העמוד היומי מסכת עירובין דף סג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף סג עמוד ב

[מוזיקה] דף סג עמוד ב רגע לפני שמתחילים תקשיבו דבר יפה כל אחד מאיתנו יש לו את הכישרונות שהקדוש ברוך הוא נטה בו בכלל לא משנה מה הם וכמה הם חלקינו ברוכי כישרון חלקנו פחות כל עוד ואנחנו מתאמצים לעבוד את הקדוש ברוך הוא עם הנתונים שאותם הוא נתן לנו זה נפלא ביותר אנחנו עושים את התפקיד שלנו אבל תרשו לי להפטיח אותכם. יש תחום אחד שבו כולנו גאונים, כולנו איינשטיינים, כולנו חריפים. אם אני עכשיו יגיע ויציב לפניכם שאלה, תן לי סיבה למה שתוותר היום על השיעור תורה הקבוע שיש לך בערב. אני מתחייב לכם ככל הנראה רובינו וכנראה כולנו, ככה אני מכיר את זה בכל אופן מעצמי, נאלתר פתאום תירוצים כל כך משכנעים, כל כך יצירתיים עד כדי כך שנשתכנע מעצמנו. החל בכל מיני דברים אישיים שפוקדים אותנו, כל מיני לחצים, כל מיני מחושים, כאבים, עניינים משפחתיים, עיסוקים שלא סובלים דיחוי, דברים עולמיים שקורים, הביטקוין עלה, דולר קרס, מבצע, סבב, מלחמה, חוטים, בלאגן, חזבלה, חמס, לא משנה מה, תמיד נמצא תירוץ ותירוץ משכנע, פתאום אנחנו נצליח להשתכנע למה באמת כדאי לוותר על השיעור תורה. לאחר מכן באמת כבר יווצר מאבק אם לוותר או לא, ואז כבר זה משהו אחר. אם עמדנו בו או לא, בוא נשים בצד. הבעיה היא שכל התירוצים האלה מתדים, ברגע שאנחנו פוגשים את דף סג עמוד ב, אנחנו רואים ששר צבא השם מתגלה ליהושע ואומר לו, " מדוע ביטלתם תלמוד תורה? הם לא ביטלו אותו להפסקת אוכל. הם היו באמצע מלחמה. הם היו באמצע מלחמה. ובסערת המלחמה כשיש לך טנקים, סוללות של תותחים, בלאגן, רם, פגזים, הכל, הוא מגיע ואומר, למה לא למדתם? למה לא למדנו? היינו עסוקים במלחמה. אומר כן אבל היה לכם ללמון תורה בלילה בלילה תראה איך החבר'ה מפורקים עייפים ישנים נלחמו יום שלם בכל אופן מכאן אנחנו לומדים דבר טוב לא מבטלים אין מושג של לבטל תלמוד תורה גם לא בשערות מלחמה ברגע שנראה את זה אני חושב שכל התירוצים תפוגגו ויעלמו אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף סג עמוד א למטה אנחנו עדיין עסוקים בדבר החמור הזה של אדם שמורה הלכה בפני רבו אומרת הגמרא הקדושה שתי שורות מלמטה אמר רב לוי כל דמוטיב מילה כמי רבי אדם שאומר מילה אומר הלכה לפני רבו אזיל לשאול בלא ולד כדי כך הוא ימות בלי ילדים הוא ירד לשאול לקבר בלי ולד בלי ילדים שנאמר ויען יהושע בן משרט משה מבכוריו ויאמר אדוני משה קלהם שם מדובר כשהזקנים יצאו מחוץ למחנה נשארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד שם השני מידד ויתנבו במחנה יהושע רץ ואמר למשה רבנו הם מתנבים פה תקלה אותם הם בעצם אומרים הלכה בפני רבם תכלה אותם ובכך הוא שגע כי הוא הורה הלכה בפני רבו הוא אמר מה צריך לעשות עם אותם כביכול בעייתיים שרו הלכה בפני רבם ועל כך הוא נאנש וכתיב בשמייחסים את הדורות כתיב נ בנו יהושע בנו ואומר רשי ובטר יהושע לא חשיב בן לאחר יהושע אין המשכיות אנחנו רואים שעל כך שהוא ראה הלכה בפני רבו ואמר מה לעשות עם אותם שניים הוא נאנש וירד לקבר ולי ילדים אומרת הגמרא ופליגה דרב אבבה בר פפה הסיבה כאן רב לוי שאומר שהסיבה שרבי שיהושע בן נפטר בלי ילדים זה היה כיוון שהוא ראה הלכה בפני רבו זה חולק על מה שאמר הבבא בר פפאה דמבא בר פפא נאנש יהושע הסיבה שהוא נאנש אלא בשביל שביטל את ישראל לילה אחת מפריה ורבייה הוא ביטל את היהודים מפה ורבו ולכן הוא נאנש שלא יהיו לו ילדים שנאמר וישע ביריחוב וישא עיניו ויר פתאום הוא רואה את מלאך השם וכתיב ויאמר לו כי אני סרצבה השם אתה באתי הוא מגיע ואומר לו עכשיו באתי אומר רשי אתה באתי זה אומר על עבירה של עכשיו באתי. מה זה עבירה של עכשיו? מה שמע שהיה להם איזה צרור עבירות? איזה עוד עבירה היה להם? אמר לו, אמש ביטלתם תמיד שבין הארבעים. ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה על ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה. ועל כך הוא כעס והתגלה המלאך והוכיח את יהושע. מה זה שביטלתם תלמוד תורה? שאל אותו יהושע, על איזה מהן באת? אתה אומר לי שני בעיות. ביטלנו תמיד של בין הארבעים וביטלנו וביטלנו תורה. על מה באת? על מה אתה מתלונן כביכול? אמר לו אתה באתי. אמר לו, "על כך באתי, על התורה הקדושה שביטלתם מיד וילן יהושע בלילה הוא בתוך העמק במלחמה הבאה שהיה במלחמה באי בלילה כשלא נלחמים ישב יהושע ולן בתוך העמק ומוכיחה הגמרא שבאמת הבעיה הייתה על ביטול תורה שעל כך המלאך הוכיח אותו ואמר רבי יוחנן מלמד של שהלך בעומקה של הלכה במלחמה הבאה במלחמת אי יהושע הלך או יש גורסים הבח גורס וילני יהושע שיהיה לן בלילה הוא בתוך העמק שהוא לן בעומקה של הלכה. הוא נכנס לתוך עומקה של הלכה והדיין ב כל היהודים, עם כל עם ישראל, עם כל המחנה שהיה איתו, הוא מסר להם שיעור תורה. ואם ככה אתה רואה שזו הייתה הבעיה שעל כך הגיע המלאך. ממשיכה הגמרא ואומרת וגמירה דכל זמן שאהרון ושכינה שורים שלו במקום הען. כמו באותו לילה אומר רש"י, אותו לילה שהוכיחו המלאך הם ביטלו תלמוד תורה. הם לא נלחמו וגם לא למדו תורה. ובעצם אהרון אהרון הברית היה יוצא איתם למלחמות. הם לא החזירו אותו באותו לילה. והלילה הזה כביכול אומר רש"י היה מיותר הם לא נלחמו והם גם לא למדו בלילה לא נלחמו ולא למדו ולא החזירו את הארון לגלגל לתוך המשכן וגמירה ידוע דכל זמן שאהרון ושכינה שורן שלא במקומן אסורין ותשמיש המיתה אז כל עם ישראל שלא נלחמו לא יכלו לקיים מצוות פור ורבו והוא ביטל אותם מכך ועל כך אומר אבא בר פפא נאנש יהושע בן ולכן הוא מת הוא נפטר ירד לשאול בלי ילדים ואם כן אנחנו רואים שבעצם יש לנו מחלוק קת יש לנו שני שיטות שתי שיטות למה באמת יהושע מת בלי ילדים או כפי שראינו בהתחלה כיוון שהוא הורא הלכה בפני רבו או כמו שאנחנו רואים כאן שהוא ביטל את עם ישראל ממצוות פה רבואו אמר רב שמואל ברניה דבר נפלא אני רואה כאן אמר שמואל ברניה משמיע דרב גדול תלמוד תורה יותר מעקרבת מדין דאמר לי אומר המלאך אתה באתי באתי על הבעיה של עכשיו זה שביטלתם אתמול תמיד שבין הארבעים זה אמנם נקודה הבעיית אבל לא על כך באתי להוכיח אלא על תלמוד תורה מכאן אתה רואה שתלמוד תורה גדול יותר מלהקריב תמידין. ממשיכה הגמרא ואומרת על בסיס מה שראינו אמר אברונה אמר רב כל הישן בקלאה בחדר שאיש ואשתו שואין בה עליו הכתוב אומר נשי מי תגרשון מבית אנוגע שבעצם הוא מונע מהם אומר רש"י בושין בושין ממנו הם מתביישים והוא מונע מהם לקיים את מצוות פרורבו ואמר רב יוסף אפילו באשתו נידע אפילו באשתו נידע כיוון שהוא מפריע להם לדבר בינם לבין עצמם ועל כך נאמר אותו פסוק רב אמר מה פתאום אם אשתו נידה היא תבוא עליו ברכה שעל ידי כך הוא משמר אותו שלא יחתה אמה ולא היא אומרת הגמרא ממש לא דדנמה נטרי מי שמו לאיש לשמור כל לילה שנידה מי שמר אף אחד נתנו לבן אדם את הסמכות הזו בוא תשלוט על עצמך ואם כן לא אמור אף אחד להתערב לו ולא להיכנס לחדר השינה שלו בזמן שאיש ואשתו שועים בה לא בזמן רגיל ולא בזמן שהאישה אסורה משום נידתה מספרת הגמרא ובעצם כאן אנחנו עוזבים את כל העניין שראינו של מורה הלכה בפני רבו ועוברים חזרה למה שפתחנו את הפרק אדם שדר עם נוכרי במבוי כמו שאמרנו הנוכרי אוסר עליו וצריך לזכור ממנו את רשותו מספרת הגמ הגמרא הו מבואה דוד דיר בי לחמן בריסטק היה דר שמה גוי בשם לחמן בריסטק הוא כמו שיש גורסים בריף וכדומה אמן בריסטא כך קראו לאותו גוי אולי על שם אבי אביו המן הגגי אני לא יודע כך קראו לו אמרו לי אמרו לו היהודים שגרים שם הוא גר לן רשותך בוא תזכיר לנו את רשותך כדי שנוכל לערב כאן ולא תאסור עלינו לא הסכים לא גר להווא ממש שלו כמו גוי קלאסי שכל מה שהיהודי רוצה הוא מתנגד לא הסכים אתו אמרו לי להבאיה אמרו לו הבעיה אנחנו בבעיה מה אנחנו עושים הוא עוסר עלינו אמר לו יש לי פתרון פשוט זילו בטילו רשותיכו לגבי אחד ואז אב ליחיד במקום נוכרי ויחיד במקום נוכרי לא עשר תבטלו כולכם את רשותכם לאחד מכם ואז בעצם יוצר מצב שיש כאן רק ודי אחד עם גוי בחצר וכפי שר נפסקה הלכה כרבי אלעזר בן יעקב שרק במקרה שיש שני יהודים בחצר שאז שכיח רק בכזה זה מקרה גזרו על כך במקרה וברגע שגר רק אחד שזה לא שכיח לא גזרו ואם כן תבטלו כולכם את רשותכם לגבי אחד נכון שזה יהיה קצת מסובך כי בעצם אין לכם כרגע רשות אבל אומר רשי לפחות תרוויחו אמנם מהחצר שלכם למבוי יהיה אסור אבל יהיה מותר לכם לטלטל בכל המבוי כלים ששבטו בתוכו וכלים ששבותו בבית היחיד שביטלתם לו את רשותכם גם יהיה מותר לכם לטלטל אז בכל אופן תסתדרו קצת אמנם לא יהיה לכם את כל מה שאתם רוצים אבל משהו יהיה לכם יפה מאוד זה היה הרעיון של הבעיה שואלת הגמרא אמולי מי דהותם אלא דלא שכיח דדיירי הרי בוא ניכנס שנייה להיגיון למה שעומד מאחורי הדברים של רבי אליעזר בן יעקב למה הוא לא עושה באחד כי זה לא שכיח אבל בכזה מקרה שגרים כאן ארבעה יהודים לדוגמה וכולם מבטלים את רשותם זה כן שכיח והחקדיר תכלס הם גרים כאן אנשים גרים וזה אני הרי היה מטרה לחכמים למנוע מאנשים לגור יחד עם גוי בחצר ולכן אמרו אחד שזה לא שכיח לא נגזור פה זה לא אחד זה ארבעה חמישה שישה דיירים זה דבר שכיח וחכמים לא רוצים שזה יקרה אז אתה מגיע ונותן כאלה הצעות אמר להוא אמר הב זה בסדר בטולו רשותי חוגה באחד גם כן מילת דלא שכיחה היא יש מושג של ביטול רשות אבל זה מדובר כשבן אדם יחיד שכח להערב וכדומה אז הוא מבטל את רשותו אבל שכולם יבטלו רשותם לגבי אחד וכמו שראינו הם לא מקבלים את כל תאוותם בידם הם לא יכולים לטלטל מהחצר שלהם למבואי וכדומה או מהבתים שלהם לחצר אז אז זה הם לא יעשו כתוב ומילת דלא שכיחה ומילת דלא שכיחה לא גזו ברבנן ולכן אומר הבא איזה פתרון קסם פשוט תנו את הרשות שלכם תבטלו אותה לאחד מספרת הגמרא אז על רב הונבר דרבי יהושע אמר ל תקמד רבא הוא אמר לו תשמע זה היה פתרון קסם של הביה אמר לי אמר רבא מה פתאום אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי אתה מבטל תורת עירוב הם יעשו את זה הם באמת יקחו את הדבר בשני ידיים יעשו את זה כל פעם לא צריכים את הטובות של הגוי אבל עירוב הם גם לא צריכים לעשות כי בעצם מה זה עירוב עירוב זה לוקח את כל הישראלים שיש שם מערב אותם יחד כאן שהם ביטלו רשות מותר להם לטלטל אמנם לא הכל אבל מה שמותר להם לטלטל זה בלי עירוב השתכח תורת עירוב מהמבנה הגמרא דמערה מה הבעיה הם יודעים שהעירוב זה לא כלום זה משחק אבל כדי שלא ישתכח תורת עירוב הם יערבו אומרת הגמרא מה פתאום אם כך יאמרו עירוב מועיל במקום נוכרי אנשים שרואים או הילדים הקטנים שלהם וכדומה יבינו שעושים עירוב ורק בגלל העירוב מטלטלים ויאמרו שהעירוב מועיל עליו שיש נוכרי יש פה ארבע יהודים גוי אחד עשו עירוב זה מועיל הם לא ידעו שהסיבה שזה מועיל שזה זה שהאבות שלהם או אחרים אנשים אחרים לא ידעו שהסיבה שזה מועיל זה זה שאנשים ביטלו את רשותם לאחד אומרת הגמרא דמחרזינן יכריזו ויאמרו דהו לכם אנחנו מערבים אבל העירוב הזה זה עירוב פיקטיבי הוא לא עירוב אמיתי וכל מה שאנחנו מטלטלים בו זה רק כי ביטלנו רשותינו ואם ככה כל בעל מקומו בשלום אבל אומר אבא מה פתאום הכרזת לדרדכה האם אומר רשי וכי הכרזה זו מועילה לדורות הבאין שיראו אותם מטלטלים כאן ולא שמו בהכרזה. הם רק ראו. הם לא יודעים בדיוק מה היה. הם היו שם בגיל קטן. ראו שעשו עירוב. לא הבינו בדיוק את ההכרזה ואת השלכות ההלכתיות שלה. והם יאמרו ראינו שמועיל עירוב במקום נוכרי. ולכן רבא דוכה מכל וחול. ומחר נראה מה באמת רבה אומר. מה הפתרון שאפשר לעשות בכזה מקרה. מה ראינו היום? דבר ראשון ראינו דבר נפלא. את העניין הזה שאדם ש דבר ראשון התחלנו עם אדם שמורה הלכה בפני רבו הולך לשאול בלי ולד כמו שרואים מושע. פליגה דרפבא ברבא שאומר שעל כך שהוא ביטל את ישראל מפה הוא רבו מה היה שמה הגיע מלאך הוכיח אותו על כך גם שהם ביטלו תמידין וגם שהם ביטלו תורה ורואים גם שתורה יותר חשובה כי המלאך אומר לו אתה באתי ובאמת מיד ונין יהושע בלילה ההוא בתוך העמק רשי אומר הלילה שהמלאך הוכיח אותו הם ביטלו תלמוד תורה וגם לא נלחמו וגם לא החזירו את הארון למקומו לגלגל וכל זמן שאהרון לא במקומו אסור לאיש ואישה לקיים מצד פורבו וזה שיהיה ביטל אותם לכן הוא קיבל את העונש הזה שילךש שימות בלי ילדים ראינו דבר שהישן בקהילה שאיש ואשתו שרועין בה עליו הכתוב אומר נשי מי תגרושון רב יוסף ואומר אפילו באשתו נידע רב אומר מה פתאום תבוא עליו ברכה ודחינו אותו כי עד העידנמן נטרי ואז ראינו את הסיפור שהיה יותר מישראל אחד במבוי והגוי לא הסכים לוטל להזכיר את רשותו אמר להם הב יש פתרון כסף קסם כולם יבטלו רשותם לגבי אחד ואז בכל אופן יהיה מותר להם לטלטל כלים שנמצאו שהיו כבר במבוי מתחילת השבת או כלים מבית היחיד הזה למבוי ולמה הוא התיר כי זה באמת לא שכיח שזה יקרה. רב הדחה את דבריו ואומר אנשים יאמרו שמועיל בלי עירוב. ואם תאמר לי שערבו יאמרו שעירוב מועיל במקום נוכרי וגם הכרזה לא תעזור כי דרד כי הדורות הבאים לא ידעו מכך ולכן הוא ביטל את דבריו. בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר. [מוזיקה] ‏Ja.
לצפיה בתכנים נוספים: