העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת פסחים דף ח עמוד א
דף ח עמוד א' אנחנו כבר בקיאים ויודעים שצריך לבדוק את החמץ ודווקא לאור אש לאור נר היום אנחנו נראה שלא רק לאור אש אלא דווקא לאור נר ולא לאור אבוקה ולכאורה זה מוזר כשאני הייתי שואל אתכם תחשבו בהיגיון כשאני בא לבדוק בית מחמץ בא לבדוק בכל הפינות בכל החורים בכל הסדקים פעם אין אור חשמל, איזה אש, איזה נר להשתמש. לכאורה היינו אומרים כך נר הבדלה, כמו שאדמורים עושים הבדלה במוצאי שבת התאחדות, מכירים את הנרות הרכבים הללו לפחות לפיד של הכנסת ספר תורה. עם זה תבדוק את החמץ שיהיה אור גדול. הגמרא אומרת לא רק שאפשר נר אלא דווקא נר. אור הנר יפה לבדיקה. ואנחנו נראה היום מדוע? הדבר הזה גם רומז למסר נפלא. אנחנו כולנו יודעים שחמץ רומז לכל הדברים שבמסתרי הלב שלנו. הדברים הפחות נעימים, הכל מיני משקעים שיש לנו בלב, הכל מיני חסמים שיש לנו, כל מיני קליפות שמכסים לנו, שעלינו לבדוק ולהסיר אותם ולא רק בפסח, אלא בכל יום מימות השנה. ומגיעה הגמרא ומדגישה לנו דע לך בשביל לסלק את הקליפות, בשביל לסלק את החשכה, לא צריך דווקא אבוקה. יותר מזה, אור הנר יפה לבדיקה כדי לומר לך ולהמחיש לך עד כמה שכל אור ול קטנטן ביותר, כל מצווה שתעשה, כל תורה אור שתלמד, הוא לא חייב להיות דווקא אבוקה. לפעמים בן אדם בטוח, תשמע, אם אני לא אעשה את זה בצורה הטובה ביותר, אם לא אלמד שבע שעות ביום, אם לא אתפלל שעה וחצי, אם לא, לא, אור הנר דווקא אור קטן, כי בכוחו של נר אחד קטן לגרש את האפלה הגדולה ביותר. זה מה שהגמרא כאן רוצה להמחיש לנו ולחקוק לנו בלב. דע לך, בשבילי בדיקת חמץ לא צריך אבוקה. לפעמים הריבוי אור הזה הוא דווקא להפך. הוא דווקא יקח אותך אחורה. קח נר אחד אבל יציב. כמו שנה בגמרא, האור שלו לא קופץ. האור שלו יציב ואיתו דווקא אפשר לבדוק איתו דווקא עם היציבות הקטנקטנה הזו יציב אפשר עם זה לבדוק אפשר עם זה לסלק את החשכה הגדולה ביותר אומרת הגמרא הקדושה דף ח עמוד א' ואנחנו מתחילים מז עמוד ב למטה תנו רבנן ראינו כבר אתמול את הלימוד שבודקים לאור הנר ועכשיו נראה שוב פעם שדווקא אור הנר הוא יפה יותר לבדיקה מאשר כל מיני סוגים אחרים אבוקה לפית וכדומה אומרת הגמרא הקדושה תנו רבנן שורה אחרונה בדף ז עמוד ב אין בודקין לא לאור החמה ולא לאור הלבנה ולא לאור האבוקה אלא לאור הנר מפני שאור הנר יפה לבדיקה כמו שכבר נראה למה בדיוק אור הנר יפה לבדיקה יותר מדברים אחרים ואף על פי שאין ראיה לדבר שדווקא נר זכר לדבר יש כפי שראינו אתמול הגמרא מביאה את הלימוד במהירות שנאמר כתוב לגבי חמץ שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם זאת אומרת שלא יהיה חמץ וכתוב את זה בלשון שלא ימצא ואומר ויחפש בגדול החל ובקטון קילה וימצא הגביע בהמתחת בנימין. ראינו את זה אתמול לגבי אחי יוסף שגנבו את הגביע. כן, הם לא כל כך גנבו, אבל הגביע היה בהמתחתם. ושמה נאמר הלשון חיפוש והלשון מציאה. ואומר בעת ההיא החפש את ירושלים בנרות. אז אנחנו רואים את המושג של חיפוש וכתוב בו נרות. ואומר נר השם נשמת אדם חופס כל חדרי ותן. וראינו אתמול למה צריכים את שני הפסוקים. תכלס רואים שדווקא בודקים עם נר. וכפי שכבר נראה שאור הנר דווקא יש בו מעליות המיוחדת, יש בו מעלה נפלאה שדווקא הוא ראוי לבדיקה. שואלת הגמרא שאלה פשוטה. אתה אומר לי שאור החמה לא ראוי לבדיקה? אי אור החמה אי חידמי? איך אפשר לבדוק לאור החמה? הרי בתוך בית עם חלונות מוגפים וטריסים עם חלונות סגורים וטריסים מוגפים אי אפשר לבדוק לאור החמה. אם כך שואלת הגמרא היא נעימה בחצר. אם תאמר לי שהאיסור לבדוק לאור החמה נאמר בחצר שהיא חצר לא מקורה ופתוחה לאור השמש לא צריך לבדוק שם אומרת הגמרא אמר רבה הרי אמר רבה חצר אינה צריכה בדיקה מפני שהעורבים מצויים שם וברגע שיש שם עורבים הם פשוט אוכלים את כל החמץ שיש שמה אז חצר כלל לא תאונה בדיקה אלא אלא אומרת הגמרא מדובר באחסדר כשיש אחסדרה שחלקה מקורה אבל עדיין האש השמש נכנסת לדרך שם ושמה אין עורבין מצויין על זה אתה אומר לי לא לבדוק לאורך חמה שואלת הגמרא מדוע האמר ואחסדרה לאורה נבדקת כן אפשר לבדוק אך סדרה לאור החמה כי זה מצד אחד זה לא חסר שינה תאונה בדיקה וזה כן מקום פתוח שטוף שמש ולכן מותר לבדוק לאור החמה אגב כמובן שלאור החמה מדובר עדיין ביג ביד ביום ולא סליחה ביג לא לחכות ליד שאז זה כבר ממש ערב פסח כי זמן הבדיקה הוא כמובן בלילה ואם אתה רוצה לבדוק לאור החמה כידוע אין חמה בלילה תקדים את הבדיקה ולא תאחר אותה. אבל בכל אופן אנחנו רואים שאח סדרה כן אפשר לבדוק על ידי החמה. על מה נאמר שלא לבדוק לאור החמה? לא צריכה אומרת הגמרא להרובה דבחדר. שיש הרובה יש חלון בחדר שדרכו נכנס לתחמה ועל כך נאמר לא לבדוק לאור החמה. שואלת הגמרא ודאיך היא לבעדיה הרובה היינו אחסדרה היא ממש מול הרובה. זאת אומרת השמש נכנסת בצורה ישירה וממש אור השמש זורח לתוך החדר. אם כך זה בדיוק כמו אחסדר. למה שלא יוכלו לבדוק לאור החמה? אלא אומרת הגמרא לצדין מדובר שבאמת מול המקום שהוא שטוף שמש ממש מול קרני השמש ניתן לבדוק גם בתוך החדר לאור החמה אבל במקומות שהם בצדדים נכון שהם מוארים אבל עדיין על המקומות הללו נאמר לא לבדוק לאור החמה אלא לבדוק דווקא לאור הנר מתמקדת הגמרא בכך שאמרנו שבודקים לאור הנר ושואלת מיד ואבוקה לא האם לא בודקים לאור אבוקה ואמרה ועכשיו תוכיח הגמרא שאור של אבוקה זה אור מספיק חזק זה אור יותר טוב משל נר ואם כך אמורים לבדוק דווקא לאור אבוקה והרי ואמר רבה מה הי תכתיב כתוב שבעזרת השם בגאולה העתידה ונוגע כאור תהיה קרניים ידו לא ושם חביון הוא זו בעצם רשי אומר הנוגע זה באמת זה אומר שלצדיקים יהיה אור מאוד גדול על הפנים זה אור שהקדוש ברוך הוא ברא בשבעת ימי בראשית וגנז אותו כיוון שהוא ראה שישתמשו בו בצורה לא טובה זה לא אור שאנחנו מכירים היום זה אור שנקרא אור שבעת הימים זה בריאה מיוחדת של אור מאוד נעים מאוד רוחני מאוד גבוה וזה זה יהיה האור של הצדיקים ועדיין לקדוש ברוך הוא יהיה אור פי הרבה הרבה הרבה יותר ממה שיש לצדיקים למה צדיקים דומים בפני שכינה כנר בפני האבוקה זאת אומרת שאם כל ה עם כל האור הגדול שיהיה לצדיקים עדיין זה יהיה כמו נר בפני אבוקה והקדוש ברוך הוא יאיר הרבה יותר אם כך אנחנו רואים שאור האבוקה הוא חזק יותר וכן אנחנו רואים ואמר רבא אבוקה להבדלה מצווה מן המובחר כשאנחנו עושים הבדלה אנחנו רוצים שיהיה לנו אור כי הרי האדם הראשון היה הפעם הראשונה שהוא שהוא הדליק אור היה במוצאי שבת הוא לקח שני אבנים ושפשפן זו בזו ולכן עד היום כל מוצאי שבת אנחנו עומדים ואומרים בורא מאורי האש ואז אנחנו מחפשים שיהיה לנו אש בוערת בצורה טובה אומר רבא קח את הדבר הכי מהיר שיש שזה אבוקה ואם כך לא מובן למה שלא נשתמש לבדיקת חמץ דווקא באבוקה עונה הגמרא מספר תשובות אמר רב נחמן בר יצחק פשוט מאוד זה יכול להכניס לו לחורין ולסדקין וזה אינו יכול להכניס לו לחורין ולצדקין פשוט פשוט מאוד אדם יכול להגיע עם נר קטן יציב להכניס אותו גם למקומות לכל מיני פינות וכל מיני נישות בבית אבוקה הוא לא יכול כיוון שאני רוצה שהוא יבדוק בכל מקום בחורינו והצדקין לכן אני אומר לו כך דווקא נר ולא אבוקה רב זוויד אמר פירוש נוסף זה טעם נוסף זה אורו לפניו וזה אורו לאחריו אומר תבדוק את העניין הזה פשוט מאוד נר שאתה בודק אבוקה שאתה אוחז אור גדול אבל האור דווקא לאחריו ואנחנו צריכים שאדם יבדוק לפניו הרי אדם לא בודק מה קורה מאחוריו אלא מה קורה לפניו. לכן כשאני צריך אור שיתפשט בחדר לא אכפת לי לקחת אבוקה באמת האור שלה חזק אבל כשאתה צריך שאתה צריך אור שיתן את המיקוד דווקא לפניו זה דווקא נר ולכן כשאדם בודק חמץ וצריך לראות מה קורה לפניו אני אומר לו קח דווקא נר ולא אבוקה רב פפה אמר פשוט מאוד איי בית ואי לא בית אתה צודק שאבוקה מהירה הרבה יותר אבל אדם יפחד להכניס אותו לתוך המגירות לתוך החדרים מתחת המיתות ולכן הוא יפחד הוא לא יבדוק בצורה טובה לכן אני אומר לו כך חנר שבאמת הוא עדין יותר הוא קטן יותר אבל עדיין אפשר להגיע איתו שוב כמו שאמרנו לכל נישה לכל פינה ולכן אני אומר תבדוק דווקא בנר רבינה אמר טעם נוסף אי משך נאורה ואי מקטף כטופה להבה של נר היא יציבה נכון היא קטנה אומנם אבל היא יציבה והיא נעימה ואפשר לבדוק בה מה שאין כן להבה שלאבת להבה של לפיד או של אבוקה היא בוערת היא קופצת תוך כדי בהרתה ולכן מאוד קשה לבדוק איתה היא מסנורת את העיניים של ההוא שבודק זה קופץ לו מול העיניים, מסנור אותו, קשה לו לבדוק ולכן שיבדוק דווקא בנר ולא באבוקה. אז סיימנו את העניין למה בודקים, למה עדיף בדיקה בנר ולא באבוקה? עוברת הגמרא להמשך המשנה, ראינו כל מקום שמכניסים שם חמץ, שמה צריך לבדוק, אבל מקום שלא מכניסים שם חמץ לא צריך בדיקה. אומרת הגמרא, בעצם כתוב כל מקום. שואלת הגמרא, כל מקום להטוי ימי מי? כתוב כבר מקום שמכניסים בו חמץ אז הוא טעון בדיקה. שאתה אומר לי כל מקום שלא מכניסים אני מבין שאתה רוצה לרבות כל מיני מקומות אומרת הגמרא להטוי עדתנו רבנן חורי בית העליונים והתחתונים רש"י אומר זה גבוה יותר מדי או נמוך יותר מדי אין סיבה שתשתמש שם לאחסן דברי מאכל וחמץ ולכן לא צריך לבדוק שמה אותו דבר וגג יציע רש"י אומר גג היציע זה איזשהו שידה או ריאות הוא נמוך אמנם אבל הוא משופע אז פשוט אתה לא משתמש שם בשום דבר וגג המגדל זה גם כן איזשהו מגדל זה איזשהו כלי רש"י אומר אין אין צריך תוכו צריך בדיקה כי שמים בתוכו זה סוג כן של איזה שידה או ארון בתוכו שמים דברי מאכל וכלים אבל על גגו לא נוהגים ולכן גג המגדל לא צריך בדיקה ורפת בקר ולין כי פשוט מאוד יש שם בהמות או תרנגולים והם יאכלו את החמץ שיש שמה אז אין חשש שישאר שם חמץ ולא צריך בדיקה ומטבן ואוצרות יין ואוצרות שמן רש"י אומר אין סיבה בעולם שיש שם חמץ דמה דרכו של חמץ לשם ולכן כל אלה אין צריכים בדיקה יפה מאוד את כל בעצם צ המכלול הזה אנחנו באים לרבות במילים כל מקום שאין מכניסים שם חמץ כל מקום שאין היגיון אין הסתברות שיש שם חמץ הוא לא טעון בדיקה מביאה הגמרא דין נוסף רבן שמעון בן גמליאל אומר מיטה חולקת בתוך הבית אם פעם בזמנינו פשוט יש חדרים בזמנם היה חדר אחד גדול ככל הנראה כשהיו רוצים לחלק אותו גם היום יש אנשים ששמים מבדלת בסלון שיחלק את הסלון לשני חדרים בזמנם היו שמים מיטה שתחצוץ בעצם היא תחצוץ בין שני החלקים של הסלון ותהפוך אותם לשני חדרים המיטה הזו משתמשים בשני הכיוונים שלה וגם הוא מפסקת היא לא מיטה שהיא בקו אפס לרצפה שאין שום רווח בין הבלטות לרצפה למיטה אלא יש רווח ביניהם היא מיטה על רגליים יש רווח אפשר להשתמש גם תחת גם גם תחת גם מתחת המיטה ולכן אומר הבן שמעון בן גמליאל צריכה בדיקה אותה מיטה צריכה בדיקה שואלת הגמרא ורמינו הבאנו כאן ברייתה נפלאה ראינו לגבי חורים ראינו לגבי כל מיני מקומות גג היציע גג המגדל רפת לולין וכדומה דומה וגם לגבי מיטה שואלת הגמרא ורמינו חור שבין אדם לחברו זה בודק עד מקום שידו מגט וזה בודק עד מקום שידו מגעת והשער מבטלו בליבו זאת אומרת אם יש לי כותל ביני לבין חברי והכותל רחב מאוד זאת אומרת אני יכול להכניס את ידי ועדיין לא אגיע וכשחברי יכניס את ידו מהעבר השני עדיין לא ניפגש זה מאוד מאוד רחב אז אני בודק עד מקום שידי מגעת כי שם אני מכניס חמץ חברים בודק עד מקום שידו מגעת כי שם הוא מכניס חמץ והרווח הפעם שנותר בינתיים שמה לא צריך בדיקה כי אין סיבה בעולם שיהיה שם חמץ אם אנחנו לא יכולים להשתמש שם אם היד שלי לא יכולה להגיע עד שם אז כמו שאני אז כמו שאני לא יכול לבדוק שם אותו דבר אני לא יכול להכניס שם חמץ ולכן הוא לא צריך בדיקה רבן שמעון בן גמליאל אומר מיטה חולקת בתוך הבית ועצים ואבנים סדורים תחתיה ומפסקת אינה צליחה בדיקה ברגע שיש לי מיטה שכמו שאמרנו היא חולקת את הבית היא בעצם כמחיצה בתוך הבית פה כתוב במפורש לא צריך בדיקה מסכמת הגמרא קשי המיטה מיטה קשי אחורין אחורין למעלה רבן שמעון בן גמליאל אומר מיטה צריכה בדיקה פה כתוב שלא למעלה ראינו שחורין לא צריכים כלל בדיקה פה כתוב שחורין צריכים בכל אופן עד מקום שידום הגעת עונה הגמרא תשובה פשוטה חורין החורין לא קשיה אבא אילי ובתי ואב מיצה כמו שהדגשנו קודם חורי הבית העליונים שהם עליונים גבוהים יותר מדי כמו שרשי אמר עונה מוכים יותר מדי הם באמת לא צריכים בדיקה כי אין דרך להשתמש בהם ואילו באמצעים שמה דרך להשתמש ולכן צריך בדיקה בכל אופן עד מקום שידו מגעת ומיטה מיטה גם לא קשיה עדמידליה עדמידליה עדמיתתי פשוט מאוד תלוי אם יש רווח בין המיטה לרצפה או לא למעלה רבן שמעון בן גמליאל דיבר הוא אמר מפורש מפסקת זאת אומרת שיש רווח בין המיטה לרצפה ושם הדרך שיהיה חמץ ולכן צריך לבדוק אבל במיטה שמדובר לאחר מכן בברייתה השנייה שם כתוב שיש תחתיה עצים ואבנים שמה מדובר שזה ממש ממש צמוד ולכן כשצמוד אין דרך להכניס שם חמץ ולכן לא צריך בדיקה. מתמקדת הגמרא בדבר נוסף שראינו בברייטה. שואלת הגמרא והוצרות יין אין צריך בדיקה. אמרת לי שאוצרות יין רש"י הסביר מתק שפתיו אין דרך חמץ לשם. אין סיבה שיש שם חמץ. שואלת הגמרא והוצרות יין אין צריך בדיקה והתניה אוצרות יין צריך בדיקה אוצרות שמן אין צריך בדיקה. בכל אופן אתה רואה שאוצרות יין כן צריכים בדיקה. אונה הגמרא חבזקינן במסתפק. פה מדובר כשהבן אדם מסתפק במהלך ארוחתו יין והוא שולח את השמש ואומר לו תראה נגמר כאן הבקבוק לך תפתח בבקשה חבית לך תביא מהמרתף עוד יין השמש הולך לשם על פי רוב הוא הולך יחד עם הפת תוך כדי נותן בה ככה כמה נגיסות אגונות ויכול להיות שהוא שכח שמה חלק מהפת ולכן באמת כשהוא מסתפק אז אני אומר לו בבקשה זה מקום שמכניסים שם חמץ ותבדוק בשמן אין דרך להסתפק אנחנו כבר נראה ביין פשוט מאוד אנשים לפעמים היו שותים יותר יין לפעמים פחות ולכן ייתכן שהיין נגמר ושלחו את השמש להביא עוד יין בשמן אדם יודע השמש בכל אופן שאחראי על הסעודה יודע לשאר כמה בערך שמן יצטרכו לסעודה הזו והוא מביא ברווח שהוא לא יאללהץ לצאת באמצע בשביל להביא שמן ולכן המקומות שם זה מקום שלא משתמשים שם חמץ ולא צריך בדיקה אומרת הגמרא הקדושה וכמו ש ובוא נראה את זה בגמרא שואלת הגמרא יה אחי שמן נמי אם אתה אומר שהוא מסתפק במהלך הארוחה אז גם שמן תאמר לי שצריך לבדוק שמה אונה הגמרא מה שמן יש קבע לאכילה? יין אין קבע לשתייה. וכפי שהסברנו שיין אפשר לשלוח את השמש באמצע הארוחה, לפעמים פשוט הולך יותר יין, מה שאין כן שמן, שעל פי רוב זה כמות קצובה, זה כמות מדוייקת והשמש יודע כמה זה ולא הולך במהלך הארוחה. אומרת הגמרא, תני רבי חיא, עשו צרות שחר בבבל כאוצרות יין בארץ ישראל במסתפק. זאת אומרת, בבבל היו רגילים לשתות שחר באמצע הארוחה ולפעמים היו שותים יותר ולפעמים פחות. ולכן היה דרך לשלוח את השמש במהלך הארוחה, להביא בקבוק בירה נוסף, בקבוק שכר נוסף. ולכן דרך שהוא ילך שמה יחד עם פיתו וזה טעון בדיקה אמר אבחיסדבי דגים אין צריך בדיקה אם יש לי מחסן שם יש הרינג כל מיני מלוכים דגים מאושנים לא צריך לבדוק כי אין דרך שיש שם חמץ שואלת הגמרא והתניה צריכים בדיקה כתוב במפורש שכזה מחסן של דגים כן טעון בדיקה עונה הגמרא לא קשיה הבברה הבזוטרה דגים גדולים בן אדם יודע כמה סלמון הולך אצלו בסעודה זה במוספר אנשים אוכלים אין סיבה שפתאום יאכלו יותר אבל כשהוא מביא פסי אריגו מגשי מאושנים יכול ללכת הרבה יותר ופתאום באמצע הסעודה הוא רואה שאנשים רעבים מתחילים ככה לאכול את הקרקרים ואין להם עם מה לאכול הוא שולח את השמש שיביא עוד ולכן ברגע שזה מחסן של דגים קטנים שמה כן דרך שהשמש ילך במהלך סעודתו יתכן שהוא שכח שם חמץ והם כן תאונים בדיקה אומרת הגמרא הקדושה מה רבא ברב הונה בי מלכה וביקירה צריך בדיקה מלח ושאו שמשם מביאים נרות כן צריך בדיקה ולמה כיוון שיתכן שבאמצע הסעודה חסר וש חשוב כמו שאמרנו השמשך ופיתו בידו ולכן זה מקום שמכניסים שם חמץ אמר רב פפה גם ביציוי ובי תמרי גם כן צריך בדיקה פשוט מאוד אם יש לי תמרים שזה קינוח סעודה זה נאכל ולפעמים נאכל יותר ואותו דבר עצים שגם כן צריך לפעמים במהלך הארוחה גם כן זה טעון בדיקה כיוון שדרך שילך שמה שמש וכפי שאמרנו זה מקום שמכניסים שם חמץ וטעון בדיקה אומרת הגמרא הקדושה תנא דיברנו קודם על חורין וסדקים זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק קד מקום שידו מגעת אומרת הגמרא הקדושה תנא אין מחייבן אותו להכניס ידו לחורין ולסדקין לבדוק מפני הסכנאה יש לך חורים וסדקים בבית לא מחייבים את הבן אדם להכניס את ידו לבדוק שם בגלל שיש סכנה שואלת הגמרא מה היא סכנה היא נמה מפני סכנת הקרב כי משתמש איך השתמש הרי חייב להיות שמדובר במקום שם משתמשים כי אם לא לא טעון בדיקה ואם הוא יכל להשתמש אז הוא יכול גם לבדוק מה ההבדל סכנת הקרב או שתמיד יש או שתמיד אין ואם הוא שתמש כנראה שאין סכנת הקרב אז למה שלא יבדוק? אונה הגמרא, לא צריך דנפל. היה קיר וברגע שהבית בנוי, אין דרך הקרבים להיות שם ואז הוא השתמש חמץ. אבל הקיר נפל. ברגע שיש מפולת, שיש מקום ארוס, מקום חרב, דרך הקרבים וכל מיני שרצים שמזיקים להגיע לשם, ולכן שם לא מחייבים אותו לחטת בין ה בין העריסות כדי לחפש את החמץ, כדרך שיש שמה קרב. וזה כבר סכנה. שואלת הגמרא, רגע, מדובר במקרה שנפל, היא נפל, למה לי בדיקה? והתנען חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבואר. כתוב במפורש חמץ שנפלה עליו מפולת הוא כמבואר ולא צריך בדיקה, לא צריך להרים את המפולת, לא צריך כלום. אז למה צריך להגיע לסיבה שיש סכנה? גם אם אין סכנה, אתה יודע שהמקום פה נקי והכל בסדר, אתה לא צריך לחפש אחריו, אתה לא צריך להרים את האריסות כיוון שהרי הוא כמבואר. אונה הגמרא, ממש לא אתם שכתוב שלא צריך בדיקה, שלא צריך לבאר אותו, שאין הכלב יכול לחפש אחריו. כמו שרשי אומר זה לפחות זה קבור לכל הפחות ג' טפחים בתוכו אבל אחדובר כשהכלב יכול לחפש אחריו ולכן אני אומר לך תשמע בעיקרון היית אמור לפנות ולסדר ולבאר את החמץ אבל כיוון שיש כאן סכנה של עקרבים אני אומר לך לא צריך לבאר הכל בסדר שואלת הגמרא שאלה פשוטה אתה אומר לי שיש חשש שבמהלך בדיקת החמץ הוא יתקל בהקרב ויבוא לידי סכנה שואלת הגמרא ואמר רבי אלעזר שלוחי מצווה אינם ניזוקין אדם אדם שעסוק בבדיקת חמץ הוא שליח מצווה, הוא עושה כרגע במצווה ואומר רבי אלעזר, שלוחי מצווה אינם ניזוקין אז איזה פחד יש? מה אתה פוחד שאולי תתקל בהקרב? לא יכול להיות. אתה במהלך עשיית מצווה אומרת הגמרא יכול להיות שהוא יעשה מצווה אבל על הדרך יעשה דבר גם לטובתו ואז הוא יכול להינזק. אמר רב רש"י, שמה תאבד לו מחת והתילה היו נבטרה. הוא יאבד לו מחת שמה במפולת ויהיה מאוד חשוב לו המחת. הוא יאמר על הדרך כשאני בודק חמץ נחפש את המחת. אז הוא לא בדיוק עכשיו עסוק במצווה, הוא גם עסוק במצווה, אבל יש לו עוד כל מיני שיקולים קצת אנוכיים. כאן יכול להיות שכבר יזיק אותו, אין לו את השמירה ואת ההגנה ההרמטית הזו של שלוחי מצווה. שואלת הגמרא, מה פתאום? וכאי גבנב מצווה הוא בוא נאמר והוא מתכוון לדבר נוסף, זה לא נחשב שהוא עוסק במצווה והתעניה אומר סלזו לצדקה בשביל שיחיה בני או שיהיה בן העולם הבא. הרי זה צדיק גמור. זאת אומרת אדם שעושה אדם שבאמת הולך ונותן צדקה שזה מצווה אבל הוא מתכוון גם לשיקולים עצמיים לשיקולים אנוכיים למה הוא יודע שצדקה תציל ממוות אז הוא תורם אותה בשביל שיחייה בנו או בשביל שהוא יהיה בן עולם הבא זאת אומרת הוא חושב על השכר הרי זה צדיק גמור אומר רש"י ולא אמרינן שלא לשמע עושה אלא כיה מצוות בורו זה שהוא מתכוון גם להנעת עצמו זה בסדר גמור הוא צדיק גמור הוא עושה מעשה נפלא אין בזה שום בעיה אם כך גם כאן נכון שהוא מחפש מחת על הדרך אבל תכלס הוא עושה מצווה אמור להיות לו את השמירה של שלוחי מצווה אינני זוקין אונה הגמרא אתה צודק אם במהלך הבדיקה הוא יחפש אחר מה אחת עדיין יש לו את ההגנה של שלוחי מצווה אבל כאן יש בעיה אחרת דילמה בטר דבדק אתהיונב בטרה לאחר שהוא גמר את הבדיקה שאז כבר מסתלק המצווה הוא יאמר וואו נאבד לי גם אחת בוא נלך ונחפש אחריה ואז הוא ינזק ולכן אני אומר לו תשמע ברגע שיש עניין של סכנה אל תגע כלל אתה פטור מבדיקת חמץ עד כדי כך מחר נהיה טעם נוסף מה הפירוש מפני הסכנה ובואו נסכם את העמוד הנפלא שלמדנו היום דבר ראשון ראים שאור הנר יפה לבדיקה והבאנו את הלימוד של אתמול של ימצא של לא ימצא בבתיכם ויחפש כן שחיפשו שם באמת תחת ויחפש בגדול החל ופש את ירושלים בנרות ונר השם נשמת אדם ראינו שאורחמה הוא לא בסדר חצר לא צריכה בדיקה כלל כי העורבים אוכלים אך סדרה כן אפשר לאור הנר מה שכתוב סליחה לאור החמה מה שכתוב שלא יבדוק לאור החמה מדובר בתוך בחדר ולצדין מה שמול קרני השמש אפשר לצדין אסור שואלת שואלת הגמרא למה לא אבוקה הרי ראינו שאבוקה טובה גם להבדלה וגם ראינו שפני הצדיקים יהיו כנר בפני אבוקה לאורו של הקדוש ברוך הוא אם כך אבוקה היא טובה יותר תשובה ראשונה פשוט כינה יכול להכניסו לחורין ולסדקין ואבוקה לא תשובה שנייה הנר אורו לפניו האבוקה אורו לאחריו תשובה שלישית את הנר הוא לא פוחד להכניס לנישות ואת האבוקה כן ותשובה שלישית פשוט מאוד האור של האבוקה קופץ ומסנוור את הבודק וקשה לו לבדוק. ראינו שכל מקום שאין מכניסים שם חמץ לא טון בדיקה. מה מרבה כל מקום אז אמרנו דבר ראשון חורי בית עליונים ותחתונים ואני מכניס מיד את הבריתה השנייה בשונה מהאמצעים ששמה זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת והשער מבטלו בליבו ראינו גם גג היציע שהוא משופע גג המגדל שאין דרך להשתמש רפת בקר ולין שהבהמות והעופות אוכלים את החמץ מטבן הוצאות יין ושמן פה גם כן נחלק רגע לגבי מיטה בוא נדבר קודם שמיטה יש הבדל אם יש שחולקת את הבית יש הבדל אם יש רווח תחתיה שאז תעום טעון בדיקה או שאין רווח תחתיה היא מלאה בדברים וכדומה ואז לא טעון בדיקה לגבי שמן אמרנו מדובר שהוא תלוי אם הוא מסתפק או לא וברגע שהוא מסתפק טעום בדיקה ואם לא מסתפק לא צריך וסתם שמן אינו מסתפק כי אדם יודע את הכמות לגבי דגים בדגים גדולים אין אדם א לא צריך בדיקה כיוון שאדם יודע את הכמות קודם לגבי דגים קטנים טעון בדיקה ראינו שגם בלילה וביקירה ביציבה וביתמר כל הדברים הללו צריך בדיקה כי אדם נוהג להסתפק מהם באמצע סעודתו אין מחייבים להכניס לחורים ולסדקים. אמרנו כשזה בנוי ברור שהוא חייב כי איך השתמשת קודם? אלא מדובר שזה נפל. בעיקרון אם יש שלושה טפחים זה קבור שלושה טפחים בעומק אז אין הכלב יכול לחפש אחריו ותמיד פטור. כשזה נמצא למעלה יותר אז יהיה סכנת הקרב ולכן אני פותר. אין בעיה. זאת אומרת הסכנה לא קיימת בתוך כדי מהלך הבדיקה גם אם הוא יחפש מחת. למה? כי זה שהוא מחפש דבר נוסף לא מונע את ההגנה של המצווה כמו שראינו בנותן סל על מנת שיחייה בני או שיהיה בן עולם הבא אלא אמרנו באמת שלאחר שהוא בדק הוא יבוא לחפש את המחת ויסתכן ולכן מראש אני אומר לו אל תיגע בזה כלל בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה