העמוד היומי מסכת פסחים דף ח עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף ח עמוד ב

[מוזיקה] דף ח עמוד ב אנחנו נמשיך בעזרת השם לעסוק היום במושג שראינו אתמול שלוחי מצווה אינם ניזוקים זאת אומרת אדם שכרגע עסוק במצווה יש עליו הגנה הרמטית הקדוש ברוך הוא זכות המצווה מגנה עליו והוא לא צריך לפחד משום מזיק שהוא לא עקרבים לא מזיקים לא גויים לא שום דבר אחר. עד כדי כך שנראה היום בהמשך העמוד שכשבני ישראל עלו לרגל, בן אדם עזב את ביתו, עלה לירושלים, עזב את הבית, מלא ריאות, מטלטלים, כסף, חיות, בהמות, שדות, קרמים, מבטיחה התורה ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות את פני השם אלוקיך שלוש פעמים בשנה. לך בלב רגוע, לך בלב שקט. ראיתי וראות נפלא מתוק מדבש שאומר כך. ולא יחמוד איש את ארצך. חוץ מהפשטות שאומר שהגויים שמסביב לא יאכלו, לא יהיה להם שליטה, לא יהיה להם דריסת רגל, לא יהיה להם את האפשרות לחמוד את ארצך, הם לא יוכלו לנחס לעצמם את הנכסים שלך. יש כאן גם ברכה לאדם עצמו. לא יחמוד איש את הארצחה זה הולך על בעל הבית בעצמו. כשאתה תהיה בבית המקדש, אומרת לך התורה, כשאתה תביע נכונות ותתנתק מהארציות ומהחומר ותבוא אל הקדושה, אל בית המקדש, מבטיחה לך התורה, אני אתן לך את הניתוק המושלם הזה. ולא יחמוד איש אתה עצמך לא תחמוד את ארצך את הארציות שלך את הגשמיות אתה תמאס בחומר אתה תהיה במקום אחר לחלוטין תהיה בפלנטה אחרת של רוחניות של פשוט תהיה לך עבודת השם כל כך נעימה כל כך נפלאה שאתה תמאס בחומר שיש לך בבית כמובן זה לא כל השנה זה זמן זמן איכות עם הקדוש ברוך הוא מהלך השנה כן אדם צריך להיות בביתו נטוע בחומר לעבוד הקדוש ברוך הוא נתן לו את העבודה הוא נתן לנו את ארץ ישראל איש תחת גפנו ותחת תעינתו כדי שנעבוד בה אבל מדי פעם בשלושת הרגלים זמן איכות והתורה מבטיחה אתה עצמך לא תחמוד את הארציות מכאן מגיע גם הדין אומרים חכמים שאדם שאין לו קרקע לא צריך לעלות לרגל כי כל הרעיון הזה של עלייה לרגל זה ההתנתקות הזו מהקרקע זה להיות באמת באווירה בסומה יותר אווירה של עבודת השם אווירה של ניתוק מוחלט מי שכל השנה אין לו קרקע גם כך הוא מנותק הרעיון בעלייה לרגל כשיש לך קרקע אל תתנתק איפה איפה זה פוגש אותנו אין לנו עליה לרגל אבל יש לנו את האפשרות להתנתק להיות שבטי בבית השם שעה ביום חצי שעה ביום לא משנה כמה זמן שאתה מקדיש תתנתק לחלוטין אל תחמוד את ארצך תתנתק מהגשמיות תשב בבית השם לאחר מכן תחזור לעסקך זה העולם הזה אין ברירה אבל בזמן שאתה בבית השם הקדוש ברוך הוא מבטיח אם תבוא עם נכונות אם תביע נכונות להתנתק לא תחמוד את אצלך אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף ח עמוד ב ואתמול ראינו אתמול ראינו נו שכשאדם נפלה מפולת ותחת המפולת יש חמץ אדם לא צריך לבדוק שמה למה מפני הסכנה סכנת הקרבים ושאלנו מה קורה אם שלוחי מצווה אינם נזוקים היינו בשיעור של אתמול ותרבו נחת מה שהסברנו אתמול אומרת הגמרא שורה שנייה מלמעלה רב נחמן בר יצחק אמר מה שכתוב שאדם לא צריך לבדוק בחורים בביתו מפני הסכנה לא הפירוש סכנת הקרבים אלא משום סכנת הנוכרים ופלימוי כמו שאומר פלימו זה שם חכם פלימוי דתניה חור שבין יהודי להרמאי לגוי בודק עד מקום שידו מגעת והשער מבטלו בליבו זה שיטת הנקמה פלימו אמר כל עצמו אינו בודק זאת אומרת כלל הוא אינו בודק רש"י אומר כל עצמו של חור זאת אומרת גם אם הוא מגיע גם אם הוא לא מגיע הוא לא בודק כלל מפני הסכנה שואלת הגמרא מה היא סכנה הנה עם הסכנת כשפים הגוי הוא שרוי בכשפיו וכל דבר הוא רואה מהמשקפיים שלו והוא אומר יהודי עומד עם נר ובודק וואלה לך תדע מה הוא זומם איזה איזה כשפים, איזה עין הרע, איזה לחשים הוא מטיל על הבית שלי. שואלת הגמרא, אם כך כי השתמש, איך השתמש? איך הוא יכל להשתמש ורק לבדוק חמץ הוא לא יכול? אונה הגמרא, אתם כי השתמיש יממה ונאורה ולא מעשיקדתי ביום באור השמש זורחת, הכל נראה לא מאיים, הכל נראה טוב. השתמש היהודי, זה בסדר גמור. אבל אחה בבדיקת חמץ ליליה ושרגהומה סיקדתי הגוי כבר נכנס למיסטיקה. הוא רואה מה קורה כאן. לך תדע, יהודי מגיע בלילה עם נר. זה כבר נשמע משהו יותר מיסטורי, יותר מיסטי כזה והגוי פוחד, שמה הוא שם עליו כשפים והוא יבוא להתנקם בו. ולכן אומר פליימו, אל תבדוק כלל את החור משום סכנת כשפים. שואלת הגמרא את השאלה שראינו אתמול, והרי ואמר רבי אלעזר, שלוחי מצווה אינני זוקין, אז מה אתה חושש שהגוי יחשוש לכשפים? אתה שלוח מצווה, אתה בודק עכשיו את החמץ, ממה אתה פוחד? השם איתך. אונה הגמרא אחד שכיחזיקה שני. ברגע ששכיח את זה וכאן לבדוק בלילה עם נר ליד גוי זה שכיחזיקה אז כן צריך לחשוש מוכיחה הגמרא שנאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני כשהקדוש ברוך הוא אומר לו למשוח את דוד למלך עדיין שאול היה מלך אומר שמואל שמואל הוא היה נביא אומר לקדוש ברוך הוא איך אני אלך שאולמע שאני מושח את דוד למלך הוא יהרוג אותי רגע הוא הוא שליח מצווה מה הוא פוחד בכל אופן שמה היה שכיחזיקה ולכן באמת הקדוש ברוך הוא הסכי איתו ואמר יש פטנט ויאמר השם הגלט בקרות תיקח בידיך בעצם תעשה את זה ככה באיכווה תעשה את זה בהשבואה קח איתך עגלת בקר תאמר שבאת לסבוח להשם ועל הדרך תמשך את דוד רואים שעליו שהוא היה שליחו של השם הוא פחד והפחד היה מוצדק כי זה היה שכיחזיקה אם כן רואים שבמקום שההזק מצוי ההזק שכיח לא מועיל הרעיון הזה של שלוחי מצווה אינם ניזוקין נכנסת הגמרא וממשיכה לדון בעניין באו מני מרב אנה בני ברב התלמידים שמ מגיעים לרבם דדיירי בבאגה הם גרים בביקה בעצם במקום מרוחק מה הוא למייתי קדמה וחשוכה לבי רב הם רוצים להגיע מוקדם להספיק את השכריס הם רוצים לצאת מאוחר להיות ככה בסדר שלישי גם כן ולאחר מכן ללכת לביתם האם יש להם לפחד מהמזיקים או לא אמר להוא אמר רב נייתו עליי ועל צברי על העיני ועל הרסי כמו שאומרים בערבית כן עליי ועל צברי הם יכולים לבוא ולא לחשוש מכלום שאלו אותו ניזילמי מה קורה אם הם יכולים לחז לחזור. זאת אומרת להגיע אני מבין השאלה אם הם יכולים גם לחזור וגם בחזרה תגן עליהם המצווה. אומרת הגמרא אמר לו בעצם השאלה קודם הייתה להגיע לשיעור בערב ולהגיע לתפילה ולשיעור בבוקר. עכשיו שאלו אותו גם נחזור. אמר לה הוא לא ידע על זה אני כבר לא יכול לענות תשובה. מביאה הגמרא יתמר אמר רבי אלעזר שלוחי מצווה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן. זכות המצווה מגנה עליהם גם כשהם סך הכל חוזרים לביתם לנוח לאכול. גם כן זכות המצווה שהם הלכו אליה כרגע הם חוזרים אבל זכות המצווה שבשבילה הם יצאו מביתם מגינה עליהם מביאה הגמרא כמן כאיתנה דתניה איסי בן יהודה אומר כלפי כלפי שאמרה תורה ולא יחמוד איש את ארצך מלמד שתהיה פרתך רואה בעפר ואין חיה מזיקתה כשאתה תעלה לרגל ותשאיר את הפרה אפילו לא תצטרך לשים אותה ברפת היא תראה היא תראה במראה ואף חיה לא תזיק אותך תרנגולתך מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה יהיה עליך שמירה עליונה והוא אומר ועלו דברים קל וחומר ומה אלו שדרכן לזוק תרנגולת דרך שתאכל אותה חולדה פרה דרך שתזיק אותה חיה בכל אופן אומרת לך התורה אינן ניזוקין בני אדם שאין דרכן ניזוק רשי אומר יש להם מזל מזל פירושו שיש להם דעת לשמור גופם או רש"י אומר במקום אחר שיש מלאך שהולך איתם ושומר עליהם יש להם הגנה שנאמית אם ככה אדם שאין דרכו לזדוק על אחת כמה וכמה שישמרו עליו כשהוא עסוק במצווה. אומרת הגמרא, אין לי אלא בהליכה. מובטח שכשאתה עולה לרגל יהיה עליך שמירה בחזרה מנין. תלמוד לומר ופנית בבוקר והלכת לאוליך מלמד זה בעצם מדבר על חזור מבית המקדש. מלמד שתלך ותמצא הולך בשלום. הכל יהיה בשלום ובשלווה. הכל יהיה שמור, מוגן. שום דבר לא ינזק. שואלת הגמרא וכי מאחר אפילו בחזירה בהליכה למה לי? אם אתה אומר לי שגם כשאדם חוזר ופנית בבוקר ושבת להוליך הוא ימצא הכל שלום ושלווה אז למה צריך לומר שבהליךה ולא יחמוד איש את ארצך ברור אם אפילו כשהוא חוזר בטח כשהוא הולך אונה הגמרא באמת הפסוק ולא יחמוד איש את ארצך לא מגיע לומר על השמירה שיהיה למי שיעלה לרגל אלא לכדי רבמי דאמר רב עמי כל אדם שיש לו קרקע עולה לרגל ושאין לו קרקע אין עולה לרגל הפסוק מגיע לומר במיוחד ולא יחמוד איש את ארצך רק מי שיש לו ארץ הוא זה שחיה בעלייה לרגל לילו אדם שאין לו קרקע לא מחוייב לעלות לירושלים בשלושת הרגלים. אומרת הגמרא הקדושה אמר רב אבין ברבד אמר רבי יצחק מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים פירות גינוסר אומר רש"י פירות מתוקין מאוד וזה גדל באזור באזור החלקה באזור הנחלה של שבט נפטלי באזור הכנרת זה לא היה בירושלים עליו שירושלים הייתה קלילת יופי מסוס כל הארץ היה שמה הכל פאות גינוסר לא היה שם כדי שלא יהאו עולי רגלים אומרים הלמלא עלינו אלא לאכול פירות גינוסה בירושלים דיינו נמצאת עלייה שלא לשמע אני רוצה לנפות מהם, בעצם להוריד מהם את העולם הזה ולומר העלייה לרגל הייתה נטו רוחניות ולכן אני לוקח את הדברים המענגים ביותר ואותם דווקא לא יהיה בירושלים כדי שאדם שמגיע הוא ישקיע מעצמו ועל ידי שהוא מתנתק הוא באמת יוכל להגיע לפלנטה הרוחנית לאווירה הטובה הזו כיוצא ואומרת הגמרא אמר רבי דוסטי ברבי יניא מפני מין חמי טבריה בירושלים גם כן אותו רעיון חמי טבריה זה מקום שמתענגים בו שמתפנקים בו כדי שלא יהיו עולה רגלים אומרים אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריה דיינו ונמצאת עלייה שלא לשמע לכן הדברים הללו לא היו בירושלים חוזרת הגמרא למשנה ראינו שברגע שבודקים את המרטף בתשמ אומרים שתי שורות על פני כולה בוא נראה מה זה אומר נכנסת הגמרא לדיון אמר רבי יהודה שתי שורות א רגע סליחה קצת קודם טעיתי ובמא אמרו בית שורות במרתף כן נראה כמה בדיוק צריך לבדוק שואלת הגמרא מרטף מנדחר שמי תסתכל במשנה כלל לא מוזכר שמרתף פתאום אתה אומר ובמא אמרו מרטף צריך בדיקה כך וכך לא מוזכר שמרתף אומרת הגמרא אחי כאמר כך מתכוונת המשנה לומר כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה ואוצרות יין ועוצרות שמן נמי אין צריך בדיקה כפי שאמרנו אתמול ובמא אמרו שתי שועות במרתף בתש אומרים שצריך כן לבדוק שתי שורות במרתף מקום שמכניסים בו חמץ ובומסתפק כמו שאמרנו כשיש מחסן יין שלוקחים ממנו גם באמצע הסעודה ודרכו של השמש ללכת באמצע הסעודה להביא עוד חבית יין הוא ילך שם יחד עם פיתו חשש שהוא ישכח שמה את הלחם ואם כן זה מקום שמכניסים בו חמץ וטעון בדיקה ראינו שבתשמי אומרים שתי שורות נחלקו המוראים מה זה אומר שתי שורות מה בדיוק בודקים בתילל אומרים דווקא שתי שורות החיצונות שאין העליונות בתשמי אומרים שתי שורות אומרת הגמרא הקדושה אמר רב יהודה מה זה אומר שתי שורות שתי שורות שאמרו מן הארץ ועד שמי קורה בעצם כך מהרצפה עד התקרה שורה חיצונית ראשונה כנס פנימה שורה אחת ומלמטה עד למעלה. רש"י נותן לנו פרק, נותן לנו ככה שנהיה בקיים איך היו מסדרים את המחסנים פעם. בוא נראה רש"י. דרך האוצרי יין, אנשים ששמעו יין, לסדר חביותן שורות שורות עד שמלן כל קרקע המרתף. בעצם התחילו שכבה ראשונה על קרקע המרטף. הכל צמוד לקרקע, שורעת חביות. עד שמלן כל קרקע מרטף, זה מגיע ככה מהקיר שמול הדלת ועד לדלת. וחוזרים ומניחין חבית על חבית כשורות תחתונות עד הקורה. בעצם היו שמים חבית על חבית. ושוב ככה שורה שנייה מעליהם שורה שלישית ורביעית עד התקרה אומר אומר רב יהודה שתי שורות שאומרים בית שמאי זה שתי שורות מן הארץ עד שמי קורה שורה הראשונה על הפתח מלמטה עד למעלה וכן השורה הפנימנית יותר מלמטה עד למעלה ורבי יוחנן אמר מה פתאום כשאומרים שתי שורות זה שורה אחת כמין גם בעצם השורה החיצונית איך שאתה נכנס למרתף וכל השורה העליונה למה זה נקרא שורה אחת כי בעצם יש בה איזה משהו שמתחבר דמיינו את האות ר בעצם זה סוג של שורה אחת זווית זה מה שבודקים במרתף רש"י נותן דוגמה יפה כיאדם הבודק כותל הבית מבחוץ והגג תמינו שאתם בודקים כותל אחד יחד עם הגג כנסו פנימה על החביות ככה אתם בודקים את החביות כך אומר רבי יוחנן תניה כבתי דרבי יהודה מביאה הגמרא סיעתא לרבי יהודה ותניה כבתי ושנינו גם כן כמו דרבי יוחנן תניה כבתי דרבי יהודה בתשמי אומרים שתי שורות על פני כל המרתף ושתי שורות שאמרו מן הארץ ועד שמי קורה כפי שאמר רבי יהודה מארץ ועד שמי קורה שתי שורות תניה כבת דרבי יוחנן שנינו כמו רבי יוחנן שתי שורות על פני כל המרטף חיצונה רואה את הפתח ועליונה רואה את הקורה שלפנים אמנה ושלמטה אמנה אין צריך בדיקה בדיוק כמו רבי יוחנן בצורת האות ריש כמו שאמרנו כאדם הבודק כותל וגג השורה הראשונה בעצם רואה את הפתח והשורה השנייה שעליה דיבור בתשמי היא רואה את התקרה וזה מה שצריך בדיקה כך נחלקו המוראים בשיטת בית שמאי בתילל אומרים ראינו את שיטת בית הילל שאומרים שתי שורות החיצונות שאין העליונות גם כאן החלקו המוראים מה זה אומר אמר רב עליונה ושלמטה אמנה זאת אומרת קח את הכי עליונה ואחת מתחתיה זה נקרא שתי שורות העליונות ואילו שמואל אמר עליונה ושלפנים ממנה זאת אומרת שמואל מתמקד כבר נראה במילה העליונות שתי שורות העליונות זאת אומרת השורה העליונה הראשונה והשורה העליונה השנייה זאת אומרת שהיא גם כן עליונה היא צמודה לגג אבל היא לא חיצונית ממש על הפתח אלא אחת פנימית יותר. שואלת הגמרא מה היעמדרב? אומרת הגמרא דייק חיצונות. פשוט כתוב שתי שורות החיצונות ולכן אני לא הולך לאחת פנימית יותר. אה אבל מצד שני והעליונות קטעני ולכן יותר מתאים כדבריו של שמואל שומר עליונות. אומרת הגמרא לא עליונות פירושו למהותה תתד את התיאטא לא את הנמוכות יותר רק את שתי השורות. אבל בעיקר הוא מתמקד על החיצונות וזה מה שבודקים. ושמואל אמר עליונה ושלפנים ממנה. זאת אומרת רק העליונות ושתי העליונות זאת אומרת האי העליונה לגמרי וזאתי שפנימית אמנה כי הוא מתמקד במה שכתוב בדברי בית הלל עליונות מה הייתאמה דייקיונות שואלת הגמרא והחיצונות קטני כתוב גם חיצונות ושמואל מדבר בעצם על שועה פנימית יותר אונה הגמרא למהות גוויתא דגוויתא זאת אומרת שלא יותר פנימי מזה אבל הוא מתמקד בעיקר שם את הדגש ואת המיקוד על העליונות דווקא העליונות לגמרי ורק החיצונות שלא יותר מכך לא פנימיות לא הלאה זה אל תבדוק אומרת הגמרא רבי חיא תני כבתי דרב שמה ששתי שורות אני מתמקד יותר בחיצונות ולא בעליונות וכולת תנו כבתי דשמואל שמתמקדים בעליונות ולא בחיצונות והלכת כבתי דשמואל ובאמת בודקים את שתי השועות העליונות זאת אומרת רק העליונה העליונה הראשונה שצמודה לפתח והאחת שפנימית יותר זה מה שבודקים לשיטת בית הלל בואו נסכם מה ראינו היום ראינו דבר ראשון שמה פירוש אינו בודק בגלל הסכנה סכנה סכנת כשפים כשהוא השתמש זה היה באור ולא היה בעיה כשהוא בודק זה בלילה עם נר הגוי יכול להיכנס לכל מיני דמיונות לחשוש כשפים ולכן שלא ישתמש מה קורה הרי שלוכי מצווה אינם ניזוקין אמרנו שבריא אזקה ברגע שהזק מצוי כמו שראינו לגבי שמואל שהלך למשוך את דוד למלך והוא ירא משאול ובאמת זה היה מוצדק והקדוש ברוך הוא נתן לו השבואה ראינו בני רב דדיירי בבגה בביקה אמר רב שיבואו לשיעור עליי ועל צברי ביום לפנות בוקר ולפנות ערב לחזור לידנו נו מה הדין וראינו מיסי בן יהודה שומר לגבי עלייה לרגל גם פרתך רואה בעפר גם תרנגולתך מנקרת באשפה ובטח שבן אדם יהיה שמור וגם בחזרה כפי שכתוב הוא פנית בבוקר ושבת לעולך ובאמת מה שכתוב לא יחמוד איש את צריכה מגיע לומר שרק מי שיש לו קרקע חייב בעלייה לרגל לא היה פירות גינוסר בירושלים וגם לא חמי טבריה כדי שאנשים לא יאמרו באנו בשביל זה בית שועות במרטף איפה מדובר על מרטף אז אמרנו שמכניסים שבאמת מרטף שבו נכנסים להסתפק טעון בדיקה. מה טעון בדיקה? לפי בית לפי בית שמאי הם אומרים שתי שורות ובעצם יש לנו מחלוקת המוראים האם שתי שורות פירושם השורה הראשו השורה החיצונית מלמעלה עד למטה והשורה הפנימית יותר מלמעלה עד למטה כך אומר רבי יהודה ואשתניה כבתי או רבי יוחנן אומר זה בעצם שורה אחת כמין גם כמו האות רש כמו שהסברנו וגם יש תניה כבתי בתלל אומרים שתי שורות העליונות שאין החיצונות ואז יש מחלוקת רב ושמואל רב מתמקד במה שהם אומרים חיצונות ולכן הוא אומר אני הולך רק על החיצונה של יד הפתח ושת שתי השורות העליונות זאת אומרת העליונה וזו שמתחתיה והוא מתמקד במה שכתוב חיצונות ועליונות הוא אומר שלא צריך מתחת שתי העליונות ואילו שמואל שכך גם נפסקה הלכה כמותו הוא אומר שהוא מתמקד יותר בעליונות אז רק אלה שהכי צמודות למעלה לתקרה והעליונה וזו שפנימית יותר ומה שכתוב החיצונות למעט את הפנימיות עוד יותר שאותם לא צריך לבדוק וכפי שאמרנו כך נפסקה ההלכה בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: