הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נג
הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נג
בדורה דף נג מתחיל בסיעתא דשמיא במשנה שבעמוד הקודם כמו שדרשנו בדף הקודם מהפסוק ופסילויהם תשרפום בואיש פסילי שהגוי יכול לפסול מלשון פסולת ולבטל את עבודי זורה שלו אומרת המשנה אוהבת קיחובים מבטל עבוד כוחובים שלו ושל חברוי גם של חברו אפילו שהוא עובד עבוד זורה אחרת אבל בישראל אין מבטלבודס כיחובים אפילו לא של אויבת כיכובים כי הפסוק אומר רק לגבי גוי שהוא פוסלוהו ולא ישראל כלשקין שהוא לא יכול לבטל בדזורש שלא עצמו של ישראל כי אין לה בטלהומיס אפילו על ידי גוי כמו שלמד בשור הקודם וסום בסיסר שתאונה גניזה עוד הלכה אומרת המשנה המבטל עבוד כרחובים אז באופן אוטומטי מבטל משם שהווק תפלים אליה אבל להפר ביטל משמשו משם שימותורן והיא עצמה עדיין אסורו מביאה הגמורה מסנלי רבי לרבי שמעון ברבי רבי הקודיש למד עם בנו רבי שמע את משנתנו ולשנה זאת כגרסה שלפנינו אויבת כיכובים מבטל לעבודס ככובים שלו ושל חברוים אומר לו ימר לו רב שמלב רבי שוניסלונדוסך כשהיית צעיר שנית לנו את משנתנו בנוסח אחר אויב ואת כוחובתלבודס כוחובם של לוי ושל ישראל ועכשיו שב אתה שונה לנו רק בשל חברוי אבל של ישראל אלוי למיסה לא רואים שרבי יענה לו אז המעשה יש כזו גמורה דומה בתחילת פרק הזו מסכת בומציה ושם מברים המרשל כן זה בריתבו שרבי שמעון בירר צל אביב האם הוא חזר בו או שמה הוא שכח וברגע שהוא לא ענה לו הוא הבין שהוא חזר בו אבל שואלת הגמורה איך ייתכן שכך הוא למד בצעירותו דרואל מקום טלו בו וסום בסר סקסיב אומר רבי לברידה רבי ולסניצרכו שיש לו בו שו דפוס של הגוי שותפות בזה אז בצעירותו הוא סבר שאפשר לבטל זאת בזקנותו הוא חזר בו אפילו שיש לו שותפות הוא לא יכול לבטל את חלקו של הישראל ומה היה בילדוסמיקוסובה בזקנוסקוסובה בילדו סוסויסוב ישראל עד כוחו מפולח כשיש עבדזור משותפת לישראל ולגוי כל מה שישראל עובד את עבדזורה זה רק על דעת הגוי כנפש יכול לבטל את החלק שלו דר למה מבט לו לכן זה מותר ובזיקנוס הוא חזר בו ישראל דנפש פולח הוא עובד על דת עצמו ממילא כמבל ככובים דנפשי דראו לא יבטיל רק את שלא יכול לבטל ולא את החלק של ישראל היא כדמסנ לדברי רבי הלל הסיפה מרן בסיפה של המשנה ישראל אין בבת לעבוד את כחובים שלא בפחובים נשאלת השאלה פשיטה ברור שלא אומר רבי רבי לבריד רבי ולסניצרכו שיש לבו לישראל שותפס אז זה גופה לא צטריך להשמיע לנו כי גם זה פשיט שלא יכול לבטל את חלקו של הגוי כי אפילו את חלקו לא יכול לבטל אלא זה בא שנדייק בקומשמון וישראל מבטל את חלקו דוד קיחובים וכל שכן לא את חלקו הפרטי אבל לאבת קיחובים שיש לו שותפות עם ישראל דנפשי מבטל ולא אומרים שכשם שהוא לא יכול לוותר את חלקו של הישראל הוא גם לא יכול לוותר את חלקו של הגוי לא חלקו של הגוי יכול לבטל גרסה השלישית היא כדמסנלו את דברי רבי הלל הבריסה לא על משנתנו בכלל למדבריס רב שמנסמר אבודס ככובם של ישראל אין לו בטילו אוילומיס מה היה ההדגשה אוילומיס אומר רבי לברידרס לא ניצרכו אלא שיש לו לבד כוחו ממ שטפוס וקומש מלון שאפילו אם ביטל הגוי את חלקו חלקו של הישראל לא בטל דישראל ישראל דדנ שי פולח וולז בדס כחובים ואין לו בתלו אומיס אומרת המשנה אמרנו שגוי יכול לבטל כיצד מבט לו איך הוא מבטל את הביטול כותרוש אוזנו של הפסל רוש חותמו האף רויש עצבו פוחסו ומך בקורנס אף על פי שלא יחיסרו ביטלו אבל רוק בפונהו רקק רוק או ישתי בפונהו או גררו הוא גר אותה בתית ומרח אותה בבוץ זו רק בוסצו הרי זו אין בט טילו כי זה באופן זמני הוא כועס עליה אחר כך הוא שוב עובד אותה מוכרו משכנו רבי ביטל כראה שהיא כבר לא חשובה בעיניו וכחו עם האמרים לא הייטל אומרת הגמורה מה ראינו שאם הוא פחסה אז הוא ביטלה כי לא חיסר במי ביטלו איך הביטול אומר רב זיר שפוחסר בפונהו והוא קלקל את צורתה מה ראינו רוקק בפונו ואשתם בפוניהו אז היא לא בטלה מנמי שהוא עדיין חוזר לעבוד לה אומר חזק דו מקרו ואיוכי אירב כשהוא רעב אוהב את אבדזור צף וקילל במלכב ומקלל אתבדזור שלו מבזה אותה ופו למעלו ליבו לשמיים אבל מה קורה קצת אחרי זכסיב ארץ בטורש גמג דקל מלכת חוזר ועובדז שלו שבארץ מה למדנו מוכשנו משכן זאת כדגל רב ביטל וכולו חכוים חולקים נחלקו המירוים בדעסתנוים זהירה אומר רבי יחנון ורבי ירמיה ברבי אומר ורשי אומר שנקטו צורפים כי סתם לוקחי מתכת הם צורפים אז חדמיקז בצורירף שהוא מחר זאת לצורף אוי כוחובים בזה אומרים חכומים שזה לא בטל כמוכר סובר כיוון שזה שקונה מזות ממני הוא גוי אויבדבדזורה גם הוא יעבוד אותה הוא לא ביטל אותה בצורירף ישראל דבר ברה כל ביטל אם הוא מכר זאת לישראל אז מסתומה הוא ביטל זאת כי הוא יודע שהוא כנראה ישבור אותה וחד אומר בצוריר ישראל מחלוקס בואלו לפי השיטה השנייה מה הכוונה צורף ישראל מחלוקס אבל צורף ככובים דבר כל מחר הזאת לא לא ביטל אויל בוזה ובין בזה מחלוקס מביאה הגמורת שמה דומ הרבי במריסה נירין דבורי שזה התבטל על ידי המכירה כשמוכו לכבולה שהוא מכר זאת לחבול את זה כלומר נבאר ודברי חביי שהוא לא ביטל זאת שמוכרו לעויבדו וכעת מבינים שאם רבי אומר נירין דבורי זאת אומרת שדברי חבירי לא נראים בזה כי הם לא צודקים זאת אומרת ש הם חולקים גם באופן זה אני חולק איתם גם כשמו חולכבולה ונראים דבריי שזה ביטל וכמו כן כשהוא אומר בדברי חבריי לכאורה גם הכוונה שנראין דברי חבריי זאת אומרת שדבריי שאני חולה גם בזה כשמוכול לא יבדו לא נראים וכך כוונתו אני שמעתי מרבותיי שבשתיהם בין כשמוכו לחבולה בין כשמוכו לעויבדו הוא ביטל והן החכומים שמעו שבשתיהם לא ביטל ונראית שמועתי משמועת חבריי בלכבולה מסתבר יותר השמועה שלי שהוא ביטל באופן שמחה לכבולה ויותר מסתבר כשמועת חבריי ולא עובדו אבל הם נחלקו באמת בשניהם אבל עכשיו מה לחוב לו מה לאיבדו אילם לחוב לא לחוב לו ממיש ומחר זאת המנת שיטיחו את הפסל לאיבובד הכוונה שהוא מכר זאת המנת לאיבובדו ממשמיש לא יתכן מהמדמר ביטל בלאובדו הרי הוא מחר זאת בהדה לשם דזורה אז המוכה והכוון הסכימו ביניהם שימשיך לשמש כפסל וגם הומת בנומר לא יביטל כשהוא מכר זאת לכבולה הרי ודאי שהוא ביטל זאת אלו לו לכבול למי שעוד סיד לחוב לו ומנו צורף ישראל והוא מכר לו את זה סתם אז בזה אומרים חכומים לא ביטל כצורף הישראל כך חושב הגוי כנראה הוא לא יתיר זאת כי זה דבר יקר הוא כנראה ימכור זאת לגוי שעובד זאת לכן הוא לא ביטל רבי סובר כיוון שמדובר בצרף ישראל אז הוא אומר מסתום היו יתיך זאת בקור ולכן הוא ביטל לאוויבדו הכוונה שהוא מכר למי שעוסיד לאבדו אומרנו צויר אויבת קיחובים ורבי אומר אומר כיוון שהוא מכר זאת אז הוא לא מאמין בזה אז הוא ביטל חכמים אומרים לא הוא מכר זאת לגוי הוא סובר שהוא כנראה יעבוד את זה ושמע מינו בין בו זה ובין בו זה מחויקס כר אומר נירים דבורי ודברי חבריי זאת אומרת שבעצם נחלקו בשניהם אז פשטנו שלפי הדעה השנייה בשניהם נחלקו אבל כעת קשה על דעה ראשונה שאמרו שנחלקו דווקא בצורב גוי איך הם יברו את הבריסה אומרת הגמרא לאי עולם אם הוא מכר את הצרף ישראל לכולל מביטל כמו שאמרנו לפי השיטה הראשונה ומה שרבי אומר נירין דבורק שמוכו לכבולה לא שחכורים נחלקו עליו גם בזה ונירין דבורה לשומעי המחלוקת שלנו מדברי חבריי אלא רבי בא לפרש באיזה אופן נחלקו שנחלקו דווקא במחר לצורב גוי אוכומר רבי נירין דבור לכבירים הם מודים לי כשמוכו לכבולה למי שעתיד לכבלה ומנו צרף ישראל שאף חברך לכולי אלא כשמוכול לעובדו אבל כבול מודולי וכך יותר מדויק אומר רש"י כי לא כתוב בסיפה ונירין דברי חבריי אלא ודברי חבריי זאת אומרת שבר שאומר נירין דבורי שהם נראים לחבריי לא למי ששומע את שמועתנו שאנחנו נחלקנו בשניהם בסעיף הזה לא נירין כי אם נירים אז במה נחלקו אלא מתי נאמרו דברי חבריי כשמוכו לעו מסקשה הגמורה על השיטה הראשונה למדנו על קיגרותאות שברי כלי כסף מנוב דכוים ומצו בן עבוד ככובים שלמה אם שלנוסן מוס לגוי מושך הוא עדיין לא שילם הוא רק משך זאת יחזיר יכול להחזיר לגוי את עבדזורה והגוי יכול לבטל זאת ואם הוא רוצה הוא יקנה זאת שוב ממנו כי אפילו שהוא משך לא אומרים שכבר שייך לישראל וכבר אי אפשר לבטל כי זה משייח בטאוס הוא לא התכוון לקנות בדור התכוון לקנות רק שברים אבל אם ישן מו מושך הוא כבר שילם יוילך ליממלך את הפסל הוא לא רשי להחזירה לגוי שיחזיר לו את הכסף כי אפילו שזה משיכה בטוס ומעיקר הדין יכל לעשות זאת כיוון שהוא כבר שילם וכעת הוא יחזור לו את הכסף אז יראה לבני אדם כאילו שהוא מוכר לו בדזור והוא נהנה מכך אז מה רואים אפילו שהגוי מכר זאת לישראל היא עדיין אסורה היא לא בטלה בכך וצריך להוליך להם המלח היא מזבישלים בצורף ישראל מחויקס אומני רבוננוני אם אתה אומר כמו השיטה השנייה שנחלקו גם בצרף ישראל אז זו כדס חכומים שחומים אומרים שגם בזה לא ביטל לכן ילך להם המלח אלו בצורף בית כוח מחלוקס בצורף ישראל ברק ביטל הומני כדעת מי שנויה זאת הריכול עלמה למה צריך לולך להמלח זה מותר כי הוא ביטל זאת על ידי המכירה לצרף ישראל אונה גמורים שנוסדת דגרוסו לא יזבין הדיבזק חובים לא יזבין כמו שאתה אומר שהקונה לא תכוון לקנות עבדזורה גם המוכר לא ידע שיש שם עבדזורה הוא התכוון למכור גרוטאות וטעות הייתה שמה בדזורה אז אין כם ביטול אבל אם הוא מכרב דזורה לבדה ודאי שהוא ביטל זאת לכולם וברגע שהוא מכר זאת תצארף ישראל מביאה הגמורת טונו רבונון לאבוא אולו הגוי לבע הוא משכן את העבודה זורה שלו אפילו שהוא לב מצרף ישראל אוי שנופלו מפילס והוא לא חש לפנות את המפולת שנפלה עלזורה שלו אוי שגומבו ליסטים והוא לא מחזר אחרי הליסטים למצוא זאת אוי שיניחו הבילים את הפסל והולכו למדיין הסים נסו לחוץ לארץ בכל אופנים אלו אם הסידין לרזו כמלחמס יוישוע שחזרו פשטס הגמראות תקשה לא חזרו שם אינו בטילו הקופונים אברייס אומרת כמה אופנים שאם הוא לא התייאש לגמרי אז זה לא בטל הוא צריך לפרט לנו את כל האופנים לו ומיד אומר כמן שהוא לא מכר הוא רק משכן אומר שהוא רוצה לקחת בחזרה הוא לא ביטל אבל נופל למפיל מפנ שהוא לא מפנה את המפולת אבטול לבת לו צריך שעדיין לא ביטל ויתו נופל לא מפילס משום דסובנך סימונה אחת כאן מתחת לאבנים כולי מזד מתי שאני ארצה אותה שקין לו אני אקח אותה אז אין כם ביטול אבל גונבו לי לקומה דרבשרו כיוון שהוא לא חוזר אחריה ביטול לבת לו צריך שלא בטלה משת נכון שזה נגנב מי גנב גוי גנב זאת מפלח פלחו אז הוא עובד אותה הוא לא ביטל אותה ישראל שוק לו אם יהודי גנב זאת דדומה יקורין הוא לא הולך להתיר זאת מזבין לו בתקחו פלח לו הוא ימקור זאת לגוי שיעבוד אותה אז הוא לא ביטל אותה אבו ניחו הבילי והולכו למדינת סיים מדוישוק לו בהדיו כיוון שלא לקחו זאת איתם ביטול לבטלו צריך שבכל אופנים האלה היא לא התבטלה מה למדנו אם לרז כמחמס יהושע הנה בטילו טמאה גמור מדחמס יהושע מדודו הם חזרו הם הרי נהרגו כולם הם מוירים מקננים אונה הגמורק אמר אם סידין לחזור הרי הוא כמלכמס יהושע כותב ודזור שלמורים ואילו בתילו אומר רש"י הם הרי יצאו למלחומו ודימו לרזו לפי כך נאסורה ודזור שלהם בנוה כמו שכתוב מזירה לא ידבג ביות חומן אחרים הם לא ביטלו מדעתם ביציאתם למחומה כי הם כיבו לחזור אז כר גם מי שמתכנן לחזור אז הוא לא ביטל שואלת הגמרא ולא מול מתלה מחמס יהושע למה צריך לטלוט בזה שיהיה כתוב אין בתילו עונה הגמורה מילסה גבו חקומשמלון הוא רצה לתת לנו סימן לדבריו שתלמד דבר אחר שתראה שלמדים ממחמס יהושע עוד דינים איזה עוד דין כי עוד אמרב יוד אמרב למדנו זאת לאיל ישראל זוכף לבינו להשתחב סלו והוא עדיין לא שתחווה לה למן דאומר שלא נאסרת עד שתהובת כמו שלמד במשנה רבקה ובוא בת קחובים וישתחבולו אוסרו מנדוסרו הנ שלו אינו דמסדו שלי אומר רב לוזו כתחילו של ארץ ישראל כמוזור שמצאנו בכניסתנו לא ישראל דומר החמון את הנכנסים לארץ ישראל ואשרם כל האשי רואיס האילנות שעבדו אותם לבדזורה תשרפום בויש למה האילנות נאסרו מדי ירושי לא הארץ וכל המחובר לה ירושם שהרי נאמר לאברום כלכננו ואין מוסדש שלו הגויים שבאו אחרי כן לא יכלו לאסור את האשי רויס באשתחבוה ואם היא שומע לו דמיקורת משום אשי רויס שהיו כאן לפני שניתנה הארץ לאברום אבינו ולא יודעים איזה הם וביטול לבעל מסגלו הרי בדזורש של גוי מספיק ביטול וקיימלון שאפשר להכריח אותו לבטל וזה חל אז היו צריכים לכפות את הגויים שיבטלו את כל האשירס ויוכלו לההנות מזה כימו נפשך מה שלפני אברהם אבינו שייך להם הם יכולים לבטל מה שאחרי אברהם אבינו לא יכלו לאסור עלינו א לא באמת הם כן יכולים לאסור מה ששייך לנו למה מדפולכו ישראל לעיגל ברגע שכלל ישראל עבדו רחמון לצלן לאיגל עזוב גולדעת ום גילו דעתם דניחו בעבודסקובים נוח להם בעבדזורה ממילא חיוסב דק רחובם בארץ ישראל באותה שעה שעבדו את העגל ועבדו את האילנות שליחוס דידו עבדה הם עשו את שליחותם של היהודים כי היהודים נוח להם בזה שהם עובדים כר הם גילו את דעתם שהם רוצים שיעבדו עבודהזורה אז ממילא זה עבודהזור של ישראל שאין לבית אלוהלומיס לכן אי אפשר להכריח גוי שיבטל זה שייך ליהודי וזה נאסר על ידי אבידי של הגוי לכן צריך לשרוף אונם ממהשרב אמר ישראל שזוקף לבינו גל ידעת דניח בעבוד חובים הרי הכין זאת לבדזורה אז אפילו שעדיין לא הספיק לעבוד זאת וכוס כחו פלח לא שליחוסידי קוביד וסר זאת לכן הקת התנכישוע כי גם את זה למדים ממי יהושע גם את העניין הזה שכיוון שהם גילו את דעתם בעגל אז כל האשירוש נאסרו אז כרגע משרו כף לבינו וכולי שואלת הגמורה ודילמה בעיגלו דניחו הם גילו דעתם שנוח להם שיעבדו את העגל במידה אחרי שרב לזורסל אז איך נאסרו השירוס אונה הגמור מקרו כתוב שהם אמרו בעגל אלה אלוהכך יסרו לשון רבים מלמד שיבו ללהו שר בלכל אבדזורס שואלת הגמורה עדיין האמה כל דבעדי עיגל ניצרו אותם השי ראש היו באותו זמן שהם עבדו את העיגל ישרו כי אז הם עשו שליחותם של היהודים המקם וילוך אחרי שחזרו בהם בצ'ובה כל העשר שעבדו את המקם וילוך נישטרה כז הם כבר לא שלוחים של היהודים עונה הגמור מן מוכח מי יודע איזו הייתה באותה שעה ואיזו נבדה אחרי כן ממילא נאסרו כולם עד כאן דף נג גل
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







