העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף פ עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף פ עמוד ב

איתמ רב חיה ברא שאומר אויסין לכי אשרו כשרוצים לטלטל במובו צריך לעשות לכי אוקירו למדנו בתחילת המסכת אפשר לעשות לחי מעץ אשירו אפילו שזה אסור בהנוה אשירו זה לא נחשב להנואה זה רק הנאה עקיפה מה שמטלטלים כאן במובוי על ידי הלחי שעשוי מהשאירו רב ש בן לוקישומר אויסים קוירו כדי להתיר מובוי מאשרירו אומרת הגמורה מנדו אמר קוירו כל שקינ ומנדו דומה לכי דווקא לכי שאין שיעור לרוכבו ולעוביו אפשר לעשות אותו מהשירו אבל קוירו שיש לה שיעור צריכה להיות רחבה טפח ובריו כדי לקבל אוריח לוי למה חטותה מכתס שיעורה השאירו יש מצווה לשרוף אותה השירים תשרפו בו איש וכיוון שהיא עומד לשרפה כלו לשרף כשרובדומה ומה רואים כאן כאילו שזה אפר אז אי אפשר לעשות מזה כירוש שצריכה שיעור אומר טיספס מקשה תיספס הרי גם לכי נכון שאין שיעור לרוכב ואוביוי אבל לגוב יש שיעור של עשורות פורכים אז איך אפשר להשתמש בדבר שחטות מכתס שיעורי אין לו שיעור הוא כאילו שרוף אז בדרך אחת מפרשים אתספס שכיוון שאפילו שאם הוא לקח אפר פירורים פירורים והדביק זאת בפתח המובוי בגובה של עשורות פורחים זה מועיל אליחי לכן לא אכפת לשחתות מכתס שיעורי מה שאם כן קורוצה להיות רחבה טפח לקבל אוריח ברי לקבל אוריח זה לא שייך לעשות מפירורים אומרת המשנה נשמה את אויכל כפי שהמשנה תפרש מיד יש שיעור לשיתוף מבויס הוא הדין לרוב חצי נשמע את אויכל שמו את השיעור שצריך לעשות לשיתוף מבויס ואחרי זה האוכל התמעט משיעורו אז באותה שבת שבסכים שיעור אותרו אבל שבתות הבאות צריך להוסיף מוסיף ומזעקה הוא יכול להוסיף משלו מה שחסר ואז הוא צריך לזכות לכולם כמו שלמדנו כבר במשנה הקודמת ואין צורך לו ידיע אפילו שהוא מניח משלהם אם הוא מניח משלו ודאי שלא צריך להודיע ליהם גם אם הוא לוקח משלהם משל בני עמו והוא לא צריך להודיע עליהם לבקש את רשותם כי הם ודאי מסכימים כמו שהם הסכימו בהתחלה אז הם מסכימים גם לתוספת ואל נתפו עליהם התאוספו כאן עוד דיורים במובה וצריך להוסיף עבורם בשיתוף מוסיף ומזכה הוא יכול להוסיף משלו ואז ואז הוא מזכה עבורם הוא לא צריך להודיע להם כי זה זכות להם אבל הוא יכול גם לקחת משלם משל הדיירים החדשים ולעשות עם זה שיתוף להוסיף לשיתוף הקיים וצריך לו ידיע כמו שלמדנו בדף בעמוד הקודם ברגע שהוא לוקח משלהם הוא צריך להודיע להם שיסכימו כי הם צריך צריכים לא להקפיד על זה ש עושים שיתוף משלהם קמו שיעורון בזמן שם מרו יש כאן הרבה שכנים נראה בגימורה מה הכוונה הרבה מוזון שתי סעודוס לכולם זה מספיק מזמן שאין מואטין כגרוגרס לכל איכות ואחוד מהדיירים כאן במובי אומר רבי יויסי במדבור ממורם הוא בא לחלוק על תנקמה תנקמה אומר צריך שכל הזמן יהיה כאן שיעור ואם מתמאד צריך להוסיף הוא אומר לא כל השיעור נאמר דווקא בתחיל עירוב בעירוב בשיטוף מבוס השיעור הוא כגרוגס לכל אחד אוזן שתי סעודס זה הכל כשמניחים את העירוב אבל בשיור עירוב אינו הניחו עירוב חציר קדין ואחר כך הוא התמעט כלשהו כל זמן שנשאר ממנו משהו זה מספיק גם לשבתות הבאות למה לא יאומרו לערב בחצי רויס אלא כדי שולש כךסתינויקוס מסביר רשי בעיקרון אחרי שעשו שיטוף מבואיס אז כל בני עמו יהיו אחד אז לא צריך לעשות עירוב חציירס כדי שיוכלו להוציא מהבתים לחצו אלא מהחום תקנו שיעשו גם עירוב חצי רויס כדי שהתינוקות יראו את העירוב הדורות הבאים ידעו מה מושג עירוב את השיטוף לא תמיד הם רואים ממילא כיוון שזה רק זה המטרה אפשר להקל שאם הניחו כשיר ואחרי זה זה תמעט אז שיורי עירוב כלשהו ולפי זה באמת הכולה דווקא בעירוב בשיטוף צריך גם לרבי יויסי שיהיה כל הזמן את השיעור של השיתוף שואלת הגמורה מה ששנינו ברישה שאם נתמאט האוכל הוא יכול להוסיף משלהם והוא לא צריך להודיע להם במסכינן אליב במינחות הם עשו שיתוף עם יין והתמאט היין הוא לוקח משלהם קצת יין כדי שיהיה השיעור מהיר ינסמת אפילו כל עונם אפילו שהכלה הוא יכול לקחת משלהם הוא עושה אותו מין הם עשו עם יין למשל הוא לוקח יין חדש לא צריך לשאול אותם כמו שנראה בברייס הגמורה תביא אלו בשני מינים למשל הם עשו שיתוף עם יין ועכשיו הוא לוקח משלהם שמן אפילו נשמע את נעם אלוי הוא צריך לשאול אותם כי אולי למין הזה הם לא הסכימו דתניה כולו או אויכל שעשו איתו אירוב השיתוף אם הוא לוקח משלהם ממין איך עוד מאותו מין שעשו לכתחילה אין צורך לו ידיע אבל אם הוא לוקח ממין אחר מביזמינין צורך לא ידיע מסביר רע שהגמור הבינה עכשיו שמה שהבריסה נקתה קולו זה לאב דווקא הוא הדין בנשמת מסבירים תיספס שהגיבור הבינה שמה שהברייסן נקתה קולו זה לחדש שברגע שהוא לוקח מאותו מין שעשו לכתחילה אפילו שקלה לגמרי וצריך לעשות עירוב מחדש לא צריך להודיע אבל החלק הזה שמביזמנים צריך לו ידיע זה אפילו שרק התמעט אז איך מתפרשת המשנה אומרת הגמורה אי בואיסמה שהמשנה מדברת ממין איךוד שהוא עושה מאותו מין ואיב משני מינין אי בו ישימה ממין אחד מה שאלת למה למה דווקא נשמת מן נשמה את נשמת מת שקלה לגמרי ולא צריך את רשותם כי זה מאותו מין והיא ביסימה מישה מדברת משני מינים ולכן נקטו דווקא נשמת מה שאלת מהבריסה קולו שינה הברייסה בכוונה נקתה קולו אם זה קלה לגמרי וצריך לעשות עירוב חדש או שיתוף חדש ברגע שאתה לוקח ממין אחר צריך לשאול אותם אבל אם רק התמעט אז אפילו שאתה לוקח ממין אחר למשל עשו עם יין ועכשיו אתה רוצה להוסיף קצת שמק כדי להשלים השיעור לא צריך לשאול כי ברגע שעדיין קיים העירוב הקודם והם ודאי הסכימו עשו את זה מדי פעם ראשונה פעם שנייה לא צריך לשאול כל זמן שלא קלה אפילו שלוקח ממין אחר מה למדנו לטוספלמות שכנים מוסיפו מזכה וכולו וצריך להודיע להם אומר רב שיזמר רב חיזדה זויס אומרת במשנתנו אנחנו רואים חלוקינו חוב רב יהודה חכו חולקים על רבי יהודה נתנן במש שבדף הבא נלמד נלמד אומר רבי יהודה במי דבורים אמורים שצריך את דעתו של האדם שמניחים עבורי העירוב בעירובי תחומים כי זה חוייב נכון שזה זכות שיכול ללכת מהעירוב 2000 עמו אבל מי אמר שהוא רוצה לצד הזה ברגע שאתה שם לו עירוב לצד הזה הוא מפסיד מהצד השני 2000 עמו צריך את דעתו העבול בעירוב וחצר שזה זכות לאדם שיוכלו לטלטל כאן מערבין בין לדס ובין שלא יהיה לדעס לא צריך לשאול אותו כאן למד משנה ברגע שהוא לוקח משלהם הוא צריך לשאול אותם אומרת הגמורה פשיט דחלוקין ודאי שהם חולקים אונה גמורים ובאמת בדף הבא נראה נראה שיש כאלה שכך מפרשים כי הם מפרשים שרבי יהודה לא בא לחלוק אלא רק לפרש דברי חכמים ומה אתה אומר כמה משת כתוב שצריך להודיע איך זה מתאים דברי רבי יהודה מה עוד דתם אפשר לומר שזה מתאים דברי רבי יהודה אנמילה בחוצר שבין שני מבוס משנתנו מדברת שהחוצר הזו שבה נתוספות דיורים יש לפתח לשתי מבואות ואז אנחנו אומרים הוא אחד המבואות רוצה לשתף אותם צריך לשאול אותם רשות כי אולי הם לא רוצים להשתתף עם המוב הזה אולי הם רוצים להשתתף עם המובה השני שהם פתוחים גם אליו ולפי זה צריך לשאול אותם גם אם מניחים את השיתוף לא משלהם אלא מזקים להם כולם לא רוצים לחיף כאן אבל חוצר של מובו יחוד על ברגע שהחוצר שייכת רק למובו אחד יש לה פתח רק למוב אחד ואז רק זכות עבורמה שיתוף אם אלוהי אז אולי חכוים מודעים לרבי יהודה שלא צריך את רשותם כוודאי שזה זכות להם אפשר לקחת משלהם בלי לשאול אותם קומש מלון מה אומר לנו רב שיזבי יש לי בקבולה ורבו יסי לא כך שמשנתנו מדברת אפילו בחוצר של מוביחוד וחכומים כאן חולקים על רבי יהודה והם אומרים אפילו חוץ שמו ויכוד צריך לשאול את רשותם האם הם רוצים שלהשתת במובוי אבל זה הכל באמת כמו שרשי מפרש במשנה כשלוקחים משלהם אם מזקים עבורם זה זכות גמורה לא צריך לכולעל מלשאול אותם קמו שיעורוי וכולו אז אמרנו במרובין מוזן שתי סודס במותם גרוגרס לכל אחד כמה הוא מרובין אומר רב יהודה אומר שמואל 18 בני אודום שואלת הגמורה 18 ותולי יותר מ-18 ודאי מרובין אימי 18 ואילו ומנוקת אומר רב יצחק בריד רב יהודה לדידי מפני דב אני שמעתי מאבי רב יהודה שהוא אמר בשם שמואל העניין הוא כך כל שו מחלק שעוד ביניהם ואין מגז גרוגס לכל אחד ואחוד הן מרובין וסג במזי מותנינו מה הכוונה יש שתי שיעורים לשיטוף מבוס ולירוב חצרוס יש שיעור גרוגרת לכל אחד מהדיירים ויש שיעור מוזן שתי סטוד שלא דומים בינונים מה השיעור הנחוץ הקטן מביניהם לכולה ולכן אם תיקח מוד שתי סודס תחלק את זה ב בין כל הדיירים אז יהיה פחות מגרוויגרס לכל איכוד זה בסדר כי ברגע שיש כמובזן שתי סודי זה מספיק אפילו ל1ל אפילו למיליון אם תחלק יהיה יותר מגרויגס לכל אחד אז מספיק גרויגס לכל אחד לא צריך מוז שתי סעודס ואגב אורחקומש מלון וזה שרבי יהודה אמר 18 שתי סודס אמן 18 גרוגרוס ולכן ברגע שיש 18 שכנים אז יש לי כאן 18 גרועיגרוס וזה מוזן שתי סעודס אז מי קם וילך הם כמו מרובין זה נחשב מרובין 18 19 עד מיליון מספיק לא דווקא מיליון אין אין לזה סוף ברגע שיש כאן מוז שתי סעודס זה מספיק לכל כמה דערים שרק יהיו כאן עד כאן דף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: