאני כן אשאל את הקדוש ברוך הוא זה רק בשביל מלך יהודו שנמצא כאן שהוא כן צדיק אז רואים שכביכול הוא כעס על יהירום הראשו מגמה הוקשיב ואז כתוב שהוא רצה לדעת כיצד לענות להם ואז תוקחו לי מנגן ו כנגן המנגן תהיה לו ביד השם הוא היה צריך לעשות פעולות כדי שיהיה לו את השראת הנבואה אז רואים שאם נביא כועס נבואה מסתלקת גמנו אומר רבי מני ברפטיש כל שכועס אפילו פוסקנו ליו גדול מן השמיים הידינוס גם אם פסקו לו איזשהו גדולה מורידים אותו ממנה מנולון מאליוב שנמ ויכר אף אליוב בדוד וימר לא מזה יורד אותו האחיו של דוד כעס עליו כשהוא הגיע למלחומו לא מ זה יורד אותו ועל מי זה נותו מעט הצונה היינו במידבור אני יודעתי זדונך ואז רוע לבובךו כי למען רואה שמלחומו יורדתו באת לפה רק כדי לראות את המלחמה כך הוא כעס על דוביד שהגיע למערכה שם וכיוז על שמואל הם ממשיכינו כששמואל הגיע למשוח את המלך וכולו כסיב לא בזה בוחר השם הקדוש ברוך הוא אמר לו על כל האחים של דוד לא הוא הוא באליוב כסיב לגבי האח אליוב וימר שם שמואל אל תבט אל מריו ולבק מוסה כי מאסתי מכלדה ורוכים לי עד הידנה כשכתוב על אדם שהוא מעס אותו משמיה איזשהו מיסה שלכן מעשו אותו אבל לפני כן אהבו אותו אז אם ככה זה חוזר על המיסה שהוא כעס על דוד ורואים שגם עם פסקו גדולה עליו והוא יכל להיות מלך אבל כיוון שהוא כעס אז הורידו אותו מגדולוסי ולא מינו אותו למלך אשכחון תומילו פסח דדוכוש שבס שואלת הגמורה כעת לאחר שראינו שבמוידוי הגמרא בעמוד א' למדה שבמוידו שכתוב אצל תומית ופסח לא משם לומדים שדוכה שבס אלא לומדים מאויל שבס ושבת אוי על אוילסתומיד משמע שחוץ מקורבן מוסך מקריבים גם בפסח בשבת שבת את קורבן התומיד ומתומד לומדים בגזר שובו לפסח אז אם ככה שבמוידו לא בא ללמד על גזרושובו לא בא ללמד על שמקריבים אפילו בפס אפילו בשבס אז מאיפה נלמד שמקריבים תומית ופסח אפילו בטומא אם היינו לומדים את זה במוידוי אפילו בשבס אז יכלנו לומר אפילו בטומ אבל אם לא אז לדוכו טומה מנוללון אמר עונה גמור כי דיולף פסח מתו לעניין שבס אונ ונה מיוב טומיד מפסח לעניין טומא את פסח למדנו מתומיד לתחיית שבס שמקריבים את זה גם בשבס כעת נלמד להפך את תומיד מפסח לעניין טומא ופסח גוף מנוללון איפה מצינו בפסח שהוא דוכה שבס אמר רבי יוחנן דומה קרו איש איש כי יהיה טומא לא נפש דורש הגמורה איש נידחי לפסח שיני ואין ציבור נידחין לפסח שיני אלו אב דבטומה דווקא אדם פרטי אדם יחידי שנטמע יעשה את הקורבן פסח בפסח שני באיור אבל אם זה ציבור יעשו בטומ מפה אנחנו לומדים שזה דוכה טומאה אמר לרב שם בלוקש לרבי יוחוננו איך אפשר ללמוד כך הם מאישני צח לפסח שני ציבור לסותקנת בפסח ראשון ולא בפסח שני אולי נאמר שכוונת הפסוק לומר שהאיש שהוא יחידי אין אוכנה מניתחה לפסח שני אבל הציבור לא יעשו לא בפסח ראשון ולא בפסח שני אלא אמר שם ולא כשמעוכה וישכו מן המחנה כל צורה וכלז זבולתו מלא נפש וזה הגמרא תביא כעת את האריכות שמשם לומדים משם לומד רשוקיש ש פסח דוכה את הטומא ומשם נלמד מפסח לטומי כעת מה שראינו כאן בעמוד ראינו את השאלה לגבי הולכת הסכין לגבי הבהמה שאלנו לכאורה זה מאילה בקודשים ענינו זה כאיל שהם לא הקדישו את זה עד שזה לא הגיע לאזורה שאלנו יש פה בעיה של הקדושה להקדיש קורבן בפסח הבינו את רבי יוחננון שקורבן שיש לו זמן מותר להקריב אותו מותר להקדיש אותו ביוםט ובשבס שאלנו מצד מחמר אמרנו זה מחמר כלאחר יד ואין חנם זה שבוס וזה מה שהוא ראה להם ששבוס שעומדת בפני מצווה לא דוחים את המצווה אלא עושים עוברים על השבוס כדי שהוא יוכל להקריב קורבן פסח ולכן מותר להביא את הסכין על גבי הבהמה בשינוי אמרנו שמי שמתגאה אז חכם חוכמהסו מסתלקת ממנו נביא נבואת כמו הילל נביא נבואתו מסתלקת ממנו כמו דבורו מי שכועס חכם חוכמו שמסתלק ממנו כמו מוישה נביא ח נבואו שמסתלק ממנו כמו אלישו ומי שכועס גם פוסקים גדולה גם אם פסקו לו גדולה מןשמיים מורידים אותו כמו אליאוב אחיו של דוד שכעס על דוד ובגלל זה כתוב עליו מאסתי משמ שקודם לכן הוא כן היה ראוי לכך למשוח אותו למלכות מה המקור שתומד ופסח דוחים טומא לא מבמודוי אלא לומדים את תומיד מפסח רבי יוחנן רצה לומר מזה שכתוב בפסוק איש כי לנפש שאדם יחידי נידחה לפסח שני אבל ציבור יעשו בטומ אבל יש לו כי שאל עליו אולי ציבור לא יעשו לא בפסח ראשון ולא בפסח שני עדיין מה המקור לכך שפסח שציבור יכולים לעשות את קורבן הפסח גם בטומא ואמילא מה המקור גם שתומד יוכלו להכריב אותו גם בטומא זה נראה בהמשך בעזרת השם את התשובה של רשלוקיש, את המקור לכך. เฮ
לצפיה בתכנים נוספים:

דף הבית הלכות לשון הרע בשפה פשוטה
ספרי קודש הדף היומי
שאל את הרב – מענה הלכתי הלכה
סיפורים שיעורים
תפילות כל ספרי רבינו
ספרים שיעורי תורה מתלמידי רבי נחמן מברסלב
קריאת שמע ישראל תיקון הברית
תיקון הכללי מרבי נחמן זיע”א ליקוטי מוהר”ן לרבי נחמן מברסלב זיע”א
פיטום הקטורת – הנוסח כולל סגולות והסברים הלכות שבת לדעת הרב עובדיה
תפילה להצלחה בפרנסה ברכת מעין שלוש
ברכות השחר ספר תהילים
תפילת שחרית נשמת כל חי
תפילת מנחה פרק שירה – שירת הבריאה
תפילת ערבית תהילים לרפואה
ברכת המזון תפילת הדרך
בדיקת המזון מתולעים – הרב משה ויא קדיש
הלכות נידה וטהרה לדעת הרב עובדיה ספר שמירת העיניים
ספר הזוהר הקדוש (השלם – עם תרגום) סדר הנחת תפילין לספרדים (עדות המזרח) ואשכנזים
נטילת ידיים תפילת רבנו תם
זרע לבטלה, שמירת הברית ואיך להצליח הלכות כיבוד הורים
רבי נחמן מברסלב – מה היא חסידות ברסלב? סדר וידוי השלם
תפילת השל”ה אנא בכח – תפילת אנא בכח

נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר

רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי

רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה

רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש

צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים

רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות

רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז

נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה