העמוד היומי מסכת פסחים דף טו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף טו עמוד א

סוכים דף תסבוב עמוד א' נתחיל ביד עמוד ב שורה שמינית מלמטה עד עכשיו ביארנו את הרשע של המשנה ראינו את העדות של רב חנין נסגן הקוינים וביארנו אותה שהוא בא לומר שכיוון שקודשים'שים שנפסלו והולכים לביאור לא צריך לשמור על דרגת טומתם וגם אם הם יעלו ברגע שיגעו קודשים שהם טמעים בדרגה קלה יגעו בדרגה חמורה יותר אין לנו בעיה כיוון שזה הולך לביאור ולכן אפשר לקחת בשר קודשים שהוא שלישי ולטמות אותו על ידי שהוא נוגע בבשר קודשים שהוא ראשון אמנם זה טומ דרבונון כמו שאמרנו כי אין טומוסקבוי לחד מן דאומר שסובר שגם בקודשים אין דומיסה כצב אוכל לא מטמא אוכל רק אוכל לטמא משקין משקין יטמא אוכל מדאוריסה אבל מדרבונון אין אוכל לטמא אוכל אבל טומדרבונון כן יש פה ובכל אופן אין צורך להיזהר כיוון שזה הולך לאיבוד רבי עקיבא בא והוסיף שגם בדרגות קיצוניות יותר גם כן מצינו שאפשר לקחת שמן של תרומה שהוא בעצם שלישי שהוא פסול לתרומה ולהדליק אותו בנר כלי של מתכת שהוא דרגה של אבטומה ולמרות שהוא נעשה ראשון אין שום בעיה כיוון שהוא הולך לבור המשנה ממשיכה ואומרת אומר רבי מאיר מדבריהם לומדנו שאפשר לקחת בערב פסח כשבאים לבאר את החומץ אפשר לקחת שסורפן תרומתוארו עם מטמאו בפסח כך עכשיו מבררים את החומץ זה הולך לאיבוד ויש בתוך החומץ גם תרומה אפשר לקחת תאורירו עם הטמאו למרות שהתואירו תתמ כיוון שזה הולך לאיבוד אין צורך להיזהר בכך שואלת הגמרא מדבריהם דמן על מי חוזר כשאנחנו אומרים מדבריהם לומדנו אילימה אם נאמר כפי פשטות המשנה מדברי רב חנין סגן הקוינים שזה חוזר על עדותו של הבחנן סגן הקיניים כפי שהוא אמר שאין צורך להיזהר בדברים שהולכים לאיבוד גם אם הם יעלו בדרגת חומרתם, בדרגת אומתם, כיוון שזה הולך לאיבוד אין צורך להיזהר, אז הוא הדין בביאור חמץ מדומי, אוסום טומה וטומה אוטור ותומה. איך אפשר לדמות וללמוד משם למקרה שלנו בחומץ? וחומץ הוא לוקח תרומה טהורה ובביור כשהם נוגעים אחד לשני אז היא נהית טמאה. ואילו רבחניס גן לכנים דיבר על שני סוגי בשרים שהם טמאים והם רק עולים בדרגת חומרתם אבל הם טמאים כבר מעיקורה ואלו מדברי רבקווה אולי נאמר שזה חוזר מדבריהם חוזר על רבי עקיבא מדומי עדיין אוסום פוסבטומה או חותר וטומא שם אמנם זה לא דרגה של טומא זה היה שלישי בתרומה שהוא דרגה אחרונה של תרומה אז הוא נקרא פוסול ולא טומה והוא עולה לדרגה של רישון אז הוא נהיה טומאה אבל עדיין הוא טמא יש לו סול של טומא ואילו כאן אנחנו מדברים על תרומה תאורירו אוכל תור וטומה אז איך אפשר ללמוד מכאן למקרה של חומץ מנסה הגמור להעמיד נמכוסב רבי מאיר מסליסין בבטומדוריסה ובלדתומד רבונון אולי נאמר שהבנו רבי מאיר הבין בדברי רב חנינה סגן הקיני שכשהם לא נזהרו מדובר במקרה מחודש יותר מדובר שיש פה בשר שהוא ראשון לטומא מדאוריסה טומא דאורייסה והוא שורף אותה יחד עם בשר שהוא שלישי לטומא אבל טומא דרבונון דמדאוריסה תור מאליהו כיוון שהטומה היא רק דרבונון אז מדאוריסה הבשר טהור ובכל אופן מותר לשרוף אותם יחד כיוון שזה הולך לבור ומזה אנחנו לומדים ומה מדבריהם מדברי הבחנים סגן הכוינים מזה נלמד לעניין נין חומץ כמו שלעניין קודשים מותר לקחת דבר שהוא טור מדאוריזה לשרוף אותו יחד עם בשר שהוא טמא מד מדרבונון למרות שהטומ דרבונון אז מדאורייס נחשבת לטהור ובכל אופן מטמים אותה באיזה טומאה טומא דרבונון כיוון שזה אויכל שמטמא אויכל ש טומ דרבונון הוא הדין לעניין חומץ שאמנם אין לנו כאן טומאה אבל יש לנו כן איסור בשעה שישית, שעת הביאו, יש על זה כבר איסור דרבונון של החילה. וממילא האיסור הזה בעצם הוא מגביל לטומ דרבונון. כמו שטומ דרבונון אז חז"ל אומרים אל תאכל את זה כי זה טמא. כך גם הם אמרו אל תאכל את החומץ כי זה אסור. וממילא לוקחים אפשר לקחת חומץ שהוא אסור מדרבונון ולטמות אותו בטומ דרבונון על ידי זה שהאוכל יגע באוכל למרות שהוא נוגע בדבר טמא ועכשיו התרומה התורו נטמת אפשר לקחת ולטמות אותה עם תרומה דאורייסה יש לו שום דבר כפורה אין צורך להעמיד באוקים כזאת שמדובר בטומ דרבונו מתניסים בהבתו מדאוריסה ובולדתו מדאורייסה באמת אפשר לומר שרב חנינ דיבר שש שני אטומות הם מדאורייסה ומה מדבריהם רבי מאיר מאיפה למד כפי ששאלנו לכאורה אין אפשרות ללמוד מרב חנינה למקרה של חומץ כיוון שחומץ זה תורר מדברי רב לזר ורבי ישע זה כלל לא חוזר על הרשע של המשנה אלא זה חוזר על רבי לזר ורבי ישע לפי זה נצטרך לבאר שמה שהבאנו את את ההקדמה של רב חנינאה ורב עקיבוה זה היה רק אגב זה שדיברנו כאן על חומש ששרפים את ההורים טמא הבאנו עוד מקרה דומה אבל לא שמזה לומדים את ההלכה של חומץ אי רבי ישע איזה רבי ישוע שאנחנו באים ללמוד ממנו שיהיה מותר לשרוף חומץ טהור של תרומת תוארו עם טמאו אימור רבי ישע דתנן אם נאמר רבי יהושע של המשנה שכתוב במשנה ותרומס חוב של תרומס שאני ולד לו סופק טומה הוא לא יודע אם החבית הזאת טהורה או טמאה רב ליזר אמר אם מונח במקום הטור פה אם היא מונחת במקום מפורסם מקום שעוברים שם הרבה אנשים יניחנה למקום המוצנע כדי שהיא לא תתמ עדיין יש עליו מצווה של אס משמרס תרומויסי שאנחנו מצווים לשמור על תרומה שלא תתמע הלשון תרומויס לשון רבים לרבות גם תרומת את מאו גם תרומה תאורו צריך לשמור עליה בטהרה וגם תרומה קלויו מי יודע אולי יבוא אליונובי ויגיד לנו שהיא תורו ולכן שישמור אותה במקום צנוע אם הייתה מגולו יחסנו כדי שלא תבוא לידי טומ רבי יהושע אמר אם הי מונח במקום המוצנו יניחמקום הטורפו ואם שמחוסו יגנו הוא סובר שברגע שזה נכנס בסופק טומה כבר אין מצווה של שמירת טייראה על התרומה הזאת ממילא אם נאמר שמרב רביע הזה נלמד לעניין של חומץ כמו שהוא התיר בתלו לטמות אותה על ידי זה שהוא מניח אותה במקום מגולה במקום מפורסם מקום שעוברים שם הרבה אנשים והוא יכול גם לגלות אותה ועל ידי זה היא תגיע לידי טומי אז הוא הדין כאן החומץ אפשר לקחת את התרומה תוירו וישרוף אותה ע עם התרומה התמיו למרות שהיא נתמת ולמה כיוון שבתרומת תלויו מה הסבור למה למה סובר רבי ישוע שאין עניין לשמור אותה כי היא בין כך הולכת לאיבוד. מה עושים עם תרומת ללויו? אין אפשרות לאכול אותה, רק אפשרות לאבד אותה. ואם אלא אין שום עניין בתרומה שהיא הולכת לאיבוד לשמור אותה בטהרה. אז הוא הדין כאן בחומץ שהולך לאיבוד אין שום עניין לשמור אותה בטהרה. עונה אומרת הגמורה ודוכה מדומי. עדיין אי אפשר ללמוד מרבי ישע זה אלינו לחומץ או שם גרומה בעלמה או ביודעים. כל מה שרבי ישע שם התיר בתור גרומה להניח אותה במקום שהיא יכולה להגיע לידי טומה לגלות אותה שהיא תוכל להגיע לידי טומא אבל לא ראינו שמותר לטמות ביודיים כאן בחומץ אנחנו באים לחדש שמותר לקחת אותה ולשרוף אותה יחד עם התרומת מאו למרות שכעת אני גורם ביידיים שהיא תתמ אלא או רבי ישע רבי ישע של משנה אחרת תנן חובי של תרומה שנשברו בגת העליונה יש לו את דגת העליונה שם דורכים את הענבים והמים נשפחים לבור ותחתונו חולמי יש לו חבית של תרומה למעלה תרומה טהורה נשברה לו החבית והיין מתחיל לזלוג לכיוון הבור התחתון בתחתון יש גם יין יש שמה חולין טמיין ברגע שיגיע התרומה והתערב יחד התערבב יחד עם החולין הטמין שבבור התחתון גמרנו יהיה אפשר כבר אין מה לעשות עם זה נהיה פה חולין ותרומה מאורין והם נהיים טמאים יש פה תרומאו כיוון שהיא נגע היא מעורבת יחד עם החולין הטמין ותרומת מיו אין מה לעשות עם יין שהם חולין תמין הם אסורים גם לכהן וכל שכן לישראל מוידה רב ליזר ורבי ישע שאם יכול להציל ממנו רביש בטיראה יציל אם יש אפשרות שתוכל להשיג כלי טהור ולתפוס להציל ציל חלק מהחבית התרומת תואירו שנשפכת מלמעלה אפילו רביעית יציל זאת אומרת תיתן ליין שיזלוג בינתיים החולין שנמצאים בבור התחתון ילכו לאיבוד חלק מהחבית שלא תספיק להציל ילך לאיבוד העיקר שתציל רביעית זה שיעור חשוב כבר זאת אומרת אני לא יכול לאבד רביעית שאני יכול להציל בשביל להציל את החולין שנמצאים למעלה. למרות שאם הייתי לוקח כלי טמא שיש לי פה בהישג יד, הייתי יכול לתפוס את כל היין של התרומה תאורירו בתוך הכלי הטמא. אמנם התרומה תיפסד כיוון שהיא נהיית טמאו. אין מה לעשות עם תרומה תמאו. אבל לפחות הצלתי את החולים. לא מצילים בשביל לא מצילין חולין על ידי זה שמטמים ביידיים תרומה. זה הכל. אם הוא יכול באמת לבוא ולהציל ואז הוא מחויב לעשות את זה מדין משמרסרומויסי ואם לאו אם אין לו אפשרות גם לא להציל רביעית מהיין רב לזר מתרת ותתם מבעלתמנו ביד אתה אסור לך לטמות ביד זאת אומרת הוא רוצה לבוא עם כלי טמא ולהציל לפחות את החולין שנמצאים בבור התחתון על ידי זה שהוא יקבל לתוך הכלי את כל התרומת תאוירו שנשפכת מלמעלה אל יתמנו ביד אסור למרות שהוא יפסיד את החולין הוא יפסיד את התרומה רבי שעי מאף יתמנו ביד מותר לו כיוון שסוף סוף זה הולך לאיבוד ממילא תרומת תורו שהולכת לאיבוד כי ברגע שהיא תגיע לבור התחתון עם החולט מעין זה ילך לאיבוד אין מה לעשות עם זה אז ממילא הוא יכול גם לאבד את זה ביידיים הוא יכול לקבל את זה בכלי טמא ובכך להציל לפחות את החולינת מי שנמצאים בבור התחתון אז מרבי ישע כאן אפשר ללמוד אלינו הוא לוקח תרומתו פה והוא מטומא אותה בכלי טמא על ידי שהוא מקבל אותה בכלי טמא הנה כיוון שזה הולך לאיבוד מותר לו לטמות אותה אז הואים בחומץ הוא יכול לקחת תרומת אוירו ולאבד אותה ידי שהוא שורף אותה ומבאר אותה יחד עם תרומת טמרו אומרת הגמרא יוכי אם כך שזו כוונת רבי מאיר מדבריהם לומדנו כוונה מדברי רבי יהושע שהתיר לגבי חוב שנשברו האם מדבריהם מדבור מבוא אלי ההוכחה היא מדברי רבי ישוע לא מדברי הרב אליעזר אלא רק מדברי רבי ישע שהתיר אוכמר ממחלוקסון של רבי לזרבישוע למדנו מהמחלוקת של רב לזר וישוע שנחלקו ואומר רש"י והגמור שהגמור בו מציא מביאה לגבי תנור של הכנאי שאין הלוח כרב לזר ממילא אנחנו יודעים שהלוח כרבי ישע והכוונה מהמחלוקת הזאת שנחלקו שהלוח כרבי יהושע במחלוקת הזאת למדנו את הדין לעניין חומץ מוסיפה הגמרא די כןמי דקטוני מידה רבי ליעזר ורבי ישע שמע מינו המשנה ממשיכה מוידה רבי לזר רבי יהושע שורף מזו לטזו לעצמו רבי יויסי כשהוא בא וחולק על רבי מאי ואומר אינו ימידו ואי אפשר ללמוד מדבריהם כפי שהוא רצה ללמוד לעניין חומץ מביא רבי יויסי שהם מודעים שצריך לשרוף חולין לעצמו ואתרומל לעצמו מי מודים מזכיר רבי יוסי את רבי לזר רבי יהושע הנה אז אנחנו רואים שאנחנו מדברים על מחלוקת של רבי לזרבי ישע ולא סתם על תנועים אחרים וכן אמר נחמר ברבואה מתניסין בהבתו מדאוריסה ולתו מדאוריסה ומה דברים דברי רבי לזר רבי ישע גם הוא מאמין כפי שביארנו כעת איסי ורובל הרב נחמן מקשה רוב קושיה אומר רבי יויסי יש ברייסה אומר רבי יויסי שהוא חולק על רבי מאיר ואומר שאי אפשר ללמוד מדבריהם לעניין חומץ להטיר לשרוף תרומת עם מר אין אני דומה לראה שכשעידו רבו סנו על מה העידו אם על הבוסר שנתמו בולדת שסופים לא הבוסר שנתמו באב טומאה כשרב חנין נסגן הקוני מעיד שמותר לשרוף שני בשרים טמאים כיוון שהם הולכים לאיבוד אם מדובר ולד הטומא שסופים באב הטומא זה טומא וזה טומא אם על השמן שנפצא בתבוליה שמדליק נס בני שנדמ בתמי מיס דהיינו העידות של רבי עקיבא זה פוס לזה זה טומאה מה שאין כן לעניין חומץ אתה רוצה לבוא ולהתיר לעניין טרומ תאורו אייה אפשר ללמוד מכך כך אומר רבי יויסי בברייסה אפנו מועידים שניתמש בלד הטומס עם התרומה שניתמשמב הטומה אומר רבי יויסי אין אונמי תרומת טמאה תוכל לשרוף אותה יחד עם תרומה עם תרומה תרומה שטמאה רק בבלד הטומ תוכל לשרוף אותה עם תרומה שהיא נטמבטומ זה אין בעיה אבל נסוף תלויהו עם הטמאו שהם אליו ויתערנו כאן כבר יש בעיה אם היא תלויו וסופק וייתכן שאליו יגיד שהיא טהורה איך תבוא ותשרוף אותה עם הטמור זה אי אפשר ללמוד משם ממשיכה הברי מביאה את הסיפה זה אומר רש"י זה לא צריך בעצם לעצם הראיה עצם הקושיה תקף הגמורת תחזור לבאר את קושייתה הפיגול והסר והתומ ממשיך רבי יוסי ומביא ראיה פיגול שהוא פיגל במחשבה שלו בשעת עבודת הקורבן ואני לאסור שנשאר אחרי הזמן והטומא נטמע ושם הורן נשרפין כאחס כיוון שכל אחד זה פסול תומתומ דוריסה ופיגול ונו זה רק טומ דרבונון לא נשרוף כחס כיוון שהם הולכים לביאור אפשר לשרוף אותם כיח מסביר מסביר רש"י שהראה של רבי יוסי היא גם אם בסילה לא מבואל לבית שמאי שאומרים שכיוון שרק טומ דרבונון אתה לא יכול לשרוף את זה טומדוריס למרה שהכל הולך פה לביאור אבל גם לביסילל כל מה שהם מתירים זה רק בגלל שזה טומאה דרבונון חז"ל גזרו שפיגול ונושמתם מניס ידיים ששטומה ממילא דבר שהוא מתמ דרבונון אז הוא יכול אפשר לשרוף אותו יחד עם דבר שהוא טומ דאורייסה זה בסיללתירו אבל לבוא ולומר שתרומה תוארו בחומץ אפשר לבוא ולשרוף יחד עם תרומה טמאיו ולטמות אותה זה לא מצינו כך אומר רבי יויסי מבארת הגמרא את הקושיה והסלק קד רבי מא מדברי רבי ישע כמר המים מעד לרבי מדבר חניסגן הכוינים לכאורה מה שייך דברי רבי יוסי שונה לרבי מאיר שאי אפשר לימוד מאב חנין זן הקוינין רבי מאיר לפי מה שביאנו כעת כלל לא רוצה ללמוד מדברי רב חניסגן הקוינים אלא מדברי רבי ישע אז אם ככה מה הבריסה מביאה את דברי רבי יס שהוא עונה מהבחנן זגן הקני ונראה רק את התשובה אומר לרב רב נחמן רבי יוסי לו דייטי רבי יוסי באמת לא הבין במדויק את הראיה של רבי מאיר דוסובה רבי מדרבח נסגן קיני כמר לי הוא חשב שכשרבי מאיר אומר את דבריהם הכוונה מרפנסגן הכוינים ואמר לה והואנה לו על זה ענו מדרבי ישע כה מינה ענה לו רבי יויסי את מה שהוא ענה שאין ראיה מאב חניסגן הקינים תיקן אותו רבי מאיר ואמר לו אני לא רציתי ללמוד מרב חניס גן הקינים אני רציתי ללמוד מההלכה של רבי יהושע ואמר לי ואפילו לרבי יהושע נמי אינו ימו אז הוסיף לו רבי יוסי ואמר גם לפי רבי ישע זה גם לא מודה זה גם לא דומה דומר רבי לזרבי ישע זו בפני עצמו וזו בפני עצמו כיוון שרבי ישע סובר וגם הוא מודה שלעניין חומץ שיש לנו תרומת אוו תרומת מאו יצטרכו לשרוף כל אחד בפני עצמו אז אם כן אנחנו דנים כאן מה זה מדבריהם לומד ניסינו לומר שכיוון שאי אפשר לומר שמדבריהם מרבחני סגן הקיני ולא מרבקה כיוון שהם דיברו על שני דברים טמאים כאן אנחנו בחומץ מדברים על דבר טהור אז אולי נאמר שמדובר על שהבנו שהרוחני סגן הכוינים דיבר על אחד הוא טמא תומאוריסה ואחד טמא תומר רבונון שכלפי דאורייסה נחשב לטהור ומותר לשרוף אותם יחד ועל זה אנחנו וזה אנחנו לומדים לחומץ שכיוון שיסור דרבונון זה כאין תומר רבונון ולכן אפשר לשרוף אותם יחד בשעה שהם כבר נסרים מדרבונון אומרת הגמוריה אומר יש לו שום ברכפורה לא אפשר לומר שמדובר שניהם בטומדוריסה וברייה הכוונה מדברי רבי ישע ולא מדברי רבי ישע של חבית של תלויו כיוון ששם לא רואים שאפשר לטמות ביודיים אלא מחבית שנשברה ששם רבי ישוע מתיר לבוא ולטמות ביידיים כדי להציל את החולין שנמצאים בבור התחתון כיוון שזה הולך לאיבוד מה שנשפח למעלה אז מותר לתמוד את זה בוד ידיים והכוונת וכוונת רבי מאיר לומר מדבריהם הכוונה מדברי רבי ישע מהמחלוקת של רביז רבי ישע רוב שאל מהברייסה שרבי יונה לו שיש לחלק בין העדות של רב חניסגן הקיני ורב עקיבא למקרה של חומץ ועונה רב נחמן אין אוכנמה רבי יוסי לא הבין את כוונת רב מאיר באמירתו מדבריהם לומדנו הוא חשב שזה מרב חניסגן הכוינים ועל זה הוא ענה זה לא דומה תיקן אותו רבי מאיר אני התכוונתי מרבי ישוע ואז אמר לו גם רבי ישוע אי אפשר ללמוד שמה וכפי שנראה לקמן למה אי אפשר ללמוד מזה
לצפיה בתכנים נוספים: