העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף ק עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף ק עמוד א

עירובין דף ק השיעור מתחיל בעזרת השם במשנה שבסוף הדף הקודם אומרת המשנה אילון שיומיסך על האורץ אומר רש"י נופו של האילן נוטה למטה מכל צדדיו סביב אם אין נויפוי גובו המןורץ שלושטפוכים אז זה לאוד וכאילו שהנוף מגיע עד הקרקע יש כאן מחיצות ממילא מטלטל תחוב זה נהפך לרשוס היוחיד תחת נוף האילן עוד הלכה שראשוף של האילן שיוצאים מצידי הגזע גבוהים מנורץ ג תפוחים לא יהי שביהם חז"ל גזרו שלא להשתמש באילן בשבת וביום טב שמה יתלוש וישיבה זה גם נקרא שימוש ולכן אסור לו לשבת על השורשים למטה משלישפוכים זה נחשב כקרקע מי שלא ישטפוכים וילך זה נחשב לאילון אומר רבונברי רבי יהושע אין מטלטנים בוי תחת נוף האילן היא יסר מבסוסיים אם ההיקף שנהיה תחת האילן הוא יותר מבסוסיים יותר מחמש 5000 עם אומרוביס אסור לטלטל בתוכו אלא בתור דלדמס כדין קרמליס אפילו שהוא נטה את האילן כדי שיהיה כאן נוף כדי שיסוכך גם יוכלו לשבת כאן וזה לכאורה עקף לשם דירה וכפי שלמדנו בכל המסכת היקף לשם דירה יכול להיות בכל גודל שהוא דווקא היקף שלא לשם דירה זה רק עד ביסים בכל זאת כאן זה שונה מטעימים משום דה ודיר שתשמישו לאוויר אף אחד לא בא לגור תחת האילן כ הוא רוצה לג לגור כאן אלא מהי מי יושב שם שומרי השדות הם רוצים לשבת כאן בשביל מחוץ האילן כדי לשמור על מה שקורה מסביב אז זה לא נחשבת לדירה חשובה וכל דירו שתשמישו לאוויר שסביבה אם מטלטלים בו אם היא יותר גדולה יסר מבסוסים מה למדנו במשנה שורשוב גבוהים מן האורץ וכולו מביאה הגמור מחלוקס איתמ שורשילון הבואים מלמ משלישו לתור שלוישו יוצא שורש מהאילן הוא עולה לכיוון מעלה ושם הוא מגיע לגובה שלושותפוכים אחר כך הוא נוטה לכיוון מטה ובסופו הוא פחות משלוש טפוכים האם מותר להשתמש בחלק הזה שפחות משלושפוכים או לא מחלוקס רבו ממותה להשתמש בון שם ורב שישסמסו להשתמש בהם רבו ממותה להשתמש בהם דכל פוכס מג דר אר זה כמו הקרקע זה לא כמו אילן רב שסמרס להשתמש בהם כשהשורש עצמו פחות משלישפוכי מותר אבל כאן הרי תחילת השורש גבוה של תפוכים כבר חל איסור ההמשך גם אסור דכים דמקיחיסו כוסזה צומח מכויח אייסור אסורין מביאה הגמורה כמה דוגמאות שיהיה תלויים המחלוקס הזו בין רבי לרב שישס דדומה כמשוניסה אומר רשי כשנסה להכהר זה שמשופלדים כך יוצא ממנו שורשים גדולים ומה השורש הגדול יוצא שורשים קטנים אז כך דסלקין לעילו אלה שגדלים למעלה מגביעים למעלה משלושות פורחים אסורים לדברי הכל דנחסין לתתואה החלק של השורשים שעדיין לא גבוהים ג' וכן השורשים הקטנים שיוצאים מהם במקום שעדיין לא גבוה ג' זה כל השורש הקטן פחות מג תפוחים שורו לצדודין השורשים הקטנים שיוצאים מהחלק בשורש הגדול היכן שגבוה יותר משלושו אבל השורש הקטן הוא פונה לכיוון מטה ובסופו הוא פחות משלוש רשות פוכים להשתמש שמה לשורש הקטן פלוקט רבי ורב שישס לפי רבי יהיה מותר לפי רב שישס יהיה אסור וכן הניגרה הניגרה זה חריץ שיש בשדה שבחריץ הזה מוליכים את המים להשקות את השדה בחריץ צומח עץ עכשיו העץ הזה ממלא את כל רוחב החריץ אבל משני צידה ואחרים אז העץ מתחיל מקרקע החריץ ורואים את החלק הזה כי הרי החריץ ארוך יותר אז מה קורה בזה זה האם אפשר להשתמש והשלוש התפוחים הראשונים שבצדדים מקרקע שליד החריץ עד גובה שלוש תפוחים או לא? זה תלוי במחלוקס הזו לפי רביה מותר כי בצדדים האלו מתחילים לחשב מקרקע של ידה העץ הזה אבל לפי רב שישס כיוון שבשני צידה ואחרים אפשר להתחיל למדוד מתחילת קרקע החריץ הזה אז גם בשתי הצדדים האחרים יהיה מותר להשתמש רק בשלושותפוכים הראשונים שמקרקע החריץ וכין בקרן זוביס יש שני קירות החצר ובקרן זווית בפינה צומח אילן האילן הזה זה מוסתר על ידי הקטלים בשלוש צידיו רק בצד אחד שכלפי חוץ הוא גלוי עכשיו שאני עומד על ראש הכותל מאיפה אני מתחיל למדוד את האילן לפי רבה רק מראש הכותל משם רואים את האילן ולכן שלושת פוכם הראשונים יהיה מותרים בשיבוש לפי רב ששס לא מתחילים מקרקח חצר כי הכל מגיע מקויחיסו אומר רש"י דווקא באמת בקרן זווית אבל עץ שצמוד לכותל אחד זאת אומרת שמשלוש צידיו האילן גלוי ורק מצד אחד הוא מוסתר בכותל לכולעלמה גם לרבה יהיה אסור להשתמש בשלושה תפחים הראשונים שמעל הכותל כי משלושת צידיו הוא מתחיל מקרקע החצר מספרת הגמורה ההוא דיקלה דאבה להביא להביא צמר דקל בתוך הבית והבה סוליג ביפומה הדקל יצא מהרובה הייתה להרובה מהרובה יצא הדקל אוסה לקמד רב יוסף הביתי שאל את רבו רב יוסף האם מותר לי להשתמש שאני עולה על הגג מותר לי בשבת לשבת על שלושות פוחים הראשונים או שלא מתחילים למדוד את הדקל מהקרקע של הבית ושורלי מתחילים למדוד מהגג אומר רב אחבר תחליפה דשור אלוך מי שהתיר לך כרב בשור אלוך כלפי רב שיש שסייה אסור שואלת הגמור פשיטה ברור שלפי רב שיש שס אסור כי זה מגיע מכוח האילן שבתוך הבית ששם ודאי שכבר אסור להשתמש מגובה שלושה תפוחים אונה הגמורה מה עודמה אפילו לרב שש אז כאן כן מותר ביסה כמדמול לדומה הזכרנו את הסברה הזאת לעניין חלון ביסה בית הוא כאילו מלא אז אפשר לומר שהכל האילן מכוסה כאילו הוא מלא כל הבית ומאיפה מתחילים למדוד את האילן מאז שהוא יוצא מעלה רובה וגם רב שיש סוד בזה ולהשתמשפוכס מגמוך לגג קומשמלון שלא אומרים זאת ולפי רב שי שזה מי אסור תנן שורש שוב גבוה מן האורץ ג תפוחים לא יישב עליהם כך למדנו במשנה שאלה עכשיו ככה איך כדומה באיזה אופן מדובר אידולד קיפה השורשים גבוהים שלושתפורכים והם לא נוטים אחר כך לכיוון מטה פשיטה מה משנה בא ללמד אותנו שאסור לשבת על אילן משנה מפורשת בגימור ביה אלו המשנה באה לומר שאפילו שהשורשים האלה במקום אחד גבוהים שלושתפוכים ואחר כך הם מנוטים ל כלפי מטה אף אגב דעדריקיפה אסור כמו רב שישס לא כמו רבה דוכה גמור לוי לוי לומדל לא דרכיפה ומה החידוש בומשמלון אף אגב דצידו יהיה חודשו ולארץ צד אחד של השורש הקרקע שמתחתיו היא גבוהה יותר הקרקע של הצידו גבוהה יותר זאת אומרת שהשורש משלוש צדדים יש גובה שלושות תפוחים המצד אחד הקרקע מסתירה אותו ויש בו גובה פחות משלושות פוחים אז אפילו בצד הזה אסור לשבת כי מכיוון שמשלושת צדדיו הוא מגולהל הקרקע שגבוה שלושפוכים הוא גבוה שלוש פוחי מהקרקע באופן זה לכולם למה אסור לשבת גם על הצד שאין בו גובה שלא יש תפוחים טון רבונון שורוש אילון שגבוי מן אורץ ג תפוחים אוי שבאמת הם יוצאים מהגזע בגובה שפחות משלוש תפוחים אבל בצד השורש הזה יש איזה בור קטן בקרקע ונמצא שיש חולת תחתיהם ג תפוחים אף על פי שצידו יחוד של השורש שובל אורץ בשלוש צידה ואחרים הוא גבוה שלוש תפוחים הרי זה לא יישב עליהם לכולם כמו שאמרנו לפי שהין אוילים בהילון בשבת וביום טב וניטלים באילום להטעלות רש"י אומר להסתרעשת דייר זה להסתרעילן ונשעון באילון ולא יעלה באילו מבערב שבת לעלות ויהישבשום כל היום כולו איך עוד אילון ואך עוד כל הבהמה חז"ל גזרו לא להשתמש באילון ולא להשתמש בבהמה שניהם שמו יתלוש הוא יעלה על אילן שם היתלוש יעלה על בהמה שם היתלוש זמורה כדי להנהיג את הבהמה העבול מסיימת אמרייסה שלא תחשוב שהאיסור לעלות עלילה זה משום טרכה ולכן גם בור ושיח אסור לא העניין הוא שמוטלוש ולכן בור שיח ומאורו זה מיני בורות וגודר יש גדר גבוהה מטפס ואוילה מטפס וירד אפילו אינמיוע אמו כאיסור רק באילן לא משום טירך אלא משום שמוטליש מביאה הגימור עכשיו סתיר בן שתי ברייסס מה הלכה כשאדם עלה לאילן מה הוא יעשה עכשיו תונה חודים או לא מותר לרד מותר לו לרדת מהאילן ותונח שחוד אוסור לרד צריך להישאר שם עד מוצאי שבת עונה הגמורה לסתיר אלו קשה כאן הבריסה שאומרת שמותר לו לרדת שואלה מבוידוים אז עצם העלייה הוא לא עשה בזה איסור אז מתירים לו לרדת מי שחשיכו כמה מ שחשיכו הבריסה השנייה מדברת כשהוא עלה אחרי כניסת השבת הוא עשה איסור בעליו אומרים לו תישאר לשבת שם עד מוצאי שבת ואפילו שבעצם הישיבה הוא גם עובר איסור הרי הוא משתמש באילם בעצם הישיבה אבל זה שאל תעשה לרדת זה קום ועשה וגם הייתה היה פה כעניין לקנוס אותו לכן העדיףו שהוא ישאר לשבט אפילו שהוא עושה איסור בעצם הישיבה מאשר שירד כי גם לרדת זה איסור וידיפו לקנוס אותו ואייסמה הו ואושתי הבריסס בשחשיכו ולא יקשי כאן שכתוב שמותר לו לרדת בשויג אפילו שהוא עלה אחרי כנסת השבת כיוון שהוא עשה זאת בשויג לא כונסים אותו כאן במזית כונסים אותו וסובשת הבריסס מדברות בשוג נחלקו לשגז יתרו לא אז אסרו גם לשג לרדת לקנוסג לא למזכנסו לשגג לא כנסו אומר רב יהושע קטנו הוא רוצה לטלט את השאלה הזו האם עדיף שהוא ירד או עדיף שישאר עד מוצאי שבת במחלוקה סטנוים אחרת למדנו לעניין דם קורבנות שיתערב. יש קורבנות שיך לזרוק את דמם מתונחס למשל פכור. יש קורבנות צריך לתת ארבע מטונס למשל חטוס ארבע מטונס על ארבע קרונס. אומרת המשנה הניתונין במתונחס שנשערבו בניתו מתונאחס. דם בכור א' בדם בכור בז. הנוס מתון אחס. נותנים מתנה אחת. מתנה הזו יוצאים ידי חובת שתי הקורבנות. לא צריך לתת אחד ועוד אחד. מטן דן ד משל דם חטוס התערב בדם חטוס אחר נוסנו מטן ד משניהם יחד מה קורה שהתערב מתן ארבע במת נחס דם שלכור עם דם של חטוס רב לזור אומר אינוסנו במתן ד אפילו שלגבי הבכור הוא נותן כאן שלוש מתנות מיותרות ויש כאן בלתו סיף אומר רשי העשה של קיו מצבס מת ד של חטוס דכלוסס של בלתו סיף של בכו ורבי ישע אומר נוסנו במתונחס עדיף לתת רק מתנה אחת כר בדיעבד גם חטוס גם כל קורבנות שדמם צריך לזרק המזבח החיצון בדיעבד אם נתן רק מתנה אחת יצאה אז כאן כדי שלא לעבור על בלתו סיף עושים את זה לכתחילה ונותנים מתנה אחת שבזה הוא יצא גם פחור לכתחילה וגם את החתוס בדיעבד אומר לרבי אליעזר לרבי יהושע הרי יועיברת טיגרה כ הוא גורע שלוש מתנות מדם אחרטוס אומר לו רבי יהושע הרי לדבריך שהוא נותן דונס הרי יובו בבל תוסיף שהוא מוסיף מדם הפכו שלוש מתנות אומר רבי אליעזר לא יאמרו לקשו בעצב בלטויסף זה רק שיש לי כאן דם של בכור עצמו ואני מוסיף לתת עוד שלוש מתנות אז זה בלטויסיף אבל כשיה מעורב לי כאן דם חטוס מה שאני נותן עוד שלוש מתנות זה לא כדי לתת מדם הבכור אלא כדי לזרוק מדם החטוס רק מעורב כאן דם הבכור אין כאן בלטו כמו שאמרנו רש"י מסביר העס שחטוס דוכה לויסס של בלטוסיף אומר לו רבי ישוע מה שאתה שואל אותי אז גם אותו דבר לאנמר בל טיגרה לכשו בעצמו כשיש לי דם של חטוס אני נותן רק מתנה אחת זה בלתיגרה אבל פה כשאני נמנע מלת עוד שלוש מתנות בגלל שמעורב כאן דם חור אין כאן של בלטיגרה וודמר רבי יהושע אפילו ננניח שיש כאן בלטגרה אז יש לי כאן שתי אופציות או לתת ארבע מתונס ולעבור בל תוסיף או לתת מתנה אחת ולעבור בל טיגרה מה עדיף כשנוסעתו עוברתו על בלטו בדרך במעשה כשלנוס עוברת על בלתגר ולאסיס בדרך בשבע אל תעשה אז מה רואים כאן כשיש לי שתי אופציות אחד בשבע אל תעשה ואחד בקום ועשי אז רב לזר מעדיף קום ועשה ורבי יהושע מעדיף שבה אל תעשה אז לכאורה אפשר לתלוט את המחלוקס כאן גם בשתי השיטות האלו לרב לזר דומר אוסום קומסי עודף זאת אומרת כדי לקיים את המצווה של לתת ארב מתונות של חטוס אני עושה זאת אפילו שאני נכשל בזה גם באוירה של בלתו סיף על דם פחו אונרד גם כאן כשאני על אילן בעצם ישיבתי אני עושה איסור עכשיו אני יושב עכשיו עד מוצאי שבת אני כמה שעות עובר איסור של ישיבה על עינין אם אני ארד אני עושה באמת פעולה אקטיבית של פעולה ששימוש באילן לרדת מאילן אבל אני חוסך כמה שעות ישיבה על אילן שזה גם זה עבירה לכן צריך לרדת מהאילן לרבי ישע דומרסום שיב אל תעשה עודף אונם לא ירד עדיף לשבת אפילו שהישיבה עצמה היא עבירה אבל זה בשבע אל תעשה זה מעשה פסיבי מאשר לעשות מעשה אקטיבי שלרדת ולהשתמש באילן בזה שאני יורד ממנו דוכה גמור דיל מלוי אין קשר משתם מחלוקות עד קל קומרב לזרסום קו מעשה יודף אלא דקובד מצווה שם מקיים מצווה בזריקת הדם אז אפילו שזה גורר איתו גם עבירה על זריקה דם מבכור עדיף כך אבל האוכד לא יוביד מצווה בזה שהוא יורד הוא לא מקיים מצווה הוא רק נמנע מעבירת ישיבה להימנות מעבירה מי אמר זה רק פרישה מעבירה ולא קיום מצווה אוכנא ירד עדיף שיהיה שבה אל תעשה והנה אפשר גם לומר להפך עד כאן לקומ רבי ישעסם שבע אל תעשה עודף אלו דלאקאוידיסורה כשהוא לא נותן את הדם הוא לא עושה שום מעשה אקטיבי של אביירה בבלטיגרה הבלטיגרה נהיה ממילא הוא מקיים את העשה של מתנה אחת את העשה שלנוסן על קרנס המזבח סוביו נקר מלו העשה אבל לא כדקובדסורה אבל כאן כשהוא יושב יש כאן מעשה אקטיבי של ישיבה אין כאן מעשה אקטיבי של ירידה של פעולה אבל יש כאן המשך פעולה של ישיבה אונמד ירד אולי כן עדיף שהוא ירד ממילא אין קשר בין שתי המחלוקות אלא תסתיר בשתי הבריססס אם ירד או לא ירד השאבנו בכמה דרכים שהם בזהסטיר דיברה באופן אחר לפי הדרך האחרונה הם כן החלקו האם גזרו על שג כנסו שגג אוטומד
לצפיה בתכנים נוספים: