הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לז

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לז

דזורי דף לז מתחילים בסיעתא דשמיא שורה שישית מלמעלה הזכרנו בשיעור הקודם שרבי יהודה נסיו בסדינוי התירו שמן של גויים מספרת הגמורה מסתמך ואוזיל רב יהודה נסיאה הכיספי דרב סמלוה שמעי רב יהודה נסיאה הוא נשען והלך בישענו על כתפו שרב שמלוואה שמשו אומר אמר לי אומר הבדסי על השמ שלו סמלו לאיסו אמזבסמדרש כשהיתרנו את השמן של גויים אומר לא אמר לו סמל ביומנו הלוואי תירפס הפס כי גם פס אקום זו גזרה שהציבור לא יכול למות בה אומר לו ימר רבי נסיאה הייתי מתיר גם את הלחם אבל אני מפחד אם כן קורולון בזדיין שריה יקראו לנו בזן המתיר היכן אני רואה שכך מכנים מי שהתיר כמה דברים נתנן למד דנו משנה במסכת עידיוס עיד רבי יוסי בן יועזר איש צריידו מהמקום צריידו שלוש עדויות על איו קמצו זה מין חגב דוחון שהוא טהור ומהחגבים הטהורים הוא מותר באכילה דבר שני ועל משקה ביס מדבוכה הדם והמים שבבית המטבחיים שבאזור בבית המקדוש דוחון לא גזרו עליהם טומס משקין נראה בגימור עוד מעט שתי שיטות בעניין דבר שלישי ול דיקרב למיס מסוב מי שנוגע במת טומאה והגימור תקש עוד מעט זה הוא מעיד זה פסוק מפורש בתויראה וגם זו חומרה אנחנו אומרים שהוא התיר שלוש דברים בקורולי יוסף שריה אז אומר רבי דנסיה אני מפחד שגם לי יקראו בזנמת אומר לה אמר לו רב סמלואי אוסום שורת לס רבי יוסי ביועזר התיר שלושה דברים גם בדבר השלישי הגמרא תסביר עוד מעט זה כולה אומר שורה חוד אתה בינתיים רק דבר אחד שמש של גויים ויש שורה מר חודריתה אם הרבי יתיר עוד דבר גם פסקום הקתרת דביון זה סך הכל רק שתי דברים אז לא יקראו לכם בזנ מעטיר אומר לי אמר לו רבי דנסיה אנו שרו אחריתה כבר התרתי בעבר עוד עניין ואם אני אתיר גם כעת פסקום ביחד זה יהיו שלושה דברים אז יקרו לנו בזנמת והראשון הם מסבירים למה הוא העדיף להתיר את השמן מאשר את הפת מברר את הגמור מאי מה הדבר השני שרבי דנסיא התיר דתנן למדנו משנה מסכס גיטין אדם נותן גט לאשתו הוא עומד לסע לחוץ לארץ מפחד שהוא לא יחזוב והיא תישאר אגונו אז הוא אומר לה כך זה גיטיך אם לא יבוסי מכאן עד 12 חודש זאת אומרת שהוא אומר שהגט יחול רק אחרי 12 חודש הוא לא יחזור אז הגט יחול לכן אם הוא מיס בתוך 12 חודש אין גט כרי כשהגט אמור לחול אחרי 12 חודש הוא כבר לא חי ואין גט לאחמיסה ולכן אם יש לו ילדים אז לא משנה היא מותרת מלמונה אבל הנפקמין היא שאם אין לו זרע היא זקוקה ליובום מה שאין כן אומר רש"י כמו שנראה לאלון אם היה אומר מאחשוב יהי גט אם לא יבוסדביסח חודש אז גם אם הוא מתוך יבס חוידש הגט חל מפריע כ אמר מאחשוב זה רק תנאים לבוס חודש ואז לא תהיה זקוקה ליובם כך למדמשנה טוני אלו שנינו על זה בבריסה ורבסינו התרו לי גם אם הוא לא אמר מהחשוב זה כאילו שאמר מהחשוב ואמרינן מן רבסינו אומר רב יהודה אומר שמואל באזדינה דשרו משכה בית הדין שהתיר שמן של היקום דהיינו בהזדינו שרב דנסיה ומה הטעמם למה הם התירו אותה לשוק בלייבום סבר לו כרבי יוסי דאומר זמנוי של שטר מיכולוב מביא רש"י מסכת בבסר שנינו אדם שרוצה לתת במתנה את כל נכסיו לבנו הוא לא רוצה שהנכסים יתחלקו בין כל היורשים אבל מצד אחד הוא רוצה לתת לו את זה כעת מצד שני הוא רוצה כל ימי חייו שהוא יאכל את הפירות הוא יגור בדירות אז צריך שיכתוב כך הוא נותן לו את הנח חסים מהיוים ולאחר מיסה ואז אנחנו מפרשים את הגוף הוא מקנה לו כבר מהיום שהוא לא רשאי למוכרם את הפירות הוא משאיר לעצמו שאת זה יהיה לו רק אחרי מיסה אם הוא לא כתב מהיום הוא כתב רק לאח המיסה לא אמר כלום כי כשהוא מת הוא כבר לא יכול לתת מתנות וכל האחים יושים ביחד כמו כן אם היה בעל חוב שהוא לבנו אבא אחרי המתונה הבלחוב גובה קרא מתונה חלה רק אחרי מיסה אלא אם כן הוא כתב מהיום בא רבי יוסי ואומר לא צריך לכתוב מהיום הוא הרי כתב תאריך בשטר למה הוא כתב תאריך אם כוונתו מה שהוא כתב לאח המיסה שהמתנה כולה תחול אחרי מיסא אז מה אכל חלק כעת שום דבר אז התאריך צריך להיות התאריך שיהיה אז מה שייך לכתוב את התאריך של היום אלא בהכרח הזמן שהוא כותב התאריך זה כאילו שהוא שהוא אומר מעכשיו תתחיל המתונה דהיינו את הגוף הוא כבר נותן לו עכשיו מה שהוא כתב לאחמיסה זה רק לגבי הפירות אז כמו כן טען רבודה נסיה זמן של גט מוכיח לובגע שהוא כותב תאריך בגט אז זה מוכיח שכאילו אמר מעכשיו יהי גט אם אני לא אבוא עד ביסחוידש אז רק תנאי בעלמה וכשיתקיים התנאי אפילו שהוא מתוך 12 חודש והוא לא הגיע אז הגט חל מפריע משסנסינ אז אמרנו שרבי יהודה נסיה ובזדינוי התירו את האישה הזו אבל ואומר הבאב ברידרחי ברבה רבי יהודה הנוסי דהיינו רבי יהודה נוסי השני בן בנו של רבי הקודש הוא רע שמותרת להינסא בלי יבום ולא יעידו לו כל שיטוי כל ימיו נחלקו עליו חבריו ואמרה לו שלא דו לו כל סיטוי כל בית דינו רק הוא עצמו התיר אגב כיוון שהבאנו את הנושא מביאה הגמורה אומר לי רבי רבי לוזו או רבי לוזו לההוא סוה היה זקן מבית דינו של רבי דנסיה אז הוא שאל אותו כי שריסו כשהיתרתם את המעשה הזה באדם שנתן גט לאשתו והוא לא אמר לה שיחול מעכשיו הטרתם על פי דברי רבי יויסי שזמנו של הגט הוא כאילו שהוא אמר מעכשיו לאל תשריסו ברגע ששמעתם שבעלה מת עוד לפני שעברו 12 חודש כבר התרתם אותה לשוק דלא יעשה כריב ברור שהוא לא יבוא ברור שהתנא התקיים לבסוף או דיל מלאכה 12 חודש התרתם אותה רק אחרי שיעברו 12 חודש דהו יקם לתנו רק אז מתקיים התנאי בפועל ומה הצד הרי ברור שהוא לא יחזור אז באמת זה כמה דרכים בראשונים במגיד מי שתה מבואר שזה דין בהלכס תנועים התנאי צריך להתקיים בפועל ואפילו שהוא עומד אנחנו יודעים ברור שלבסוף התנאי התקיים זה לא מספיק לנו אבל טויסס מברים שבאמת זרק מדרבונון פידוריסה ברור שהיא כבר מותרת ברגע שהוא מת כי התנאי כבר התקיים הוא לא יכול לחזור אחרי יוביס חוידש רק חששו שמה לא כולם שמעו שהוא מת ויחשבו שהתירו אותה עוד לפני שהתקיים התנאי ולכן היה צעד שהתירו אותה רק אחרי 12 חודש שואל אותה הזקן את רבי לוזו ותיבו אלו חמסניסן למה אתה שואל אותי מתי אנחנו היתרנו לפי דעס רבי יויסי הרי אתה יכול לשאול את אותה שאלה על המשנה שזו דעה מוסכמת נתנן כמו שהזכרנו אדם שנתן את הגט לאשתו לפני שהוא יצאה לחוץ לארץ ואמר לה הרי זה גיטך מאחשוב אם לא יבוסי מכאן 12 חודש ומז בתוך 12 חודש אגם לתנאי הוא לא חזר אחז מתקיים בתנאי וזה חלמפריע מהחשוב אז תשאל על המשנה בטבו לו לאלתר וגיתה ברגע ששמעו שהוא מת דו לא יוסי כי ברור שהוא לא יגיע רק בסחד יקם תנו רק אז מתקיים התנאי אומר לו רבי לוזו אינו כן נמ יכלתי לשאול את אותה שאלה על המשנה אם הייתי שואל את זאת לאדם אחר הייתי שואל את זאת על המשנה אני שואל אותך אבל אלא משום דאביזור מניה הרי היית במניין בבית דינו של רב דנסיא כשהתירו אז אתה שמעת אם מתי התירו בפועל לכן שאלתי אותך מתי התרתם וברגע שאתה תענה לי מתי התרתם אותה תשובה תהיה לגבי המשנה באופן שמע מאחשוב לכוללמה למיסה הוא לא השיב לו ונשאר בספק ומספק פוסק הרמב"ם שהיא מותרת לשוק רק בעבור יב חודש אומר הבי הבא בא כעת לבאר את המחלוקס בין רבי יוסי לחכומן ובעצם החרוינים האפורשים מתקשים למה הוא נקט דוגמה אחרת הוא לא נקט את הדוגמה של לאחו ביסחידש אבל הוא הדין אומר הב יש שלוש אופנים הכל מודים גם רבי יויסי מודה שאם האדם נתן גט לאשתו בלילה או לפנות ערב והוא אומר לה הרי זהגיתך לקשצה חמו מנרתיקו מחר בבוקר השמש תזרח אז הגט יהיה גת כמוכם בנידונינו הוא אמר לה הרי זה גיתך לקליו כל בסחוידש אז ודאי לחינף ככור אמר לו הגט יחול כשהחמה תצא לפני זה הגט לא חל אז אם הוא מת וכמיז בלילה אם הוא מת במהלך הלילה אז הגט לא יחול כי זה גט להחמיסו אומר רש"י אפילו שרבי יסר הרי סובר שזמנו ששטר מחי חולוב וברגע שיש תאריך בגט אז כאילו שכתוב בו מהיוים אז לכאורה כתוב מהיום אז יכול למפריע אומר רש"י מצד שני יש כאן דיבור סותר הוא אמר לכשתיץ חר מנרתיקו או באופן שלנו לקלוב כ בסחוידש אז כאילו שהוא כתב מהיום ולאחמיסה מהיום זה התאריך ולאחמיסה אמר לקשטצחה מן ארתיקו זה כמו שאדם אומר גט יכול מהיום היום לחמיסה וזה משנה שלמדנו במסכת גיטין אדם שהוא מפחד שמו ימות מהחולי שמו יברי ואז הוא כן רוצה להישאר עם אשתו הוא נותן לה גט ואומר לה שהגט יחול מהיום ולהחמיסה אז אם הוא מת הגת הוא גת ואינו גת ספגת כי אנחנו מסופקים מה הוא התכוון לומר מצד אחד הוא אמר מהיום מצד שני הוא אמר להחמיסה אז אפשר לפרש שמה שהוא הוסיף להחמיסה זה תנאי הגט יחול מהיום אם אני אמות מהחולי הזה אם אני אבריא הגט לא יכול אז כשהוא מת הוא אוכל למפריע ביא מגורשת והיא לא זקוקה לאיבום או שמה הוא חוזר בו אמר מה היוים לא להחמיסה כך אני מפרש מה שהוא הוסיף להחמיסה שהוא מתכוון לחזור בו במה שהוא אמר מהיום שהגט יכול רק אחרי שהוא ימות ואז הגט לא כלום אז כמו כן בןדונינו כשהוא אמר לקשת צחמו מן ארתיקו אז נכון שכאילו שהוא אמר מהיום בזה שהוא כתב תאריך אז כאילו שאמר מהיום לקשצח בנרטיקו אז אנחנו לא יודעים מתכוון לחזור בו שהגט יחול רק למחרת בבוקר או שהוא מתכוון להתנות תנאי שאם תצא השמש בחר בבוקר הגט יכול למפריע ולכן רבי יסגם מודה שאי אפשר להתיר אותה כי זה ספק מוסיף רש"י לגבי מתון הזכרנו לאיל שאדם כותב את כל נחוסוב לבנוי הוא כותב מהיוי מולחר מיסה אז המתון נחלה מסביר רש"י שם אני יכול לסדר את שת לשנות שלא יסתרו זו מצד אחד אומר מהיום וזה הוא מתייחס לגוף הקרקעות לגוף הנכסים להחמיס הוא מתייחס לפירות כל ימי חייו מה שאין כן כאן בגט אין כאן פיצול אין כאן גוף ופירס אז אי אפשר שיהיה גם מהיום וגם להחמיסה גם מהיום וגם שטי צכר מנרתיקו אז זה או חזורה או תנאי ולכן מספק אנחנו מחמירים זה גד ונוגת ככה הגמור מפרשת בבושר דין שני שני אומר הבי מה קורה אמר הרי זה גיטך על מנס שתייצח מנרתיקו או באופן שלנו הרי זה גיטך על מנס שלא יובו כל שני מסכש אז זה ברור גם לפי חכומי מאחשוב קור אמר לו הוא מתכוון לומר מעכשיו יכול לגט אם מתקיים תנאי זה ממילא וכי מיז בלילה גם אם הוא מת באמצע הלילה עובד אתנו זרק תנאי וכי מתקיים התנאי שהחמה יוצאת בבוקר אז למפריח על הגט משירה וג מחמו כמו כן בנידונינו הוא אמר הרי זה גיתך על מנה שלב קושני מסוכידש גם אם הוא מת בתוך יבס חודש התקיים התנאי הוא לא בא והגתח מפריע כד רבונ דומ רבונה כלומר על מנס כו מאחשוב דומה זה ודאי נוסח של תנאי זה יחול כעת אפילו שהוא לא מאוד מפורש מהחשוב על מנת שיהיה כך וכך עלמנת שלא יחזור כל 12 חודש אז ודאי שכל להגת למפריעה לא נחלקו מתי נחלקו רבי יוסי וחכומים אלו באים תצי אמר הרי זה גיט אם תצא חם אומרתיקו מחר בבוקר והוא מת באמצע הלילה כמוכם כם בןדונינו הרי זה גיט אם לא יבוסי מכאן עד בסיס חוידש אז בזה הגמורה בגיטי מפרשת שאם יכול להתפרש בשתי לשונות אם יכול להתפרש מאחשוב בתנאי שתצכר מנרתיקו יכול להתפרש אם אם יהיה כך וכך לכשיתקיים דבר זה לכן אם הוא אמר מהיו אם תצא מהיו אם לא בוסי אז הוא מפרש שמה הוא התכוון עםחשוב בתנאי שיתקיים כך וכך אם הוא לא אמר מהיום אז המשמעות לכשתיתיים אם תצא כשתצא אז בזה הם נחלקו רבי יהודה הנוסי דמר זמן של מחולוב יש תאריך ואיו ממטי כי ברגע שהוא כתב תאריך אז כאילו שאמר מאחשוב ברגע שהוא אומר מהיום או מאחשוב אז אם מתפרש כלשון של תנאי כמהיו מימתי כמה עכשיו מתי שאמר מסכת גיטין שזה ברור שזה תנאי וכשהוא מת הגת חלמפרע מצד שני ורבונו לסלו דרבי יויסי התאריך זה לא במקום אמירת מהיום ואבלי אז אנחנו מפרשים שאם זה כשיתקיים כזה גיטך היא מה תיגריד בלי תוספת מהיומאשוב שאז אנחנו אומרים שהכוונה שהוא נותן את הגט שיחול אחרי המיסה קר גם אצלנו הכוונה שהגט יחול לקתחמו לקבוא אחרי יוביסחידש ואז אם הוא מת באמצע הלילה או שהוא עומד בתוך יביסחידש אז זה גט לחם מיסה שלא יכול לחול כעת חוזרים מה שהזכרנו שיויסי ביועזר התיר שלושה דברים ונבאר את שלושת הדברים גופה איד יויסי ביועזר איש צרידו על אייל קמצו דוכון ועל משקבי מוחדוכון ועל דקרב למיסוב קורולי יוסף שריה אז קודם כל דבר ראשון מי א קמצו מה זה החגב הזה שתי שיטות רב פופו אמר שישיבה זה מין חגב שיש לו ראש ארוך ורב חיה ברב משמי דולמר מין חגב ששמו סוסביל בבארת הגמורים הרב פופו אמר שושיבה וקומי פליגה יויסבז וחומים שעסרו זאת בראשי אוריך בחגב שיש לו ראש ארוך ושאר הסימנים הוא דומה לחגבים שמפורשים בתור להתר מהסוב שורך אוסור ומרסוב שרוך מוותר אז כמו שרשי מציין בתויר כתוב ארבע חגבים שמותרים באכילה ארבה סולעום חרגול חוגוב נחלקו התנועים מסכס חולין כל הדומים לזה הרגע מותרים השאלה איך אנחנו מדמים האם דורשים בכלל אופרט אין בכלל אלא מה שבפרט או שדורשים כלל אופרט וכלל יה התוד כעין הפרט ונפקמינה האם רק אגב שהוא דומה בכל התכונות לארבעת רק אומות ולכן שוישיבה שהוא לא דומה בזה שהראש שלו ארוך ושלהם לא ארוך אז הם מילו אסור או שמספיק שיהיה בארבע דברים דומים כל חגב שאנחנו דנים עליו להיתר אם הוא דומה בארבע דברים לחגבים שמפרשים בתויר הוא מותר מה הם הארבע התנאים חג שיש לו ארבע רגליים ארבע כנפיים יש לו קרסוליים זה רגליים מקופלות שאיתם הוא מנתר הוא קופץ והכנפיים חופות את רוב הגוף אז ממילא כל תנאים האלו מתקיימים בשושיבוה אז הוא מותר בזה נחלקו יויסעזר וחכומים הבחי רב משמי דו לומר שהמחלוקסי לגבי סוסביל אז הוא אומר כך ורשורקולל לא יפליגדוס כי גם יויסי ביועזר סובר כמו השיטה שרק אלה שדומים לגמרי לא ארבעת אלה שמפורטים בתויר הם מותרים ולכן השישי ואסור רק מה סוסביל אין לו ראש ארוך הכנפיים שלו חופים את רובו אבל בצמצום לא נראה לעיניים אתה צריך למדוד ואז תראה שזה חופט רובו בזה הם נחלקו בקנופוב חופסרווי על ידי התחקו מפליגה מרסובר יוס בזבר רובדובינן מספיק רוב משהו אפילו שהרוב ניכר רק במדידה אומר סבח מסוברים רוב בדמין קרב רוב הנראה לעיניים ולכן הם עשרו אגב זה דבר שני שיוס בן עזר התיר ועל משקה בי מדבר דוכון הם טהורים מבררת הגמרא מי דוכון מחלייקס רב אמר דוכון ממיש המשכין האלו כלל לא מקבלים טומאה גם אם שרץ וכדומגע בהם הם נשארים בטהרתם ושמואל אמר דוכון מלתם מהחירים אם הם נטמאו הם לא מטמים אחרים אבל תומס עצמון יש בהוהם מה שורשמח לא יקס רב אומר דוכון ממש משקוס טומס משקין דרבוננו משקי מדיריסה לא מקבלים טומה רק אוכל מקבל טומאה לא משקה הגמרא פסוכי מקשה מפורש הפסוק וכל משקה שרישוסה הוא נטמע מהשץ אז מפרשת הגמורה לפי רב הכוונה שהמשקה הוא מכשיר לקבל טומאה אבל הוא עצמו לא מקבל טומאה כיוון שזה רק זר דרבונו וכי גוזו רבונו טומ במשקין דעלמה סתם משקין במה אבל במשקב מדבוכי לאגוזרבונן כדי לו להרבות טומ באזורה שלא ימצא בשר טמא של קודשים לכן אמרו המשקין שבאזורה לא מקבלים טומה ושמואל אמר לא כוונת יויסעזר דוכון מלתם מהחירים אבל טומס עצמון יש בהם למה הוא מפרש כך כוסוב טומס משקין עצמם דיריסה כמו מה שמפרש בפסוק אז אי אפשר להתיר ביס מקדוש רק הדין שמשקין לטעם מהחירים זה רק דרבוננו ממילא יגוזר רבונו במשקין דעלמה במשק במדבחיה לא יגוזרו הדין השלישי שלמדנו ולדקרב למיסוב מי שקרב מי שנוגע במת נתמקורי יוסף שריה בבקשה הגמורה שתי קושיות קודם כל יוסף אסרי מבואלי הדבר השלישי הוא מחמיר הוא אומר שמי שנוגע נטמע הוא לא מקל ואויד היויסי ביועזר מחדש לנו שמי שנוגע באמת נטמ דיריסכסיב תחילת פרשסחוקס וכול אשר איגע על פני הסוד חלל חרב ובמז וגוימון כתוב שם שהוא נטמע שבעת ימים אונהג מורה דיריסה דיקרב טומה מי שנוגע במת עצמו טמא דיקרא בדקרב טויר מי שנוגע בתוםמס דהיינו רוב ונגע במס בא שמעון נוגע ברובן טועוסינו באו חכומים וגוזו אפילו דקרא בדקר וגם נתמ וסיו הגיע יויס ביוזר והוא כמו הדוריסה הוא המיד חזרה על דין התוירה וזו כוונתו על דיקרב למיסוב רק מי שנוגע במת עצמו נטמע אבל מי שנוגע במי שנגע במת הוא לא נטמע אז זה הכוונה יוסף המטר יוסף שריה כרי התיר את מי שנוגע בתוםמס שואל את הגמורה שוב דקר בדקרבנדירסחסיב שריגב מי זה הטומה זה שמוזכר עלי שנגע במסמו מפורש הפסוק שמי שנוגע במי שנגע במת נתמרו רבונו קמי דרובה משמדמזוטרבר נחמן דומה משמדב נחמן אביו כך הוא פירש דיריסה דיקרא בדקרא בחיבורין טומס שיבו רוב ונגע במס הוא עדיין נוגע במס בא שמה ונוגע בו אז הוא נטמע שבעת ימים כמו שנראה עוד מעט מקור בפסוק שלא יהיה בחיבורים אם רובן כבר עזב את המס ואז שמנוגע בו טומס ערב אז שמטמ רק יום אחד הוא טובל בערב הוא כבר ועוסין באו חומים ועשו ארחוק כסיג לתוירו וגוזו אפילו שלא בחיבורים אפילו ששמגע בראובן אחרי שהוא כבר התנתק מהמיס הוא טמא גם תומס שיבו ועושה ביוס והוא כמו הדסה וכך כוונתו על דקרב למיסה מי שנוגע במת עצמו הוא מסבו משיבו אבל מי שנוגע במי שנוגע במס שלא ייה בחיבורין הוא טמר הכתום הסרב אז יוסף שריה שואלת הגמור דירי סמי איך רואים בפסוקים את ההבדל הזה בחיבורי שלא בחיבורים נחסיב מצד אחד כתוב אנוגע במסכו נפשוד ותומשב סיומים הוקסי כל השירי גבטומ מהשמע כטומסמס שבע סיומים גם אשרי גבת גם הוא תמו שבע יומים מצד שני הוא כסיב והנפש הנויגס במי שנגע במת תתמור רקדו ערב אוקיי צד כאן בחיבורין אז היא תמו שבע סיומים כאן שלא י בחיבורין אז תמר הכתוםס ערב אז זה הפירוש ראש יוס אבעזר לפי מה שהביאו בשמו של הרב נחמן אומר לורובה לו מי נלכו כבר לא אמרתי לכם הרבה פעמים לאטלו ביבוקי שריקי ברב נחמן אל תטלו ברב נחמן קדים ריקים דברים שאינם תם לא זה אמר רב נחמן אוכי אמר רב נחמן סופקטומסרבים היא תרלוהן יויסי ביועזר אמר על דיקרב למיסה מי שוודאי נגע במס הוא מסוב המי שספק אולי הוא נגע או לא נגע אם זה היה בשוס רבים אז הוא טהור אומרת הגמורה זה היה צריך להעיד והילחס מסוטגמרינלו זה למדים מסויט שהוא טהור סוף כתוב שסורבת מסויטרשוסיוחיד אפתו מרשוס היוחיד מסביר רשי כמו שמבר בכמה מקומות בשניהם מסכסוטה כתוב בתויר אדם כינה לאשתו הוא הזהיר אותה אל תסתרי פלוני אל תתייחדי איתו היא התייחדה איתו. יש כאן קינוי וסטירה. אז כתוב בתויר שהיא טמאה דהיינו המחזיקים אותה שהיא זינתה עם פלויני. כל זמן שלא יתברר אחרת. הבעל צריך לקחת אותה לירושלים והכהן משקה אותה כל פרשסוטה ואז מתברר אם היא חטא או לא. כל זמן שלא מתברר טמיו. הפסוק אמר זו בלשון טומה. מזה אני אלמד שכל ספק בדומה לסויטה. סיטר ברש היוחיד מקום סתירה מקום שאפשר להסתתר מקום שאפשר להתייחד כשיש ספק ברשוס היוחיד על טומאה אדם שהיה ברשוס היוחיד ספק נגע בטומ ספק לא נגע הוא טמא אבל בשוסורבים שזה לא כמו סוטה אם ספק נטמע ספק לא נטמע הוא טהור אז הוא הלוךש למדים מסויטה לא יוצע זר צריך לחדש אותו גמורה אומר רבי ירחו הלוך מיריקן ההלכה היא שסופקו שסרבים טהור אבל לא מורים כן ברבים כדי שלא יזלזלו יותר בזה וסזר ואבור כן ברבים שסוף כתוב תניכם רבי יהודה יוסי בזרוס נועץ לו לבני דורו ואמר עד כאן רשוס רבים עד כאן רשוס היוחיד מסביר רשב בשתי מקומות הוא נעץ את הקורות במקום אחד זה בירשו רבים לסדות בקעה סדות פרטיות של אנשים שלגבי טומ דינם כרשוס היוכית כי בעל השדה מקפיד לא להיכנס שם ועוד דבר שהמבואות שסמוכות לשוסורבים אז דמויסמוכות לשם זה גם כרשו סורבים אבל מה שרחוק יותר זה רשוס היוחיד אשם הוא העמיד קורות זאת אומרת שרואים גם שהוא פרסם את העניין הזה הוא הורא לוכל למיסה שסוף כתום בשוסורבים טהור מביאה הגמור קרוסו לקמיד רב ינא כשהגיע לפני רב ינא שאלה מי שספק לו אם הוא נטמע או לא נטמע וזה אבא שלו סורבים אז הוא לא רצה להורות להיתר כי הוא סבר כמו שרבי יוחנן אמר שהלוחים מועירים כן אז אומר לו הוא אמר לאלה שבאו לשאול אותו ספק נתמן או ספק לא אמר להם מה אתם צריכים להיכנס לספקות או מה יהיה בשקעסד בנהרי יש הרבה מים בשקעים שבנהר זילו טבולו לכו תטבלו ותיצאו מהספק ותהיו ודאי טועהים עד כאן דף לז
לצפיה בתכנים נוספים: