העמוד היומי מסכת עירובין דף עח עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף עח עמוד ב

[מוזיקה] דף עד עח עמוד ב מסופר על השרף ניקוס כשהבית שלו היה פתוח לכל עובר ושב כל אני שהיה מזדמן היה מקבל מיטה מוצעת ואיזה דבר מאכל להחיות את הנפש יום אחד חיפשו שם בני הבית איזשהו חפץ שנעלם חפץ יקר איזה גביע כסף או כף כסף והמש שרד שמה שמע את זה ואמר מה הפלא אלה הבית כאן פתוח לכל ארכי פרכי כל אחד שמזדמן לכאן הכל פתוח הכל נגיש כנראה מישהו שחב את זה מישהו העלים בלשון בלשון נקיה זאת אומרת גנב את זה שמעל ככה שרף מקוצק והראים בקולו גנב כתוב לא תגנוב בתורה איך זה ייתכן אמר על כך נכדור עשרות שנים לאחר מכן עדיין עומד באוזניי מפאם לי באוזניים השאגה הזו של הסרף מקוצק כתוב לא תגנוב ואני רואה את זה כמו חומה אדירה שעומדת מולי ולא נותנת לי לעשות שום דבר אחר ממה שכתוב בתורה. היום אנחנו נראה בדף עח עמוד ב גם כן כשהגמרא רואים את זה הרבה בשס כשהגמרא רוצה להמחיש איסור מסוים היא אומרת אריה הוא דרביע עליי רובץ על כך אריה זאת אומרת לדוגמה אילן שנעבדה בו עבודה זרה מישהו עבד את האילן הזה הוא הפך לאשרה האילן הזה תראה אותו איזה אילן נפלא תראה איך הוא פורח תראה איך הוא צומח איך הוא מסגסג אבל חיצונית יש עליו איזשהו אריה שרובץ עליו יש איזשהו איסור כך קוראת הגמרא לאיסור אבל אנחנו לומדים מכאן את העוצם יראת שמיים שלהם שהם אומרים ברגע שזה אסור זה כאילו אריה נמצא כאן איך אפשר להשתמש בזה תאר לעצמך עומד אריה רובץ כאן היית מעיז לגשת ולהשתמש ברור שלא אותו דבר איסור של חכמים זו האדמיה זו בעצם ההקשר של אריה שרובץ עד כדי כך יראת שמיים אמיתית ופשוטה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף עח עמוד ב ממש במילה הראשונה בעמוד דיברנו כל האמת היא חוזר על זה כבר כמה ימים אנחנו עסוקים עדיין באותו עניין מה קורה אם יש כותל ביני לבין החצר שלידי זה נקרא כל אחד חצר נפרדת אנחנו מערבים כל אחד בנפרד אנחנו לא יכולים לערב ביחד אבל יש מושג לעשות בינינו פתח ראינו שיש גם מושג של מיעוט וגם מושג של פתח זאת אומרת כשאני הופך את הכותל לנגיש לכיווני הוא הופך למיעוט ובעצם גם אם הוא למעלה מעשרה תפחים אני יכול להשתמש בראש הכותל כי מיעטתי אותו איך מיעטתי ראינו אתמול סולמות ראינו דקלים ראינו כל מיני זיזים כל מיני סוגים של מיעוטים ויש מושג גם של פתח ברגע שנוח לי לעלות מהכיוון שלי וגםכיוון השני עשו איזשהו מיעוט שנוח לעלות זה הפך לפתח בינינו ואז אנחנו יכולים אם אנחנו רוצים לערב יחדיו ואם אנחנו רוצים לערב כל אחד בנפרד אומרת הגמרא מה הדין ראינו אתמול מה קורה בן אדם שיש לו סולם צר והוא משתמש בכל מיני טכניקות כדי להרחיב אותו ראינו אתמול בקש מהדם אם הוא שם קש שני סולמות צרים וקש באמצע סולם צר וקש משני הכיוונים עכשיו אומרת הגמרא מה קורה אם הוא העמיד סולם על הכותל וחק להשלים בכותל כיוון שהסולם סולם היה צר מארבעה טפחים שזה השיעור המינימלי של מיוט הוא פשוט חקק בכותל עצמו אם אתם זוכרים ראינו אתמול דיון האם סולם זקוף יעיל זאת אומרת האם צריך דווקא סולם משופע או אפילו סולם זקוף גם כאן לפי השיטות שצריך סולם זקוף אז מה יהיה הדין אם הוא חקק בכותל כמין שליבות ואם צריך סולם משופע דווקא שיהיה יותר נוח לעלות אז מדובר כאן ככל הנראה בקותל משופע והוא חקק בהם בכמה זאת אומרת אני מבין שצריך רוחב של ארבעה תפחים אבל עד איזה גובה זה צריך להיות ארבעה תפחים ומאיזה גובה אתה אומר לי זה בסדר? אמר לי בעצם הכל אנחנו אוזים עדיין אתמול בשאלות של רבי יוסף מרבא שאל את זה רבי יוסף וענה לו רבא בעשרה עד גובה עשרה זאת אומרת נכון שראינו אתמול שמיעוט כל עוד והוא ממעט את הכותל מגובה העשרה הוא כבר מספיק אבל כאן כיוון שזה פחות נוח לעלייה צריך עד גובה 10ה טפחים ושימו לב הוא הולך צעד קדימה אמר לי מה קורה אם אין לו בכלל סולם חקקו כולו בכותל הכל בעצם הוא חקק בתוך הכותל שליבות כדי שיהיה נוח לעלות בכמה עד איפה זה צריך להגיע אמר לי מלא קומתו זה צריך להגיע עד לראש הכותל. לא מספיק לי עד גובה השרה, לא מספיק לי שזה ממעט את הכותל מעשרה טפחים. זה צריך להגיע ממש עד ראש הכותל. כמו שראינו לגבי סולם שאני רוצה שהוא יהיה פתח. זה חייב להגיע ראינו אתמול עד ראש הכותל או לפחות עד הטפח העליון או עד השלושה טפחים הסמוכים. כאן הוא אומר זה חייב להגיע עד ראש הכותל. שאל אותו רב יוסף הוא מה ישנה? מה ההבדל אם יש לי כבר סולם ואני חוקק לידו כדי להשלים אותו לשיעור? אתה אומר לי שמספיק עד גובה 10ה ואילו אם אני חוקק את כולו אני צריך ברוחב ארבעה תפחים עד למעלה למה מה ההבדל ענה לו אמר לי אתה מסתלקי אח לא מסתלק כללי פשוט מאוד אני צריך שיהיה נוחות שיוכלו לעלות בצורה נוחה ולכן כל עוד ויש לי סולם אמיתי סולם שנוח להעלות בו אז אני צריך להרחיב אותו בשביל השיעור המינימלי ההלכתי מספיק לי עד 10ה תפחים אבל ברגע שהכל פה יציר כפיך אין פה באמת משהו אמיתי אין כאן סולם אתה חוקק זה פחות נוח לעלייה תעשה כבר הכל ברוחב ארבעה טפחים עד ראש הכותל. ממשיכה הגמרא בא מני רב יוסף מרבא. מה קורה הסאו לאילן סולם? היה שם אילן והוא ככה סידר אותו בצורה טובה. טלש פה ענף הוסיף פה איזה שהוא עלה עשה את זה בצורה שבאמת יהיה עלייה נוכל לכותל. השאלה אם האילן הזה הוא יעיל הוא שמיש בתור פתח בתור עלייה לכותל או לא. האירוע הוא כזה פשוט מאוד. אסור להשתמש באילן בשבת. אסור. חכמים גזרו שמה יתלוש. אסור לך לגעת באילן בשבת. השאלה היא מספיק עצם זה שיש כאן איזשהו פתח. נכון שכרגע אסור להשתמש בו, אבל יש פתח או שמה פתאום צריך דווקא פתח שמשתמשים בו. עכשיו שימו לב, יש לנו מחלוקת בין רבי לרבנן מה קורה אדם שמניח את עירובו. עירובי תחומין כן שאנחנו יודעים שעירובי תחומין זה בן אדם שרוצה ללכת מעבר לתחום שבת. תחום שבת זה 2000 מה. הוא רוצה ללכת מעבר. הוא הולך בערב שבת מניח אוכל, לחם וכדומה במרחק 1900 אמה ומשם הוא מקבל עוד 2000 אמה. אז מה קורה אם הוא שם את זה שמה על עץ על אילן שבעצם אסור להשתמש בו בשבת? אז רבי אומר שמה שזה בסדר. למה? שימו לב הרבה אני מוסיף כאן בעל פה. רש"י בעצם כותב את זה בגמרא זה לא כתוב אבל זו כוונת הגמרא רבי אומר שמותר. למה? כי הנקודת זמן הקריטית שצריך להיות אפשרי להשתמש בעירוב תחומין זה בבין השמשות. והוא אומר בין השמשות לא גזרו על כך. אז רבי מתיר. חכמים חולקים ואומרים כיוון שהבן אדם נהנה מעצם זה שהעירוב נמצא שמה וגם במהלך השבת אסור כי אסור להשתמש באילן בשבת אומרת הגמרא שמה בעצם לגבי עירובי תחומין יש מחלוקת שהשיטות ידועות מה קורה כאן האם להשתמש באילן כפתח זה תלוי במחלוקת או לא והגמרא מסבירה תיבא לרבי תיבא לרבנן השאלה שלי גם לשיטת רבי ששמה מתיר וגם לשיטת רבנן ששמה עושים מסבירה הגמרא תיבא לרבי השאלה היא גם לשיטת רבי ששם מתיר עד כאן לא קמה רבי אתם זאת אומרת כך עד כאן רבי לא אמר שמה שמותר למה כי כל דבר שהוא משום שמות לא גזרו עליו אנימי לבין השמשות אבל כול יומא לא האיסור להשתמש באילן הוא שבות הוא איסור דרבנן ומה שעשו משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות וכמו שאמרנו הנקודת זמן הקריטית שאני צריך שיוכלו להשתמש באותו עירוב תחומין היא בבין השמשות וזה מותר כי לא גזרו אז איסור דרבנן אבל כאן אני צריך את זה כוליו פה אני חייב להשתמש בזה כל היום יום כולו ואם כן אולי נאמר שזה לא בסדר שאי אפשר להשתמש באילן כזה באילן כפתח כי אי אפשר להשתמש בו במהלך השבת כולה עוד מה צד שני אפילו לרבנן ששמה הם עוסרים פה זה יחשב כפתח מדוע פתחה הוא ואריה הוא דרביעה עלי זה פתח לכל דבר סתכל בעיני בשר יש כאן פתח נפלא רק כביכול יש כאן אריה שרובץ עליו כמו שאתה מבין שאם יש שם אריה זה מאוד מפחיד לגשת לשם ואף אחד לא יעבור אבל הפתח נשאר פתח יש כאן רק משהו חיצוני שמפריע לעבור בו. אותו דבר כאן. הפתח הוא פתח. חכמים אסור לעלות על כזה פתח בשבת. אז יש כאן משהו חיצוני. זאת אומרת כך, בשונה מעירובי תחומין שאני חייב להגיע וליהנות ממנו, אני חייב להשתמש באילן, זה באמת חכמים עסרו. אבל כאן אני לא חייב לעלות בפתח בשבת. אין לי חיוב תשתמש בפתח בשבת. עצם זה שיש פתח מספיק. וכמו שאתה מבין שאריה שרובץ שמה זה מאוד מפחיד לעלות ואף אחד לא יעלה ועדיין תורת פתח עליו. אותו דבר כאן יש כאן עילה נפלא שהוא פתח וסך הכל יש בעיה צדדית אומנם מאוד מאוד מהותית חכמים עשו זה איסור חמור כמו אריה שרובץ לא פחות אבל עדיין זה יחשב כפתח ואם ככה שאלה היא גם לחכמים וגם ולרבי יהודה הולכת הגמרא צעד קדימה לגבי אילן לא לא ענית לי אבל בוא נאמר ואם עושים אילן פתח זה כביל זה עובר מה הדין השו הסאו לאשרה סולם אשרה זה בעצם אילן שעובדו אותו עבודה זרה וכזה אילן אסור בהנאה כתוב ואשרה הם תגדון ואשר הם תשרפון באש אסור לההנות מכזה דבר אז פה הלכתי צעד קדימה לא רק אילן שאסור מדרבנן להשתמש בו בשבת אלא כזה אילן שהוא אסור בהנאה מהתורה מה קורה אם עשיתי מהאשרה הזאת סולם אומרת הגמרא תיבא לרבי יהודה תיבא לרבנן כאן בעצם אנחנו מפנים את הזרקו למחלוקת אחרת שראינו לפני איזה 30 דף בערך יותר מ-30 דף לפני למעלה מחצי שנה למדנו את זה בעמוד היומי ובטח אני סומך עליכם שחלקכם או רובכם אפילו זוכרים את המחלוקת הזאת. ראינו מה קורה אם הוא מניח עירובי תחומין על קבר. קבר הוא אסור באיסור הנאה. אסור להנות מקבר. השאלה מה קורה אם הוא הניח שם עירובי תחומין. רבי יהודה שמה אומר שזה בסדר. ולמה אומר עצם ההנחה אני מקיים מצווה. למה? כי הוא סובר שמותר לערב רק לצורך מצווה ומצוות לו להנות ניתנו. הנאה שגורמת לי. זאת אומרת הנאה שאני עושה אותה אבל זה מצווה היא לא נחשבת כהנאה ולכן היא מותרת. חכמים סוברים שאסור כיוון שלאחר מכן זה ממשיך ומשמר לך את אותו אוכל שהנחת שם אחרי שעשית כבר את המצווה ולכן אסור אומרת הגמרא שמה יש מחלוקת לגבי ייסורי הנאה אבל עדיין השאלה שלי בעינה עומדת גם לשיטת רבי יהודה ששמה מתיר וגם לשיטת חכמים ששמה עושים תבא לרבי יהודה תיבא לרבנן ומסבירה הגמרא תיבא לרבי יהודה עד כאן לא קמה רבי יהודה תם דמותר לקנות בית לאיסורי הנאה שאפשר לעשות אהובי תחומן על קבר אתה יודע למה אלא אלא אתם דבתה דקנה לי עירוב לאניךלי דלינטר את העירוב עצמו מותר לו לקנות מדוע כי כמו שאמרנו הוא עושה את זה לצורך מצווה והנאה של מצווה לא נחשבת כי מצוות לו להנות ניתנו ולאחר מכן אין לו שום עניין שעדיין האוכל שלו ישמר לא ניחלי דלינטה או לא נוח לו לא מעניין אותו שזה ישמר העירוב כבר התבצע ורק לכן הוא מתיר אבל כאן הוא יאסור כי זה אסור בהנאה והוא עדיין משתמש בו במהלך השבת או דילמה להפך אפילו לרבנן ששמה הם עוסרים שמה הוא נהנה ממנו אבל כאן פתחה ובאריה דרביעה עליי במציאות יש כאן פתח תסתכל בעיניים בשריות בעיניים מקורקעות בלי להכניס שיקולי הלכה יש כאן פתח נהדר יש רק משהו צדדי שעוסר עליי מלהשתמש בו ואם כן אולי כן יקרא לו פתח עליו שיש עליו ייסורי הנאה אמר לי בעצם כל זה שואל רבי יוסף מרבא גם לגבי אילן הוא שואל אותו האם הוא יכול לשמש כפתח או לא וזה לא קשור למחלוקת של רבי ורבנן לגבי שימוש בעירובי תחומין באילן וגם לגבי באשרה אם מותר להשתמש בה כפתח או לא וזה לא תלוי במחלוקת של רבי יהודה ורבנן לגבי קבר לגבי ייסורי הנאה אחרים אמר ליונה לו רבא אילן מותר ואשרה אסורה באילן מותר להשתמש ואילו באשרה אסורה כי זה ייסורי הנאה שואלת הגמרא מה פתאום מהקיף לרב חיסדה אדרבה אמור להיות בדיוק להפך אילן שאיסור שבת גורם לו ניצר אילן עצם האיסור שלו זה כיוון שעכשיו שבת חכמים הגיעו ואסרו על השימוש באילן בשבת שבת אתה לא יכול להפריד את האיסור. רגע, אתה רוצה להסתכל עליו בעיניים בעצם חיצוניות ולהגיד יש כאן פתח, מה פתאום יש פה איסור שבת? זאת אומרת, אתה רוצה להשתמש בו בשבת והשבת עצמה היא זו שגורמת לו שאסור. אתה לא יכול להפריד ולנתק. אבל השרה שאיסור דבר אחר גורם לו, לא ניצר. יותר הגיוני לומר שהשרה, שזה בעצם איסור אחר, איסור עבודה זרה, עצם זה שעבדו אותה. וכמו שאמרנו כתוב אשר הם תשרפון באש, אשר הם תגד, תגדעון. זה איסור חיצוני שאתה יכול להפריד ולומר אריה רובץ עליו. שוב נחדד באיסור אילן הרי כל האיסור חכמים אסור להשתמש באילן בשבת. אתה לא יכול להפריד ולומר תשמע נכון שיש כאן אילן פתוח נפלא ורק משהו חיצוני. לא משהו חיצוני המהות הזאת אתה רוצה להשתמש בו בשבת והשבת עצמה היא זו שעוסרת עליו ולכן אמור להיות אסור. באשרה יש צד להתיר ולומר לא בוא נפריד את העניינים. יש כאן אילן שמבחינת שבת הוא נפלא. יש איסור אחר של עבודה זרה. ולכן אומר רב חיסדה אמור להיות בדיוק להפך תמרנמי כי אתה רבין אמר רבי אלעזר ואמרי אמר רבי אבו אמר רבי יוחנן באמת כמו שאמר רב חיסדה כל שאיסור שבת גרם לו אסור וזה להשתמש באילן ואילו כל שאיסור דבר אחר גרם לו שזה אשרה מותר אגב השאלה שעולה מאליה איך יהיה מותר באשרה הרי זה עצמו אילן המפרשים מתחבטים בזה אבל הרעיון מובן רב נחמן בר יצחק מה תניחי אילן פלוקד רבי ורבנן בעצם הוא כן נצמד למחלוקת עליו שהסברנו בטובתם ודעת למה זה לא תלוי במחלוקת? הוא אומר לא אילן זה אותו מחלוקת של רבי ורבנן ורבי שמתיר שמה להשתמש באילן לצורך עירובי תחומין יתיר גם כאן להשתמש בו כפתח ואילו חכמים שעוסרים יעשרו גם כאן ואילו אשר פלוגד רבי יהודה ורבנן ואותו רבי יהודה ששם מתיר להשתמש בייסורי הנאה בקבר כאן יתיר גם להשתמש באשרה וחכמים שעוסרים יעשרו גם כאן אומרת המשנה הקדושה ושוב דיברנו קודם במשנה הקודמת מה קורה על כותל שבין שתי חצרות כמו שיש כותל שהוא מחיצה שמפרידה אותו דבר יש חריץ שמפריד חריץ בעומק 10ה תפחים וברוחב ארבעה תפחים מפריד בין שני החצרות אומרת המשנה האחרית שבין בית חצרות עמוקשרה ורחב ד' שימו לב בשונה מכותל שלא משנה לי מה רוכבו אלא לגבי להשתמש על גביו כמו שראינו במשנה הקודמת בחרית יש משמעות לרוכבו קימו פחות מדפחים מדלגים עליו באומ באוטומט והוא לא נחשב כלל כחריץ אז מה הדין אם יש חריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ד' הוא מפריד החצרות מערבין שניים ואין אין מהבין אחד אפילו מלא אפילו מלא קש או תבן גם אם הוא מלא קש או תבן עדיין אני לא מחשב אותו כמבוטל אני לא מחשב את כביכול החריץ הזה תאפס וכרגע הוא מלא כיוון שאני אומר כנראה שקש ותבן זה מספיק חשוב שהוא יקח את זה משם או שבאמתו תאכל את זה וכדומה וזה לא יחשב כמיותט ולכן עדיין אני מחשב את זה שמערבוין שניים ולא מערבוין אחד אבל אם הוא מלא עפרות צורות חול מערבוין אחד ואין מערבין שתיים זה בעצם ביטל והפך את החצר כולה את שני החצרות שהחריץ ביניהם הפך אותם לאחת ומערבים דווקא אחד ולא שניים. פתרון נוסף נתן עליו נסר שרחב ארבעה תפחים בעצם שם גשר שהוא רחב ארבעה תפחים שהוא יכול לשמש כפתח וכן דוגמה נוספת ב גזוזראות זו כנגד זהו שני מרפסות אחת כנגד השנייה המפרשים מבינים בדעת רש"י שמדובר על אותו צד של הרחוב יוצא ככה בוא נאמר בניין אחד עם שני כניסות כניסה א' וכניסה ב' וההוא בקומה השנייה יש לו מרפסת וההוא בקומה השנייה של כניסה ב' גם יש לו מרפסת על אותו כותל בעצם שני מרפסות והם הם נפרדות אחת מהשנייה מערבין שניים ואם רצו וכמובן והוא שם ואם רצו מהרבין אחד אם יש בית גזוזראות ממש זו כנגד זו מהרין שתיים ואם רצו מערבין אחד כמובן במקרה ששם עליהם נסר כמו שאנחנו אומרים בן שני חצרות אבל פחות מכאן אם הוא שם נסר שאין בו ד' על דרבין שניים ואין מערבין אחד הם נחשבים כשני חצאות נפרדים והנסר הזה הצר לא יכול לשמש כמעבר ביניהם לא יכול לשמש כפתח ביניהם שואלת הגמרא רגע אתה אה מדבר איתי על חריץ ואומר שתבן לא חוצץ שואלת הגמרא וטבן לא חיץ והנענתן מטבן שבין שתי חצרות מטבן זאת אומרת ערמה תבן לא איזשהו מבנה עם תבן ערמה של תבן שנמצאת בין שתי חצרות ברגע שהוא גבוה עשרה טבחים הוא נחשב כמחיצה מערבין שניים ואין מערבין אחד ואם כך אתה רואה במפורש שהוא מחלק ביניהם אתה רואה שתבנחשב כמחיצה למה אם שמתי אותו בתוך החריץ הוא לא מבטל את החריץ אונה הגמרא פשוט מאוד אמר הביה לעניין מחיצה כולה מלא פליג בגיד יהיה מחיצה. ברור שכשהתבן נמצא, כל עוד והוא נמצא, נכון שאם הוא התמעט אני בבעיה, כמו שנראה בעזרת השם אחר, אבל כל עוד והוא נמצא יש מחיצה. אבל לעניין חציצה, לעניין זה שיש חריץ והוא צריך לבטל אותו, זאת אומרת לחצוץ, לעשות בעצם זה לא רק מחיצה אלא לבטל משהו קיים, זה כבר לא לעניין חציצה היא בת לייחץ והיא לא בת לי לא חיץ. וכאן במשנה מדובר במקרה שהוא לא ביטל אותו. אני חושב שהוא יקח אותו ולכן הוא לא חוצץ. בתור מחיצה שזה מפריד בין דברים. אז כל עוד והוא קיים הוא חוצץ. גם אם הוא עתיד לקחת אותו כרגע הוא קיים. הוא נחשב א בוא בוא לא נקרא לו חוצץ הוא מוחץ מלשון מחיצה. הוא קיים. אבל לעניין חציצה שהוא צריך לבטל חלל קיים זה אני לא אומר אלא אם כן במקרה שביטל אותו. כל עוד ולא ביטל אותו הוא לא יכול לשמש כאחד ציצה. בוא נסכם מה ראינו היום. דבר ראשון ראינו חקק בכותל. אם כבר יהיה סולם והוא חקק להשלים מספיק עד גובה העשרה, חקק הכל עד גובה הכותל כי פשוט לא נוח לעלות על זה. שאלנו שאלה ראשונה, הסאו לאילן סולם מה הוא? ואמרנו שהשאלה היא בעצם כמו שהבנו בהתחלה היא גם לרבי וגם לחכמים ולמה פשוט מאוד כי דבר גם לחכמים ששם עוסרים ייתכן ששמה זה בעיה אבל פה זה אריה דרביע עלי וגם לרבי ששמה הוא מתיר ייתכן רק בגלל שבין השמשות לא גזרו אבל כאן זה לכל היום ולכן אסור שאלנו לפי זה מה יהיה הדין באשריו ויש מחלוקת לגבי ייסורי הנאה ובכל אופן תיבא אל רבי יהודה ששמה הוא אומר שיש יותר בגלל שהוא לא משתמש בזה אבל כאן הוא רוצה להשתמש בזה זאת אומרת שמה הוא לא נהנה ומה שהוא נהנה זה רק מצווה אבל פה הוא משתמש וגם לפי חכמים יתכן ששמה הם עוסרים אבל פה זה רק משהו חיצוני אריה דרביעה עלי ובעצם מה שרבענה רבענה אילן מותר אשרה אסורה רב חיסדה וכן ראינו לאחר מכן את רבי יוחנן וכולי שאומרים להפך מה שאיסור שבת גרם מאילן איסור שבת גורם לכן אסור אשרה איסור אחר גורם ולכן מותר וראינו את רב נחמן בר יצחק שמתעקש ואומר זה באמת אותו מחלוקת לגבי אילן יחלקו רבי רבי וחכמים ולגבי השרה יחלקו רבי יהודה וחכמים ראינו במשנה שנה חריץ בין שתי חצרות. דבר ראשון לגבי תבן, בוא כבר נאמר את הגמרא שבתור מחיצה הוא נפלא כל עוד והוא קיים בתור חציצה דווקא אם ביטל אותו ואם יש לי חריץ רחב י סליחה עמוק 10ה ורחב ארבעה אני יכול או שאני שם שם תבן ומבטל או עפר ראינו גם אם לא ביטלו או שאני פשוט שם עליו נסר ואותו דבר לגבי אקזול זראות אם אני שם עליו ביניהם נסר רחב ד פחות מכאן הם נחשבים כיחידים ואי אפשר לערב יחדיו בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: