העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף עח עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף עח עמוד ב

בוא מנה רבי יוסף מרבה אדם שרצה לעשות פתח בין שתי החצרות הוא רצה להמיד סולם אז אמרנו שצריך להיות סולם ברוחב הרבות תפוחים כי זה שיעור של פתח מה יהיה הדין סולו מקם וסולו מכם וקשין באמצע הוא הניח שתי סולמות צרים למשל סולם של טפע וחצי ועוד סולם של טפח וחצי ביחד זה שלוש אין לו ארבע הבין שתי הסולמות עצרים הוא הניח קשים להעריך את ה את המדרגות של הסולם וכך יש לו רוחב קשים ברוחב של טפח יש לו טפע טפע וחצי טעי זה ארבעה תפוחים מה הוא אומר לי אין כף הרגל אוי לבהם הרי כשעולים על סולם איך עולים איפה שמים את הרגליים באמצע הסולם באמצע זה קש על קש אפשר לשים רגל הקש מתפרק ממילא זה לא מועיל אז הוא שואל אותו מה יהיה הדין להפך קשין מקם וקשן מקם וסולם באמצע הוא לוקח סולם ברוחב שלו ישפוכים ומעריך אותו עם קשים חצי טפה מכאן חצי טפה מכאן מה הוא אומלא זה כן מועיל הרי כף הרגל אוי לבוא יש לו כאן את הסולם בבסיס באמצע השלב הוא מניח ח את הרגליים ויש לו תקשים בצד שיכול להעזר בהם לאחוז בהם את הידיים יש כאן רוחב של ערבו וזה מועיל עוד שאלה חוקק להשלים בקויסל בקם הוא שואל אותו אדם הוא שם סולם הסולם רחב רק שלא ישפוכים אז הוא רוצה להרחיב אותו אז הוא חקק הוא חקק בכותל או טפח קצת מכאן וכאן קצת מכאן כנגד הרג המדרגות של הסולם כאילו חלק מהמדרגה עם הכותל וחלק מהמדרגה מהסולם בכמו עד איזה גובה הוא צריך צריך לחקוק שהסולם יהיה ברוחב הרבה תפוך עם כל מדרגה או מלא בעשור מספיק אפילו שהכותל גבוה 20 תפוחים מספיק שעשור התפוחים הראשונים יש כאן סולם בגובה ברוחב הרבה תפוחים כי הוא מרחיב אותו על ידי חקיקה בכותל אפילו שעשור תפוחים העליונים יהיו רק מהסולם עצמו שהוא רח רק שלושות תפוחים נניח זה גם מועיל כי ברגע שיש לי כאן בגובה של עשורות תפורחים רוחב רבו אז זה כבר נחשב כפתח זה שיעור של פתח רוחב רבו וגוי ועסורו אז זה כבר מועיל לעשות כם פתח לכותל אומר לי חוקקולי בקויסלבקבו אדם שבמקום שהוא מאמיץ סולם הוא פשוט חוקק מדרגות בכותל בכמו עד איזה גובה הוא צריך לחקוק ברוחב הרבה תפוחים או מלא מלא קומוסוים אם הוא יחקוק רק עשורות תפוחים הוא יחקוק ברוחב ארבע תפוחים ועוד כמה תפוחים עד ראש הכותל הוא יחקוק פחות זה לא מועיל צריך שיהיו חקיקות של מדרגות ברוחב ארבע תפוחים עד ראש הכותל ומה ישנה מה זה מה זה שונה מהשאלה הקודמת או מלא אוסו מסתלקי אוכל לא מסתלק כלי אז סולם ברגע שהוא רחב שלושות תפוחים עולים בקלות אפילו פחות משלושישו עולים עליו בקלות זה לא כמו להכניס רגליים בחקיקות שבכותל ממילא אפילו שבראש הסולם יש כאן רוח פחות מהבותחים עולים עליו בקלות למה צריך שעד גובה של הסורו הוא כן ירחיב אותו בקוטש שיהיה רוחב של ערבו כי צריך שיעור של פתח שירוש של פתח זה גוי ועשור רוחברו. ברגע שיש כאן שיעור של פתח אפשר להמשיך לעלות בסולם גם פחות אבל כאן לא מסתלקי לעלות על מדרגות שחקוקות בתוך הכותל מאוד קשה אז אם אין כאן רוחב ארבו עד ראש הכותל זה לא נחשב כפתח בוא מני רב יוסף מרבי העשוי לאילון סולומ יש כאן אילן סמוך לכותל שבין שני החצרות והוא הוריד קצת ענפים הוא סידר את זה שעילן עצמו ישמש כסולם לעלות את הראש הכותל מהצד השני שני הוא המצם או משהו או שיש שם גם שם אילן האם זה יכול לשמש כפתח בשתי החצרות שיוכל לעשות ערוב חצורס משותף אז הוא ממשיך תיבוא לרבי תיבוא לרבונון היבויה זאת בין לשיטס רבי בין לשיטס חכומים מה הכוונה למדנו בפרק שלישי מחלוקס אדם עשה עירוב תחומין כדי שמחר יוכל ללכת יותר מפו מעירו הוא הניח את העיר ובתחומין על עץ עכשיו כך עץ אסור בשימוש בשבת חז"ל אסרו להשתמש באילון לעלות עליו להניח עליו דברים שמה הוא יתלוש ממילא סוברים חכומים הוא לא יכול להוריד את הלחם מהעץ אז העירוף תחומי לא חל אומר רבי העירוף תחומי כן חל למה כי הוא סובר שלא יגוזרו שבוז בן השמושס כל איסור דרבונן חלים רק בציס הכחובים בכניסת השבת בין השמוש סוף יום סוף כלל לא גזרו מתי חלו של העירוף תחומין בנשמושס בין השמושס יכול להוריד את הלחם האילם ולאכול אותו אז העירובח האיבו שלנו האם מילן שאסור לעלות עליו בשבת יכול לשמש כפתר בשתי חצרות או ספק הוא בין לרבי בין לחכומים למה תיב לרבי עד כאן קורמ רבי יוסום כל דוב שמשום שבוס לא יגוזר לווב אנמבנשמושס אבל כולים אלוהי נכון שגם החלו של ארב חצרו זה בנשמושס אבל אירוב חציירס חל בין שתי חצרות שיש ביניהם פתח הפתח צריך להיות ראוי שכל היום יוכלו לעבור מחצרה אחת לשנייה למעשה כאן לא יוכלו כל השבת לעבור מחצר אחת לשנייה כי ברגע שיהיה יהצי רחוב אם יהיה אסור לעלות על האילן ולא יוכלו לעבור לחצר השנייה ממילא אי אפשר לחבר את שתי החצרות על ידי אילן או דילמה אפילו לרבונון שהם אומרים של לעניין עירוף תחומין אי אפשר להשתמש עם מילן כי בנשמוש זה גם גוזרשבוס פיסחו והרביעלי למעשה באופן מציאות יש לי כאן פתר מ שתי החצרות לולי האיסור לעלות על האילן אפשר לעלות על הילן לעבור מחצר אחת לשנייה מה כן יש כאן אריה אם היה כאן פתח ממשי בשתי החצרות הקומט כאן אריה ולא מרשה לי לעבור אז מה הייתי אומר החצרות לא מחוברות אין בעיניהם פתח יש ביניהם פתח יש הפרעה צדדית אז גם כאן האיסור שעוסר עלות הלילן זה הפראה צדדית שלא גורמת לבטל שם פתח מהאילן הזה שעומד בן שתי החצרות יש כאן פתח זה הספק ספק נוסף אם תאמר לי שבאילון אפשר להשתמש כי זה איסור צדדי שעומד עליו הסוי לאשרי רסו לומ אדם שרוצה להשתמש באשרה כסולם לחבר את שתי החצרות מה זה אשרה אשרו זה עץ שעובדים אותו אבודזורה הוא אסור בהנוה תיבוא לרבי יהודה תיבוא לרבונון למדנו בפרק שלישי מחלוקס רבי יהודה אומר מותר להניח את העיר ובתחומן על קבר אפילו שקבר אסור בהנוהם לחכוים אומרים אסור אסור לקנות בית באיסור הנוהם אז הספק שלנו הוא הוא לפי שתי השיטות תבואי לרבי יהודה רבסום דמות ביסור הנום אלו דבקדנטה הגמורשם מבארת רבי יהודה גם מודה שאסור לקנות בית באיסור הנוהם אסור להנות אלו מי הוא אומר כך עצם קניית העירוף תחומין על ידי הקבר זה לא איסור למה כי הוא סובר שאין מערבין כמו שלמדנו כבר שאין מערבין תחומין אלא לצורך מצווה אז הנחת העירוב נחשבת למצווה מצוושלב להנו סניתנו זה לא נחשב לנע זה שהוא קונה כאן תחום על ידי הקבר מה שכן הקבר הזה שומר לו את הלחם גם אחרי זה זה לא מעניין אותו לאליך לדלינטה אז הוא לא נהנה כאן מהאיסור הנוהם מה שאם כן כאן נכון שעצם הדבר שהאילן הזה השירו מחבר לו בין שתי החצרות זה לא הנושוא נהנה מהשירו בפועל אבל למעשה זה יש לי כאן אשרירו שאת איתה אתה רוצה להחשיב את שתי החצרות כמחוברות איך אתה יכול להחשיב את שתי החצרות כמחוברות הוא יכול לעלות על השאירו להיכנס לחצר השנייה הוא לא יכול לעלות על השאירו ממילא אין כאן חיבור בין שתי החצרות או דילמה אפילו לרבונו שהם סוברים שאסור לקנות א עירוף תחום על ידי על קבר כי הם סוברים שכן נוח לו זה שהקבר שומר לו את הלחם אחרי זה אבל כאן פיסחו יש כאן פטר שתי החצרות כמו שאמרנו מקודם והרי דרביעלי יש כאן איסור הנוה שעוסר עליי לעלות עלילן אז יש כאן פתח שאסור לי מצד איסור הנומה בדזורה להנות ממנו זה לא מבטל את החיבור בין שתי החצרות החצרות מחוברות ועצם זה שהוא נהנה מזה שהוא יכול לעשות עירוף עירוב חצרוס משותף זה לא נחשב להנאה ישירה מהשירו אומר לי אילון מוותר ואשירו אסורו למה הוא לא מסביר ייתכן כי באילון אומרים ים את הספרה הרביאלי באשירו נכון הרביאלי אבל יכול להיות שעצם זה שאתה משתמש עם האשירו לחבר בשתי חצרות נחשב לנו עם השירו אבל הגמור רב חיזדה לא מסכים עם זה מה סקיף לו רב חיזדה בדיוק להפחד הרבי אילון שיסור שבס גוירים לו שלא יוכלו להשתמש בו אז איך אתה יכול לעניין שבת עצמה לומר שיש לי כאן חיבור בין שתי החצרות הרי השבת עוסרת עליי להשתמש באילן אז אין כאן חיבור גויר לו ניצר השירוש שיסור דובורך הגויר לוי מצד שבת מותר לעלות על השאירו למה זה הרי אילן הרי האילן אסור לעלות דל מורךשירו אומר הרטבו מדובר באשרו תלושה אין איסור של עליה עלילן אלו מי יש כאן איסור מיורדה לא קשור לשבת זה איסרות צדדי ארד רביעלי לאניצר זה לא מבטל את שם הפתח משתי החצרות התמנה מכוסרובמר בלוזור ואמר לומר בבור רבי יוחנון כל שיסור שבסגורם לאיש לא יוכלו להשתמש בו כפתח אוסור אז אי אפשר לחבר את שתי החצרות כל שיסור דבורך הגורם לו מותר רב נחמן בר יצחוק מסנוכה הוא סובר כך אילון פלוקטה דרבי ורבונון כמו שהם נחלקו לעניין עירוף תחומי שניח אותו על האילן ככה הם יחלקו גם כאן לפי רבי שבנשמושס אין איסור להשתמש באילון אז בנשמושס אפשר לעלות על האילן ולעבור לחצר השנייה אז יש כאן פתר ואירב חצרס נקבע בנשמושס אפילו שלמעשה כל השבת הוא לא יכל לעבור מחצר אחת לשנייה היה אפשר לעשות ערב חצר משותף להשתמש אומר רש"י להעביר דברים דרך הורים שבכותל שהם בהם שירו של פתח או מעל הכותל אפשר להעביר דברים מה שאני כן לחכום שספרים שבין השמושס גם אסור שבות זאת אומרת שאפילו בין השמושס הוא לא יכול לעלות על האילן ולעבור לחצר השנייה אז לא אכפת לי שרק איסור הדרביאלי למעשה האיסור הזה גורם שאני לא יכול לעלות על הילה ולהשתמש להגיע לחצר השנייה אז אין כאן עירוב משותף בין שניהם אי אפשר לראצורס משותף א שירו פלוקת דרבי יהודה ורבונון אומר טיספס הוא חולק על הסוגיה ליל אמרנו דף ל הזכרנו מקודם כתוב שגם רבי יהודה סובר שאסור לקנות בית באיסור הנוה רק הוא אומר אני לא נהנה כאן למה כאן אני שם כאן איר רופטחומין אין מערבין אלא לצורך מצווה אם כך אז גם כאן רבי יהודה רבי יהודה לא יתיר יותר מאשר חכומים כי כאן מה הוא משתמש בהשאירו כדי לחבר את שתי החצרות לעשות ערב חצרו רב חצרוס עושים גם שלא לצרך מצווה אומר תיספס רב נחמן בר יצחוק חולק הוא מסביר אחרת את המחלקת ברבי לחכומים הוא אומר הם נחלקו האם מותר לקנות בית באיסור הנועה או שאסור לקנות בית באיסור הנוה לקנות שביס על ידי איסור הנוה רבי יהודה סובר שמותר לקנות שביס על ידי איסור הנוה אפילו שזה לא מצווה ממילא גם כאן מותר לקנות שביס מותר לחבר את שתי החצרות על ידי אשרו שיסור הנוהם מעשה בפועל רבי יהודה מודה שיהיה אסור לעלות על השיר או לעבור לחצר השנייה כי אסור להנות נות מהשירו אבל עצם זה שאני נהנה שהחצרות מחוברות על ידי האילן מותר לפי רבי יהודה לפי חכומים שאסור לקנות שביס על ידי ייסור הנוה אז אסור לקנות שביס על ייסור הנוה אז גם כאן אי אפשר להשתמש בהשאיר או לחבר בין שני החצרות והם לא יכולים לערב ערב חצרס משותף עד כאן דף אנחס [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: