העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף צט עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף צט עמוד ב

אי בואלהו מסתפק את הגמורה קרמלסמאי המשנה נקתה דווקא שהוא עומד בושרבים ושותה בושיוחידו להפך מה תהיה הלכה כשהוא עומד בושיוכיד והוא שותה בכרמליס או שומד בסוסו רבים ושותה בכרמליס מקרמליס לרשוס היוחיד או לרשוסורבים גם אסור להעביר אבל רק מדרבונון האם גם באופן זה גזרו שלא ישתה שמה יביא אליו או לא אומר הביה היא אותה הלכה כמו שאסור לעמוד בשב ולשתות בושיוכיד כך לא יעמוד בכרמליס וישתה בשוסיוכיד או בשוסורבים רובו חולק אומר רובה היא גוף גזירה גם אם הוא יביא את החפץ אליו מראשוסיו לכרמליס הוא יעבור רק עלסדרבונון חז"ל גזרו לא להעביר משיוחד לכרמליס שמה יעביר מושיוחד לרשוס רבים מדריס אין איסור להעביר מושחד לקרמליס ונה ניקום וניגזו גזיר לגזירה שלא לשתות בעומדו בכרמליס לשתות בושסיוכי שמה יביא את המים אליו וגם פעם אם הוא יביא את המים אליו הוא יעבור הקלייסד הרבונון לא גוזרים גזירה לגזירה מה הביה סבר מסבירים הראשונים בכמה דרכים למה הבסיסבר שכאן כן גוזרים גזרה לגזירה אומר הבנו מינלו שגם בכרמליס ישנה גזירזו מדקותונה בסיום המשנה וכן בגס מה הכוונה גס אם הכוונה גס שרשוס היוחיד שיש בה עומק של עשורות פורחים רוחב דל ד ולא יעמוד בוש רבים ויושיט סברו לגט שם דורכים את היין ויטול כלי ואשתם זה הרי כתוב בריש שאסור לעמוד בו שוסורבים ולשתות בו שוס היוחיד אלו לו הכוונה לגעת שיקר מליס כגון שאין בגובה של הסורות פורחים ויש בה רק רוחב שדל דד והזר אומרת המשנה שלא יעמוד בושבים וישתה מהגת אלא אם כן רושברו בו על הגת זאת אומרת שגם בכמל סגזרו ורוב אמר לא מה שהמשנסמה וכן בגס זה לעניין הלכה שונה רקשבו כזה יש בדמיון בשני הלכות לעניין מיסר וכי אמרב שיש חיים בגס לעניין מיסה מה הכוונה הכלל הוא שפירות שלא נגמרה מלאכתם עדיין לא חל עליהם חיוב טרומסומיס ולכן מותר לאכול אותם לפני הפרשת טרומסומיס אבל מדרבונון גזרו שלא יאכל מהם ולא ישתה מהם אלא אחילס ושתיאס ארי אבל אחילס ושתיאס קבע כן מחייבת בטרומסומיס אפילו לפני גמר מלוכה אז כאן מדובר שאדם רוצה לשתות מהיין שעדיין בגת כל זמן זמן שהיין הסחות מענבים עדיין בגט ולא הגיע לבור עדיין לא נגמרו מלכת אז הוא רוצה לשתות מזה בלי טרומסומיסוס נתנן שויסין על הגס כל זמן שהוא עומד על הגת מותר לו לשתות בין בחמים בין אם הוא מוזג את היין במים חמים ובין בצוינן ופוטו עצמה מזיגה לא קובעת כאן את השתייה כשתיה סקבה כיוון שהוא עומד על הגת זה שתי שערי והוא לא חייב להפריש לפני שהוא שותה דברי רב מיון רב לזר בר צודוק מחייב הוא סובר שהמזיגה עושה את השתייה לשתי הזקבה והחכומים אומרים תלוי על החמין אם הוא מזג במים חמים חייב ועל הצונן אם הוא מזג במים צוננים פה למה לפני שמרזרסמוסו אם מזג במים חמים הוא ישתה קצת הוא לא יחזיר מה שנשאר בכוס לתוך הגת כי זה עלול לקלקל את כל היין זה שיש כאן את הרובת של מים חמים אבל אם המזג במים צוננים אז הוא שותק צד מחזיר אין כאן עדיין שתייה סקבה אומר רש"י משנת שנתנו כרב מיר שבח מונם פוטר כל זמן שהוא שותה על הגת אבל זה מה שהמשנה אומרת דווקא שהוא הכניס רויש ורובו מעל הגת שהמשנה משווה את הדין לדין שמשנו ניהן שבת אז זה נחשב לשתי הסקבה אבל אם הוא עומד מחוץ לגעת ורק ראשו מעל הגעת ושותה זה כן נחשב לשתי הסקבה עצם זה שהוא מוציא את זה מהגת ורק שרו שברו בו מעל הגת אז זה נחשב לשתיס ארי אומרת המשנה כוללת אודו מן המזחילו למטו מסורתפ פרוחים מסביר רש"י גגים שלהם חלקים היו ותחים בתית ומרזבים קטנים הרבה היו לגג להוציא המים כנגד כל המרזבים הקטנים שמו דף כנגד כל אורך הכותל שלא קוראים מזכילו הוא הלך בשיפוע כדי להרחיק את המים מקטלי הבית שהמים לא יזיקו לקטלים אדם רוצה לקלוט מים אז מותר לו לקלוט מהאוויר קליטה הכוונה שהוא לא מחבר את הכלי למזכ תחלה לא מצמיד אותו אלא קולט מאוויר זה מותר כי ברגע שזה באוויר אז ממון נפשך הוא עומד ברשוורבים והמים למטה מסורות פורחים גם המים ברשו סורבים אז אין כאן שום צו מרשוס לרשוס מוסיף רש"י כמו שנראה אפילו אם המזכה לו למעלה מעשורות תפוחים והוא מרים את היד והוא קולט למעלה מסורות תפוחים גם אין בזה שום איסור כי הוא קולט מים באוויר שלמעלה מסורת תפוחים זה מוקפטור ממוק פטור מותר להביא לרשוס היוחיד למה נקטו למעלה המסור תפוחים בגלל ההמשך ממשיכה המשנה ומנת סינר מכל מקם שוסה במזכי לא מותר רק לקלוט מהאויר אבל לצרף זאת אומרת להצמיד את הכלי לפי המזחלה אסור בצינור מותר גם את זה מכל מקום שויסה מה זה צינור צינור זה צינור אחד ארוך שהוא יורד יותר למטה והוא מתרחק מהכותל כדי שהמים יפלו לרשו הרבי ולא ליד הקטלים מסבירה הגימור את ההבדל בין מזחי לו לצינו שואל את הגמורה כילטין אבל מצרף לוי במזחו מותר רק לקלוט מאוויר אסור לצרף להצמיד את הכלי לפי המזחלה מהמ למה לא אומר רב נחמן או במזחילו פחוס מגמ לגסן המזחילו בגובה של הגג לבין הגובה של המזכילו אין פר של שלושישות תפוחים זאת אומרת המזכילו בתוך שלושות תפוחים של הגג מה קורה אז דכל פוכס מגג סומוך לגג כגג גדומה פורס משלושות פורחים זה לא בוד זה כאילו המשך של הגג עכשיו כך הגג הוא רשוס היוחיד להוציא מהג לרשו הרבים זה יסודויסה גם להוציא מהמזחילו לרשוס רבים זה גם יסודו רייסה כי המזכילו המשך של הגג עכשיו כשאדם קולט מאוויר אז הוא קולט מאוויר אבל כשהוא מצמיד את הכל המזכי לו נכון שהוא לא עושה פעולת הוצאה אבל זה כאילו הוא שואב מהמזחי לו לתוך הכלי וכ כאילו מוצאים רשוס היוחי לרשוסורבים כרי עומד ברשותוסורבים לכן אסור לעשות זאת בצינור אין חשש כזה למה כי צינור הרי יורד למטה בדרך כלל סתם צינור אינו בתור שלוישותפורכים לגג אז אין בו חשש אינו חנם אם הצינור יהיה גבוה אז הוא יהיה מזחיל הוא לא יהיה צינור אז יהיה באותו איסור אבל ברגע שהוא למטה והוא רחוק מהגג אז הצינור עצמו הוא לא רשוס היוחיד כמו שנראה כמדובר שאין בבו על הרבו אז הוא מוקמפטור אז הוא מוציא ממוק פטור לרשו סיוכי לכן מותר לו גם לצרף להצמיד את הכלי לפי הצינור תניה מוכה גם ראינו זאת בבריסה שבתוך שלוטפוכי לגג זה כמו הגג למדנו אומדודו בשוסיוכי למשל על גג ביתו ויש גג של חברו גבוה יותר הוא מגביע ודו למלו מעסור פפוכים לפוכוס משלושמוך לגג וכוילת באוויר בלי להצמיד את היד לכותל בית חברו אז מותר הוא בלבד שלא יצרף כי אם הוא מצמיד את ידו לכותל חברו בתויר שלא ישוטפוכים לגג אז הוא כאילו מוציא מגג חברו אל גגו זאת אומרת שמוציא מרשוס לרשוס בלי עירוב מרשוס חברו לרשות שלו בלי עירוב חציורז ביניהם וזה אסור תניה הידוך לא יעמוד אודום ברשוכיד ויגבע יוד למעלה מעשורות פוכין לפוכס מג סומוך לג ויצרף אבל כוללטו באוויר ושויסה למעשה בדיוק כמו הבריסה הקודמת רק בדרך הפוכה מה למדנו במשנה מן הצינוור מכל מקום שיסה טונה למדנו בבריסה אם יש בצינור דל דפוחים אוסור כי למה כי אז נכון שהצינור למטה מסורת תפוחים כרי אמרנו שבמשנה כתוב למטה מסורת תפוחים בגלל צינור אבל גם דל ד למטה מסורת תפוחים זה קרמליס ואז אם הוא יצמיד כלי לצינור אז הוא שוקמוצי מרשוס לרשוס הוא כביכול מוציא מקרמליס לרשוורבים לכן אסור לקלוט מאביר מותר בכל אופן אומר רש"י לכן נכתוב המשנה למטה מעשורת תפוחים למטה מעשורת תפוחים אמרו כך אם הצינור אין בו דלדלד לדמוק פטור מה תחשוש שמה הוא יבוא לקלוט לצרף לא רק לקלוט לצינור שיש בו ד מה יקרה אז גם אז הוא יעבור הקליסוד דרבוננון כי זה למדת המסורות פורחם זה קרמליס אז לא גוזרים גזיר לגזירה וברגע שאין בו ד מותר לצרף לפי הצינור מה שאם כן אם הצינור למעלה מסורות פוכים אז אם יהיה בו ד הוא יהיה רשוס היוחיד כי בגובה אסור תפוכים ד רשוס היוחיד ואם אז הוא יצרף אז יש כאן יצו מרשוס היוחיד לרשוסורבים לכן אסרו גם כשאין בו ד על ד כי שם גזרו כי יש כאן חשש דויריסה ולכן הכתוב המשנה למר את המסורת פוכים אבל באמת כשהוא קולט מהאויר כמו שכתוב בריש במזחלה שמותר רק לוות מאוויר לא משנה אם זה למטה מסורות תפוחים או למעלה מסורות תפוחים אומרת המשנה בור שעומד בושבים וחוליוסי חולית הבור זאת אומרת החומה שבונים סביב הבור גובו יעשור תפוחים נראה בגמור למה צריך להיות דווקא כך חלון של גבוב אדם יש לו בית סמוך לבור הזה יש לו חלון מהחלון הזה הוא יכול לשל דליל לעבר הבור ממלים ממנו בשבס כוא ממלא מושיוכי לרשוסיו אותו דבר להפך עש פה בשוס רבים יש ערמת השפה ברשות גוב יעשורפוכים וכמובן יש בה לפחות ד על ד אז היא עצמה למעלה היא רשוס היוחיד ממילא חלון שלגבוב שיפחין לתוויכו מים בשבז הוא הדין לזרוק לשם שמע כי הוא מוציא מרשוס היוחיד לרשוס היוחיד מבררת הגמורה במיסקינן לעניין בור בשוסורבים אם לאמה בסמוכו שהבור סמוך לכותל הבית שממנו הוא שואב זאת אומרת שאין דתפוך בין הבור לקיר הבית כשאין דתפוך עם שם אז זה מוקטור כי אף אחד לא הולך להידחף לשם ללכת לא מולי חוליה י אפילו שאין כאן חוליה בגובה של אסור תפוכי הוא זורק דלי ושואב מים מהבור שהוא רשוס היוחיד בור בדרך כלל עמוק אסור התפוכים דד הוא רשוס היוכיד הוא שואב רשוס היוחיד הוא מוציא את זה מהבור הוא מגיע לאוויר של המוקמ פטור כי אין כאן רווח שלעל לתפוח מזה מוקטור מכניס את זה הביתה על רשוס היוחד אין כאן שום מיסור למה צריך שהחוליה עצמה תהיה גבוהה עשור התפוחים אומר אבונה אוכ במסכינם במופלגס מן לרבו באמת מדובר שיש רווח שלפחות רבו תפוחים בין הבור לביתו של זה שרוצה לשוב מהבור עכשיו כך ותיים ודי כחול יעשורו ברגע שיש חול יעשורו אין כאן שום איסור למה כי הוא זורק את הדליל לעבר הבור אז הוא חייב לזרוק אותו בגובה שלפחות עשורת פוחים מקרקרשבים צריך להגיע מעל החוליה של הבור הוא שואב מים מהבור מוציא את המים מרשוס היוחיד הוא חייב להרים את הדלי למעלה מסורות תפוחם צריך לעבור את כל גובה החוליה ואז ואז מגיע למעלה מעשורת תפוחים והוא עובר באוויר רשוסורבי למעלה מעשורת תפוחים זה מוקפטור רשוורבים זה רק עד עשורת התפוחים אז הוא מגיע למוק פטור אם מוקפטור מכניס את זה לחלון שזה רשו סיוחיד אז הוא העבירוסיוכי רשיו דרך מוקמ פטור אין כאן שום איסור עולה ככול יסורו אבל אם הגובה של כותל הבור הוא פחות מעסורות פוחים מה יקרה באופן כזה הוא שואב מים מהבור שהוא רשוכחיד הוא מוציא את הדלי מהבור שהכותל של הבור הוא פחות מסורת פוחים אז זה מגיע להביא רשוס רבים ואז הוא נכנס לרשוס היוחיד אז הוא מעביר קומטלטל מרשוס היוחידבו לרשוס היוחיד הבית דרך רשוס רבי וזה אסור לעשות לכן דווקא חוליוסוי גובו יעשור תפוחים ורבי יוחנן אמר לא צריך לדחוק כך אפילו תמ בסמוכו המשנה מדברת שהבור סמוך לכותל הבית אין כאן רשות רבים בין הבור אל כותל הבית ולמה נקטו חוליוסגורפכים אין אין הכוונה שדווקא החוליה גבוהה עשור התפוחים הכוונה הבור והחוליה ביחד יש בהם עשור תפוחים אוקומשמלון דבור וחוליוסוי מצטרפין לעסורו זאת אומרת למשל הבור עמוק שבעו תפוחים והחוליה עוד שלושות תפוחים הייתי סובר אי אפשר לצרף את העומק ואת הגובה ויש לי כאן רק עומק שיבו טפוכים אז זה קרמליס הוא מוציאים מקרמליס לרשו סיוכי יהיה אסור אומרים לא החוליה מצטרפת יש לי כאן 3+ 7 זה 10 אז הבור רשוס היוחיד ואז הוא דולה מרשוס היוחיד מביא זאת הבית רשוס היוחיד דרך מוקים פטור כי ביניהם אין אסור ארבע תפוחים אז מוק פטור ביניהם מה למדו בהמשך המשנה אשפו בשוסורבים ברגע שגבוע אסורות פוכים מותר לזרוק לשם בשבת מהחלון שואלת הגמור ולאי חיישינן שמו תינוי אשפו שם האשפו תינטל ביום יני הימים והיא תהיה נמוכה מעשורת תפוחים והוא ימשיך לזרוק לשם בלי סימת לב אז צריך לגזור שגם כשיש בעשורת תפוחים נאסור עליו לזרוק שמה הוא יזרוק גם שהיא תיפחת מעשורות פוחים איפה רואים שגוזרים כזוג זהירה ורובים ברבדומרבי יצחוק מהיסה במובו יחוד מובי שהיה סגור משלושת צדדיו רק מצד אחד היה פתוח לוסורבים אז בדרך כלל מוב כזה אפשר לתקן אותו בלך קורו כמו שלמד בתחילת המסכת אבל הוא לא סגו בחצרות סביבו רק שצידו יחוד כולל הים היה ים עומק הים משמש לו כמחיצה וצידו יחוד כולל לאש פה בצד שני הייתה אשפגע עשורות פוחים האשפה משמשת כמחיצה בצד השלישי שם היה כותל בכותל הזה נפתחו אליו חצרות ובו לפני רבי שאלו אותו אם אפשר להתיר את המובה הזה או לא ולא יאמר בואו לא ייסור ולא יתר הוא לא רצה לענות הטר לא יאמרב דחישינן אנחנו נתיר את המובוה הזה שמו ביום מן הימים תנועש פה והיא לא תהיה אסור תפוך עם גובה ואז ימשיכו לטלטל כאן אין כאן לחיצה וילים סירטון אותו חשש שיש בים הים יעלה סרטון, יעלה כאן אדמה והים מתרחק ולא תהיה כאן מחיצה, לא יהיה כאן עומק של עשורת פוחים. לכן הוא לא רצה לומר הטו מצד שני איסור ליום רבוי דוקא ממחיצס כרגע יש כאן מחיצות אז רואים שהוא לא רצה להתיר כזה דבר איך המשנה מתירה תהיה סתירה מהמשנה למיסה הזה אונה הגמור לא קשה הודיוחיד או דרבים במיסה של רבי הייתה השפה ששייכת לאדם יחיד הוא יכול ביום מן הימים לסלק אותה הוא עלול לסלק אותה ולא ישימו לב שכרגע עמוי אלו מחיצה מה שאם כן במשנתנו מדובר באשפה של רבים שכל הזמן זורקים לשם השפעה אין חש ששמע ביום מני הימים תנטל השפה ולכן מותר לזרוק מהבית אלא אשפו כי זה מרשוס היוחיד לרשוס היוחיד עד כאן דף צדיק טס
לצפיה בתכנים נוספים: