העמוד היומי מסכת עירובין דף עט עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף עט עמוד ב

[מוזיקה] עירובים דף 10 עמוד ב שורה רביעית מלמעלה שניהם אסורים ראינו במשנה בעמוד א' נתמאט התבן מעסורת פוחי מארבין ומאר שניים מדובר שם על שתי חצרות שיש ביניהם מטבן ערימה של תבן שמחלקת ביניהם לכל אורך החצר וממילא הם לא יכולים להרב יחד אבל אם זה התמעט מהסורות פוכים ממילא אין לזה שם שמחי ריצה ומערבין אחד ואין מערבין שניים לכאורה משמע הגמרא מבינה שהתמעט מתי זה המשך לקטע הראשון הקודם שלו במשנה ששם כתוב שבשבת גם כשיש מטבן אסורו הם יכולים להאכיל כל בהמה מהצד כל דרי חצר מהצד שלהם יכולים להכיל את הבהמות מהמטבן ואין חשש שזה יפחד מאסורו ועל זה חוזר שאם זה יפחד נפחד מאסורו אז הם נאסרים שמע מינו דיורינבין ושבס אסורים לכאורה משמע מקהל וזה נידון לאל בדף יז. מה קורה בחצר כזאת או רשות כזאת שמערב שבת היא הייתה מותרת עם התנאים הנדרשים אבל בשבת קרה משהו ונפל איזשהו מחיצה הגיעו דיורים האם השבת נאסרת גם באמצע השבת וכעת מעכשיו יהיה אסור לו או שהולכים אחרי ערב שבת לכאורה רואים כאן שדיורין הבואין בשבש אם בא מישהו גוי או מישהו שעוסר ולא ירב בשבת אז הוא עוסר על בני המבואי גם אם זה באמצע השבס כמו שכאן משמע שאם המטב בן שלורת פוכי מתמא זה אוסר למרות שזה קרה בשבת אונה גמורה לא דין דימת מאתמול הספר של המשנה לא קשור לרש ולא קשור למה שכתבנו קודם במשנה אלא מדובר בו על מקרה נוסף שאם זה פחות מעשורתפוכים אז אין אוכנה ממער נכוד ואין מערבי שניים אין לזה שם של מחיצה אומרת הגמורה על המשך הבריסה כצדסה נולס ביסוי ומברת רשוי ראינו בברייסה שאם יש חצר ומהחצר הזאת פתוח בית. בבית הזה יש מטבן תבן שהוא המטבן הזה פתוח גם לחצר הזאת וגם לבית נוסף שהוא לא קשור לחצר. אמ הגמרא אמרה ברייסה שאם המטבן הזה בגובה אסורו אז הם לא יכולים לערב יחד. אם זה התמעט מאסורו אז הם מערבין יחד. מסיים את הבריסה אם במשך השבת תמד מעסור ועכשיו הם אסורים כיוון שזה פתוח מרשות אחת לשנייה מה הוא יעשה כדי להתיר את הטלטול נודת ביסטר לרשום ישראל יבוא אותו אדם של הבית יבטל את רשותו לבני החצר השנייה וכתוב פה דבר נוסף שהוא גם צריך לנעול את ביתו שהוא לא יבוא לטלטל לרשות אחרת לא יבוא להוציא לחצר שואלת הגמורה טרתי הרי ראינו כמה וכמה פעמים את העניין של ביטול רשוס כשאחד שכח להשתתף או לערב יחד באירור חצרות ולא כתוב שם שהוא צריך לנול את ביתו כדי שיהיה לו עקר ולמה כאן כתוב שני תנאים נול ביתו מבטא את רשותו למה לא מספיק באחד מהם דהיינו מסבירים הראשונים שעיקר השאלה היא על ביטול רשוס למה לא מספיק ביטול רשוס שראינו שהוא מועיל בפני עצמו טרתי עונה הגמרא אוחיק אומר אוי נולס ביסוי אוי מבטלסוסוי שני שתי שתי אפשרויות שיש לו לעשות או לנול את הבית או לבטל את רשותו וממילא זה כוונת הבריס הביישה מלאומתרתי כיוון דדש בושה לטלטול אין אוכנמה כדי להתיר את הטלטול לבני החצר מספיק שיבטל את רשותו וכפי שראינו עד כה במסכת אבל מה שכתוב כאן נולד ביסוי כיוון דדשבי כיוון שהוא רגיל כל כך לטלטל שמה אז אנחנו חוששים שהוא יבוא ולשכוח והוא יוציא והוא יאסור עליהם אז אז לכן שינעל את הדרך להגיע לשם אומרת הגמור הווס וחבי מוטו ראינו שעל ידי הביטול והנעילה אז הוא אסור כיוון שהוא ביטל את רשותו הוא אסור להוציא משם ואסור לטלטל וחבר אומיטה שתגמור פשוט זה כמו כל ביטוי שראינו עד עכשיו שכשאחד מבטל אז זה שביטל אסור להוציא צריך אתדוד בוטילה לחברי כאן אנחנו מדברים במקרה שאחרי שהוא ביטל את רשותו לבני החצר הם באים בני החצר ואומרים בוא אנחנו נבטל את רשותנו אליך ותוכל אתה גם לטלטל קומשמדן בבטלים וכיזנו מבטלין והברי קני כשיטת התנ שראינו לאל מחלוקת האם מבטלין וחוזרים מבטלין או לא האם באמת יכולים לעשות כזה דבר שאחד יבטל אם אחד שכח ולא ירבו חצרות הוא יבטל את רשותו להם אחרי שהם הוציאו את מה שהם צריכים הם יבטלו לו ואז ממילא יהיה פה יהיה פה שוב רשות אחת אבל שלא אז זה הבריסה בא לומר שלא מועיל לחזור ולבטל אלא רק הביטול הראשון מהטעמים שראינו לאיל או כי זה חוכה והטלולה או כי זה נחשב כחצר אחרת ברגע שהוא ביטל כמו שכתוב לאל וכן אז אומר בגוב של תבן שבין שני תחום יש ריסימה שהוא הדין אם יש מטבן בסוף תחום שבת של שתי עיירות כל אחת מהעיירות יכולה להכיל את הבהמות מהמט מטבן ואין חשש שמה הם ימשיכו להכיל ולהכיל עד שהם יבואו להכיל מהחלק של התמ שנמצא מחוץ ל-2000 שלהם שת הגמרא פשיטה מה ההבדל בין עירובי תחומין לעירובי חציירוס כמו שבירוב חצרוס לא חששנו זה יתמעט מהסור כך גם פה לא נחשוש שיבואו להכיל בחלק שמחוץ ל2000 צריכה לרבק דומת תחומין דאוריסה אבוריסה בא לחדש שגם על דרב קיבה שרו תחומין בשונה מרוב חצר דאוריסה מהודתם מליק זודים מאוסי להחלופ פי קומשמלות אז החידוש הוא שלא חוששים גם אם לשיטה שזה דאורייסה אין חשש שמה הם יבואו לטלטל מהחלק שמחוץ ל-2000 שלהם אומרת המשנה וכעת אנחנו ממשיכים עם העירוב חצר השיתוף מבויס כיצד משתתפים במובוי והוא הדין גם לגבי עירוב חצי מניח את החוביס ואומיז לחוב מובה מדובר כאן באדם שיש לו חבית של יין והוא רוצה לזכות את זה לכל בני המובד במקום שכל אחד יביא בקבוק יין ויכניס לזה לתוך חבית אחת. הוא לוקח חבית, מזכה את זה לכולם. מבחינתו גם צריך שיהיה רשות לכל אחד לבוא וליטול את החלק שלו. ואומר הרי זו לכל בני המובדה. על ידי זה שהוא מזכה את זה לכולם אז כל אחד יש לו חלק בחבית וממילא מספיק בתור שיתוף מבויס. איך הוא מקנה להם את זה? ומזק אלן על ידי בנובו הגדולי על ידי אבדו שבחוס עברים ועל ידי אשתו דהיינו כדי להקנות להם את זה הוא צריך בעצם להוציא את זה מרשותו היום כל החביתי שלו צריך להוציא את זה מרשותו ולהעביר את זה לרשות שלהם הוא לא יכול להעביר את זה לרשות שלהם כיוון שהוא לא יכול להוציא את זה אלא אם כן יבוא מישהו ויזכה ממנו יד אחרת שהיא לא כידו תזכה ממנו ותזכה את זה לשכנים אח לדיירים האחרים ולכן צריך שיהיה דווקא בנוטו הגדולים שהם יש להם יד בפני עצמם או אבדו בשבחוס עיברים ועל ידי אשתווי שכולם יש להם יד בפני עצמם אבל אינו אם הזה לא על ידי בנו הקטנים כי אז מה זה עוזר הם לא יכולים גם להוציא את זה מרשותו זה כמו יד שלו ולא על ידי אבד שבחוס הקננים גם כן ידן כידו מפני שודון כודמב יהודה חבית של שיתוף מבוא צריך להגבע מן הקרקע טפח שהוא מזכה את זה לכל דרי החצר צריך לעשות בזה קניין הגבוהה שזה בעצם להגביע את זה טפח מהקרקע אומר מי לעשוב בדיסה אמרינו את שני הדברים האלו אמרו זקני פומדיסה אחד דאו מה שראינו כעת בשם רב יהודה ואידוך המקדש אדם שעושה קידוש אם טעם אלוה לוגמוב ויצאו אם לאבו לא יוצא אם הוא לא טעם אלו לוגמוב מהקידוש הוא לא יצא די קידוש אומר הרב חביבה אגב זה נביא עוד דברים שאמרו זה כני פומדיס אונסדיס אמרינו דבר נוסף הם אמרו לא מעבד אמר שמואל עושים מדורו לחיו בשבוס מותר לצורך יולדת שהיא ביקוח נפש לעשות לה מדורה כדי לחמם אותה סובר מינו לךין לחוי ללוי מדברי שמואל מהשמע שדווקא לולדת מותר אבל לחולה דהיינו גם חולה שיש בו סקונה אנחנו לא טולים שזה מחמת הקור והקור לא זה מה שיעזור לו בפיקוח נפש שלו ויעסור לעשות מדורה בשבילו במסגש שומין במוסחמם אוולוי וגם ליולדת גם מה שאנחנו רוצים לומר שיהיה מותר מהשמע דווקא עם מיסקשומים אבל לא כשכולם חם והר לה גם נטיר יתמר או מפחי בבין אומר שמואל מצינו מ אחר של שמואל ששם מבואר לא ככה כיס דם ומצטנן עושים למדורה בשב אפילו בתקופה הסטמוז אז רואים שגם חוילה אני טולה שאם הוא רוצה את החום כיכר לו אז זה עוזר ולמרות שהפיקוח נפש לכאורה לא בא בגלל החקור אבל זה יעזור לו גם כן להתחזק ולהינצל וזה גם לא תלוי בתקופות אלא גם בתקופה שתמוז אומר המימר אונס בדס אמרינו ממר נוספת שאמרוזקני בדיס דתמר איזה יאשר סתם איך נדע איזה עץ זהרה זה עץ שעובדים לה אבידזורה ואסור לההנות ממנה אומרב כל שכרן שומרין אותה ואין טעמים מפירותיה הקמרים שעובדים לאבודזורה הם שומרים עליה ולא אוכלים מהפירות שלה למה הם לא אוכלים בגלל שהם עובדים אותה ממילא זה סימן שזה עץ אשרו שמואל אמר כגון דמר נתמר לשיכה דנצרפה שתי לבידו דנצרפה זה היה השם שלזור שהיה באזור של שמואל ואומר כשיבואו גויים וימרו התמרים של העץ הזה זה יהיה לשיכר שננסך לעבודזור בניצרפה וממילא זה כבר מראה שזה אצל השירו ואמרו לי סבדסה לכסכבס דשמואל הלוח כמו שמואל שה עץ אשר הוא נמדד על ידי זה שאמרו הנמם מרי לשיכרי דבנצרפה. אז אם כן ראינו כאן לגבי שניהם אסורין כשזה התמעט מאסורו אין ראיה שזה נאסר גם באמצע השבת כי יתכן שזה מדובר שתמעט מערב שבת כיצד הוא עושה נוהלת ביתו מבטל את רשותו שאלנו למה צריך את שניהן אז או שזה הכוונה או זה או זה או שבאמת צריך את שתיהם לא כדי להתיר את הטלטול אלא כדי למנוע אותו זה שביטל שלא יבוא בטעות לטלטל אחרי שהוא ביטל רשות כיוון שהוא דש והוא הגיל בזה לכן שיעשה לו עקר וינעל מה שכתוב אסור וחבר ומטור החידוש הוא שגם במקרה שהם חזרו וביטלו בשבילו אז אין מבטלים כל זה מבטלים ובגוב של טב בין שני תחומי שבס הגמרא שאלה מה החידוש למה לחלק בין אירוב תחומי לרוב שבס מדובר לי בדרב קיבה וגם עלי בדב עקיבא שירוב ותחומי זה דאורייסה לא נאסר שכל אחד יקח מהמטבן שנמצא בתוך תור התחום שלו ולא חוששים וגוזרים שמה הוא יטול מחוץ ל-2000 שלו המשנה הביאה כיצד משתתפין לוקחים ב הוא לוקח חבית ומזכה לכולם אבל שיזכה את זה על ידי מי שידו אינו כידו ולא על ידי מי שידו כידו כמו בניו הקטנים ועבדו ושפחתו הקנענים רבי יהודה אמר שצריך להגביע את זה בטפח והוא מזכה להם את זה ורוב אמר שגם זיקפו בדיסה אמרו כך ודבר נוסף ראינו שהם אמרו שהמקדש צריך לטום מלא לוגמיו כדי לצאת ידי חובה. דבר נוסף שהם אמרו הממר של שמואל שעושים מדורה לחיה בשבת ועוד ממר שש שמואל שגם בקיס דם ונתנן אפילו בתמוז עושים אז רואים שגם לחולה ואפילו בתקופת תמוז מותר. דבר נוסף איזה ישרו לפי רב זה מה שלא אוכלים מפירות הקמרים ולפי שמואל אם הם אמרו שהתמרים האלה טובים לשחרר לבדזורה ואמרו זקניס אלכסה כבוסי דשמואל [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: