העמוד היומי מסכת פסחים דף סד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סד עמוד א

[מוזיקה] דף סד עמוד א אני חושב שכולנו מכירים את הביטוי דברים שרואים מכאן לא רואים משם על פי רוב המשפט הזה נאמר בהקשרים פוליטיים או מינויים מקומיים של כל מיני עסקנים שמבטיחים קודם כל מיני הבטחות בחירות מפליגות וכשמגיע הזמן לפע את השטר הם אומרים תראה דברים חדשים דברים שאתה רואה אחרי המינוי לא ראית קודם וכל מיני דברים כאלה ולך לא נשאר אלא לראות אותו מתרחק ברכב השרד האדור ולהבין שההבטחות שלו שוות את הנייר שעליהם הם נכתבו נכתבו ואולי גם את זה לא יפה היצר הרע גם משתמש בטקטיקה הזו של דברים שרואי מכאן לא רואי משם ולפני כשאתה בא לך לעשות מצווה הוא יגיע עם כל הטיונים שבעולם עד כמה המצווה הזו קשה מורכבת מאתגרת אי אפשר לעשות אותה עזוב שב ואל תעשה עדיף תן אותה לאנשים אחרים ואחרי שתעשה את המצווה במקום שתרגיש את הרגש הטוב הזה את הסיפוק וואו עשיתי דבר טוב והתאמצתי הוא מגיע ואומר לך עזוב אחי זה היה מיל על הדרך זה בכלל לא היה מצווה מסובכת לא השקעת בב בשביל זה כלום וכולי וגומר אז שוב אנחנו רואים את ההיבט הזה של דברים שרואים מכאן לא רואים משם בהיבט נוסף אני יכול לומר על פרק תמיד נשחט שעכשיו אנחנו כבר אוזים לקראת סופו ובעצם בתחילתו כל הזמן אמרנו הוא לא קשה הוא לא הכל טוב הוא לא כל כך מורכב הוא לא מאתגר עכשיו לקראת סופו היום זה היום שאנחנו יורדים הילוך כן חלילה אל תאבדו את הריכוז אבל היום זה יום הרבה יותר פשוט לא מדברים לא על פיגול ולא על מחשבות ולא על כל הדבר הזה ואנחנו אוזים לקראת סופו ואפשר להגיד כן הוא בפירוש היה פרק מורכב בפירוש היה פרק מאתגר ושוב דברים שאומרים קודם לא אומרים אחר כך בתחילה אמרנו זה קל זה מתוק עכשיו אחרי שעברנו את זה בסיפוק אנחנו מסתכלים אחורה ואומרים וואו זה באמת היה לא קל והיום באמת יש דף מתוק מדבש עוד דבר שאפשר לקחת כמסר מהעמוד שלנו שאגב לא היה קשה למצוא בו מסרים הוא ממש שזור במסרים על כל מעשה קורבן הפסח וכולי דבר נפלא כתוב פה כמעשה ובוכול כך מעשהו בשבת זה נאמר לגבי קורבן פסח שמעשהו בחול היה בדיוק כמו שהיו עושים אותו אם ערב פסח היה חל בשבת אמנם היה אמור להיות איזה שינוי אבל הכהנים לא כל כך גרסו את השינוי הזה כמו שעוד רגע נראה במשנה ותכלס המסר שאנחנו לומדים מפה שאדם חושב שכל השבוע הוא יהיה מגושם ויתעסק במעמקי הקליפות ופתאום הוא יגיע לשבת ויהיה מחוותן עם השבת קודש ונשמס כל חי וכל הדברים האלה אומרים לו אח יקר כמעשה ובכל כך מעשה עשהו בשבת. מה שאתה עושה ביום חול עם זה אתה מגיע לשבת. אם לא תעבוד קודם, אם לא תתכונן, אם לא תיישב את דעתך, כך תגיע לשבת. אבל רגע, לפני שאנחנו מתייאשים ואומרים, תשמע, היום חול שלי לא איי איי איי שבת זה הרגע המפלט היחיד שלי שיש לי עם הנשמה. מה אתה רוצה? אז באמת צדיקים אומרים שבשבת זה יום שכל דינין ארקין מני. מי שאומר כגבנה לפני תפילת ערבית מהזוהר הקדוש רואה שאין בו דינים, אין בו את כל החיצונים ששולטים בכל השבוע. באמת זה יום מיוחד. וכתוב בשם צדיקים שאדם ברגע שנכנס שבת, גם אם הוא היה שבוי במעמקי הקליפות במהלך כל השבוע, אם הוא צועק שבס ופתאום הוא נזכר שיש שבת קודש באמצע ככה ממש בכניסתה, הוא עולה את כל המדרגות ברגע אחד. אז שוב, איך זה מסתדר? וחייבים לומר שגם כאן יש את ההבת הזה של דברים שרואים מכאן, לא רואים משם. ביום חול אומרים לך, אדוני היקר, תעבוד חזק לא להיות שבוי של הקליפות, כי אם תהיה שבוי, שבת לא תעזור לך. אבל כשמגיעה שבת אומרים אח יקר הכל הכל פטיר הכל אפשרי אתה יכול להגיע ברגע אחד עד המעלות הגדולות ביותר מה האמת האמת היא שאדם חייב להסתובב עם שני הדברים הללו מצד אחד לדעת שפרק תמיד נשחט הוא קשה ומאתגר מצד שני לא להיבהל ממנו ולדעת שהוא גם מתוק מדבש אותו דבר לגבי כל מה שאמרנו אדם צריך לדעת גם היצר הרע המצווה היא מאמץ והיא קשה לעשות אותה וגם לאחר שתעשה אותה זה פשוט כיף וסיפוק אדיר וקנה לגבי שבת ביום חול תדע תתאמץ ותעבוד וש בשבת תדע גם אם לא התאמסת ועבדת יש לך תקווה העמוד שלנו היום סך הכל אנחנו הולכים לסגור פינה מאתמול בעניין מה שראינו שלשום במשנה לגבי שחיטת הפסח או שאר קורבנות כשיש לך לשווחד לזורק או לשאר מבני החבורה חמץ בביתו נסגור את הפינה הזו ואז יש לנו משנה ממש מתוקה מדבש על כל המעשה של קורבן פסח בבית המקדש איך זה בדיוק היה נראה זה בעצם סקירה מבט מלמעלה של רחפן מראה לך איך בדיוק היה הסדר של שחיטת קורבן הפסח בבית המקדש. אומרת הגמרא הקדושה, אתמול כבר התקדמנו נתח נרחב בדף סד עמוד א'. אז אנחנו מתחילים בנקודתיים. רבי יהודה אומר אף תמיד. ואם אתם תתקשו, אני גם אספור כמה שורות זה מלמעלה. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 שורות מלמעלה. ראינו במשנה כך. יש איסור לשחוט קורבן פסח על חמץ. וראינו אתמול בגמרא דיון למי יש חמץ, איפה החמץ נמצא וכולי וגומר. אבל מה שברור שזה נאמר לא תשחט על חמץ דם זבחי זה לא הולך על קורבן פסח מגיע רבי יהודה ואומר גם קורבן התמיד בכלל תמיד של בן הארבים של ערב פסח אסור לשחוט אם יש לה שוחט חמץ אומרת הגמרא מה הייתמה דרבי יהודה אמר לך כתוב לו תשחט על חמץ דם זבחי זבוחי זה אומר זבח המיוחד לי אז זבח הידוע ומה זה זבח המיוחד ומה הני הוא תמיד זה זבח שנמצא בכל יום יש אותו כל יום בבית המקדש והוא נקרא הזבח המיוחד שהזבוחים הם לא קבועים ועליו גם כן נאמר שאל תשחט אותו אם יש לך חמץ. רבי שמעון במשנה הגיע, דיברנו עליו גם אתמול ממש בלקת סוף השיעור, רבי שמעון מגיע עם רעיון די מפתיע. אומר לך, תשמע, גם בשעת זבחים יש בעיה לשחוט אותם על חמץ, אבל שימו לב, קורבן פסח, בערב פסח יש בעיה לשחוט אותו על חמץ ושאר זבחים אין בעיה. במועד עצמו שאר זבחים יש בעיה. וקורבן פסח שאז בעצם הוא לא כל כך קורבן פסח הוא לא לשמוע בעצם אז אין בעיה אז אין בעיה לשחוט אותו על חמץ ולמה כי כשאתה שוחט אותו לשם פסח הרי הוא קורבן שאינו ראוי ושחיטה שאינה ראויה סובר רבי שמעון כמו שראינו לא שמע שחיטה רבי שמעון אומר הפסח ב-14 אז בעצם אמרנו פסח ב-14 פסול ושאר כל הזבחים כשר ולהפך בכל המועד שואלת הגמרא מה הייתמד רבי שמעון אומר רבי שמעון תכתיב זוחי זבחי תרי זמנה כתוב פעמיים את המילה זבחי כתוב לא תשחט לא תזבח על חמץ דם זבחי וכתוב לא תשרט על חמץ דם זבחי אז פעמיים כתוב את הדבר הזה בעצם רבי שמעון עכשיו לוקח את האות י מהמילה זבח אחת ומצמיד אותה למילה זבח השנייה יוצא שאם כן כתוב לנו זבח וכתוב זבחה היא לשון רבים פעם אחת כתוב לשון יחיד פעם לשון רבים בעצם בשניהם כתוב זבוחי אבל הוא כאילו משחק עם האותיות משחק עם המילים ויוצר זבח וזבחי לשון רבים קריבי זבח זבוחי למען לכן את הפלגין הוא רחמנא מהדדי ולא כתב זבחי הרי אומר רבי שמעון אם בעצם התורה רחמנה המרחם הקדוש ברוך הוא האהוב שלנו והאהב שלנו אם הוא היה רוצה לכתוב לנו שכל הזבוחים יש בעיה הוא היה כותב לא תשחט על חמץ דם זבחי למה הוא חילק ובעצם לפי הדרשה שלי כתוב בו זבח וזבחי למה פלגינו למה הוא חילק למימר לומר לך בזמן דהיקזבח לא מחייב זבוחי בזמן דלק הזבח מחייב זבחי זאת אומרת יש זבח מיוחד חד שזה קורבן פסח ולגבי קורבן פסח זה הבעיה העיקרית והוא מגיע לומר יש גם זבחי בזמן שחייבים על זה שזה על קורבן פסח מתי זה ביד אז לא חייבים על כל השער ומתי שחייבים על זבחי שזה כל השאר מתי זה במועד לא חייבים על קורבן פסח וכמו שחידדנו למה באמת לא היו חייבים על קורבן פסח כי זה שחיטה שאינה ראויה ורבי שמעון לטעמו ששחיטה שאינה ראויה לא שמ שחיטה יפה עכשיו הגמרא מביאה את סוף המשנה ובעצם מתמקדת על נקודה מסוימת שהיא לא קשורה דווקא לרבי שמעון אבל אנחנו רוצים להביא מסקנה מסוימת שנבין משם ובמועד לשמו פטור ראינו שבעצם אם תיקח קורבן פסח שלא בזמנו לא ביד ותשחט אותו לשם פסח אז בעצם אני אומר לך תשמע פטור מה זה אומר פטור זה שחיטה שאינה ראויה כי אתה שוחט אותו לשם פסח רגע ובהמשך המשנה שלזה מתייחסת הגמרא אנחנו רואים שאם הוא שחט פסח שלא בזמנו במועד והוא שחט אותו שלא לשמו אז יש בעיה כיוון שזה זה הופך להיות שלמים. שואלת הגמרא, אם צריך לומר במפורש שאני שוחט את הפסח שלא לשמו, תמה דשלא לשמו, אז סתמה פטור. אם אני שוחט פסח בחול המועד, שזה בעצם לא זמנו ואני שוחט את זה לסתמה, האם זה נקרא שחיטה שאינה ראויה? מדוע מי? פסח בשעה ימות השנה שלמים אה באוטומט. לא צריך לומר במפורש אני שוחט את זה לשם שלמים, שזה בעצם שלא לשמו. לא. ברגע שאתה שוחט פסח בשעה ימות השנה, באוטומט זה נהיה השלמים. שואלת הגמרא האם בעצם ממה שאתה רואה פה שצריך לומר במפורש שזה שלא לשמור שם מתמינה פסח בשעה מות השנה בא היא יכירה האם רואים מכאן שבאמת חייבים לאכור את קורבן הפסח מה זה אומר להקור שקורבן פסח בשעה ימות השנה אם אתה שוחט אותו זה לא נהיה באוטומט שלמים אתה חייב לאכור אותו האם זה מה שאני לומד מכאן אומרת הגמרא ממש לאמה בחיה ברגמדה נזרקה מפי חבורה ואמרו נזרקה רשי אומר כולם הודו לא היה כאן איזשהו א דיון לא היה פה איזשהו מחלוקת או איזשהו הסכמה מלאה פשוט נזרקה מפי חבורה וכולם אמרו כגון שהיו בעלים טמאי מת ונדחין לפסח שני דסתמי לשום פסח קי זאת אומרת כך פסח רגיל שעבר זמנו והבעלים כבר התכפרו בפסח אחר או אני לא יודע מה קרה איתם זה ברור שזה הופך להיות שלמים באוטומט ואיך שתשחוט אותו גם אם לא תאמר שזה שלא לשמו זה שחיטה ראויה ואם תעשה את זה על חמץ זאת אומרת במועד ויהיה לך חמץ אתה תהיה חייב ברור רק פה פה נאמר רק פה מדובר שהבעלים טמאים והם נידחו לשם פסח שני והם הולכים להשתמש באותו קורבן פסח אז נשאר עליו שמו של קורבן פסח ואם אתה רוצה לאסב אותו לשלמים אתה חייב לעשות עכירה יפה בנורמה לא צריך קלאסי זה נהיה מיד שלמים באוטומט רק במידה והוא הבעלים טמאי מת ונדחים לפסח שני שזה נשאר בסתם לשם פסח רק אז צריך הקירה נפלא ביותר אומרת המשנה הקדושה ועכשיו אנחנו פותחים בסדר בהשתלשלות העניינים איך היה נראה למעשה דיברנו על כל הדינים על כל המעטפת בוא תתאר לי בבקשה באופן חי בלייב איך היה נראה שחיטת קורבן הפסח בבית המקדש אומרת המשנה הפסח נשחט בשלוש כתות יש מצווה מיוחדת לחלוק לחלק לשלוש כתות בין אם עם ישראל הוא המונים ובין אם הוא יחידים לחלק לשלוש כתות שנאמר ושחטו אותו כל כהלדת ישראל קהל ועדה וישראל אפילו במצרים מוזכר בירושלמי שמשה רבנו חילק אותם לשלוש שקטות וכך הם שחטו את קורבן הפסח עוד במצרים אומרת המשנה הקדושה נכנסה כת הראשונה נתמלה אזהרה נעלו דלתות האזהרה אנחנו נראה בעזרת השם בגמרא מי נעל ולמה נעלו תקעו הרי ותקעו כדין קורבנות שתוקעים עליהם קורבנות ציבור גם כאן היה תקיעה הכהנים עומדים שורות שורות ובעידיהם בזיכי כסף ובזיכי זהב בעצם ממקום השחיטה ועד המזבח היה מקום השחיטה ו המזבח שעליו זרקו את הדם אז לא כהן אחד היה הולך ועושה את הכל. אנחנו נראה בדיוק בגמרא שרצו לעשות את זה בסרט נע כמה שיותר מהיר. ולכן היה היו עומדים קבוצת כהנים בשורה אחד שוחט מקבל דם ופשוט לוקח את המזרק עם הדם מעביר להוא שלידו ביד ימין ההוא מעביר להוא שלידו וכן להוא שלידו. ובעצם מה קורה? האחרון זורק את זה על המזבח כמו שעוד רגע נראה. נותן את הריקן להוא ובינתיים כבר לוקח ממנו חדש מלא. אז כל הזמן, סליחה אז בעצם כל הזמן מה שקרה זה שהיה היה כהן שביד ימין שלו קיבל מלא כדי להעבירו הלאה אל המזבח עד שזה יגיע לשם ויזרקו אותו על המזבח וביד שמאל קיבל רייקן והחזיר אותו וכך נהיה סרט נ מדהים והשורות היו מחולקות מזרקי כסף מזרקי זהב שורה כסף שורה זהב בעצם הגמרא תסביר שזה עניין של נרות שימו לב כמה משקיעים בנראות שיראה יפה ובוא נחזור חזרה לגמרא בזיכי כסף ובז זריכי זהב שורה שכולה כסף כסף ושורה שכולה זהב זהב לא היו מעורבים לא היה זהב וכסף וכאלה ולא היו לבזיכין שוליים זה היה למטה שפיץ רשי אומר זה היה חד למה שמה יניחו ויקרוש אדם אם אחד פתאום יהיה לו עומס וכדומה יניח ויחזור לרצף יחזור לליין וישכח שהוא יניח בינתיים אדם יקרש ולא יהיה ראוי לזריקה לכן עשו את זה בצורה כזאת שאי אפשר להניח את זה פשוט אתה חייב כל הזמן להיות בעבודה רציפה אתה לא יכול שנייה אחת לעצור ממשיכה המשנה ואומרת שחט ישראל וקיבל הכהן. שחט ישראל. זאת אומרת יש אפשרות לישראל לשחוט כי שחיטה כשרה בזר. כך רש"י אומר. ישנם מפרשים אחרים שרוצים לומר שבקורבן פסח נצרך שישראל ישחוט. זאת אומרת זה כשר גם בכהן אבל עדיף שישראל ישחט. רש"י לא מתייחס לזה אלא אומר יהודי יכול לשחוט. וקיבל הכהן כי מצוות קבלה זה כבר דווקא כהונה. נותנו לחברו את המלא וחברו לחברו. וכמו שאמרנו קודם מקבל את המלא ומחזיר את הריקן. כהן הקרוב אצל המזבח זורקו זריקה אחת כנגד היסוד. מה זה אומר זריקה אחת כנגד היסוד? המזבח כמו שכולנו ככל הנראה יודעים וגדלנו על התמונות הללו. המזבח בעצם היה בנוי בצורה מרובעת שלרובו יש יסוד. זאת אומרת, אם המזבח היה בצד הרום שלו היה הכבש וכל המזבח היה ובעצם המזבח היה כל השלושת צדדים האחרים שזה המזרח, המערב ו המזרח, הצפון והמערב, אז היה לנו ברוב היה מזבח. בעצם היסוד שהוא היה בליטה בתחתית המזבח, בליטה של המקיף את כל המזבח, אלא בצד הרום איפה שהכבש היה רק המחת ומשם זה נמשך לכל המערב, לכל הצפון ושוב במזרח רק אמה אחת. לכן הוא אומר לך זה חייב להיות זריקה כנגד היסוד במקום שיש יסוד אל תלך למקום שאין יסוד עכשיו דבר נוסף שימו לב רש"י מדגיש זה היה בזריקה לא באצבע לא בשפיכה אלא בזריקה על המזבח יפה מאוד אז הכהן הקרוב היה זורק כלו זריקה אחת כנגד היסוד סיימו את המלאכה של קורבנות הפסחים של כל הכת הראשונה יצאה כת ראשונה הלכה לביתה כבר לצלוט את הפסח ונכנסה כת שנייה יצאה שנייה נכנסה השלישית כמעשה הראשונה כך מעשה השנייה והשלישית. עכשיו חוזרת הגמרא למעשה הפסח, תוך כדי קראו את ההלל. אם גמרו את ההלל שנו. התחילו פעם שנייה. ואם שנו שלשו. שימו לב, אומרת הגמרא, אף על פי שלא שלשו מימיהם. אומר רש"י, לפי שהיו שם כהנים מרובין ומהירים במלאכתן, אף פעם לא היו צריכים. תבינו כמות הדירה של יהודים, אבל כל כך הרבה כהנים וסרט נע כל כערף עין, לא היו צריכים להגיע לומר פעם שלישית את ההלל. עד כדי כך. אומרת הגמרא, אם אתה חושב שכל שלושת הכתות היו מפוצצים באנשים, דע לך, רבי יהודה אומר, מימיהם של כת שלישית לא הגיעו לאהבתי כי ישמע השם מפני שאמועתין. הם לא היו מגיעים לומר בהלל, כולם יודעים, מתחילים שמה לומר את פרקי הלל, יש שמה אבדי כי ישמע השם את קולית החנוני, הם לא היו מגיעים עד שם בפעם הראשונה אפילו כיוון שלא היה כל כך הרבה אנשים ומיד במהירות הבזק כבר נגמר הפסחים המועטים שהיו שמה ולא הגיעו לומר את המזמור הזה. אומרת המשנה, כמעשה ובכל כך מעשהו בשבת היו עובדים בדיוק אותו דבר. כמובן מותר לשחוט ואת כל הדבר הזה בשבת את קורבן פסח. ובעיקרון היה אמור להיות הבדל. אבל כיוון שהכהנים מדיחים את האזהרה שלא ברצון חכמים אז לא היה שום הבדל. זאת אומרת המשנה מתכוונת לומר לנו שביום חול כל הרי כל האזהרה בתהליך הקרבת קורבן הפסח שהיה כל כך הרבה קורבנות כל האזהרה שרצפתה הייתה רצפת שי שהייתה מתמלאת בדם כדי לנקות אותה היה פטנט נפלא בבית המקדש היה אמה בעצם עמת מים נחל נהר איזה תעלה איך שתקראו לזה שהייתה עוברת באמצערה והייתה זורמת שם באופן תמידי כשהיו רוצים לנקות היו פוקקים את יציאתה זה היה עולה על גדותיו ממש מציף את כל בית המקדש ואז היו פותחים שמה את הפקק ופשוט הכל היה נסחף חזרה ומנקה הכל ישיר לתוך האמה. בשבת אסור לעשות את זה. חכמים לא התירו. ולכן היה אמור להיות הבדל בין הקבת קורבן פסח רגיל לשבת. אבל הכהנים היו עושים את זה שלא ברצון חכמים וממילא כמעשה ובכל כך מעשהו בשבת. לאחר הקבד כל הקורבנות אומרת המשנה רבי יהודה אומר כל שיהיה ממלא מדם התערובת מכל הדם שעל הרצפה זרקו זריקה אחת על גבי המזבח. למה? אנחנו נראה בגמרא שרבי יהודה אומר שבכך הוא פתר אם היה מקרה שפסח אחד נשפח דמו על הרצפה ולא על המזבח שזה בעצם בעיה אז הוא פתר את זה עם העניין הזה אבל ולא עודו לו חכמים בעזרת השם אחר נהיה בדיוק למה הוא סבר שכן והם סברו שלא הלאה שלב הבא כיצד טולים ומפשיטין מה עושים בעצם צריך חובה להפשיט אותו את הקורבן פסח לא בשביל להפשיד את כל אורוז זה לא מעניין אותי כרגע אבל בשביל להוציא את האימורים שעולים לגבי המזבח ולכן היו חייבים להפש פשיטו מלמטה לפחות עד החזה. זאת אומרת לתלוט אותו ברגליו האחוריות ולהפשיטו בערך עד החזה כדי להוציא את האיברים הפנימיים שעולים על גבי המזבח. איך היו עושים את זה? הונקליות של ברזל ו ברזל היו קבועים בקטלים ובעמודים. זה היה נקרא בית המטבחיים שבהם תולין ומפשיטין. אבל זה היה מתאים ביום נורמלי. בפסח היה כל כך הרבה אנשים. כל מי שאין לו מקום לטלוט ולהפשיט אז היה שמה הספקה של מקלות דקים וחלקים היו שם שהיו מקלפים אותם בעצם. וככה היה יותר נוח להשתמש בהם. מניח על כתפו ועל כתב חברו. זה בעצם היה המנסה. זה היה הסד הכן, הבסיס שעליו זה עמד. טלה את הבהמה על אותו כאן, על אותו מקל שבעצם תלוי על כתפו וכתב חברו ותולה ומפשיט. יפה מאוד. עכשיו ביד שכל להיות בשבת יש בעיה עם המקלות הללו. רבי אליעזר אומר יד שכל להיות בשבת. רש"י אומר אי אפשר לתקן את המקלות. ויש מתקנים ברשי לטלטל את המקלות. כך גם רש"י כותב במסכת שבת מניח ידו על כתב חברו ויד חברו על כתפו ותולה ומפשיט שם יד שמאל שלו על כתב חברו חברו שם את שמאלו על כתפו והם טולים את הבהמה על הזרוע ממש לא מתאים לאסטניסים אבל נראה לי שבבהמות של קורבן וקדושה אין מקום להיות אסטניס ואז ביד ימין היו מפשיטים אותו יפה לאחר ההפשטה או תחילת ההפשטה קראו והוציא אתמוריו נתנם את האיברים במגס בקערה ויקטירן על גבי המזבח כמובן לא הבן אדם עצמו הכהן הקטירו על גבי המזבח יצאה קטראשונה עכשיו חוזרים לדבר זאת אומרת ממשיכים לדבר על יד שלך להיות בשבת יצאה קטונה וישבה לה בהר הבית כי אסור להוליך פסיהם לביתם יש בעיה של טלטול גם אי אפשר לצלוט את זה עדיין כמובן אז הם נשארו בהר הבית וישבו שמה שנייה בחיל גם ישבו בחיל שזה הסורג שבין הר הבית לאזהרה והשלישית במקומה עומדת כיוון שהם היו באזהרה אסור להם לשבת לכן מדגישים ואומרים לך לעמוד כי אין ישיבה בעזרה אלא למלכי ב דוד בלבד ואז כשהגיע חשכה יצאו וצלו את פסחיהן רק תדמיינו שנייה איזה עומס היה בכזה ערב שבת שהוא ערב פסח בכזה זמן לחוץ אז רק היו חוזרים הביתה ומתחילים לצלוט את הפסח אני לא יודע איך הדור שלנו עם הלחצים של היום והדרמות היו מסתדרים עם זה אבל בעזרת השם שנראה את זה בקרוב בימינו אמן בזריזות ממש טוב אז לסיכום מה ראינו היום דבר ראשון רבי יהודה שאומר גם קורבן התמיד אסור להישחט על החמץ כיוון שכתוב זבחי זה המיוחד לי רבי שמעון אומר כתוב זבחי זבחי תקרא זבח זבוחי וזה מגיע לחלק ולומר לך כשזבח הזבוחי מוטלים כשזבוחי הזבח אסור לגבי מה שכתוב במשנה שצריך קירה שזה דווקא שלא לשמור הפסח כמובן נזרקה מפי חבורה וכולם הסכימו שלא צריך הקירה כיסתמו הוא כבר נהיה שלמים אם זה לא בזמנו אלא אם כן פשוט הבעלים נידחו לפסח שני וזה עדיין נשאר סתם על פסח אז באמת חייבים להגיע להקירה נשחט בשלוש כתות כעל הדת ישראל זה שלוש כתות ראינו את המעשה שמה קט ראשון ראשונה נעלוזרה תקעו הרב ותקעו שורות כסף זהב לא היה שוליים שלא יקרוש אדם שחת ישראל סרת נה כנגד היסוד הסברנו כת ראשונה שנייה שלישית אמרו תעלל שנו שלשול לא היו צריכים לשלש וכת שלישית לא הגיעו אף פעם לאבד כי ישמע השם מעשהו בכל מעשה ובו בשבת כי היו מדיחים את האזרה ושלא ברצון חכמים לפי רבי יהודה ממלא מדם התערובת חכמים אומרים שלא תולין שם על ההונקליות בשבת על ה על המקלות על סליחה ועל המקלות הללו כשלא היה מספיק מקום באונכליות ובשבת על כתפו וכתב חברו ובשבת קת ראשונה נשארה בהר הבית שנייה בחל שלישית נשארה וישבה במקומה שנזכה במרה בימינו אמן בהצלחה אדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: