העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף ק עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף ק עמוד ב

יה גמורה או סתירה לעניין שימוש באילן בשבת טונחודברי אחד למדנו איך הודילון לך ואיך הודילון יוביש אסור לעלות עליו בשבת להשתמש בו בשבת אילן יבש אומר רש"י אין בו לכלוח אין בו שום יניקה מהקרקע וליו מחוברו ממילא לטלוש מכזה אילן אין איסרו של טוילש אפילו אוכי אסור לעלות על כזה אילן בשבת ותען ירד בביסה אחרת המדבר אומרים שאסור להשתמש באילן בשבת בלך עול ביובש מותו למה כי כל האיסור להשתמש בלן שם היתלוש מיובש אין איסור לתלוש בשבת אז איך מיישבים את הסתירה אומר רבי יהודה לא קשי כאן הבריסה שעוסרת שימוש באילן יבש בשגיזו מחליף עדיין יש לו סיכוי להיות לך בגיזו מחליף ויכול עוד מעט כן בחזרה לינוק קם בשם גזי מחליף הוא יבש לגמרי אין לו כבר סיכוי עליו מותר לעלות שואלת הגמורה גיזי מחליף יובש קוריס לי הוא לא יבש הוא יבש זמני אלו לא יקשי כאן במיסחמו מה שהבריסה התיר ללות על אילן יבש מדובר בקיץ בקיץ כל האילנות מלאות מלאים בעלים האילן הזה היבש אין עליו עלים כולם רואים שהוא יבש לכן מותר לעלות עליו כאן במוס הקשומים בחורף שכל האילנות בלי עלים אז לא מבדילים בין האילן היבש לאילן הלך כשאני אראה אדם עולה על אילן יבש אני אב יבוא לחשוד בו שהוא לא עלילן לך אני לא יודע שהוא יבש כאן איסור של מריסין ולכן גם על אילן יבש אסור לעלות במוס הקשמים שואלת הגמורה במויסח חם מותר לעלות על אילן יבש או נטרה פירה לפעמים נשארים עליו פירות משנה שעברה ונכון שטלישת פירות אלו אין בהם איסור טוילש כי אין כאן שום יניקה לאילן אבל כשאדם יראה שהפירות נופלים הוא יחשוב שמותר לטלוש הוא יבוא גם לטלוש גם מעילן לך מסביר רש"י, עצם זה שהוא עולה על האילן לא יבוא לומר מותר לעלות על אילן הוא יעלה גם על אילן לך זה גזר לגזירה אני לא הולך לאסור עלייה על אילן יבש שמה יעלו על אילן לך שכל האיסור על אילן לך הוא רק מדרבונו זה גזר לגזירה מה שעשנו מקודם בימות החורף זה משום אריסין לא משום גזיר לגזירה אבל כאן יש כאן כן איסור של גזירה שמה יתלשו פירות ויבואו לטלוש פירות מלך שזה איסור דואר רייסה ליודריסה כן גזירה אונה הגמור נוכחנמה מדובר דווקא בדלק כפירה ההיתר לעלות על אילן יבש בקיץ זה דווקא אם אין עליו פירות שואלת הגיבור אבו קונטר קינסה הענפים הדקים עלולים ליפול להתעלש ושוב יבואו לטלוש גם מאילן לך אונה הגמורה בגדודה ההיתר הוא דווקא בגזע שכל הענפים כבר נחרטו אין עליו לא ענפים ולא עלים ולא פירות אין כאן שום איסור רק איסור על על אילן באילן יבש אין שום איסור שואלת הגמורה כך הוא איני ורב אילה פסתי שם של מקום ואוסר בגדודה אוסר לעלות על גזע של עילן יבש אונה הגמור רב ביקו מוצו וגודה בוגדו אומר רשי כלו אינום בני תיראה במקום הזה שידעו להיזהר כביקעה זו שאין לה שומר והכל פרוץ אם הוא יתיר להם זה יבואו להתיר גם דברים אסורים לכן הוא גדר גדר והוא עסר עליהם גם דברים שמותרים מעיקר הדין אומר רומא באומר עשה אוסו לאודום שיהיה לך על גבי אסובים בשבס למה כ הוא טולש אותם אסור לטלוש עשבים בשבת משום שנאמר ועוץ ברגליים חויטה בדרך הליכתו אפשר לעשות חטא מביא הגימורסטיר בשתי בריססטו מותר לי לחלגה באסובים בשבס ותן יהידוך אוסול אז מותר הוא אסור אונה גמור לא יקשי או בלחים כשהם לכים יש בהם איסור תלישה אסור או בבישים אין בהם יניקה אין איסור תלישה מותר ללכת עליהם וי ביסוב בלחים ולא יקשי קם במוסחמו קם מוסקשומי מסביר רש"י אין חשש שבהליכתו הוא יתלוש עשבים ולכן מוסקשומי מותר ללכת במוסחמו יש זרעים בתוך העשבים וכשהוא הולך הוא מנענע את העשבים הזרעים נופלים ה יש איסור לישה על עקירת הזרעונים ויש אובשתבריס במוסחמו ולא יקש עודסמסנה כשהוא הולך עם מנעלים לרגליו אין חשש של תלישה עוד לאיסנה כשהוא הולך יחף בלי נעליים בלי גרביים יש חשש שהעשבים נכנסים לו בין האצבעות והוא טולש אז אסור וסובשס מדבר דסמס הוא נעול במנהלים ולא יק שעודסוק שהמנהלים יש להם כל יתדות מסמרים מרוכמים ואז העשבים נתקעים במסמרים האלה ו מתלשים עוד דלסלוקצ בנעליים רגילות מותר ללכת וסובודסלוקצנעליים שלו או דאיסטלסרח כשעשבים ארוכים דשארוך הוא נטלס כשהולכים עליו או דלס לסרחת דשא מאוד נמוך הוא לא נכנס בכלל בין ההתדות והוא לא נטלש מותר ללכת עליו בשבת מסיים את הגמורים ואוהידנ דקיימל כרפשימולו שורה למעשה זה האדם הזה שהולך על העשבים אין לו כוונה לטלוש עשבים וזה גם לא פסיק ריש שיתלשו עשבים זה לא בהכרח דבר שאינו מתכוון ואינוי פסיק רישה זה מחלוקס רב יהודה עוסר רב שמן מתיר אנחנו פוסקים כרב שמע ולכן מותר ללכת לגבי הסבים בשבת כל זמן כמובן שזה לא פסיק רישה לכלישה מביאה הגמורה עוד דרשה מאותו פסוק אוץ ברגליים חוטה ואומר רומחומר עשה אוסו לאודום שיוקוף אשתו לדבר מצווה שנאמר ועוץ ברגליים שזה כינוי לתשמיש חוט עוץ שהוא דוחק אותה ואומר רבי שבכלשת לדבר מצווה אב בונים שאינו מאוגנים אומר אבי מהקור חז מרומז בפסוק כתוב כתוב גם בלא ידעס אם הוא עושה זאת שלא בדעת אשתו מה יוצא מזה נפש לא יטיבוב תנינמורכ גם בלא ידס נפש לא יטיבוב זה הכויש לדבר מצווה ועוץ ברגליים חוטה זה הבויל ושונה פעם שנייה שואל את הגמור הזה לא טוב איני וואמובלסכל בוזכורים אב אויל ואישנה אומר רשי שמח מסביב ראשון נשאישו ואול בשוק ביו שניו היא מזרעז תחילו וכשאיש מזרס תחילו יולד זכו אונה הגמור לא קשי כאן לדעס אם היא מסכימה אז זה טוב יצאו בונים סחורים כאן שלא יה לדעס זה חוטה אומר רב שמל בן נחמנו כל אישו שתובבז בא אלו לדבר מצווה אבם בונים שאפילו בדירו של מיש אלוה כמישון ד בדיו של מיש הכסיב מושה מדבר אל כלל ישראל אוב לוכם אנושים חכומים ונבוינים שמבינים דבר מתוך דבר וידועים לשבטיכם וכסיב מה היה בפועל וואו כחסרו ששבטיכם אנושים חכומים וידועים ואילו נבנים לאשכח לא מצו נבנים ואילו גביסיב ותצו לקרוס לקראת ינקב ותמר אלי טוב בלילה הזה כיסוכו שכרתו בסכר הדודים שנתתי לרוכל מה יצא מזה היו ובני סוסכו יויד בינו לאיתים לא דס ישראל ראשי מוסים וחולכים על פיהם מתנהגים על פיהם שואל המרשו בןדורים הרי בני סוסחו גם היו בדור של מושה מה הכוונה שאפילו בדור של מוש לא היו כמויסון מסביר המארשו שהיה רק משבת סוכו שאפילו בדירו של מושא כמוסו בכל השבטים בכל השבטים לא מצאו יוידינו רק בשבת סוכו שואל את הגמורה האם זה דבר הגון שאישה תטבע את בעלה איני ואומר רבי יצחק ברב דימי 10 קלולוס נזכה ללוכבו בשס חיט איצדס והוא מפרט שיבוק קלוליס עוד מעט נראה עוד שלוש קללות דחסיב אלוהי שמר ארבע ארב ארב אלו שני טיפדומים אחדם ואחדם בסולים צבנך זה גדל ונך זה צריבו בעצם צער ולשו מלמישו משקס לתשמיש עליו לדרך והוא שולבך שיש תובז בלב ויש תיבה בפה זו היא מדותב בנוש אז רואים שמידות שלא לא תדבע בפה אונה הגמורה כי כמרינה שכל איש טובה אז בא לו לדבר מצווה יש לה בנים יוידינו דמרציה ארצו קמי אומר רש"י מראה לפניו עניין חיבה אבל לא טובעת בפה ומסבירים המפורשים שגם ליו תבעה לתשמיש בפה היא רק אמרה שיבוא לאוהל שלה שואלת הגמורה הנה שבע אבין הוא פירט רק שבע קלולס מה הם עוד שלוש קלולס כי עוסר אבדימי אמר הטופו כאוביל שהיא מתביישת לצ לצאת עם שערות מגולות היא צריכה להתעטף כמו עובש צריך להתטף ומנודו מקולוד הגמור תסביר עוד מעט וחבוש בביסע אסורין אומר רש"י כל כבודו בשמלך פנימו מה מנודו מקולודו אשום דוסיחוד אסור להתייחד עם גבר אז זה לא קללה לאישה זה גם קללה לגבר יונה מעוסר לי לאיחוד לגבר אסור עם אישה לאישה אסור עם גבר אלו דסירו לבטרי גבר יכול להתחתן עם שתי נשים עם כמה נשים שהוא רוצה אחר דבן גרשם אבל מעיקר הדין מותר מה שאין כן אישה מותר לו להתחתן רק עם בעל אחד במסניתונה בבריסה למדנו עוד קללות מגדלסו כלילס אישה מגדלת אתצרה בשונה מגבר כלילית כמו שידו ויוישבס ומשתנס מים כבאמה היא צריכה לשבת כשהיא משתינה כמו באימ ונסיס קר לביילו אומר רשי שבעלה מעליה ואידוך למה לא פרטו את הקללות האלו אז המרשום מסביר שמגדל סרו כליליס זה בכלל מה שאמרנו שהטוף כובל השאלה היא על שניים האחרים אונה הגמור ועידוך אנה שבח כולו אומר רש"י יושבס משתנס בצניוס זה צניעות ואינו חסר כלום בדובר אין לה שום קללה בדבר ונעס הזכר לבילו אין לו תורך כל כך תור חומר במשלו הפוך עדיף ככה איפה רואים שהתעניין של עצמניות כאן דומה פחי מה דכסיב מלפינו מבוס אורץ מלמדנו מלפנו זה מלמדנו מועיף השמ שמיים יחקמנו. אז הפירוש הפשוט בפסוק הוא שהשם נתן חוכמה לאדם יותר מאשר לבהמות ולעוף השמיים. אבל הגימורת דורשת מלפינו מבהמוס. אומר רש"י מלמדינו מבעם ויסורת שנתן בהם חוכמה להורות לנו זו פירדו שכורה סומ שתי נס מים וכך היא יותר צנועה ומעיפה שמיים יחקמנו זה תרנגול שמפייס את התרנגולת ואחר כך בויל כמו שהגמורת תביא עוד מעט אומר רבי יחנון אלמול לניתנו טוירו למדם צניוס מחתול אומר רש"י אינו מטיל רעי בפני אודום ומכסה צועתו וגזל מנמולו נמלה עוגרת בקיץ כמו שכתוב ואין אחת גוזלת מאכל חברתה והרייס מיונו אומר רש"י שאינו נזקק אלו לבת זוג דרך ארץ מתרנגול שמפייס ואחר כך בויל ומה אם מפייס לו אומר רב יהודה הרב אוקומר לתנגולת זבני לך זיגה אני אקנה לך בגד דמתו לוך עד כך בגד יפה שיגיע עד רגליך היכן אנו רואים שהוא אומר לזאת אומר רש"י הולך סביבותיה הוא פושט כנפיו והוא מרמז לה שהוא יקנה לה בגד שיגיע עד הקר לבוסרך אחר כך אומר לו הרי אין לו לתת אז ה הוא מצטדק לשמט לקרבלסים שיש תשמ את הקרבולת דה תרנגולה של התרנגוליס ולזבנינ לך אם יש לי ואני לא קונה לך תשמ את קרבולתי איך שהוא אומר זאת אומר רש"י מנענע וכופף ראשו על הארץ והוא מרמז לה את העניין הזה עד כאן דף
לצפיה בתכנים נוספים: