העמוד היומי מסכת פסחים דף יג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף יג עמוד א

סורים דף יג עמוד א נתחיל בשורה השנייה מלמעלה אומר רב נחמן אומר רב ראינו במשנה בדף יא עמוד ב שלוש שיטות בעניין של זמן איסור אכילת חמץ מה שאסרו חז"ל גדר לזמן הדאורייתא שהוא משעה מתחילת שעה שביעי דהיינו מחצות באו חז"ל וגדרו לאיסור לפני כן שלא יטאוו ויגיעו לאיסור דאורייתא נחלקו ובכן שלוש השיטות הם שעה אחרונה שזה שעה שישית לכול לעלמה זה שעת ביוור זמן שאסור באכילה אסור בהנאה וצריכים לבאר את החמץ זמן השעה הרביעית לכול היה מזמן שאפשר לאכול חול בה נאסרה השעה הזאת מחשש של טעות. המחלוקת היא בשעה חמישית מבחלקו שלושתם. שיטה ראשונה, שיטה ראשונה שראינו במשנה, שיטת רבי יהודה, רבי מאיר. רבי מאיר אומר, שעה חמישית עדיין שעה שמותר לאכול בה. רבי יהודה אומר, שעה חמישית היא שעה שהפסקה, טולין, לא אוכלין, לא שורפין. מצד אחד בהנאה מותר. מותר להאכיל לבהמות אבל לאכול אסור. זה נקרא טוילן. לא אוכלין לא סורפים. שיטה שלישית שיטת רבון גמליאל שהוא מחלק ואומר חולין שורפין תרומה אוכלין. כיוון שאנחנו רוצים למעט בשריפת תרומה שזה כאין קודשים וממעטים בשריפת קודשים ולכן מתירים כן לאכול תרומה בשעה חמישית. אבל חול אם כן סופי כעת נראה כמו מי הלוכה אומרב נחמן אומר הלכה כרבי יהודה לוכה כמו רב יהודה שהוא אומר שבשעה החמישית טועילין לא אכלים ולא סופים אומר לרובה לרב נחמן ונמר ללוכרבי מאיר דסוסמלון תנה כבוסי אנחנו יודעים שיש לנו סתם משנה זה דבר חזק הם מצינו שרבי שסידת המשניות סתם במקום משנה סתומה כשיטת רבי מאיר אז לכאורה למה לא לפסוק כרבי מאיר איפה מצינו סתימה כרבי מאיר דתנען כתוב במשנה כל שור שמותר לאכול מאכיל תחילת פרק ב' המשנה מביאה שכל זמן שהוא יכול לאכול הוא יכול גם להכיל לכאורה כרבי יהודה זה לא מסתדר כיוון שלפי רבי יהודה יש שעה חמישית שבה אסור לאכול אבל מותר להאכיל לבעלי חיים מותר להכיל כיוון שזה מותר בהנוה ואילו לפי רבי מאיר שעה חמישית יכול לאכול ויכול להכיל ושעה שישית אסור לו לאכול ואסור לו להכיל מסתדר המשפט כל שעה שמותר לאכול מאכיל אם כך למה שלא נפסוק כרבי מאיר עונה הגמורה ההי לו סתומר שדקשיה מוטו הגמור שם תאריך בלשון בדיוק בלשון המשנה שכתוב מותר לאכול ומזה מדייקת הגמרא הגמרא שם שמשמע כדברי רבון גמליאל שמחלק בין תרומה לחולין ואם כן אין לנו שם סתומה כרבי מאיר שואלת הגמורה וני ממר הלוכרבון גמליאל דבלי מכריע לכאורה יש הלכה שכשיש לנו מחלוקת ובא השלישי ומכריע ביניהם הלכה כדברי המכריע לכאורה בון גמליאל הוא מכריע הוא לא אומר כרבי מאיר שבשעה חמישית אפשר לאכול הוא לא אומר כרבי יהודה שבשעה חמישית אסור לאכול אלא הוא מחלק בין תורמל חולין אז לכאורה למה שלא נפסוק כרבון גמליאל תס כאן שואל למה הגמרא שואלת מצד מכריע למה הגמרא לא שואלת מצד סתומה כרבן גמליל הרגע תירצנו שהסתומה של המשנה היא בעצם מדוייקת כרבון גמליאל בכל אופן הגמרא שואלת מצד מכריע אומר לי רבון גמליאל לא מכריעו טעם דנפשי קורמה עונה רובה לא כרבון גמליאל אני לא רוצה לא שאלתי שניסוק רבון גמליאל כיוון שזה לא נקרא מכריע הכלל במכריע הוא זה אם הם היו מזכירים איזשהוא חילוק בעניין של תרומה וכולין בעניין הזה שבו הכריבון גמליאל אז היינו קוראים לו מכריעה לדוגמה אם רבי מאיר היה אומר שעה חמישית אוכל בין תרומה בין חולין ורבי יהודה היה אומר שעה חמישית הנה אוכל לא תרומה ולא חולים אז הייתי יודע שיש איזשהו מקום לחלק גם לפי רבי מא וגם לפי רבי יהודה בין תומה לחולי אמנם הם לא מחלקים אבל היה מקום לחלק ובא רבון גמליאל ומכריע לחלק ביניהם אבל ברגע שהם לא הזכירו את החילוק הזה וזה עינפל של רבון גמליאל כביכול שיטה עצמית של רבון גמליאל אז זה לא נקרא מכריע בדבריהם הוא לא עשה איזשהו פשרה בדבר אחד הוא כמוהו ודבר אחד הוא כמוהו ולכן בזה לא נאמר הלכה כדברי המכיר והיא בו הסימה תירוץ נוסף להסביר את דברי רב שאמר לו חכרבי יהודה רב דאומר כי תניה למה רב פסק כרבי מאיר ולא פסק כמו רבון גמליאל שהוא מכריע או כמו הסתום דמשנה הסיבה לכך כיוון שמצינו תנה אחר שהוא בעצם עליו מסתמך רב שהוא בעצם זהה לשיטה של רב יהודה ולא לשיטה ולא לשיטות האחרות דתניה כתוב כתוב בבריסה ארבסר שחל יוש בשבוס מברינס הכהן מלפני השבוס יד זמן הביאור חל בשבת מוצאי שבת ליל הסדר יש חיוב לבאר את החמץ בשבת מה עושים אומרת הברייסה מברים את הכל מלפני השבוס כמובן שעדיף לצמצם כמה שיותר בביאור בשבוס ולכן מה שהוא לא צריך מה שהוא יודע שהוא לא יאכל שיבאר וסורף מן תרומוס סלויס וטוריס מה שהוא לא צריך מה שהוא יודע שהוא לא יאכל בין תמבין טהור ישרוף לפני שבת הוא משאירס מזון שתי סוד כדי לאכול עד ד שיס דברי רבי לוזו בן ודו איש ברטויסו שאומר משום רבי יהושע דהיינו משאיר לעצמו כמה שהוא יודע שהוא יאכל בשתי סעודות שיש לו לאכול בשבת חוץ מזה מבאר את הכל לפני השבת אומרו לו תורת לא יסורו שמות שלו לא נוכל אתה לוקח תרומת אוירו ואתה שורף אותה מלפני שבת הרי אולי פתאום יהיה לו אורחים והוא יוכל להציל אותם ולהכיל אותם ועל ידי זה לא יבוא לאיבוד כמובן אורחים כוינים אומר לו אין כבר ביקשו ולא מוצו דהיינו אם היה לו אורחים הוא כבר היה יודע עליהם הוא היה מוצא אותם כנראה שאם הוא חשבן שזה מה שיש לו כעת לפי מספר האנשים לשתי ש סעודות כנראה שאין לו אורחים אומרו לו שהם בחוץ לחם אוולנו אולי הם לא בעיר אבל הם בתוך תחום של העיר הם נמצאים מחוץ לחומה ואם כן אולי יהיה לו הפתעה פתאום למה שיבאר את כל התרומתירו עוד מלפני השבת אומר לו הם לדברייכם אף קלוס לא יסורפו שמיובל ויתרם אם אתם בונים על הספק אז גם תרומת תלויו שאנחנו לא יודעים אם היא טהורה או טמאה גם שלא נשרוף לפני לפני השבת כימן שאולי אליו הנובי יבוא ויתאר לנו אותה ואז נוכל לאכול אותה אומרו לווי מובטח לו לסו שאין אליו בא לו באבשבס ולא באב תובים מפני התוירח ממילא הוא ודאי לא יבוא ויגלה לנו מתי האם התרומה הזאת היא טהורה אומה אומרו לזוזו משם רשי אומר אז מה היום ערב שבוס ולמחור ערב יום טב כמובן מדובר ביד שחל בשבס אז ביום שישי הוא לא יבוא ובשבת הוא גם לא יבוא כי זה ערב יומתה אומזו משמקובל כרב לוזר בן יהודה איש ברוס שאומר משום רבי יהושע אז קבעו הלכה כמותו מה אליו אפילו לאכול לכאורה אם שמנו לב בתור דבריו אומר רבי אלוזור בן יהודה איש ברטו כמה שיעור הוא משאר לעצמו מזון שתי סעודות כדי לאכול עד ארבע שיס. זאת אומרת שבשעה חמישית כבר לא אוכל. כמו מי זה? כמו שיטת רבי יהודה שבשעה חמישית אסור לאכול. לא תרומה ולא חולין אלא טוילין. מה אליו אפילו לאכול? אם פסקו כמותו לכאורה פסקו לגבי כל דבריו. אומר הרב פופה בשמי דרובה דוכה. הרב פופה בשם רובה את הראיה לאהיה לו. אין מכאן ראיה שמה שפסקו שמה הלוכה זה חוזר על כל דבריו ייתכן שפסקו רק לעניין ביאור שמבארים את הכל חוץ ממזון שתי סעודות אבל אין חינם ממש מה שהוא נקד בתור דבריו עד איזה שעה עד ארבע שויס וזה לא פסקו כמותו זה רק נכתב בדרך אגב ואף רבי סובע לא דרב נחמן אז הראיה הזאת שהבאנו שאולי לכן רב פסק כרב יהודה על סמך אותה הבריסה שקבעו הלכה כרב לוזר בן יהודה נתחתה ממשיכה הגמרא ואף רבי סובר לאוד הרב נחמן גם רבי סובר את דברי רב נחמן שאמר שהלכה כמו רב יהודה שבשעה חמישית טוילין ואסור לאכול דומרין ברבדמיס בדומכול שהפקיד סקיה מלאה חמץ אצל יוחונו חקוי כואה הפקיד שק מלא חמץ אצל יוחנון חקוקה שם אדם ונקבו העכברים והיה חמץ מבצבץ ויוצא זה ראו משמה חמץ בתוך השק הוא בא לפני רבי שורשינו אמר לו אמתן שניו אמר לו אמתן שליש אמר לו אמתן רביעית הגיע האישור אומר לו ימתן סליחה רביעית אומר לא ימתן חמישית אמר לו צאו מוכו בשוק שעה חמישית הגיע האישור ואומר לו אתה יכול למכור את החומץ בשוק מה אליו לנוכי מה קרה בשעה חמישית לכאורה הוא התיר לו למכור אותה לנוכרים, אבל ודאי לא ליהודים. זאת אומרת תציל את הממון של אותו אדם שהפקיד את החמץ, כבר לאכול יהיה אסור, אבל לפחות תציל את ממונו ותמכור את זה לנוכי כיוון שזה שעה של טוילין, כמו שאמרנו, זה מותר בהנוי עדיין, מותר באכילה לבעלי חיים, מותר במכירה לגויים. ואם כן, רואים כאן כרבי יהודה שאומר שעה חמישית עדיין שעה חמישית כבר שעה שנאסרה באכילה. אומר רב יוסף, דוכה רב יוסף לוי לישראל כרבי מאיר, מה שרבי אמר לו שם למכור בשעה, למכור בשעה חמישית בשוק, לא התכוון למכור לגוי, אלא למכור ליהודים. אומר להביאי הי לישראל נשק כלל לנפשי. שואל התמיד הבא את רב יוסף, אם ככה אתה מעמיד את דבריו שרבי התכוון תמכור ליהודים, אז למה שלא יקח לעצמו ישום כמה שווה החמץ ויתן לו את השווי של זה משום חשדה אומר רבי יסב זה לא קושיה הסיבה לקחת זה בגלל חשד כיוון שאנחנו חושדים כשאדם שם בעצמו לצורך עצמו אז לא תמיד הוא שם את זה בצורה מדוייקת לכן עדיף שימכור את זה למישהו מישהו אחר ואת הכסף שהוא קיבל בעד הפיקדון ישמור לבעל הפיקדון דתני איפה מצינו חשש לכך דתני גבאי צדקות שאין להם מניעים לחלק גביאי צדקה אספו פרוטות של נחושת ופרוטות של נחושת זה דברים זה פרוטות שבקלות מחלידות ומאבדות את שוביין אז פורטים לאחרים צריך לבד לפרוט את זה למטבעות של כסף כדי שיהיה להם אפשרות שמירה אין עכשיו עניים לחלק אז פרוטין לאחרים ואין פרורטין לעצמם שלא יפרטו את זה לצורך עצמם גם אם הם עכשיו בדיוק צריכים מטבעות של נחושת ויש להם של כסף שלא יפרטו את זה בעצמם כיוון שהחוששים אולי הם לא ישומו מספיק מדויק כמה שוי כמה השווי של מטבעות הנחושת בעד המטבעות כסף שהם נותנים וכן גם לגבי אכילה גבוט תמחוי שאין להם מניים לחלק הם אוספו מאכלים וכעת אין להם למי לחלק מוכין לאחרים ואין מוכים לעצמם ימכרו את האוכל הם ישמרו את הכסף והזדמנו שיהיו עניים יקנו להם מאכל אבל ימכרו לא יקחו את זה לעצמם גם לא על ידי שומה משום שנאמר וישמנקים מהשם ומישראל ממילא אומר רבי יסף ייתכן שזה מה שרבי אמר צוות תמכור זה כרבי מאיר שעדיין שעה חמישית מותרת באכילה זה השעה האחרונה לך מהר תמכור את זה לישראל כדי שהיהודי עוד יספיק לאכול את זה למה דווקא לישראל אחר שלא יבוא לחשד כשהוא לוקח את זה לעצמו אולי הוא לא שם את זה כראוי אומר לרב אדבר מסנ לרב יוסף בפורש אמר טולון ציוו מוחון לנוכים כרבי יהודה רב יוסף כידוע שכח תלמודו והיו מזכירים לו דברים שהוא לימד אותם בעבר אמר לו רב דברמסנה אתה לימדת אותנו על דבריו שכשרבי אמר צהומכון כוונתו לגויים וכשיטת שת רבי יהודה ולא כמו שאתה עכשיו מנסה לדחות שאולי כוונתו ליהודים וכשיטת רבי מא ואם כן רואים פה שרבי סובר כדברי רב נחמן שהלכה כרב יהודה אומר רב יוסף כמה נז לא סמית דרבי כרב שמעון גמליאל כעת ניגע בעניין הממוני שבסיפור של רבי רבי התיר לקחת את הפיקדון הזה לפני שהוא יאבד את שוביו ולמכור אותו כמו מי שיטת רבי כמו רב שמעון גמליאל דתנן מפקיד פירוש אצל רחבי אפילו אבודין לא יגבון גם אם הוא רואה שהפירות מרכיבים והבעלים לא חוזרים וחבל על הפירות מה הוא יבוא יחזיר לו פירות רכובים חבל הוא ילך וימכור את זה מצד שני זה גזל זה לא שלא איך הוא יכול לבוא ולמכור את זה מצד שלישי ודאי שהבעלים ישמחו הוא מציל להם את ממונם מה לעשות תנקם אומר לא יגע בהן רב שמ גליל אומר מיכון בביזין שבסידה יושיב שלושה אנשים ימכור את זה בפניהם ישום כמה זה שווה וימכור שבסידה אם ככה אומר רבי יוסף מה שהתיר רבי למכור את הבי את הפיקדון לפני שזה יהיה חומץ שסו בנוה זה כשיטת רב שמעון גמליאל שמוכון בביזים כי הרי לפי תנקמה לא יגע בו אמר להביאי ולאבית מר לאמר ברכה רבי יוחנן לשון נלה בגדי חסרונון אבל ישמקדי חסרונו בבית דין שקנודובסיד לגמרי כל מה שאמרנו שנחלקו את הנקמה ורב שם גמליאל האם למכור או לא בפיקדון שנאבד כדי חסרו אינון זאת אומרת כדרך חיסרון של פירות מה שהגמור בבו מציאה שמה היא מפרטת מידות כמה נורמה שיאבד מחיתין מאורז אבל אם זה יותר מהשיעור הזה אז ודאי שגם תנקם ממודע שלא צריך להיות ראש בקיר ולהגיד אני לא נוגע זה גזל שהוא יבוא ויקח את הרסק פירות ריכובים ויזרוק את זה לפח וא שהוא מודה גם כן שיש פה עכשיו הסידה להציל את ממונו ולמכור אותו ממילא כל שכן אוכל דובסידה לגמרי מה יכול להיות יותר נזק וחיסרון כשעוד שעה השק הזה הולך להיות שק ואפר אין מה לעשות איתו אוסרו בהנואה ואם כן ודאי שיש מצווה גם לפי תנקמה ללכת ולמכור את זה וממילא אם כן אומר הבעיה לרב יוסף רבי שהורה לו לך תמכור את זה זה לא דווקא כשיטת רב שמן גמליאל אלא גם כשיטת תנמי אז אם כן ראינו כאן שרב אמר עלוכ רב יהודה שבשעה חמישית אסור באכילה אמרנו כרבי מאיר הוא לא אמר כי עשתה משנה לכמון זה לא כרבי מאיר אלא מדויק שם כרבן גמליאל כרבן גמליאל הוא לא אמר כיוון שהוא לא נחשב למכריע ו אמרנו אפשרות רצינו לומר אפשרות שהוא אולי הוא לא קבע כרב יהודה ששעה חמישית אסורה באכילה אלא על סמך דברי רב לוזר בן יהודה איש ברט תוסה שכתוב בברייסה שפסקו כמותו הלכה ושם הוא מביא שמותר לאכול עד שעה רביעית ולא יותר כשיטת רב יהודה אבל הגמרא דחתה שמה שפסקו זה היה לעניין מה שהוא אמר במכלול אבל לא לעניין השעות עד מתי מותר באכילה שם היה בריס לעניין יד שחל בשבת מה צריך לבאר רב לוזר בן יהודה ישבתו יס אומר צריך לבאר את הכל מלפני שבת חוץ ממזון שתי סעודות אבל שאלו אותו למה תרומה טהורה למכור למה לבאר לפני שבת אולי יהיה לו אורחים אמר להם אם היה לו הוא פה היה יודע אמרו לו אולי מחוץ לחומה לנו אמר להם אז אם כך ליו תרומה תלויה אתה לא חושש אמר להם אמרו לו לא תרומה תלויה אין חשש שיבוא אליהיו הנובי כיוון שהוא לא יבוא בהרשב בוסס אבל בזה כן נחשוש אז יש שם מחלוקת האם להשאיר את כל התרומה הטהורה ולא לבראר לפני שבת כי אולי יהיו אורחים או כן לבאר ולהשאיר לו רק מזון שתי סעודות רבי אמרנו גם כפסק כרב נחמ שהלכה כרב יהודה מהמעשה שהיה שאדם הפקיד אצל חברו חמץ בשעה חמישית הטי רבי ללכ למכור בהתחלה רצינו לדחות רבי יה רצה לדחות שמה שהתיר למכור זה לישראל וזה כרבי כרבי מאולא כרבי יהודה שעדיין מותר באכילה אבל הזכיר לו רבד במסנה שהוא עצמו רב יוסף לימד שהוא התיר למכור דווקא לגוי כשיטת רב יהודה שרק מותר בהנועה ואסור באכילה מה שהוא התיר למכור מצד הממון רבי יוסף רצה לומר שזה רק כרב שם גמליאל שהתיר בפירות שמרכיבים והופקדו אצלו שיהיה מותר למכור אבל הבעיה אמר לו בכזה מקרה שזה יותר מכדרך סרונון שהחומץ פה הולך לאבד בכלל את שוביו ודאי שגם תנקם ממודה שמותר למכור את זה ולכן רבי פסק שיכול למכור את זה זה גם כתנקמה ולא רק כרב שמן גמליאל เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: