העמוד היומי מסכת עירובין דף צט עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף צט עמוד ב

עירובין צט עמוד ב נתחיל בעמוד א' במשנה בסוף העמוד לאחר שראינו במשנה בעמוד הקודם שאדם יכול לעמוד ברשות אחת ולטלטל חפץ שנמצא ברשות השנייה עלי בדי רבונון ולפי רבי מאיר בסיפ לכמון מובא השיטה שחולקת ועוסרת אבל רבו מתירים נראה כעת במשנה עוד הלכה מאזו לא יעמוד א עודם ברשות וישתה ברשות סורה במזה אסור לאדם לעמוד ברשות אחת ולשתות להרשיט את צברו לרשות השנייה ולשתות אם זה שהוא עומד ברשות והוא שותה ברשות רבים או ברשות רבים והוא שותה ברשות היוחיד כי חוששים שמה הוא יזקוף את צברו חזרה וממילא נמצא שהוא לקח את שתייה אליו לרשות שבה הוא עומד והוא העביר מרשות לרשות אלא אם כן הכניס רויש ורובי למקום מקום שהוא שויסה אלא אם כן גם ראשו ורובו זאת אומרת רוב הגוף שלו כבר נמצא מקופף לרשות שהוא שותה שאז אין חשש כל כך שיבוא להעביר את השתיה ולכן אז יהיה מותר לשתות מרשות שונה ממה שהוא עומד בה הוא עומד ברשות יוחיד הוא יכול לשתות ברשות רהבים או לפך וכן בגת הגמרא תברא מה זה וכן בגת שואלת הגמרא רשבון בספר רבי מאיר לכאורה המשנה הקודמת אמרה שעומד ברשות אחת הוא מתדל ברשות שנייה ואמרנו שזה לי בדרבון שמתירים כאן כתוב שלא יעמוד וישתה ברשות השנייה לכאורה זה כרבי מאיר אומר סבר חפוצין שצריך לו דברי הכהל דהינו כאן המשנה מדברת גם על ידי רבונון גם רבונון שאמרו שהוא יכול לטל חפצים ברשות אחרת אבל אם זה חפץ שהוא צריך לו שהוא בקלי כלות מעביר את זה לרשות השנייה שבה הוא עומד פה יש חשש ואסור ולכן כאן בשתייה שבקלות הוא מעביר את זה לרשות שבה הוא עומד יש חשש ואסור לו לשתות אלא אם כן כן רואי שברובי אז באמת גם המשנה הזאת זה בדרבון ורבונו מודים בזה שזה יהיה אסור יבואלה הוא שואלת הגמרא קרמליסמי מה הדין אם הוא עומד ברשות אחת והוא רוצה לשתות בכרמליס והוא עומד ברשות סיוחיד רוצה לשתות משתיעה שנמצאת בכרמליס או להפך או מה הבעיה איי גם שם יהיה אסור כמו שאמרנו אלים כן או שברובי לרשות שבא הוא שותה אומר גוף גזרונניז גזרה לגזרה איך ייתכן שאנחנו גוזרים גזירה על גזרה הרי זה עצמו קרמלי זה רק דרבונון ופה אתה חושש ועוסר עליו לא מצד עצם המעשה אלא שמה הוא יקח את זה מקרמל שסיוחיד אז אתה גוזר על דרבונון הרי זה גזר לגזר אומר באמינמינ אז אם כן יש פה מחלוקת לפי רוב א ודאי שלא גוזרים בכרמליס ולפי הבה כן אומר הביה מה המקור שלי שקמיד דקטוניצנו במשנה וכן בגת מה כוונת המשנה לסיים וכן בגת בהכרח שהכוונה שוכן לעניין קרמליס שזה בדרך כלל גט שזה לא רשסחד לא רשסו רבי שזה כבר דברים שכתבנו במש במשנה אז באים לרבות שגם בכרמליס הוא הדין אז אם כן רואים שגוזרים גם בכרמליס ורוב העומר לא לעניין מייסר מה שכתוב במשנה וכן בגת לא נאמר כלל חושב למרן לעניין מייסר וכן אומר רב שזכן בגד לעניין מי דתנשינה לגת בין בחמין בן וצוננו פוטו דבר רבי מאיר לעניין כביס סעודה במיסר אדם ששתה בגת האם הוא חייב לעסר כדין שויסה כבי שותה שתיית קבע או שלא זה נחשב שתיית ארי אז רבי מאיר אומר בן בחמי בן מצונן פה אם הוא שותה את זה על הגץ תמיד זה שיט שתיית ארי וגם אם הוא מוזג את זה בחמנו בצנו הוא פטור הבזב צודק מחייב דיינו מחייבים אותם שמה גם כן כיוון שהוא מוזג את זה בין בחמין בין בצוינן אז כשאנחנו מחייבים אותם רב לזר הצודויק מחייב כי הוא סובר שזה כן נחשב לשתי זקבה חו מלאכה מנחה ולצונן פותו תלוי אם הוא מוזיק את זה במים חמים אז הוא לא יכול להחזיר אותם לגעת כי אז זה מקלקל את הגעת כבר אי אפשר להחזיר את זה אז חיו נקרא שתיזקבה כי הוא קבע את זה כבר הוא קבע את עצמו לשתייה שהוא מסיים את כל השתייה שהוא מזק כאן על הצינן פה שמחזיר מויסה אבל בצינן הוא שותה קצת מה שנשאר לו גם אם הוא מזג אותו מחזיר את זה חזרה לגעת לא יקרה שום דבר ולכן מחלקים אז אם כן זה מה שכתוב לעניין גת שאנחנו בעצם לא מדברים לעניין ההילכו שבס אלא לעניין שתיית קבע שבזה אנחנו אומרים שלפי שברגע שהוא עומד על הגת ושותה כל זמן שהוא לא הוציא את זה לחוץ זה לא נושה לשתי הזקבה פטור מן המייסר כך שיתס רבי מאיר שכלו שהוא לא מזג את זה כל שהוא לא הוציא את זה החוצה גם אם הוא מזג את זה בחמין בצוינן זה לא נחשב לשתי הסקבה והוא יהיה פטור אז זה הכוונה וכן וגעת שכל שזה שמה זה עדיין שתהיה שערה אומרת המשנה כולל צודמזי לא למטה מעשורת דברים מנצנו מכל מקום שיסה יודע כמה היה שהיה מהגגות שלהם היה איזשהו מזחילה זה כמין מרזב שלנו של היום וזה היה הולך לאורך כל הגג ווסף את כל המי גשמים. עכשיו הוא היה מגיע ממקום אחד מסוים סוף ה הקולט המזכלה הזאת היו יורדים המים ללמטה. השאלה האם הוא יכול לקחת משמה מים כשהוא עומד למטה בשוס רבים או לא איזה דין אני נותן למסכלה הזאת. אז אומרת המשנה למטה מסור תפכים הוא יכול כיוון שהוא עומד ברשותורבים והמזחלה הזאת מגיעה גם לשוסורבים ומנצינו בכל מקום שיסת מסבירה הגמורה את דברי המשנה כוללטין אבל מצרף לו כל מה שאיתנו זה דווקא בכולט מן המזחלה שהוא מצמיד את פיב לתוך המזחלה אבל מצרף לו זאת אומרת כועלת שזה אפו שזה מגיע באוויר ונוזל ואז הוא תופס את זה למטה בקרקע אבל וצרף לאי אם אם הוא מצמיד איזה כלי בישירות למזכלה אסור מהתמח במזחיל פורש מגמור לגינה אתה יודע למה מדובר שהמזחלה היא צמודה לגג והגר הוא שסיוחיד וכל פורש וגמו לגג כגג דומי אז גם המזכלה אצל הדין שלושה יוחיד ולכן אם הוא מצמיד לשמה והוא עומד ברשוס רבים אז אסור לו כי הוא בעצם לוקח את זה מרשוס היוחיד תנכי מדשיו מגבע ד למעלה מסות פוכין לפש שסמוך לגג וכוללת בלבד שלא יצרף דהיינו אם הוא עומד בסוףסוס היוחיד ומגביע את היד למעלה מעשפוכים לפחות משלושה סמוך לגג שזה יש לדין של אסיוית וכהולת אז הוא יכול שנשפח לקבל אותו ועד שלא יצרף אבל שלא יצמיד את הכלי למקום ההוא לישירות למשחלה כיוון שאז יצא שהוא מקבל משוס היוכי משיר הגמרא תניידוכל מדווס היוכי ויגב למעלה מעש פוחין לפור גמור לגרף אבל כל שויס מה שכן יהיה מותר לו לקלוט לא בצירוף בצמוד ממש מהצינור אלא דרך האוויר והוא יכול לשתות מן הצינור מכל מקום שצטן אם יש בצינור ד' אוס מנשוק אם רשוש במקרה שהצינור הוא רחב ד' אז אסור כיוון שזה נחשב שמוצים רשוס לרשוס כיוון שברגע שהוא רחב ד יש לו דין של רשוס היוחית ולכן אז יהיה אסור אומרת המשנה שני בור ברשו רבים וחוליה ש גובה שור תפוחים בור שהוא עומד בשוס רבים והחוליה דהיינו מה שמקיף אותו הוא בגובה עשור התפוחים חלון שעל גבה ממליין ממנו בשבס כיוון שיש לו דין שעשור התפוחים על ידי יש לו דין שרשו סיוחד על ידי החוליה הזאת ממילא אפשר מהחלון שמעל גביו שהוא גם רשות סוכי למלות ממנו ושבס השפעה ברשות רבים גבוה סורת דפוכים אם יש השפעה ברשות הרבים גבוהה סורות תפוכים חלון שעל גבר שפרין לתוכך מים ושבס אז אם יש חלון לגבר אפשר לשפוך מים לתוכה בשבת במסכננים אם סמוכו לא מליכול י' אומרת הגמרא מה מדובר אם היא סמוכה מאוד לחלון אז למה צריך חוליה אסורו אם אין ארבעה טפחים בין החלון לבור אז זה לא דרך של בני אדם לעבור שמה ממילא זה לא שסור רבים גם אם לא יה חול יהיה אסורו אמרב אנחנו מעסקים מופלגת מלכותל ערבו זה כן ערבו ממילא כן אפשר לעבור שמה אז לכן צריך דווקא שיהיה גדר עשורו שיהיה בגובה אסורו גובה תמדחו סורסור דרך שסורבים אם אין את החוליה אסורו אז בעצם לוקח מהבור מהחלון לבור או מהבור לחלון יוצא ש מטל מרשסר לרשסרת דרך אסור רבים ולכן צריך שזה יהיה דווקא חוליה סורה שאז הוא בעצם כבר נמצא ברסוס פטור ואז הוא מטלטל דרך רשוסת טור והבי יוחנן אמר אפילו בסמוכו מה שמדפים לעסורו אין חנמי גם אם מדובר בסמוכו ואמרנו אם זה סמוכו ממש אחד לשני אז לכאורה לא אמור להיות פה אם זה בסמוכו אז אז לכאורה זה לא רשוור רבים הקומה של דבו וכולי שמצטפן לעסור יש פה חידוש אחר לומר לי עצם המילוי שמותר להוציא את המים מתוך הבור כיוון שהבור יש לדין שרש סיוחיד כיוון שזה גבוה אסורו ממשיכה הגמרא לשרת דברי המשנה השפעה ברשותור רבים אם האשפה היא בגובה אסור תפוחים חלון שעל גבר שופכים לתוך מים ושבס ולא יכשינשם מתינות אלא אש פה שתגמורה עכשיו הגובה הגובה בהרמה למעלה מעש תפוחים אבל כל רגע נתון זה יכול להינטל משמה אשפעה ואז יהיה פחות מעשורת פוחים אז זה לא שסחיד אז איך הוא יכול לזרוק מהבית ישירות להשפה מבים בבד מה יש במו ויחצידו יכול כולל ים וצידו יכול כוללשפו ובש לפני רבי ולא אמר לו ב לא איסור ולא יתר דהיינו הבאנו את זה לאל עכשיו מובא מבוי שהיה פתוח משני צדדיו צד אחד הים סגר אותו צד שני היו ערמות של השפעה ורבי רבי יצחוק לא רצה לומר לא לא הסתר ולא איסור רבי רבי יצחוק מספר לנו שרבי לא רצה להתיר ולאסור היתר לא אמר בו דרך שיש שמתינות אל השפעה ועלי הים סרטון יכול להיות בכל רגע שההשפעה הזאת אולי יפנו אותה ואז נמצא שהמובן הזה אין בו מחיצה אולי יעלה הים סרטון הים הרי הוא מחיצה הכל עוד שהוא בשיפוע אבל אם עולים ועולים ועולים ממנו אבנים וחול אז השיפוע שלו נאבד אז ממילא המחיצה שלו נאבדת איסור לא יאמר בוי לא יק מחיצויז מצד שני לאסור גם הוא לא רצה רבי כיוון שסוף סוף יש פה כעת מחיצות אז אם כן קשה אתה רואה שמה שחוששים כן להשפעה שלפנו אותה לא היק שהיא עוד יוחד אם תלוי שם מדובר בהשפה של יוחיד שם יש כן חשש ושל יוחיד של הפנות ושל רבים אין חשש ממילא צלנו מדובר מהשפעה של רבים לכן לא חוששים ומותר לשפוך משל מותר המשנה שלנו מדבר את ההשפה של רבים בהשפה של רבים אין חשש שיבואו לפנות אותו ולכן מותר לזרוק מהחלון ל על גבי ההשפעה אז אם כן ראינו כאן את המשנה הראשונה שאסור לעמוד בושיוחי ולשת בס אלא אם כן נכניס שרובו וזה גם מלי בדרך החומים כי יש חשש שמו להצי הוציא את זה לרשות שלו כיוון שזה כמו חפצים שצריכים לוי אמרנו מה קורה בקרמליס או שזה אותו דבר או שזה מחלוק זה ורובה האם גוזרים גם בכרמליס או זה גזרה לגזרה השאלה מה זה וכן בגת אצלנו לפי הבונה וכן בגת שבכן בקרמליס לפי רוב זה חוזר בכלל לעניין מייסר אמרנו שמותר לקלוט מהמזחלה אם זה למטה מסורות פוכים כיוון שאז זה בשור רבים אבל אם זה למעלה זה קרוב בג' לגג זה מקבל דין שרשסיו וואומד בשסור רבים אז זה אסור אבל בצור מכל מקום כן מותר לו לשתות הגמור הביאה שאסור לעמוד ברשותיוחיד להגבע דו למעלה מעשפוים לפחות מגמור לגג כבדי לצרף ולקחת משם כיוון שזה מקבל דין שסוכת גמור אם הצינור הוא דן אז נחשב לישו בפני עצמו ואז אם כן אסור כי הוא מוציא משוס לרשוס אמרנו שבור ברשו תורה רבי אם הוא חוליה שלו 10 אז מותר להוציא מהחלון אליו הוא דין בהשפה אמרנו שמדובר שגם אם זה גם אם זה בסמוך שאלנו אם זה בסמוך מה החידוש שבו וחוליה ש מצטרפים לעסורו וממילא או שמדובר במופלגסלבור ככה בונה רוצה לומר ואז צריך להגיע דווקא לחוליה סור שש סיוכין או שגם מדובר בסמוכה ו צריך צריך לחדש ובוא וחוליה מצטרפים לעשורו השפ השפה ברשות שורה אמרנו מדובר בהשפה של הרבים ולכן אין כאן חשש שמה תנטל מה שאין כי בהשפה של יוחי כפי שמצינו במבוי כן חוששים שמה ההשפעה תנטל במהלך השבת ולכן רבי לא רצה להתיר ולא רצה לאסור על צמח ההשפעה שהייתה שם במובי
לצפיה בתכנים נוספים: