העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף פה עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף פה עמוד א

עירובין דף פה השור מתחיל בעזרת השם שורה אחרונה של הדף הקודם אוהרב יהודה אומר שמואל בואר שבין שתי חצי רוס יש בין שתי חצרות יש כמין שמתה קטנה אין פתחים מהחצרות אל עבר השמתה הזו יש רק חלונות מחצרות מחצר מכל חצר יש חלון אל עבר השמתה הזו עכשיו באמצע השמתה יש בור הבור הזה דולים ממנו מים בני החצרות עכשיו כך אם הבור היה קרוב לשניהם שמשתמשים בזה בנוחות אז רשות שני החצרות שולטת על השטח הזה אז אחת עוסרת על השנייה הם הרי לא יעשו ערב חצי משותף ביניהם אין להם אפשרות לעשות ערב חציירוס זה נראה בדף הבא משנה מה הם צריכים לעשות כדי שיוכלו למלות אבל כאן מדובר ששניהם משתמשים בבור לא בנוחות למה כי הבור הזה מופלגס מכויס לזה של החצר בצד ימין ארבע פורחים ומקויס לזה של החצר בצד שמאל הרבות פוחים אז איך השימוש שלהם בשטח הזה המשותף השימוש שלהם לא נוח רשי אומר הם הרי לא יוצאים ברגליים אלבר ורסמת להשתמש כי אין להם פתח לשם רק דרך חלון שהם זורקים למרחק אז מעיקר הדין אין חצר אחת אוסרת על השנייה ושניהם יכולים להשתמש כאם בבור אבל כדי שיהיה הקר שלא יבואו לטעות להשתמש ברשות שבאמת שייכת כן לשניהם באופן ששניהם משתמשים בזה בנוחות ואחת עוסרת לשנייה אז חיובו אותם לעשות הקר מה ההקר שהם עושים זה החצר הזו מויציזיז כלשהו איזה מקל דק הוא מוציא מעל המקום שממנו הוא דולה הוא ממלא וזה השני גם מוציא זיז כל שהוא ממלא זה אמר רב יהודה בשם שמואל ורב יהודה דידיו אמר רב יהודה מעצמו הוסיף אפילו קניה לא צריך לקחת זיז שיש לו איזשהו נוכחות אלא אפילו קנה דקיק שלא כל כך ניכר גם מספיק להק קר אומב לרב יוסף או דרב יהודה מה שרב יהודה אמר שצריך לעשות קנה דשמואלי די דרב אומר אינו דומסר על חבר דרך אויר אב יהודה היה תלמידו של שמואל ותלמידו של רב לא יכול להיות שהוא שמע זאת מרב כי רב הרי סובר שאדם לא עוסר על חברו שטח שהוא משתמש בו רק דרך אוויר במרחק של דפוכי ממנו אז לפי רב כיוון שכל אחד משתמש בשטח הזה רק דרך אוויר צריך לזרוק את הדלי למרחק של הרבותפים אז אחד לא עוסר על השני וגם זיז לא צריך רק רב יהודה שמע זאת מרבו שמואל עכשיו הגימורה הבינה כמו שרשי מסביר שהביה לא שמע שרב יהודה אומר את הממברמרה בשם שמואל והוא מוסיף על זה שגם כנה מספיק הב שמה ממרה של רב יהודה שהוא אומר שיש בו בין שתי חצאות וכל אחת מופלגת ד' פורחים אז צריך שיעשו סימן של כונ אז הוא אומר הוא שמע זאת מרבו רב משמואל ולא מרבו רב שואל את הגמור דשמואל מיכה מאיזה ממר של שמואל אתה אז הבייה הבין שמגזה הוא כן שמע זאת תלמידו רב יהודה אילי ממוד רב נחמן אומר שמואל גג הסומוך לרשות רבים הזכרנו זאת בשיעור הקודם יש גג שסמוך לרשות רבים ממילא בני רשות יכולים להשתמש להניח דברים על הגג ובין הגג בעל הגג הוא משתמש בו דרך שהוא עולה לגג דרך מרפסת צריך סולם קבוע לטירוי צריך לשים סולם קבוע מהמרפסת לגג ואז הוא מנתק את בני רשוסורבי מהגג כי הוא מראה שהוא רוצה להשתמש בו אבל אם הוא לא יעשה סולם קבוע בני רשוורבים שמשתמשים בג אוסרים עליו למעשה כאן השימוש של בני רשוס רבים הוא שימוש דרך אוויר למה אומר רשי בדרך כלל לפני שני הקטלים של הבתים שפונים לרשו רבים מוציאים כאלה עמודים קטנים כדי שהעגלות שעוברות ברשות רבים לא יתחקכו בכותלי הבית וישברו אותו אז יש כאן מרחק אז בני רשושרים הם עומדים במרחק של ד' פורכים ויותר ומשם הם זורקים לגג ובכל אופן אומרים שכוזמה שלה סוס עולם קבועה הם אוסרים על בין המרפסת להשתמש בגג אפילו שם משתמשים רק דרך אוויר אז רואים ששמואל סובר לא כמו רב שהאדם מוסר על חברו בשימוש דרך אביו ולכן מתאים שרב יהודה שמע זאת מרבו שמואל מי אומר דילמקד הרב פופה כמו שלמד בסוף השיעור הקודם שם משתמשים בזה בני רשוור רבים להניח שם את הכובעים שלהם את הסודרים שלהם אומר רש"י שתשמיש גמור להן בקומטה וסוטרה כמו שהבאנו אבל למעשה רש"י לא מסביר אבל למעשה שימוש דרך אוויר כם עומדים יש חיפופים בין הרשוס רבים לג הגג הם צריכים לזרוק את הקומטה מרחק של ד' פוכים רש"י לא מסביר למה בקומטא וסודרה זה כן נקרא תשמיש שלא דרך אביון טוייסס למעשה מסבירים שהגמור הבינה באבמינה שהם משתמשים בזה להנחת משאות ואז הם לא יכולים לגשת ממש סמוך לגע כמו שטיסס מסבירים איןשום בשם כן קומתה וסודרה הם ניגשים ליד הגג ומניחים את הקומטה וסודרה זה לא שימוש דרך אוויר אז עדיין לא רואים מכאן ששמואל סובר שאודום אוסר על חברו בשימוש דרך אוויר אלו מהו מסבירה הגמורה הביה שמע את כל הממרה שאנחנו הבאנו שרב יהודה אומר בשם שמואל שבו שבין שתי חצרות זה מוציזיז כלשהו ממלה וזה מוציזיז כלשהו ממלה תדאפיק או לא יאפיק אם הוא לא מוציא זיז אמרינן אודום אוסר על חוויר דרך אוויר עכשיו באי ואומר אל תחשוב שרב יהודה הוסיף שמספיק אפילו קנה הוא שמע מרב בו רב כי רב לא סובר את ההלכה של שמואל כי הוא סובר שאחד לא עוסר על השני כי שמושם רק דרך אוויר אז לא צריך לשים זיז ולא קונה רק שמואל אמר שצריך להוציא קונה בא רבי יהודה ותלמידו ומוסיף שאם רבי שמואל אמר שמספיק קונה כלשהו לא צריך רוחב של ארבות פוחים אם כך מספיק גם קנה כלשהו אפילו שהוא ניכר פחות מזיז שואלת הגמורה מה אמרנו שרב סובר אין אודום אושר על חויר או דרך אוירב מאיכה איפה שמענו את היסוד הזה ממרי של רב אילי ממה הזכרנו בשיעור הקודם שתי אגזוז טרויס זו למעלה מזו כתוב במשנה יש שתי גזוזראות אחת גבוהה אחת נמוכה הם מעל ים רוצים לדלוט בשבת מים אוסו מחיצל עליו לגזוסטרה העליונה עשו מחיצה בגובה סורות תפוחים ריבוע של דל ד כדי שיוכלו לדלות דרך שם ולויוסו מחייצחתונו וכמו שהסברנו בשיעור הקודם שניהם עשו את מכסף משותף של שניהם שתיהן אסור רויס עד שירבו כל מה שהם לא עושים חצי ביניהם שתיהם אסורות להשתמש בזה למה כי כיוון ששניהם משתמשים גם התחתונה גדולה דרך המחיצה שבעליונה אז אחד עוסר על השני ואומר אבוננו מריוב על המשנה הזו לא ישונו שהתחתונה עוסרת על העליונה אלא בסמוכו נכון שיש ביניהם פער גובה של עשור תפוחים הרב סובר שאפילו שהתחתונה צריכה לזרוק ולשל ועליונה רק לשל כמו שלמדנו בשיעור הקודם רב סובר שניהם משתמשים בזה בקושי אפילו שאחד יותר קשה מהשני זה נחשב בשליטת שניהם אבל זה הכל בסמוכו שהם ביניהם פר של ארבות תפוכים באופק ברוחב אבו במופלגס ארבו אחת רחוקם שנייה ארבו טפוכים אליוינו מוותרס ותחתינו אסורו למה כי התחתו צריכה לזרוק את הדלי למרחק אופקי של ארבע תפוחים ורק אז היא יכולה לזרוק לגובה ולשלשל אין עודמוסרחבי בשימוש דרך אויר מכאן נלמד את דברי רב מי אומר דיל משינכם הסיבה שהתחתונה לא עוסרת באופן כזה דכיוון דלא זה בזריקה ושלשול התחתונה ולא זה לעליונה בשלשולחודי כלו זה בזריקה ולא זה בפסח רדומה נכון למדנו בשיעור הקודם שהרב סובר ששטח שאחת משתמשת בזריקה מהשנייה בשלשול אפילו ששלשול יותר נוח מזריקה לא שניהם משתמשים בקושי אז זה נחשב כשטר בשליטת שניהם לא כמו שמואל אבל כאן יש פער מאוד גדול בין השימושים של שניהם העליונה שבה יש את המחיצות היא משתמשת רק בשלשול לא שימוש כזה נוח אבל יחסית למה שהתחתונה משתמשת כזה מופלג מופלגת אחת מהשנייה. אז מה קורה כאן? כשהתחתונה רוצה להשתמש, לדלות מים, היא צריכה גם לזרוק למרחק של ארבות תפוחים באופק וגם לזרוק לגובה של עשורת תפוחים ואחר כך לשל. עד כדי כך רב גם מודה שנחשב שהעליונה משתמשת בנחת יחסית לתחתונה. והתחתונה משתמשת בקושי. לא זה בזריק ולא זה בפסח זה דומה. ולכן רק העליונה נחשבת כשולטת על השטח ומותר להשתמש. מה שאין כן כשהם ביניהם מרחק של הרבות טפוחים אז נכון שהעליונה רק בשל והתחתונה בזריקל גובה ושלשל וזה סובר רב שנחשב שרשות שניהם שולטת על המקום. אז שוב לא רואים מכאן שרב סובר שאין אודומסר חברו דרך אויר. הסיבה שהתחתונה לא עוסרת כ השימוש שלה הרבה יותר קשה מאשר העליונה באופן כזה שזה מופלג. אלו מאוד אומרב נחמן אומר בברבו אומר שני בתים ושולש חורבוז ביניהם ועכשיו הגימור הבינה עוד מעט נסביר אחרת כמו שהגמור תסבירו שהחובות ביניהם בשורה יש חמישה בתים אחת אחרי השנייה שני בתים משני הצדדים בתים מושלמים שייכים בית אחד לרובם בית אחת לשימן ביניהם יש שלוש חורבות שפרוצות זו לזו הם ביניהם קירות ואין להם בעלים ממילא מותר לבני הבתים להשתמש בחובות כי אין כאן רשות אחרת אבל למעשה מי משתמש בחובות האלו שני הבתים ראו ין ושימן אז אחד עוסר על השני אומר רב בשבת זה משתמש בסומוכלוי על ידי זריקה וזה משתמש בסומוכלוי על ידי זריקה מה הכוונה ראו ומשתמש בחובה שלידו אפילו שהוא זורק מהחלון אין לו פתח לחובה רק חלון הוא זורק למרחק לעומק של החורבה מותר לו להשתמש בזה ולא אומרים שחברו שימן הרי גם יכול לזרוק אל החור ושלו ומשם אל החור ושכנגד וגם להגיע בשימוש דרך זריקה אז אחד עוסר על השני כי שימוש שניהם שווה לא אומרים כך למה כי ראובן יכול להשתמש בחור ולידו גם דרך שלשול ליד ליד הפת ליד החלון מהחלון המשלשל מידית ולכן כן הוא נחשב כשולט על המקום מה שאין כן חברו ממול צריך לזרוק באוויר יותר מדי לתפורחים אז זה שימושו באוויר וזה שימושו בנחת ממילא נותנים את החורבה הזאת לראובן ואז רובן יכול להשתמש בחורה הזו גם בזריקה למרחק לכל עומק החורבהוה אותו דבר אומרים בחורוה שליד שימן שרובן לא עוסר עליו והאמצעי החובה האמצעית אוסור אסורה על שניהם ומיד נראה את ההסבר יוסף רב ברונה בקומה לו שמ את הממרה של רב אומר רב ליזר יש גורסים רבי לוזור אין מירב לזור באירב תלמיד ישיבה אומר רב אוחי כך אמר הרב עוד מעט נראה מה הייתה תמייתו על הממרה הזו אומר לי אין כך הוא אמר אז הוא ביקש לו אך ולי שפי זה תראה לי איך לא מתאחסן רב אך ולי עושה לקמי רב לא זו הגיע לכמי דרב אומר לי אומר מה רוחי כך וכך שמעתי ממך האם כך אמרת אומר לי אין אומר לי ואומר דאומר לא זה בשלשול ולא זה בזריקה שניהם אסורים אומר לו כך אם אתה אומר שהאמצעית אסורה על שניהם למה הרי בין האמצעית לראובן בין האמצעית לשימן יש חורבה שביניהם איך הם משתמשים בחורבה האמצעית רק דרך אוויר הם צריכים לזרוק למרחק של ארבות תפוחים את כל המרחק של החו ושל הידם ובכל זאת אחד עוסר על השני אז אני עכשיו שומע ממך שאודום או ישראל על חברו בשימוש דרך אוויר. אז למה בחובה שלידו אתה אומר הוא מותר לו וחברו שכנגדו לא עוסר עליו? למה? אתה אומר שהרי שימוש דרך אוויר כן עוסר אלו מי? הוא משתמש בשלשול הוא משל דרך החלון שלו אל קרקע החובה וחברו שכנגד משתמש דרך זריקה אתרי בעצמך אומר למדנו בדף הקודם באריכות שאחד משתמש בשישול ואחד בזריקה שניהם אסורים אז מה הולך כאן איך אתה אומר שהאמצעי אסור על שניהם ובכל זאת כל חובה מותרת לבית הסמוך להמר לי ינה לו רב מסבר דקאי מקשור שלושת החובות עומדות קשורה לאי דקימ כחצובה אילו הם היו עומדות כשורה קושיתך הייתה קושיה כרמצעי שניהם משתמשים רק דרך אוויר ובכל זאת אני אומר שאחד בסר על השני לא זה עומד כמו חצובה כמו סגול כמו שמצויר כאם בגימורה ומה קורה כאן שהחובה האמצעית סמוכה לשני הבתים ממילא השני הבתים משתמשים בזה בנוחות הם יכולים לשל מיד דרך החלון אל הקרקע של הידם ממילא אחד עוסר על השני שני מה שאם כן החורבות הקטנות יותר שכל אחת צמוכה רק לבית אחד אז הבית שלצד החו ומשתמש בחור ודרך שלשול לא דרך אוויר לזריקה גם דרך אוויר לזריקה אבל גם דרך שלשול מיד סמוך לחלון מה שאם כן הבית שכנגד צריך לזרוק את כל המרחק של החווה שבינו לחווה השנייה ממילא תשמישות דרך אוויר ושימוש דרך אוויר לא עוסר אז כאן רואים שרב סובר שאין אודום אושר חבי דרך אוויר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: