העמוד היומי מסכת עירובין דף סב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף סב עמוד ב

[מוזיקה] דף סב עמוד ב היום נראה בעזרת השם בעמוד שלנו יסוד חשוב יסוד שחייבים לדעת אותו לשנן אותו פעם אחר פעם נראה שרבי אליעזר בן יעקב משנתו קו ונקי אומר רש"י מה זה אומר קו קו זה מידה מועטת מידה קדומה מועטת אומר רש"י כלומר במקומות מועטין מוזכר במשנה אבל נקי הוא דהלכה כמותו. אמנם הוא לא מוזכר כל כך הרבה פעמים במשנה, ישנם תנאים שמוזכרים הרבה יותר ממנו, אבל בכל פעם שהוא מוזכר, בכל פעם שהוא מביא דין, הדין שלו נקי לחלוטין, מבורר לחלוטין, מזוכך ומזוכק, ולכן הפסקה הלכה כמותו. הדבר הזה מלמד אותנו שביהדות אין כמעט משקל לכמות. יש משקל למהות. עשית, למדת עשרות דפים, עשרות שעות, זה נפלא. השאלה כמה השקעת, השאלה מה נתת מעצמך? האם זה זיכך אותך? אם זה זיקק אותך, אם זה קירב אותך לקדוש ברוך הוא, זה מה שמשמעותי. ומכאן נגזר המשפט הידוע, אין הקדוש ברוך הוא מונה דפים אלא שעות. זה כלל לא משנה כמה למדת, אלא משנה איך למדת, באיזו צורה, כמה השקעה הייתה לזה, כמה קרבת אלוקים הייתה לזה. את זה נוכל ללמוד מהעמוד שלנו. אומרת הגמרא הקדושה, ואנחנו ממשיכים בעצם בהתבסס על הבריתה שראינו אתמול, אתמול בדף סב עמוד א' ראינו למטה גופה, אולי נפתח בה שוב פעם, נעשה את זה בזריזות, גופה. חצרו של עובד כוכבים הרי הוא כדיר של בהמה. שימו לב, זה תנקמה של משנתינו שמחשיב את חצרו של עובד כוכבים כמו דיר של בהמה. ואם כן מותר להכניס ולהוציא מן חצר לבתים ומן בתים לחצר. כאן מדובר כשגרים רק גויים בחצר ומזדמן ישראל. כך אמר לנו רש"י הקדוש אתמול. הזדמן ישראל לחצר. מותר לו להוציא מביתו של הגוי לחצר. וכן להפך עליו שיש כמה דיירים בחצר. כי דירתו של גוי, חצרו של גוי, לא נחשב כלל אלא כדיר של בהמה. כמובן שכפי שאמרנו אתמול וכפי שנראה היום, הגמרא תמת את זה כבר עם מה שכתוב אצלנו במשנה. העלם מותר להכניס ולהוציא. כן, זה בדין, זה הדין הראשון שראינו, מותר להכניס ולהוציא מן חצר לבתים ומן בתים לחצר. ואם יש שם ישראל אחד עוסר, אם יש שם יהודי אחד שגר שמה, הוא עוסר על כל היהודים שמזדמנים שמה להוציא מהבתים של גוי לחצר. אבל הוא עצמו מותר לו להוציא מהבתים לחצר. למה? כי כל החצר שמה נחשבת רק כשלו. כי דירה תקום היא לא נחשבת כדירה וחצרו כדיר של בהמה. עד כאן דברי רבי מאיר. וכמובן רבי אליעזר בן יעקב מיד אומר את ההגבלה הקבוהה שלו שדווקא אם יש שם שני ישראלים שדרים ולא אם יש אחד. אומרת הגמרא הקדושה מר מר חצרו שלקום הרי הוא כדיר של בהמה. ברגע שאתה אומר כדיר של בהמה וכפי שהסברנו אתמול החצר שלו לא נחשבת כחצר איך ייתכן הרי כתוב במשנתנו והננתנן הדר עם העקום בחצר הרי זה עוסר עליו ואם כן אתה רואה שדירתו של העקום לא נחשבת כדיר של בהמה אם היא הייתה נחשבת כדיר של בהמה היא לא הייתה אמורה לאסור על היהודי והיהודי לא היה צריך להשתגע ולזכור ממנו את דירתו אונה הגמרא לו קשיה עדיתי עדלטי אם הגוי נמצא בדירתו כרגע בשבת הזו הגוי באמת עוסר כשהוא לא נמצא דירתו לא נחשבת הוא לא עוסר ולכן דלטי זאת אומרת ברגע שהעקום לא נמצא שמה אומר רש"י דלתי לעקום לא עשר ואם יש שם ישראל אחר עוסר על ביתו של עקום ואפילו לטי לישראל רש"י מדגיש היהודי הגוי יש לי הבדל אם הוא נמצא או לא נמצא ושונה מודי שזה בכלל לא מעניין אותי אם יש שם יהודי שגר בחצר גם אם הוא כרגע לא נמצא דירתו עוסרת אז רב מאיר שמגיע בברייטה ואומר שחצרו של עקום הרי הוא קדיר של בהמה הוא מתכוון בין לומר ברגע שהגוי לא נמצא שם אבל אם הוא נמצא באמת הוא עוסר שואלת הגמרא רגע אבל מה ההיגיון ומה היא כסבר איקסבר דירה בלא בעלים שמה דירה אם כך אפילו עקום נמניצר אם הוא סובר שדירה גם אם כרגע הבעלים לא שוויים בה היא נחשבת כדירה אם כך גם כשהקום לא נמצא הוא נסע לשבת נסע לסופש עדיין הוא יאסור על היהודי וכסבר דירה בלא בעלים לא שמה דירה אפילו ישראל נמא ניצר וכמו שרשי הדגיש למעלה שודי זה לא משנה לי אם הוא נמצא במקום או לא. תמיד הוא יחשב כדייר ודירתו תעסר אם הוא לא ערב וכדומה. ומדוע בגוי יש הבדל? הרי תמיד אמור להיות הדין. אם אתה סובר שדירה בלי בעלים שמה דירה בין ביהודי בין בגוי, הדין אמור להיות אותו דבר. וכן אם אתה סובר שהיא כן נקראת דירה, תמיד הדין אמור להיות טועים. אומרת הגמרא, לעולם כסבר דירה בלא בעלים לא שמ דירה. דירה בלי בעלים לא נחשבת כדירה. ולכן מובן למה הגוי שלא נמצא לא עוסר. אם כך לא מובן למה ודי כשהוא לא נמצא כןסר אומר אומרת הגמרא אומר רבי מאיר דבר נפלא וישראל דכייתי כשהוא נמצא הוא עוסר מדינה כשהוא נמצא והוא לא מערב כי הוא לא מודה בעירוב או כי הוא שכח הוא עוסר מדינה אז כילטו גזו ברבנן גם כשהוא לא נמצא גזרו חכמים מה הם גזרו אומר רש"י הם גזרו פשוט מאוד שמה תלמד לפעמים הבאות או שמה תעשה או שמה או שמה תטלטל ולאחר מכן הוא יחזור אבל הקום גוי דכי תי גם כשהוא נמצא הוא לא עוסר מדינה אלא כל האיסור שלו כפי שראינו אתמול זה גזרה שמה ילמד ממעשיו רק בגלל שמה היהודי ילמד ממעשיו ולכן אני לא רוצה שיגעו בשכנות אליו ולכן אני גוזר שהוא יאסור ואפילו לא יועי לו ביטול אלא רק הזכרת רשותו והגוי לא יוצא להזכיר כמו שראינו אתמול כי זה שכירות בריאה או בגלל שהוא חושש לכשפים ועל ידי זה היהודי יהיה לו קשה לטלטל בשבתות והוא יעזוב שמה וכולי אבל כל הרעיון שלי גם כשהגוי נמצא כאן זה רק בגלל גזירה ואם כך וכילתי ברגע שאותו גוי לא נמצא לא גזרו עליו דכי גזרה שמה ילמד מעשיו כי אשר כילתי לא אסר יפה מאוד אז זה הרעיון זה ההיגיון שעומד מאחורי הדברים בעיקרון דירה בלי בעלים לא נחשבת כדירה בישראל גזרו בגוי לא גזרו למה כי זה גזירה לגזירה עצם זה שהוא נמצא כאן הוא עוסר בגלל גזירה ואני לא מגיע וגוזר גזירה נוספת על הגזירה שואלת הגמרא וחילתי לו אשר כשגוי לא נמצא הוא לא עוסר והתנן מביאה הגמרא משנה מניח את ביתו והלך לו לשבות בעיר אחרת. שימו לב, הוא עוזב את הבית לסופש, מניח את ביתו והולך לשבות בעיר אחרת. אחד נוכרי ואחד ישראל. עוסר דברי רבי מאיר. ישראל אני יודע שעוסר, אבל כאן כתוב במפורש גם גוי עוסר. אם כך אתה רואה במפורש שעליו שגוי לא נמצא בביתו, סובר רבי מאיר שהוא עוסר. אונה הגמרא אתם דעתי ביומי. ברגע שהוא חוזר ביומי, אומר רש"י שהלך למקום קרוב ויבוא ויבוא בו ביום. הוא הלך אומנם לעיר אחרת אבל עיר במרחק נסיעה קרוב והוא עתיד לחזור עוד באותו יום ואומר רש"י וישרטלהו קודם שיבוא מטלטל נמאחר שיבוא ולא מסכ דעתיו אם תטיר להם הם יטלטלו גם לאחר שהוא יחזור ולכן אני אומר ברגע שהגוי הולך לחזור וכשהוא כאן הרי אני עוסר מטעם גזירה אחת לא גזירה לגזירה אלא גזירה אחת אל תטלטל בכלל עדיין דירתו עוסרת אבל כשהוא נסע למקום רחוק שאין לו אפשרות לחזור כאן ועכשיו בתוך השבת אז באמת יאמר יומר אמר רבי מאיר שקום אינו עוסר כי לא גוזרים גזירה לגזירה מסכם הגמרא אמר רבי יהודה אמר שמואל הלכה כירבי אליעזר בן יעקב בעצם אם נסכם שנייה יש לנו את שיטת רבי מאיר רבי מאיר אומר כך בעיקרון גוי עוסר אבל רק מטעם גזירה כמו שאמרנו כי אני לא רוצה שהיהודים יגעו בדירתו עכשיו הגוי עוסר גם בעיקרון אתם יודעים מה בוא נתחיל שלב קודם דירה תקום לא נחשבת כדירה ולכן אם לא יהיה שם יהודי במקום יגור שמה וודי יזדמן שם למקום יהיה יהיה מותר לו להוציא מבית הגוי לחצר וכן הלאה כי דירה תקום לא נחשבת כדירה נפלא ברגע שיש שם יהודי אחד הוא כבר עוסר שימו לב זה שיטת רבי מאיר ברגע שיש שם יהודי אחד עוסר והגוי הזה עוסר עליו והוא צריך לזכור את רשותו מה קורה אם הגוי הזה נסע אתם יודעים מה קורה אם נסע בכלל יהודי שנסא דירתו עדיין נות כי גוזרים גוי שנסע אני מחלק האם הוא חוזר בו ביום או לא אם הוא לא חוזר בו ביום ניתן להשתמש זאת אומרת הוא לא עוסר כי אני לא גוזר גזירה לגזירה ואם הוא עומד לחזור בו ביום אני גוזר כי אני אומר שמיים ימשכו והשתמשו גם לאחר שהוא יחזור זה שיטת רבי מאיר צריך לזכור שרבי אליעזר בן יעקב אומר שכל פעם שאתה אומר לי שהגוי עושה זה רק במקרה שגרים שני שני ישראלים באותה חצר ולא אחת ולמה כמו שראינו אתמול כי הוא גוזר רק במקום ששכיח ולא שכיח שיגור ישראל אחד בחצר יחד עם גוי משום שפיכו דמים אומרת הגמרא הקדושה מהב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בן יעקב באמת הלכה כמותו שדווקא אם יש שני ישראלים במבוי אז יש את כל הדין שהגוי יוסר ורבונה אמר הוא לא אומר הלכה כמותו אלא הוא אומר מנהג כרבי אליעזר בן יעקב שימו לב מנהג אומר רש"י מה זה מנהג לא דרשינן לה זאת אומרת בפרקה בשיעור אני לא דורש את זה בפטוס ברבים אבל אורי מורינלה בבע לישאל יגיע בן אדם וישאל ככה בדיסקרטיות אני אורא לו הלכה כרבי אלעזר בן יעקב ואילו רבי יוחנן אמר נהגו העם כרבי אליעזר בן יעקב אומר רש"י מה זה נהגו אורו ינמי לא מורינן אבל יבדי לא מכינן בידיו זאת אומרת כך אני לא פוסק את זה ואפילו לא מורה כך למי שבא להישאל אבל אם הוא נוהג כך אני לא מוכה בו ובעצם מחלוקת יש לנו המוראים אחד אמר הלחקנו אותו אחד אמר רק נהגו ואחד אומר ואחד אומר מנהג ואחד אומר רק נהגו אומרת הגמרא הקדושה אמר להבא לרבי יוסף קיימלן ידוע לנו משנת רבי אליעזר בן יעקב קו ונקי וכמו שאמרנו בהקדמה קו היא מועטת אבל נקי זה מזוכך זה מזוכק וכך נפסק ההלכה וגם נאמר בפירוש שמבי אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בן יעקב גם כאן ספציפי לגבי עירובין לגבי החצר הזאת עם הגויים ואם כך הוא שואל מה הוא לאוריה במקום רבו יש הרי דין שאסור להורות במקום רבו מגיעים ושואלים אותך שאלה ורבך במקום אל תורה דרך ארץ יש כאן רב לך תשאל את הרב השאלה האם בכזה דבר האם גם בכזה דבר ברור בכזה דבר פשוט גם כן אסור לי להורות הלכה לפני רבי או שזה אפשר אומר רש"י האם כיוון בעצם רש"י מסביר היטב בלשונו הזהב את הצדדים ד האם כיוון לא טליה בסברה ומילת פשיטה ושרי פסוק זה ברור זה חתוך אין פה הרבה שאלות זה סך הכל כמו מי ששואל אותך איך מגיעים לרחוב פלוני אין כאן סברה יודע או לא יודע אותו דבר כאן הודילמה אומר רש"י חוצפהו יש כאן רב שואלים את הרב אתה תלמיד אל תורה שום הלכה ולכן הוא שואל כאן לגבי כך שברור שהלכה כרבי אליעזר בן יעקב כי גם כך נפסק וגם אנו אומרים שבכל מקום משנתו קו ונקי האם מותר להורות כך בפני רבו או לא אמר לו אומרת הגמרא הקדושה אמר לי אפילו באתא בקח באו מני מרב חיסנה כל שנה דרב הונה ולא אורי אפילו ביצה בחלב הרי אוף בעיקרון מהתורה אסור לאכול בשר בקר בחלב חכמים גזרו גם בשר עוף בחלב אבל אין אף אחד שיעלה על סברתו לומר שאסור לאכול ביצה בחלב זאת אומרת פשיטה ברור שזה מותר ובכל אופן רב חיסדה שהיה תלמיד חבר של רב הונה שימו לב הוא היה תלמידו וחברו אבל כיוון שהוא היה תלמיד מידו כל השנים שרב הוון המלאך שרב הונה שלט שהוא היה הרב כשהיו שואלים את רב חיסדה אפילו דבר כזה פשוט בעתה בקותחה האם מותר לאכול קותח זה מאכל חלבי ביצה זה מאכל פר ואין שום בעיה לאכול ביצה יחד עם חלב ואפילו כששאלו אותו את הדבר הפשוט הזה הברור הזה בכל אופן הוא לא ענר ואם כאן אנחנו ואם כן אנחנו רואים במפורש שגם דברים פשוטים לא מורים במקום הרב מביאה הגמרא שאלה נוספת באותו סגנון באותו עניין אמר לרבי יעקב בר אבא לאבייה כגון נגילה תענית דכתיבה ומנחה מה הוא לאוריה בעטר דרבי האם מותר להורות במגילת תענית בדיני מגילת תענית במקום שרבך נמצא מגילת תענית בעצם הייתה אינדקס קטלוג שסיכם שריכז את כל הימי ציון הימי הימים המיוחדים שהיה לעם ישראל שאסור להתענות בהם שאסור להשפיד בהם בעצם זה היה כמו לוח דבר בעיתו קדום יותר שמה היה כתוב במפורש היום הזה ניצחנו את האויב הזה היום הזה היה בצורות ולאחר מכן ירדו גשמים חנוכת המזבח חנוכת בית חשמוניא שמה היה מפורט מתי אסור גם להיתנות גם להספיד מתי רק להספיד רק להתענות וכשמגיע בן אדם לשאול אותך עכשיו תבינו זה היה אחד מה לא יודע אם אחד מהדברים כנראה הדבר היחיד כמו שרשי אומר הלכה פסוקה שהייתה כתובה לא היה להם ספרי הלכה לא ספרי מוסר לא ספרי חסידות בקושי היה להם משניות וברייתות פה פתאום מגילה תענית זה דבר הלכה פסוק חתוך ברור השאלה כשמישהו מגיע לשאול אותך בדיני מגילה תענית היום הזה מותר להספיד בו הם האם מותר להתענות בו וכדומה? האם מותר לענות בו כי זה סך הכל להקריא מתוך ספר כתוב או שגם זה אסור? אומר רש"י לאחינקת מגילה תענית שלא הייתה דבר הלכה כתובה בימין אפילו אות אחת חוץ ממגילת תענית והשאלה אם בזה מותר להורות הלכה בפני רבו או לא אמר לי אך עונה לו אחי אמר רבי יוסף אפילו באתה בקותך באו מני מרב חיזד כל שנה דרבונה ולא אורי ואם ככה אתה רואה במפורש שגם דברים פשוטים ברורים פסוקים וחתוכים גם כן לא עונים במקום של הרב וגם במגילה תענית אל תורה בשום דבר במקום של רבך מספרת הגמרא רב חיס חזדה אור בכף בשנה דרב הונה עליו שראינו שרב חיסדה לא הרא כלל בשניו של רב הונה כשהוא שלט כשהוא היה הרב בכל אופן במקום אחר הוא הורא אומר רש"י כפרה לא היה מקומו של רב הונה רב הונה היה בפומפדה או בהגרת רב שריר הגאון כתוב שהוא היה בסורה אבל בכל אופן הוא לא היה בכפרה ושם רב חיזדקן אורה כי מותר לתלמיד לאורות אבל לא באטרה דרבי שם אסור אומרת הגמרא אותו דבר אבמנונה אורי בחרת דרגיז בעיר חרתא דרגיז כך קראו לאישבנה אותה בשן דרב רב חיסדה ואם כן אנחנו רואים שוב שבאמת אסור להראות הלכה בפני רבו גם בדברים מאוד פשוטים אבל אם רבו לא נמצא שם זה לא המקום של רבו זה לא העיר שרבו מולך בה מותר לו לענות מחר נמשיך הלאה בעזרת השם בעניין זה ובואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון את שיטת רבי מאיר כבר סיכמנו כמדומני בצורה טובה והדוקה ואת שיטת רבי אליעזר בן יעקב שאומר שדווקא שיש שני ישראלים באותו מקום לאחר מכן ובעצם מה שראינו היום שרבי מאיר סובר באופן גורף שדירה בלי בעלים לא נקראת דירה כי ישראל כשהוא נמצא זה מדינה לכן אני גוזר כשהוא לא נמצא ובגוי כיוון שגם כשהוא נמצא זה רק גזרה אז גם אז כשהוא הולך אני לא גוזר כלל אלא אם כן הוא עתיד לחזור לאחר מכן ראינו שלושה מוראים אחד מהם אמר הלכה כרבי אליעזר בן יעקב אחד מהם אמר מנהג ואחד מהם אמר נהגו ובעצם אמרנו שכיוון שרבי אליעזר בן יעקב כל כך פשוט שהלכה כמותו גם מוקב ונקי וגם אומרים את זה במפורש שאלנו האם מותר להראות את זה בפני רבו וכן שאלנו לגבי מגילת תענית וענינו מרב חיסא שאפילו בהתא בקטך לא הורה לפני רבו ולאחר מכן חילקנו שאם זה באטרה דרבי שאם זה סליחה לא באטרה דרבי מותר לפסוק בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: