הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף סה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף סה

סוחים דף סה אנחנו מתחילים בערך באמצע עמוד וכמה ישבור אמרנו במשנה שמי ששבר את העצם בפסח טהור אז הוא לוקה כמה מה השיעור שהוא שובר ואתה אומר שהוא יהיה חייב רבי יוסי ורבי זהורא בשם רבי יוחנון עד כדי שתהה היד מחגרת שמרגישים עם היד את השבירה הקטנה את הסדק הזה הקטן רבי יונה אמר אמר רבי זורה ורבי בת טריון בשם רבי יוחנן הלכה למה כדי שתהה היד מחגרת וכורנה אמר אפילו ציפורן אז האמת היא שבציפורן פחות מרגישים מאשר ביד מנדה אמר יד כל שכן מרגישים בציפורן שזה כבר נקרא שבור מנדה אמר ציפורן אבל אם בציפורן לא מרגישים אלא רק ביד זה עוד לא נקרא שבר רבי יוחנן ורב שמעון בן לוקשראונמרי לעולם עולם אינו חייב, זאת אומרת הוא לא ילכה עד שישבור עצם שיש עליו בשר וממקום בשר. במקום שיש על עצם בשר. כמו שאמרנו למעלה את הפסוק, בבית אחד יאכל ועצם לא תשברו בו. האיסור שלא תשברו זה איפה שאפשר לאכול. רב יעקב ברך האמר שמואל ברא בבית מאתה. אז מה יוצא? שלעולם אינו חייב עד שיתול אבן וירסס. רק אם הוא יקח אבן ויתן מכה חזקה מעל הבשר ומתחתיה הוא ירסס את העצם. כי ברגע שחספת את העצם אז זה כבר עצם בלי בשר לא חייבים עליה. עכשיו הגמרא דורשת את הפסוק ועצם לא תשברו בו. למה לא כתוב עצמות לחייב על כל עצם ועצם? הדוד תמימר בהתראיה אחת. תרו בו התראה אחת הוא חייב על כל עצם ועצם. אבל בשתי התריות אם יתרו בו פעמיים אז זה לא חידוש שכן אפילו עצם אחד הוא שברו וחזור ושברו כמור כמובן בהתראה נוספת חייב שתיים רבי ירמיא ביי לכאורה המשנה שלנו שבאה ואמרה שמי ששובר בטמא לא לוקה שואל רבי ירמיה להיד פליגה על רבי שמעון בן לוקיש רב שמעון בן לוקיש אמר עצם שאין עליו בשר מותר לשוברו ובמשנה מה כתוב? כתוב שהוא לא לוקה, לא אמר אלא שלא ילכה. מה שמאסור שיש איסור? למרות שזה טמא וזה כאילו הבשר הזה לא ראוי לאכילה. הגמרא לא עונה. אבל המותיר בטהור והשובר בטמא אינו לוק 40. רבון בשם רב לוזר מתיטא כשבא בטומ משעה ראשונה כבר מראש הוא נטמע. אבל אם בא בטהרה ואחרי זה נטמע. זה כבה בטהרה וכן לוקים על שבירתו. זה לא נקרא בשר שהוא לא ראוי לאכילה. הוא היה ראוי לאכילה אז כבר יש עליו איסור שבירה. מוסיף רבי יוחנן לרב שמעון בן לוקיש את הקושיה שהגמרא כבר הביאה בדף הקודם וותנין אן העצמות והגידין והנותר ישרבו ב-16. לפי דבריך למה להמתין ל-16 ויקוץ שישבור ויוציא את המוח ויאכל אותו. הרי אתה אומר שהמוח לא נחשב בשר ואין הרי בשר על העצמות אז אומר אשלוכ שלו המוח נחשב בשר ובגלל המוח מפני המוח אסור לשבור למעלה הגמרא אומר ביקולית את המשפט הבא של הגמרא את הקושיה הבאה אנחנו נקרא אותה אחרי המשנה כיוון שהיא בעצם קושיה בעקבות המשנה אז בוא נקרא הלכה יב אומרת המשנה עבר של קורבן פסח שיצא מקצתו לאיפה יצא קורבן הפסח אפשר לאכול אותו בכל ירושלים כמו כל קודשים קלים ברגע שמקצתו יצא מחוץ לירושלים אז אותו מקצת נפסל חותך אם זה לא היה קורבן פסח לא היה בעיה היה מביא סכין רצינית חותך עם העצם אבל כאן שיש לנו איסור לשבור את העצם בפסח חותך עד שמגיע לעצם את הבשר שיצא החוצה ואחר כך את הבשר שעוד בפנים שהוא כשר הוא כולף עד שמגיע לפרק פרק הכוונה עד למקום בין שתי עצמות ששם הוא יכול לחתוך וחותך הרעיון הוא שהוא לא יכול היה לחתוך את העצם. לפני שנמשיך בגמרא, בוא נחזור רגע לשורה הקודמת לפני המשנה. ויחלוץ בשר מן העצם ויקוץ. הרי לפי רשלוקיש שברגע שחספת את הבשר אתה יכול לחתוך את העצם. למה אתה צריך להגיע עד לפרק? אומנשלוקי שלא פקע שלא לפקע תחת הבשר. בעיקרון הוא היה יכול לחתוך את העצם הזאת. רק אני חושב שהוא יתן מכה העצם פה אז גם העצם שתחת הבשר תתפרק לכן המשנה אמרה לחתוך ולהגיע ולקלף ולהגיע עד הפרק נמשיך במשנה ובמוקדשים קודשים רגילים משהו שיצא בחוץ קוצץ בקופיץ שאין בהם שבירת העצם עכשיו איפה זה נחשב בפנים איפה זה נחשב בחוץ שאתה עומד בדלת של החומה אז הדלת נסגרת בתוך החומה כשהדלת סגורה מן האגף ולפנים, החלק הפנימי כלפנים, מן האגף ולחוץ כלחוץ ומה עם עובי הדלת בעצמה? נראה בגמרא זה היה בדלת אבל החלונות ואובי החומה בשאר המקומות מעל החומה זה נחשב כלפנים. עד כאן דף סח
לצפיה בתכנים נוספים: