העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף לג עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף לג עמוד א

רובן דף לג השיעור מתחיל בעזרת השם תשע שורות אחרונות של הדף הקודם אומר רובה למדנו בשיעור הקודם מה ששנינו במשנה שאם אדם הניח את העירוב תחומין באילן על עץ אז תלוי אם הוא הניח זאת בתוך סורת פורחים מהקרקע העיר ובכל למה כי מדובר כשהוא רוצה לשבות למטה ברשו ורבים ולמטה מסורת פוכים זה גם לא רשו היחיד אלו מ יש איסו דרבון ליטול את העירוב מהאין כ אסור להשתמש באילן בשבס בד רבון יש איסור כזה כרמליס אבל כל איסור י דרבון סובר רבי ש משנתנו שנוייה כדעתו אינם חלים בבין הש מושס ונמצא שבזמן חלס העירוב שהוא בין השמוש העירוב יכול להגיע למקום שוי סוסי ולכן העירוב חל אבל אם הוא הניח את העירוב מעל מות פוכים ומדובר באילן שיש בו רוחב של ארב על ארב ארב על ארב בגובה רשו יוחד אז מדיס אסור להביא את העירוב למקם שסו כי העירוב ברשו יוכי והוא נמצא ברשוב לכן העירוב לאכל אז זה בא רוב ומוסיף כולה אומר רובה לא ישונו שאם הוא הניח את העירוב למעלה מסור הירו לא חל אלא באילו נומד חוץ לעיבור השר האילן עומד לא בתוך עיר ולא בתוך עיבור העיר אבלינו נועים את בתוך עיבורו של עיר אפילו למעל מעורו הרי זה עירוב מה הכוונה אדם יצא לעשות עירוב רצה ללכת למקום יותר רחוק בשבס מאשר 2000 אמו אז הוא יוצא מעירו בתוך 2000 אמו של עירו יש שמה עיר ובעיר הזו יש עץ ועל העץ הזה הוא מניח את העירוב ולו דווקא בתוך העיר אלא מספיק ש העץ הוא בתוך עיבורו של עיר כפי שכבר הזכרנו שיש עיבור לעיר שהיא מחוץ לעיר בתוך 70 אמו ושירים 70 אמו ושני שליש יש איזה בית קטן זה גם מעבר שהעיר מסתיימת שם אז אם העץ בתוך חיבור של עיר אפילו מחוץ לחומות העיר שם בכל אופן היכן שהוא יניח את העירו בין למט מסור בין למלו מורו יר ובכל למה דמוס עיר שמוקפת מחיצות כפי שרש שמבאר כמן דמל י דומה לעניין עיר ופתחו מן מקילים כאילו כל המחיצות של העיר מלאות פר עד למעלה ולא רק בתוך המחיצות אלא גם בתוך יבור ה שלעיר אומר ריטבו מרחיבים כביכול את המחיצות גם לשטח של איבור העיר ואז נמצא שהוא רצה לשבות למטה והעירו שלו למעלה לעץ אז זה לא שהעירו שלו ברשו שיוכי תוו ברשו ורבים הוא גם כביכול ברשו היו כי אומרים שהכל מלא עפר בגובה של ע פוחים והוא מגיע לאותו מקום לאותו שטח שמונח שם העירוב שלו ונמצא שהוא עירובו במקום אחד אז ודאי אומר רשי אם הוא וצא בפועל לקחת את העירוב מהעץ ולהוריד אותו למוק שוסו אפילו בביש מושס יהיה אסור לו לעשות זאת כי בפועל הוא נמצא ברשו סרבים ועירוב שלו ברשו סוכית אבל לעניין ירוב תחום מן מקלים יכול כאילו שהוא למעלה כי כל העיר כאילו מלאה פר וכ שואלת הגמור אם אתה מקל כך חוץ יבור השר גם אם העץ נמצא באמצע מדבר לא בתוך יבור העיר נמי גם יועיל אם הוא ישים את העירוב למעלה מסור פוכים על העץ למה כבד רובה אותו רוה אומר וד כולה מה אומר רוה נראה זאת בדף ל לעניין נתגלגל רובו מחוץ לתחום אסן עירובו ישלו ארבע אמוס כשאדם שם עירוב אנחנו אומרים יש לו כאן ארבע אמוס סביב העירוב שהוא שם כאילו מוקפות מחיצות זה כאילו רשו הוכ ניין עירוב ניין התגלגל כמו שנראה בדף לה אם כר גם לעניינינו אולרשו היחיד ברגע שזה מוקף מחיצות המקום שהוא מניח את העירוב נ רשו היחיד הור רשו היחיד אוי לעד לרקיע זאת אומרת כך גם כאן כשהוא התכוון לשבו כאן בתחתית האילן אז איפו שהוא מתכון לשבות יש לו כאן ארבע אמוס כביכול מוקפות מחיצות אז נהה רשו היחיד העירוב שלו מונח למעלה לץ ברשו היחד העירוב שלו מונר בשו היחיד וגם הוא שוד בשו היחיד וס היחיד הד לרוקי אז הוא עירובו באותו מקום אז שוב אומר רשי ודאי שבפועל אם רוצה לקחת את העירו ולהוריד אותו למקום שיטתו יהיה לו אסור לעשות זאת כי בפועל הוא נמצא ברשו רבים ועירוב שלו ברשו יוכי אבל לעניין עירוב תחום אנחנו מחשיבים כביכול מוקם שס גם רשו היוד בדיוק כמו שמקילים לעניין אילן עומד בעיבור השר אז מה ההבדל איפה האילן עומד אומרת הגמור אינו חנמ אם הוא יניח את העירוב למעלה לאילן ותחת האילן הוא ישבות אז נמצא שזה בתוך דמוס שזה נחשב לשוס היחד משנתנו מדברת באופן מסוים אומר רב יצחק ברידר משר ש אוכ משנתנו עוסקת באילון חוץ לאר קינן יש כאן ענף ענף של האילן ותר חוץ לארבע מויס עיקר אילן ונזק לישבו בעיקור הוא התכוון לשבט בעיקר האילן איפה שהגזע של האילן אז כאן יש לו כאן ריבוע של דדס כביכול מוקף מחיצות וזה כביכול רשו היחיד אבל העירוב שלו לא בתוך דמס האלו האירו שלת חוץ לדס כי זה נוטה על ענף שנוטה חוץ לדד אוסוב ואז אז אומר רשי תלו היכן באיזה גובה עומד העירוב אם הוא שם ז בגובה של פחות מ פוכים שנינו במשנה שעירב הכל למה איך הוא יכול להביא את העירוב אליו כמו שאמרנו מקודם משנתנו ה רבי שכל איסורי דרבון אינם חלים בן השמוש בזמן כניס עירוב זה בין השמוש ואז נמצא שוא יכול לצאת ממוקם שוסו אל עבר העירוב שעל האילן חוץ לד מוסו לקחת את זה ילן כי בשמוש מותר לקחת דברים מאילן ואז איך הוא יביא את זה למוק תחומו למוק שסוס מוקם שסוס זה חוץ לדל דמס אסור לטלטל דלמס בסב הוא יכול לעשות זאת עם הפסקות לטלטל פוחס מדל אדמס לעשות הנוכ פוחס מדמס לעשות הנוכ וכך הוא יגיע למקם שסוס זה גם רק איסו רבונו ללכת פחות פחות מד אמס ואז הוא יכול לעשות בן השמוש שהעירו יגיע למקם שסוס ומוסיף ריטבו זה לא שהעירו מונח במקום אחר לגמרי כביכול העירוב מנח מקום אחד והשביס ישלך מקום אחר כי למעשה העץ מחבר אותם העירוב על הנוף של העץ על הנף של העץ והוא מתכוון לשבט בתחתית העץ ביד היקורי של העץ ולכן זה הכל נחשב למקום אחד ויש לו אופן שמדר יוכל להביא את העיר וליו אבל אם הוא שם זאת על ענף ש גבוה פוכים או יותר נמצא שעירב מנ בויד איך הוא יביא את העירוב אליו הוא צריך לעבור באמצע דרך רוסב כ אפילו שמוקם שסוס כביכול רשו היחיד אבל העיר ה מונח חוץ לדד מיסוב הוא צריך לקחת את האילן מהעץ ושם זה רשו סבים ו ללכת עם זה חזרה למוק שוסו אז הוא מוצבים לכן לא יכל מוסיפה הגמור לפי זה שאנחנו אומרים שמדובר בענף שנוטה החוצה אז הנטיה בדרך כלל שווה היא לא הולכת בגובה אם כך ומ למעלה ומ למטה המשנה אומרת נו אז למלו מסורות פוחים אין עירוב העירוב למטה מסורות פוכים עירוב עירוב אם מדובר בענף שהולך ללמעלה אתה אומר תלוי איפה הוא שם את זה למעלה או למטה אבל אם דבר נוטה אומר רשי לא שייך בלשון מעלה ומטה לשון גבוה נמוך ה צריך להיות כתוב אילן גבוה סור אינו ערובי עירוב אין גבוה סור עירוב י עירוב התירוץ הוא דהו דר זקיף הנטייה של כל הענף היא בפוס מעורות פוחים אבל אחרי שהענף יוצא חוץ לד המוסו מהעיקר שם הוא קנה שייסה אז הענף מתרומם ונהיה 9 וחצי 10 11 ואז אומרים תלוי איפה שמת את זה חוץ לדל דמוס על הנוף שנטה חוץ לדל דמוס אם שמת את זה למעלה מסורות למ מסור פוכים כי יש כמה גבים בענף שואלת הגמור מה אמרנו הענף נוטה חוץ לד מוסו ממוקם שסו שתחת גזע האילן ולכן אם הוא שם זאת בגובה של עשור פוכים יש כאן איסור לד להביא את הליו כי זה משובים למה יש לו גם אופן מסוים להביא זאת אלי בבן השמוש איך ו דרך הוא יכול בשמוש שמותר אז לעלות על אילן רבי שמשנת כמותו לעלות על האילן ולעלות בגובה של עשור פוכים שם כל האילן הוא רשו היחיד כי האיל יש לו רוחב של דד גבוה עורות פוכים ואז להגיע לענף שנוטה לקחת את העירוב ללכת איתו תמיד בגובה של עשור פוכים ויותר באילן ואז להגיע אל למעלה ממוק שוסו והוא לא מוריד את זה אפילו למטה ברגע שזה בתוך מכניס את זה לתוך ד המוסו ברגע שזה בתוך אז אמרנו מקודם בתוך ד המוסו נהיה כביכול כאילו רשו היוד אז שוב אווב ב הונהג הורה מדובר באופן כשרבי מקט פים אולוב הענף שנוטה אמרנו הוא נוטה החוצה בתוך דל אדמס הוא בגובה פחות מסורות פוכים כשההוא יוצא מדל אדמס הוא נותק לכיוון מעלה למעלה מסורות פוכים בקטע הזה בתר דל דמס הוא בגובה של תי שפוכים ורבים ים שעוברים שם מקפים את המשאות על הענף הזה כי הוא בגובה נוח בגובה תיש פוחים ודודו עמוד טישו בדיוק טישו כי אם זה פחות מטישו אז זה לא נוח לקטף עליו ואם הוא כבר אסור אז רשו היחיד עמוד טישו ורוחב דד ברשו סבי ורבי מקמול וזורק הוא זרק דוסבי ונוחל גב חיב כי גם העמוד נחשב לרובים אז הוא זרק דלד הקירוב וסבים אז גם כאן מדובר באופן זה לכן אם הוא ייעלה על האילן וילך אל עבר העירוב שהוא שם הלחם או שר מאכלים הוא יקח את זה והוא יעביר זאת אל עבר מוקו שסוס אז הוא עובר באמצע באוויר וסבים כענף הזה הוא רשו ורבים כרב הקפים לוו בגובה מסוים שנוח לקטף עליו ואפילו שהוא בלמעלה מסור למעלה מסור זה כבר לא רשו ורבים אומר רשי למדנו בשבס שמעביר מושיט מרשו י ויי דרך איובים אפו למלה מסור פוכים אסור לכן אין לו אפשרות להבי את העירוב אליו אז מה למדנו שמשנת ששנינו שאם הוא נתן את העירוב על אילן למעלה מסורת פוכים אין עירוב עירוב למע מסור פוכים עירוב עירוב משנתנו כרבי שכל איסור דרבון מותרים בינ ש מושס זה זמן קניס העירוב ומדובר באילן שהנוף נוטה מחוץ לד המוסו ושם הניחו את העירוב ולכן אם זה מסור וים אין לו אפשרות להזות ואם למ מסור וים יש לו אפשרות מדרס להביא זאת ולכן בשמוש שאין איסור מרבון מותר לו להביא זאת אליו ולכן האיר וחל אז הזכרנו שהכל לשיט רבי שהוא סובר שבין השמוש כל השוס שוסים זה איסור דרבון שגזרו בשבס ויום טוב אינם קיימים אבל חכם חולקים מבררת הגמור מ רבי ומ רבון תניה נוס עירוב בילון למו מסורות פוכים אין ועירוב אומר רשי מדובר באופן המסוים שהזכרנו מקודם במשנה שנו פנו ר חוץ לדד המוסב ובלן שמחוץ יבור שר אם הוא הניח את העירוב למט מסור פחים עירוב העירוב כז הרק סרבו להביא את העירוב למקם שסוס וסוד הרבו מותר בן השמוש אבל סטו באמת באמצע שבת הוא רוצה לקחת את העירוב אסור כי באמת בשבת אסור לקחת מאילן דברים כי חזל אסרו על שיבוש באילון אבל אם הוא שם את העירוב בתוך שלשו מותר תלו כי מה שגזרו לא להשתמש בעץ זה דווקא מגובה שלש פוכים ולוך אבל פחות משלוש פוכים זה נחשב ארס מכת ואין איסור להשתמש בתחתית של העץ עד גובה של שלוש פוכים אין איסור להשתמש הי שם שם את העירוב מותר לו ליטול את העירוב גם בשבת עצמה עוד הלכה נוס בקלקול הוא שם את העירוב בתוך סל ותלוי ותלה את הסם באילון אפילו למלו מעשור פוחים עירובו עירוב דברי רבי וגמור עוד מעט תבאר למה לכאורה העירוב ר בשו היוד והוא התכוון לשבות ברשו רבי וחח ממר כל מ שסטו כל מקום שעירו מונח באופן שאסור לו ליטול אותו בשבת אין עירוב עירוב אז קודם כל מברר את הגמור וחומים אמרים הה על מה הולכים חומים אמה הסיפה שאם העירוב מונר בסל אסור ליטול אותו בשבת כ אסור להשתמש באילן בשבת ולכן העירוב לא חל לימוס רבון דודים אסורים מביא רשי בסוף מסכת שבס דף קנד ומדב למדנו מקסמו האם כ שגזרו שימוש באילן גזרו גם לא להשתמש בצידי אילן מה הכוונה צידי אילן למשל אדם תלה סל על אילן על עץ והוא משתמש בסל זה רק צידי אילן האם זה בכלל הגזירה וגם בזה אסור להשתמש בשבת או לא למעשה שם פוסקים שגם דודים אסורים אז לכאורה נאמר שגם רב כך סוברים ונוכיח כדס הר כפי שפסק שם ותהיה קושיה על דעס המתיר כי חומים אומרים אסור להוציא את הלחם הכלכלה ולכאורה הקושי הוא שגמור שב שם לא הבנו את היסה הזו לחזק את הלוחש דודן אסורים אלא אומרת הגמור חים לאל קלקולו הרש מה ששנינו ברש שנוסו לטביב יכול טול אותו בשבת אומרים חמים לא רבי סובר שבשמו שס מותר ליטול לחם אוכל בר ר שו ברים שר שוס שז לא םכ אסור להשתמש באילן בשב גם לא בשמוש לכ הרב לאל [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: