דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף לז
[מוזיקה] רובין דף לז אנחנו מתחילים במשנה בסוף העמוד הקודם הלכה ג' אומרת המשנה אין מודדים אלא בחבל של 50 אמה לא פחות ולא יותר ולא ימוד אלא כנגד ליבו שני האנשים שמחזיקים את החבל בשני קצותיו יחזיקו אותו כנגד הל וככה באופן ממוצע זה יצא יחסית ישר היה מודד הגיע לגי או לגדר גדר שהתמוטתה ויש שמה עכשיו הרמה של אבנים מבליו אם למשל זה פחות מ-50 אמה אז הוא מעביר את החבל בשני צידי הגאי והולך הלאה הוא צריך למדוד את המדרון או אם יכול למדוד בגובה עם כל הרוחב של הגדר הוא פחות מ-50 אמה וחוזר למידתו הגיע להר מבליאו וחוזר למידתו ובלבד שלא יוציא חוץ לתחום. הכוונה שאם הגאי הוא יותר רחב מ-50 אמה או הגל של הגדר יותר רחבה מ-50 אמה או הרחב אז מה הוא עושה? הוא הוא מדד במקום אחד כנגד העיר ופתאום הוא נתקל בגי בגדר בהר לפני הצידה יותר כנגד המקום שהוא עומד שם עד שהוא יעקוף את הגדר או את הגאי או את ההר וימדוד שמה ואז הוא יחזור כנגד אותו מקום ששם הוא היה אבל אם כשהוא רוצה ללכת הצידה הגאי ארוך מדי די הוא צריך לצאת חוץ לתחום של העיר. אז אומרים לו, לא, הוא בלבד שלא יוציא חוץ לתחום. למה? כי אם אנשים יראו שהמודדים מסתובבים שם, הם יגידו, "אה, ראינו פה את המודדים, סימן שהמקום הזה בתוך התחום, לכן שלא יתרחקו יותר מדי כדי להבליע." אז מה הוא עושה? אם אינו יכול להבליעו? בזו אמר רבי דוסטה ברבן להם שום רבי מאיר שמעתי שמקדרים בהרים שהולכים ומודדים את השיפוע כפי שנראה בגמרא אמרנו במשנה אין מודדים אליו בחבר של 50 אמה כמה הוא מידת התחום הרי זה 2000 אמה אז יוצא 40 חבלים לא פחות היינו לא חבלים יותר קצרים מ-50 שהוא נמתח על ידי זה החבל הוא נמתח יותר ונזכר הוא תופס יותר שטח ולא יתר לא לקחת חבלים יותר ארוכים מ-50 אמה שהוא נקמז כיוון שהוא כבד אז הוא תופס בטן הוא מפסיד איתן תני מודד בחבל של פשתן ואיתן תני בחבל שלשלת היינו של ברזל ואיתני איתן תני בחבל של ארבע אמות לא כמו המשנה של 50 אמה אמר רבי יהושע אין לך מידה של אמת אלא שלשלת של ברזל אבל מה עשה הוא כתיב בנביאים חבלים? בספר זכריה כתוב וראה והנה אישו בידו חבל מידה. ובפסוק ביחזקאל מה כתוב? הוא פטיל פשתים בידו הוא קנה המידה. אתה רואה שהחבל הוא היה פטיל פשתים. סימן שאפשר למדוד בחבל של פשתים. היה ממנו לנחל 75 שמה. איך הוא עם דוד? טרן המורים. אחד אמר מודד בחבל של 50 אמה וחוזר לאחוריו 25 אמה. אז זאת אומרת הוא מתקדם 50 עם החבל ועכשיו הוא כופל את החבל לשניים וחוזר אחורה חצי חבל ועכשיו הוא יוכל למדוד חבל שלם מפה על שפת הנער והוא ידע שזה 75 וכורנה אמר שלא צריך את זה אלא מודד בחבל של 50 אמה את השטח הקטן הוא מודד בחבל של ארבע עמות כיוון שפה הוא לא יכול למדוד ב-50 אמה היה הנחל צר מלמטן ורחב מלמעלן אם למעלה הוא רחב עד 50 אמה, אתה רואה אותו כאילו מלא עפר וצרורות ואתה פשוט מודד מעליו. לא צריכים למדוד את המדרון. ואם לא ואתה רואה אותו כי מתרפס ועולה, מתרפס ועורד, זאת אומרת הוא צריך להתחיל לרדת ולמדול את המדרון. היה נחל מאוכם. זאת אומרת הנחל יותר רחב מ-50 אמה. וכשהוא בא ללכת לצידה אין לו לאיפה ללכת. הנחל בעצם מסובב את כל הצד הזה של העיר. רבי חזדי אמר מצופות, מצופות זה כמו משקפות כאלה, מביא כאלה משקפות הוא משאר בה בעיניו במישור וחוזר ועושה כן בהר ועד שהוא מזהה השערה בעיניים שלו כמה המרחק וככה הוא מודד. רב אחר, רב חינ, רבי ירמיה בשם רבי שמואל ברבי יצחק והוא מתי צריכים למדוד את המדרון? למדרון של ההר יש משך. מתי אנחנו מולדים את המשך הזה ומתחשבים בו? שתה מידה יוצא בהר ארבעה טפחים כדי מקום. היינו שמתחילת המדרון למעלה עד צופו למטה הוא הוא התקדם קדימה לפחות ארבעה תפחים, שזה מינימום של מקום. אבל אם הוא פחות מארבעה תפחים אני אומר זה כמו כותל זקוף לא צריכים למדול את המדרון הזה בכלל רבי יוסא רבי אבונה בשם רבי יהודה רבי יהודה מה טיבה בשם רב ועכשיו הם מברים למעשה במשנה שלנו אמרנו שמקדרים בהרים זאת אומרת מודדים את השיפוע אבל חכמים בתוספת חולקים אז עכשיו רבי יהודה בא להסביר מה המחלוקת הוא אומר ככה, שני אנשים עומדים למדוד, אחד הוא למעלה ואחד למטה. אם העליון מחזיק את החבל כנגד ראשו, ככה בגובה, והתחתון מחזיק את הרגל, את החבל כנגד מותניו וכל שכן כנגד רגליו. כל אמה מודה שמקדימין הם יותר מדי, הם מבזבזים שטח. כאילו האלכסון הזה הוא מדי אלכסוני. אז לא מדדים ככה. אם העליון מחזיק את החווה כנגד מותניו והתחתון כנגד ראשו זה כבר משתווה כל אמה מודה שמקדרים גם חכמים מסכים עם רב מאיר שזאת מדידה טובה [מוזיקה] מהפליגין כשהעליון מחזיק את זה כנגד רגליו והתחתון כנגד ליבו כאן רב מאיר אומר מקדרים למרות שיש פה קצת סתייה בכל אופן זה מדידה טובה חכמים אומרים אין מקדרין בצורה כזאת רבי בא בשם רבי יהודה רבי זירה בשם מרוקבן הוא בא ומסביר מה חכמים חולקים שמרו אל מקדרים הם לא יסכימו לקידור הזה דווקא בחבל קצר של ארבע עמות אבל אין מקדרין על בחבל של 50 אמה בחבל כזה הם כן יסכימו שמקדרים באופן הזה ככה הפירוש השני שפירש הרב רב זהירה בשם רב חזדי אין מקדרין בהרים שאנחנו באים למדוד את ה-2000 ממש של הרי הלביאים שמה לא מקדרים וגם כן לא במקום עגלה ארופה אלא מרחיבים קצת אומרת הגמרא ניכמן דה אמר שכשכתוב אצל הרי הלבים כתוב סתירה בפסוקים מצד אחד כתוב שמה 1000 אמה מצד שני כתוב 2000 אמה אז רבי אליעזר התנרבי לזר אומר 1000 מגרש ועוד 2000 שדות וקרמים זאת אומרת שאין לנו מקור בתורה ל2000 תחום שבת אז אני מבין שבתחום שבת יש הגדרות אחרות מאשר הרי הלבים אבל ברם כמנדה אמר שאלף אמה מגרש והוא מסביר מה זה שכתוב שמה 2000 אמה זה 2000 ללמד על תחום שבת ככה רבי עקיבא סובר אז כלום למדו לתחום שבת לא מתחום הרי הלביאים אז מה אתה אומר? לעיקר להרי הלבים אין מקדרים ופתאום לתפלה לתחום שבת מקדרים זה יהיה תמוע. ומנין שלא היו קוברים בתחום הרי הלביאים כמה שכבר הזכרנו פה את תחום הרי הלביאים רבבו בשם רבי עס בן חנינאה כתוב בפסוק ומגרשיהם היו ליבמתם ולכושם ולכל חייתם לחיים ניתנו לא לא ניתנו לקבורה הלכה ד' אומרת המשנה אין מודדים אלא מן המומחה רק אדם מומחה יכול למדוד אם קרה ששני מודדים מדדו ריבה למקום אחד ומעת למקום אחד שומעים למי רבי הולכים לכולם אפילו אפילו אבל אפילו שפחה נאמנים לומר עד כאן תחום שבת שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר אלא להקל אומרת הגמרא אין מודידין אלא למומחה העדיוות שריבה במקום שיש מומחה אין שמיים לו לא מתייחסים אליו כן השאלה מה החידוש הרי זה מהמשנה זה מה שהמשנה אמרה אז הרב אומר אולי ירושלמי מפרש אין מודדים אלא מן המומחה הכוונה מקו ישר לא מאיש מומחה ועל זה הירושלמי בא ואומר שאם יש לנו מישהו בקי ומישהו אדיוט לא שומעים להדיות. אומר רב אוש הגיעו סוף תחומי שבת שאינן מחוברים מדבר תורה ככה יוצא. לכן אפשר להקל בזה. רבי מנביא הניח 2000 אמ אינו מחובר אבל 4000 אמה זה כבר ודאי מחובר הוא שזה ודאי דאורייתא. רבי שמעון מקרס בשם רבחה הוא אומר אין לך מחובר מכולם על התחום 12 מיל כמחנה ישראל. מיל אחד או 2000 אמר. היינו רק ב-12 מיל זה איסור דאורייתא של תחומים. עד כאן דף לז. لا
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה