הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לו

[מוזיקה] עבודה זרה דף לו מתחילים בעזרת השם דף ל עמוד ב השורה האחרונה במילים והשמן שלהן 11 שנה לפני חורבן בית המקדש הראשון הגלה נבוכד נצר מלך בבל את ויקים מלך יהודה ביחד עם טובי בני ארץ ישראל. בהמשך היה דבר נוסף כמו שמסופר בספר דניאל. יום אחד נבחד נצר פונה לשרמונה על המשרטים, משרטי המלך, ששמו היה אשפנז. והוא מבקש ממנו שיביא מבני ישראל ילדים מושלמים, יותר ממושלמים, אשר אין בהם מום וטובי מראה ומשכילים בכל חוכמה ויודי דעת ומביני מדע ואשר כוח בהם לעמוד בהיכל המלך. תמצא לי כאלה שמתאימים לעמוד כאן בהיכל המלך, מושלמים בכל דבר והביאו לו מבין כולם הוא בחר ארבעה. יש את חנניה, מישאל ועזריה ודניאל. יש ספר שלם, ספר דניאל בין הכד ספרי הנביאים והכתובים. ושם מסופר דבר מעניין. דניאל שם מלי ליבו לא להתגאל בפת בג המלך, במאכל המלך, ולא להתגאל ביין משתהו. ככה היה צריך להיות כתוב. לא לשתות את המשתה של היין של המלך, יין של עובדי כוכבים. אבל הפסוק אומר ביין משתב לשון רבים דורש רב ואומר שמכאן אנחנו לומדים שדניאל גזר על שמן עובדי כוכבים ויש כאן בעצם שתי משתעות אחד משתי יין לא לשתות יין של עובדי כוכבים ואחד משתי שמן לא לשתות שמן של עובדי כוכבים ודניאל שם על ליבו לאסור את השמן והוא הורה לכל ישראל לאסור את השמן ומאז הייתה התקנה לאסור שמן של עובדי כוכבים שמואל חולק הוא אומר יש סיבה אחרת למה עסרו בהתחלה שמן של עובדי כוכבים זליפתן של כלים טמאים או שרתן בהתחלה הבינו שהכוונה היא שמדובר פה על כלי כל טמא שנטמע נגע בשרץ או בדבר אחר שמטמא והשמןה בתוך הכלי הזה ו הכלי פלט כשהשמן שה בתוך הכלי את הטעמים של אותם כלים טמאים ולכן השמן נאסר למה כי הוא כנראה נטמע שואלת הגמרא מה הבעיה בשמן שהוא שהוא לא טהור אתו כולעלמה אוכלי תהרות נינו כי כל העולם נזהרים לאכול דווקא אוכל טהור טהור צריך להיות השמן שבמנורה בבית המקדש או תרומה שהכהנים אוכלים או שהיו כאלה בזמן בית המקדש הוא קצת אחרי חומה בית המקדש היו אוכלים חולין בטהרה אז הם צריכים להיזהר שהאוכל שלהם יישאר את האור אבל אתה עוסר שמן כי אולי נפלט מהכלי בליות טמאות. אלא אומרת הגמרא, הכוונה לא שיש כאן בליות טמאות, אלא בליות של מאכלות אסורות, זליפתן של כל אסורין או שרתן. גם אם מדובר כאן בשמן שהוא לגמרי כשר, כיוון שהוא שה בכלי של עובדי עבודת הכוכבים, אז כיוון שהכלים האלה פעם בעבר היו בהם גם כן דברים שאסורים בשתייה והם נבלאו בדפנות של הכלי ואפילו אחרי שהוציאו ורוקנו מהם את המשקאות האסורים כעת כשאתה בא ומכניס בתוכם שמן אפילו אם הוא אמור להיות כשר כשהוא שוהה בתוך הכלי הבליות שבכלי א יוצאות ומתערבבות ביחד עם השמן הזה ועוסרות את השמן זה דעת שמואל לכן עסרו שמן של עובדי כוכבים אמר לי שמואל לרב בישלמה לדידי זה מובן לפי דעתי דאמינה שאני אומר שטעם שאסרו שמן כי זליפתן של כלין אסורין אוסרתן היינו מובן דחיית הרב יצחק בר שמואל בר מרתא ואמר דריש רבי שמלא בנציב שמן של עובדי כוכבים רבי יהודה הנשיא ובית דינו נמנו עליו והתירו אותו דכסבה רבי יהודה הנשיא נותן טעם נפגם היינו דבר שכבר עבר עליו 24 שעות מאז שהשתמשו בו אם נתבשל האיסור מאתמול וכבר הופג טעמו ונפסל בלינה אם חוזר ונבלא בשמן מותר מובן למה התירו אלא לדידך דאמרת לפי שיטתך שדניאל גזר על השמן הזה דניאל גזר עליו איך יכול להיות שדניאל גזר ובא ואתה ובא אחר כך אתה רבי יהודה הנשיא ומבטל לי והתנן הראשנינו אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו אלא אם כן גדול עמנו בחוכמה ובמניין איך יכול להיות שביטלו את התקנה הזאת אמר לי השיב לו רב סמלה לודע כאמרת אתה מקשה עליי מרבי רבי שמלא שדר בלוד שניוד דמזלזלו הם החכמים שגרים בלוד הם שונים שם מזלזלים בתקנות חכמים לכן הוא אמר שנמנו על התקנה הזאת והתירו אותו אבל זה לא נכון אמר לי אז שמואל שאל אותו אשלח לי אני אשלח לרבי סמליי ואני אודיע לו מה שאתה אומר על הלודים שמזלזלים בדברי דרבנן תקנות דרבנן החסיף אז רב ככה התבייש שהוא מר להוציא לז על רבי שמלאי מביאה הגמרא, אמר רב, אם הם לא דרשו, אם רבי יהודה הנשיא ובית דינו שהטירו את השמן, לא דרשו את המקרא להבין שדניאל גזר את השמן, אלא הם סברו שבית דין אחר הוא זה שגזר עליו. משום מה שאמר שמואל שאולי נבלו נבלאו פה בליאות בשמן ממה שהיה בכלי לפני כן ולכן הם התירו הנן לא דרשינן אנחנו לא נדרוש את מה שדורש רב והכתיב הפסוק אומר כמו שהבאנו אותו בפתיחה של השיעור וישם דניאל על ליבו אשר לא יתגאל לא יתלכלך בפת בג המלך במאכל המלך וביין לא משתהו אלא משתיו לשון רבים מדברים כאן בשתי משטעות הכתוב כתוב מדבר אחד משתי יין ואחד משתי שמן מבארת הגמרא אני אגיד לך במה הוויכוח רב ושמואל רב סבר דניאל על ליבו שם לאסות השמן ולכל ישראל לאור ראה לאסות השמן ושמואל סבר רק על ליבו שם ולכל ישראל לא הורה כן אלא בית דין אחר עסרו מטעם זליפת כלים ולכן באו והתירו את זה שואלת הגמרא על רב איך אתה אומר ששמן דניאל גזר עליו והרי אמר חכם בשם בלי שאמר אבימי נוטעה בשם רב משמי דרב פיטן פת לחם של עובדי כוכבים ושמנן שמן של עובדי כוכבים יין של עובדי כוכבים ובנותיהן של עובדי כוכבים שהם מטמאות כולן מ-18 דברים שתיקנו חכמים שהנמנו בית שמאי ובית הלל כמו שמסופר במסכת שבת דף יג שתיקנו תנו אותם כתקנות קבוהות לכל ישראל אבל בכל אופן רואים מכאן שאמרו הלכה אמרו בשם רב את השמועה הזאת ש בית שמאי ובית הלל אלה שנמנו וגזרו בין הגזרות זה גם שמנן של עובדי כוכבים איך אתה אומר שדניאל גזר וכי תמה אם תרצה לבוא ולתרץ אתה דניאל גזר ולא קיבל כשדניאל גזר בני ישראל לא קיבלו את הגזירה ואתו תלמידי ד הלל ושמאי וגזור וקיבל שבאו תלמידי הלל ושמאי וגזרו קיבלו מהם. אז פעם אחת רב אומר שדניאל גזר כי זה באמת היה בהתחלה פעם אחרת הוא אומר שבית שמי ובית הלל גזרו כי זה היה בפעם השנייה אם כן מה היה סודתי הסדותיי דרב אם כן איך אפשר לפרש את עידותו של רב שדניאל גזר אם נאמר שבני דורו לא קיבלו את הגזירה אם לא קיבלו את הגזירה אז איזה מין גזירה זאת אז זה לא נחשב שגזירה זה הכוונה שהיא מתקבלת אלא דניאל גזר עליו בהיר שבתוך חיר לא ישתו שמן של עובדי כוכבים כדי שלא יבואו להתחתן עם עובדי כוכבים ואתו הנו באו תלמידי שמאי והל וגזרו גזרו שזה יהיה אסור בכל מקום אפילו בשדה שואלת הגמרא ורבי יהודה הנשיא היחיימצי למישרע איך רבי יהודה הנשיא בא והתיר את הגזירה הזאת הרי התקנת דתלמידי שמאי והל זה תקנה שלהם והתנן שנינו אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו אלא אם כן הוא גדול אמנו בחוכמה ובמניין בוודאי אחרי שבית דינו של רבי יהודה הנשיא שהיה בימי המוראים לא היה גדול מתלמידי שמאי והל ועוד הרי אמר רבא ברבר ברחנה אמר בשם רבי יוחנן בכל גזירה יכול לבטל בית דין את דברי בית דין חברו אם הוא גדול ממנו חוץ מ-18 דברים שנמנו וגזרו תלמידי שמיים והלל שדיברנו עליהם שאפילו יבוא אליהו הנביא ובדינו להתיר אין שומן להם אם כן אף רבי יהודה הנשיא ובית דינו היו גדולים מתלמידי שמאי והלל הם לא היו יכולים לבטל את הגזרות האלה אמר רב משיה מה הטהם מה הסיבה שאי אפשר לבטל את אותם 18 גזרות אפילו היה אפילו מי שגדול מלמידי שמאי והלל הועילו לפשט איסורו ברוב ישראל רוב ישראל החזיקו בהם תכף שנגזרו אבל שמן לא פשט איסורו ברוב ישראל עדיין לא הוחזקו רוב ישראל באותה גזירה לנהוג באיסור לפי שלא היו היו יכולים לעמוד בגזירה הזאת, לכן אפשר לבטל אותה. ואמר רבי שמואל ברבא, אמר בשם רבי יוחנן, ישבו רבותינו, רבי יהודה הנשיא ובית דינו ובדקו על גזירת השמן ומצאו שלא פשט איסורו ברוב ישראל. ולכן כיוון שלא פשט האיסור ברוב ישראל, בית דין שגדול מהם יכול היה לבטל את הגזירה הזאת, אפילו שזה מה-18 גזרות של תלמידי הלל ושמיים. ושמכו רבותינו על דברי רבן שמעון בן גמליאל ועל דברי רבי אלעזר בר צדוק שהיו אומרים אין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה ולכן אפילו בית דין שקטן מהם יכול לבטל את הגזירה שלהם גם בשמן רוב הציבור לא הכל לא היו יכולים לעמוד באותה גזירה לכן אפילו רבי יהודה הנשיא ובית דינו יכלו לבטל את הגזירה הזאת דאמר רב אדה ברבה מה היקרא מכאן רואים בפסוק שאין גוזרים גזרה אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה. הפסוק אומר במלאכי במהירה אתם נערים היינו אתם מקבלים עליכם גזירה בערור ובקללה ועל ידי זה זה נאסר עליכם ואותי אתם קובעים היינו גוזלים כשאתם נהנים ממה שסרתם עליכם בהרור וזה באופן שהגוי כולו כל עם ישראל קיבלו את הגזירה הזאת עליהם מדייקים היא היקוי כולו אם כל עם ישראל קיבלו את הגזירה, רוב הציבור יכולים לעמוד בה. אן, באופן הזה נאמרו דברי הפסוק שגוזלים את הקדוש ברוך הוא כשנהנים ממה שעם ישראל עצמם עסרו על עצמם באיסור. ואם לא קיבלו כל ישראל את הגזירה כי הם אינם יכולים לעמוד בה, על זה לא נאמרו דברי הפסוק. מביאה הגמרא נתבונן בגופם של דברים. אמר החכם בשם בעלי, אמר בשם אבי מינותה בשם רב משמי דרב פיתן פת עובדי כוכבים ושמן של עובדי כוכבים ויין של עובדי כוכבים ובנותיהן של עובדי כוכבים שהם שהם מטמות כולן מ-18 דבר הן שנמנו וגזרו תלמידי שמאי והלל מבארת הגמרא גזירת בנותיהן מה היא מה שאסור להתחתן עם עובדת כוכבים ודאי שזה אסור בשמ צריך גזירה אסור להתחתן עם גויה אמר אמר רב נחמן בר יצחק הגזירה היא שמטמאות בדרך כלל אישה אינה מטמ שהיא נטמת בנידה אבל גזרו על בנותיהם נידות מאריסותן בקטנותן כשהם עדיין תינוקות באריסתן כדי שלא יהיו ישראל מצויין אצלן ולא יבואו להתחתן בהם וגניבה השם חכם משמי דרב בשם רב אמר כולן משום חשש עבודת כוכבים גזרו בהן דחיתה רב אחה בר עדה אמר בשם רבי רבי יצחק גזרו על פיטן משום שמנן מה זאת אומרת אז בפשטות גזרו שיהיה אסור לאכול פת עובדי כוכבים כדי שלא יבואו לאכול שמן של עובדי כוכבים שואלת הגמרא מי אולמי דשמן מפת למה עשרו את ה שמן וכדי שלא יבואו לאכול שמן עשרו גם פת הרי שניהם שווים אלא גזרו על פיתן ושמנן יש גזירה אחת לא לאכול לא פת ולא שמן כדי לחזק גזירה אחרת משום סתם ינן שלא ידוע אולי ניסחו את זה לעבודה זרה שמן דומה ליין לפי שהוא משקה כמותו ופת רגילות לאוכלה עם היין אז לכן כדי שלא יבואו לשתות מהיין של עובדי כוכבים גזרו שגם לא יאכלו פת ולא ישתו שמן של עובדי כוכבים ולמה גזרו על יינן סתם יין משום בנותיהן כדי שלא ירגיל לעשות משטעות אצל עובדי כוכבים ויבואו להתחתן עם בנותיהם. זה גם במקרה שאין חשש שהם נזכות היין לעבודה זרה. ועל בנותיהן גזרו משום דבר אחר, משום עבודה זרה. ועל דבר אחר משום דבר אחר. היינו יש עוד גזירה, לא גזירת בנותיהם, שגם את הגזירה הזאת גזרו משום עבודת אלילים, כמו שאנחנו נראה ונבאר בהמשך. שואלת הגמרא, איך אתה אומר שגזרו חכמים על בנותיהן? בנותיהן איסור דאורייתא להתחתן עם עובדי כוכבים, עם גויים. תכתיב לגבי שבע אומות שהיו בארץ ישראל בזמן כיבוש הארץ, לא תתחתן בם וגומר, בתור לא תיקח לבנך. אונה הגמרא, האיסור דאורייתא זה כמו שאמרנו, עם השבע אומות שהיו כאן בארץ ישראל, הקנעני, החיתי, האמורי וכולי. אבל שאר עובדי הכוכבים התורה לא עשרה. ובאו תלמידי שמאי והלטונו וגזור גזרו אפילו על בנות דשער עובדי כוכבים שואלת הגמרא ולפי רבי שמעון בן יוחאי דה אמר שהפסוק שנאמר למה לא תיתן את בתך לעובד כוכבים כי הסיר העובד כוכבים את בנך שיוולד לו מביתך מאחריי אם אתה תיתן לבת שלך להתחתן עם גוי הבן שלי שיוולד הוא יהודי כי הרי האמא שלו יהודיה הבת שלך אז נמצא שה בעצם בן אדם לקח חתן גוי חלילה עכשיו יולדו ילדים שהם יהודים והחתן הגוי הזה יחנך את הילדים האלה ויסיר אותם מאחרי השם אומר רבי שמעון בר יוחאי זה בא לרבות כל המסירות גם שאר אומות שיש חשש שהם יסירו את בנחם אחורי השם לא בדווקא שבע אומות שהיו בארץ ישראל בזמן כיבוש הארץ אז אם כן לפי רבי שמעון מה יקלמר הרי לפי דעתו גם שאר אומות העולם אסור מהתורה ליהודי להתחתן איתם אלא ייסו בנותיהם שמדאורייתא זה דווקא אישות דרך חתנות זה אסור מהתורה ובאו תלמידי שמאי והלטוינו וגזור אפילו לא דרך התנות אלא דרך זנות שואלת הגמרא זנות עם בנותיהם נמי בבית דינו של שם בנו של נח גזרו כבר נכתיב לגבי תמר ויאמר יהודה אחרי שהתברר שהיא זינתה שה נראה שהיא זינתה הוציאו ותישרף כי זה היה כוא היה סבור שהיא שהיא הייתה באיסור עם עובד כוכבים אתה רואה מכאן שהפסוק מפורש אומר שאפילו לא דרך חתנות יש איסור להתחתן עם עובד כוכבים אלא דאורייתא מה שמוזכר בתורה שנגזר בבית דינו של שם על עובד כוכבים הבא על בת ישראל בזנות דמשך בטרי כי דרך האיש למשוך את האישה אחריו אבל על ישראל הבעלה העובדת כוכבים בזנות לא גזרו בבית דינו של שם כי אין חשש שימשך אחריה ואתונו באו תלמידי שמאי והלל וגזור גזרו אפילו בישראל הבעל עובדת כוכבים שואלת הגמרא איסור על ישראל הבעל עובדת כוכבים בזנות הלכה למשה מסיני היא דאמר מר הבואל הרמית נוכרית בני אדם כשרים המקנאים קינתו של מקום לנקום נקמותיו שמכונים קנאין פוגעים בו ממיטים אותו בשעת בהילה אז אם כן אתה רואה מכאן שזה מהתורה אומרת הגמרא מהתורה דאורייתא שהיינו הלכה למשה מסיני שזה כמו דאורייתא ישראל הבעל עובדת כוכבים בזנות בפרסיה אז פוגעים בו כמעשה שהיה בסוף פרשת בלק זמרי וכוזבי בצור שהיה ביניהם את הזנות ובא פנחס והרג אותם זה מה שנאמר לך משה מסיני ואתו הנו באו תלמידי שמאי והל וגזרו אפילו בצנאה שואלת הגמרא בצנאה נמי בית דין של חשמוניאי כבר גזרו ולא תלמידי הלל ושמאי בית דינו של חשמונאי בית חשמונאי היה בזמן בית שני חיית חיית הרב דמי אמר בית דינו של חשמונ גזרו שישראל הבעל עובדת כוכבים חייב משום ארבעה ייסורים הוא נהש עליה משום כל הייסורים הבאים שהסימן שלהם נשגה נ זה נידה גזרו חכמים שהבעליה כאילו בעל הנידה ש זה שפחה כאילו בעל שפחה ג' גויה גזרו כאילו מתחתן איתה דרך אישות וא' זה משום אשת איש גזרו כאילו בעל עובדת כוכבים ישת איש הטעם שגזרו בכל אלו שישראל הרגיל בזנות אם עובדת כוכבים הועיל ובא עליה בנידותה יבוא ליבול גם נידה ישראלית ויבוא ליסע שפחה ויבוא ליסע עובדת כוכבים ויבוא לבוא אשת איש כי את הרבן אמר שבית דינו של חשמנאי יגזרו שישראל הבעל עובד את כוכבים חייו משום נשגז לא נשגה אלא האות האחרונה במקום א' זה ז נידע שפחה גויה ולא אשתי של גזרו החכמים שאם הוא כהן כאילו בעל ישראלית שנבלה לא אסור לה. וזה שכתוב לגבי בית חשמונא שגזרו מה כתוב הם גזרו? הבעלה עובדת כוכבים היינו אפילו בהקראי לא דרך חתנות אם כן הם כבר גזרו לא תלמידי שמאי והל אונה הגמרא כי גזרו בדינו של חשמנאי דווקא על ביאה של צינה בין הקראי בין כשרק מיוחדת לו אבל על הייחוד לבד הם לא גזרו ואת הינו באו תלמידי שמאי והלל וגזרו הם גזרו אפילו על הייחוד לבד שואלת הגמרא ייחוד נמי גם אייחוד לא גזרו תלמידי שמאי והל בית דינו של דוד המלך איך גזרו? דמר רבי יהודה באותה שעה שהיה סיפור שאמנה אמנון עשה זנות עם אחותו תמר גזרו על האיחוד אונה הגמרא המרי התם בבית דינו של דוד גזרו על ייחוד דבת ישראל לא להתייחד עם בת ישראל אבל איחוד דעובדת כוכבים לא גזרו ואתינו באו תלמידי הלל ושמאי וגזרו אפילו על ייחוד עובדת כוכבים שואלת הגמרא ייחוד דבת ישראל לא צריך גזירה דאורייתא היא דאמר רבי יוחנן נן משום רבי שמעון בן יוצד דק רמז לייחוד מן התורה מנין שנאמר כי יסידך יבוא להשיט אותך אחיך בן אמך הוא ישיט אותך ללכת לעבוד עבודה זרה אחיך בן אמך וכי רק בן הם מסיט ואם הוא אחיך בן אביך הוא אינו מסיט אל הכוונה של הפסוק לעניין עריות בן מתייחד עם אמו ואין אחר מתייחד עם כל האריות שבתורה זאת אומרת שהתורה מתירה ל אחיך בן אמך. זאת אומרת, יכול להיות שיש כאן שני אחים שאין להם אבא משותף. כל אחד נולד מאבא אחר, אבל יש להם אמא משותפת. למה? כי הוא יכול להתייחד עם אמו. גם בן שאביו הוא הוא אבא אחר, יכול להתייחד עם אמו. התורה באה פה ללמד שמותר לבן להתייחד עם אמו, אבל הוא אינו מתייחד עם כל העריות שבתורה. אז אם כן רואים שכבר מהתורה יש איסור ייחוד עם בת ישראל אונה הגמרא ייחוד שאסור מדאורייתא מהתורה זה ייחודשת איש לא התייחד עם אשת איש ואת הדוד וגזר אפילו הייחוד דפנויה שאפילו עם פנויה יהיה אסור להתייחד ואתו תלמידי בית שמאי ובית הלל הם באו וגזו אפילו הייחוד לא עובדת כוכבים אמרנו שגזרו על דבר אחר משום דבר אחר מבין הגזרות שלהתרחק מעובדי כוכבים מה היה על דבר אחר משום דבר דבר אחר אמר הרב נחמן בר יצחק גזרו על תינוק עובד כוכבים שאפילו אם הוא לא ראה טומת זיבה הוא כאילו טמא טמא זיבה גזרו על תינוק עובד כוכבים שיטמא בזיבה למה שלא יהיה תינוק ישראל רגיל אצלו במשקב זכור דאמר רבי זרא תורח גדול צער גדול היה לי אצל רב אסי שאלתי כמה פעמים והוא לא לא היה לו מה לענות לי ורב רב אסי גם טרח טורח גדול אצל רבי יוחנן ורבי יוחנן אצל רבי יניא ורבי ינה אצל רבי נתן בן אמרם ורבי נתן בן אמרם אצל רבי דרכתי תורח גדול בשאלה הזאת תינוק עובד כוכבים מ מתי מטמא בזיבה ואמר לי בן יומו מיום מיולדו וכשבאתי אצל רבי חיא ושאלתי אותו את השאלה הזאת אמר לי מבן תשע שנים ויום אחד וכשבאתי והרצאתי דבריי לפני רבי אמר לי הנח את דבריי שאמרתי שהוא מטמא בן ימו ואחוז דברי רבי חיאד אמר תינוק עובד כוכבים ממתי מטמא בזיבה רק מבן תשע שנים שנים ויום אחד הועיל ומאז הוא ראוי לביאה גזרו עליו שמטמא נמי בזיבה כדי שלא יהיה תינוק ישראל רגיל אצלו במשקב זכור אבל לפני כן כשעדיין אינו ראוי לביאה אין טעם לגזור עליו אמר אבי כך לכן התינוקת עובדת כוכבים בת שלוש שנים ביום אחד הועיל וראיה לביטמה גם בזיבה מתמה נמי בזיבה שואלת הגמרא פשיטה כיוון שגזרו על תינוק משעה שראוי לבי שתינוקת תהיה שונה עונה הגמרא מה עוד דתמה אני הייתי אומר הי תינוק בשעה שראוי לביאה הוא חכם וידע להרגולי כיצד למשוך את ישראל אצלו לכן גזרו עליו וה תינוקת בת שלוש שנים ביום אחד אפילו שהיא ראויה לבי ידעה עדיין היא לא ידועה יודעת להרגולי לכן אולי נאמר שאין טעם לגזור עליה עד שהיא תהיה גם בתשע שנים כמו קטן כמה שמנן רבינה שגזרו גם משלוש שנים ויום אחד כבר ולא רק מתשע שנים ויום אחד עד כאן דף לו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: