הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כח

עבודה זרה דף כ"ח מתחילים בעזרת השם דף כ" כז עמוד ב שורה שנייה מלמטה במילים אמר רבא ברבר ברברחנה אנחנו עוסקים בתלמוד בבלי שנחתם לפני למעלה מ-1500 שנה אנחנו רחוקים מאותם ממוראים אנחנו לא מכירים אפילו אנשים שהכירו אנשים שהכירו אנשים שהיו זקני הדור בדורם כך כמה וכמה פעמים שעוד ראו הם מוראים אנחנו לומדים את הדברים כמו דברים רחוקים מאוד מאיתנו אבל הגאונים היו קרובים לתקופת הגמרא אחד מהגאונים היה רב שריר הגאון. הוא חי כ-400 שנה אחרי חתימת התלמוד. הוא הכיר אנשים שהכירו זקנים מלפני כמה דורות שעוד חווים שהיו אחרי חתימת התלמוד. הכירו קצת את הניכוח העתיק והמשובח של תקופת התלמוד. והוא כותב, כמו שדבריו מובאים באוצר הגאונים על מסכת גיטין בתשובות סימן שעו על הרפואות שמוצאים בדברי התלמוד בבלי. אנחנו נבוכים כשאנחנו רואים את הרפואות האלה. אנחנו לא יודעים מה לעשות. האם לקיים את רשימת הרפואות שכאן מובא בגמרא כמו דברי אלוקים חיים כי כך כתוב בגמרא ואז יהיה לנו משימה לא פשוטה בכלל כמו שכותב ליקוטי מריל ליקוטי מהריל כותב אין אדם יכול לעמוד על עיקרם של הדברים כתוב כל מיני שמות שאנחנו לא מכירים אותם של כל מיני עשבים או של כל מיני חולאים אנחנו לא יכולים להתאים את הדברים אבל גם אם נאמר הייתה אפשרות שהיינו יכולים להתאים את הדברים אנחנו נבוכים האם באמת אדם שיש לו משהו שכתוב כאן בגמרא איזשהיא בעיה רפואית אנחנו נראה בעזרת השם בדפים הבאים כל מיני דברים רפואיים והגמרא מביאה את הרפואה של אותם הדברים האם באמת ראוי לנו וכדאי לנו להשתמש עם אותם הרפואות כותב אותו רבי שריר הגאון מילים שבאמת קרובות ללשון של הגמרא כותב את המילים הבאות אני אקרא כמה ציטוטים מדבריו רבנן לו עשו העינון חכמים של הגמרא הם לא רופאים ומילין בעלמה דחזון בזמנהון דברים בעלמה שהם ראו בזמניהם וכאחד מן קצירה אמרינן וכמו אחד מהחולים שהתרפא שראה מה הועיל לו לרפואתו הם אמרו את הרשימה של הדברים של הרפואה ולא דברי מצווה אינון זה לא שחכמי התלמוד אומרים לנו מצווה מה לעשות בזמן שאדם נמצא בחולי מסוים שיקח דברים מסוימים שיעזרו לו ומנין לקח רב שריר הגאון את דבריו הוא בעצמו מעיד והכין אגמרונה ואמרו לנה אבות ושילנה כך לימדו אותנו ואמרו לנו האבות והשבים שלנו שהם גם כן היו מהדורות הקודמים יותר והם היו קרובים מאוד לזמן התלמוד והם בעצמם מעידים שדברי הרפואה כאן הם התאימו לזמנם וכמו שכותב מרן הבית יוסף בספרו כסף משנה לרמב"ם בהלכות דעות פרק ד' ה דכה יח שהרמב"ם לא הביא את הרפואות של הגמרא בספרו יד החזקה כיוון שכבר בזמנו של הרמב"ם הרפואות האלה לא התאימו למציאות של אותו זמן וכמו שכבר כותבים תוספות שגם כן מהראשונים במסכת מועד קטן דף יא בדיבור המתחיל קברא הרפואות שבש"ס הם אינם שייכות בזמן הזה זה של הראשונים. כל שכן אנחנו בזמנינו שוודאי הרפואיות שבש"ס לא שייכים אלינו ו כן שייך לא שייך זה דבר אחד ה ים שלמה שהוא אחד מגדולי גדולי ה רבותינו הוא כותב במסכת חולין פרק ח אות יבשה שהרפואות האלה לא מועילות אלא שיש חרם הקדמונים לא להשתמש עם אותם הרפואות ואותם עסבי המרפה שמובאים בגמרא. אז עם ההקדמה הזאת ניכנס לדברי הגמרא שלנו שבעזרת השם במהלך הסוגיות הבאות יהיו כל מיני סוגי רפואות שהגמרא מביאה ונדע איך להתייחס אליהם. מביאה הגמרא קודם כל אמר רבא ברבר ברחן אמר בשם רבי יוחנן לגבי הנושא של ראינו במשנה בדף כ"ז שאסור ללכת להתרפא מעובדי כוכבים אז מביא כלל כל מכה שיש בה סכנה זה כלי שיש בו סכנה שלכן מחללין עליה את השבת אין מתרפין מהעובדי הכוכבים יש חשש שהם א יזיקו אבל אם זה חולי שאין בו סכנה מתרפים מהם ככה דעתו של רבי יוחנן ויקדם יש אומרים לשון אחר מה אמר רבאברחנה דברים שהוא אמר בשם רבי יוחנן כל מכה של חלל שהיא בתוך חלל הגוף אין מתרפין מהן לפי שהוא אינו רואה את הסם שהעובד כוכבים נותן עליה והוא לא רואה אם הוא מזיק או שהוא מועיל מהיא בעיניי ומה ההבדל בין שני הלשונות שאמר רבא ברבר ברחנא בשם רבי יוחנן הרי גם על מכה של חלל מחללים את השבת אז אם כן נמצא שבכל מקרה האיסור להתרפות תלוי במכה שיש בה סכנה מה ההבדל אם אתה אומר מכה של תוך חלל הגוף או מכה שיש בה סכנה אונה הגמרא איק בניו ההבדל בין שני הלשונות זה מכה בגב היד וגב הרגל דאמר רב אדהבר מתנה אמר בשם רב גב היד וגב הרגל הרי הן כמכה של חלל ומחללין עלן את השבת. אז לפי הלשון הראשונה שרבי יוחנן אסר להתרפות ממכה שמחללין עלית השבת מטעם סכנה גם במכה הזה אזו אסור כי יש כאן סכנה ולפי הלשון השני שרבי יוחנן אסר להתרפות ממכה שבתוך חלל הגוף מפני שהיא אינה נראית הרפואה אינה נראית במכה הזאת מותר להתרפות אפילו שיש בסכנה כי הוא יראה אם הסיק והוא יסאיר אותו אמר רב זטרה ברטובי אמר בשם רב כעת אנחנו דנים בהלכות שבת איזה רפואה מותר לעשות בשבת חכמים אסרו להתעסק בענייני רפואה בשבת שמ יבוא לחלל את השבת ולשחוק סממני רפואה אבל יש מקרים מסוימים שחכמים התירו לעסוק בענייני רפואה בשבת אומר רב טוביה ברמת מטנה בשם רב כל מכה שהיא כל כך מסוכנת עד שצריכה עומד לאמוד אותו אותו אם יחייה או ימות מחלל את השבת אמר רב שמן בר אבא אמר בשם רבי יוחנן והי השתצמירתא חולי של קדחת כמכה של חלל דמי זה נחשב כמו מכה של חלל ומחללין עליה את השבת מבררת הגמרא מהיכן איזה חלק בגוף נחשב מכה של חלל פירש רבי העמי מהשפתיים ולפנים לתוך חלל הפה מסתפק רבי אלעזר מה רבי אליעזר מה לגבי השיניים בא רבי אליעזר כחי ושיני מי מכה בחניכיים ובשיניים האם זה גם נחשב שבתוך החלל מצד אחד כיוון דקוש אינינו כיוון שהם קשים אפילו שמתוך חלל הפה נחשיב אותם כמו מכה שבחוץ דבר דמו דילמה או שנאמר מציאות שזה בתוך החלל כיוון דגבה קימי כיוון שהם בתוך הפה כמכה של חלל דמו הם נחשבים כמו מכה של חלל אונה הגמרא אמר הבית השמ שנינו משנה החושש בשיניו לא יגמ בהן את החומץ מפני שחכמים אסרו כמו שאמרנו לעשות רפואה בשבת לחולה שאין בו סכנה כדי שלא יבוא לשחוק סממנים שזה אב מלאכה של תוכן שאסורה בשבת מדייק הבעיה דווקא כשהוא חושש בשיניו שהוא כאב קל הוא דלא יגמ את החומץ לרפואה אבל אם כיבלי טובה אם כואב לו הרבה מותר שפיר דמי רואים שכאב בשיניים אף על פי שהשיניים הם קשות הם נחשבות מכה של תוך חלל על הגוף שיש בה סכנה דוכה הגמרא דילמה שמה תנאה אחד הקאיב ליטובה חוששנ מקרילי אולי מדברים פה על אדם שיש לו כאב חזק ולזה קוראים חושש ואם כן יכול להיות שעדרבה הכוונה של התנא שאפילו בכאב חזק לא יגמע את החומץ כי זה לא נחשב מכה של חלל אז אין לנו ראיה מנסה הגמרא להביא ראיה ממעשה תשמע רבי יוחנן חש בחולי השיניים שנקרא צפידינה או צפדינה אזל לגבי דאי הטרונית ניתה הלך לעובדת כוכבים כדי להתרפא ממנה עבדה אז היא עשתה לו רפואה חמש ביום חמישי ומעלה שבתא וביום שישי אמר לה למחר שאל אותה רבי יוחנן מה אני עושה בשבת כי הוא לא היה יכול לבוא אליה כי הוא היה דורש בשבתות אמרה לי אז היא השיבה לו לא צריכת מחר אתה לא צריך את הרפואה הזאת אז הוא שאל אותה והיא צריך נעמי ואם אני כן אצטרך מה אני אעשה אמרה לו השתבע לי דלא מגלט לפני שאני מגלה לך אני רוצה רוצה שתישבע לי שלא תגלה את זה לאחרים איך מכינים את הרפואה הזאת השתווה לה ונשבע לה בלשון ללקי ישראל לא מגלינה לאלוקי ישראל אני לא מגלה גלי גליה היא הבינה שזה היה שבועה טובה אז היא גילתה לו איך להכין למחר נפק דרשה בפרקה למחוררת בשבת הוא יצא ולימד לכולם בדרשתו איך להכין את הרפואה הזאת שואלת הגמרא והשת בלהו הרי נשבע שהוא לא יגלה איך הוא עבר על שבועתו מתרצת את הגמרא זה לא היה שבועה הוא אמר ללהד ישראל לא מגלינה אני לא אגלה לאלוקי ישראל אבל לעם מי ישראל מגלינה אני אגלה לעם ישראל שואלת הגמרא איך הוא עשה דבר כזה והק חילול השם הרי אותה מטרון הסברה שהוא נשבע שלו לגלות והוא עבר על שבועתו יש כאן חילול השם מתרצת הגמרא דגל אלה מעיקרה משעה שהיא גילתה לו את הסוד של הרפואה הוא אמר לה תדעי שלא נשבעתי ולא ואמרתי שאני לא אגלה לעם ישראל נשבעתי סך הכל אלוקי ישראל לא אמרתי באלוקי ישראל הוא נשבע שהוא לא יגלה הוא אמר לאלוקי ישראל הוא נשבע שהוא לא יגלה זאת אומרת הוא לא יגלה לאלוקי ישראל אבל לעם ישראל הוא כן יכול לגלות אז אם כן נמצא שהוא הודיע למראש לפני שהוא גילה שהוא לא מחוייב בשבועה הזאת כי השבועה הזאת לא הייתה לא לא הייתה בתוקף אז אין כאן חילול השם חילול השם הכוונה שאדם עובר על התורה וכאן בעצם כשיהודי עובר על תורה זה חילול השם אבל כאן כיוון שהוא לא עובר על התורה זה לא נחשב חילול השם אבל על כל פנים אתה רואה שרבי יוחנן שחש בחול שיניים שנקרא צפדינה הוא רצה לטפל בזה בשבת על מה רואים מכאן שזה חולי אף על פי שזה בשיניים ושיניים זה דבר קשה זה בכל זאת כמו מכה של חלל דמיה ואם כן יהיה לנו הכראה לשאלה שלנו שכיוון שזה בתוך החלל אף על פי שזה קשה זה נחשב מכה של חלל אמרב נחמן בר יצחק שני צפידנה החולי של צפדינה הוא חולי שונה משאר החולאים שבשיניים אוילו מתחיל בפה וגומר בבני מאיים אם כן כיוון שזה אמור להמשיך ולהזיק לו גם בבני המאיים אז היה מותר לו להתעסק עם זה נחשב מכה של חלל מה היא סימני מה סימניה של המחלה הזאת רמי מדי בי כחי ומה מה מבנים דבר לתוך פיו יוצא אדם מבן שיניו ממה הבי על ידי מה בא החולי הזה מקרירי קרירי דחיטי ממאכל של חיטים שאכלו בימי החורף כשהוא צונן מאוד ומחמים ממימי דסערי ממאכל שעורים שאכלו כשהוא חם מאוד ומשיוורי קסדרסנה מדג שתיגן אותו בשומן שיוצא מהדג ובקמח שעבר עליו הלילה זה נקרא שיעורי קסה דארסנה זה הדג שתגנו אותו בשומן שיוצא ממנו ובקמח שעבר עליו הלילה זה נקרא שיעורי כסדרסנ מי עבדה לי מה הרפואה שעשתה לו אותה מטרונית לרבי יוחנן אמרך ברבה מי שעור ושמן זית ומלחמר ברב אשי אמר משחבזה בגדפה דאבזה שומן אבז הנימוח באש שסחו אותו על ידי אחד מכנפי האוז על על שיניו מ על ידי אחד מכנפי האבוז היא שחה את זה על שיניו מבחוץ על הרפואה הזאת אמר הביה ענה אבדי כולו ולא יצאי ניסיתי לעשות את כל מה שאמרנו כאן ולא זה לא הועיל מהמחלה שהייתה לו מחלת הצפידנה עד דאמר לי ההוא טיה אמר לו איזה ישמעאלי אחד יש לי בשבילך רפואה אחרת הייתי קשיתה דזיתא דלאומלוטילתא תביא גרנים של זיתים שגדלו פחות משליש גידול וקלינו אמר אחד ו תלבן באש כלי חפירה חדש ותשרוף אותם עליו קלינו אמר אחד אתה תשרוף אותם על המרחד אתת ודביק בי דרי תדביק אותם על שורת השיניים מבפנים שזה ככה אחרי שאתה ככה קלית אותם הבדהי ויצאי באמת עשיתי את הרפואה הזאת וזה הועיל שואלת הגמרא ורבי יוחנן איך בביד הכי איך הוא יתרפא מעובדת כוכבים והרי אמר רב ברחן אמר בשם רבי יוחנן כל מכה שמחלין עלת השבת הם מתרפין מעובדי הכוכבים במחלת צפידנה מחלל את השבת אונה הגמרא אדם חשוב זה שונה כיוון שמפחדים להרוג אותו מאימת המלכות שואלת הגמרא והרי רבי אבאודו דאדם חשוב אהבה הוא גם היה מקורב למלכות ורמה ליעקב מינה שמה אשקי יעקב שהיה מין שם לו שם על השוק על הרגל ואם לא רבי עמי ורבי אסי שמהר א לחכחו לשקה לחכו מהסם את רגליו פסקה לשקה היו צריכים לא עלינו לחתוך את הרגל שלו את השוק שלו כי זה היה רעל רואים שאף על פי שרבי אבאו היה חשוב מקורב למלכות אז אותו יעקב מנעה לא לא פחד להזיק לו מנסה הגמרא לתרץ שהמטרונית דרבי יוחנן רופא מומחה אהבה כיוון שהייתה מומחה מומחת לרבים מותר להתרפות ממנה כיוון שהיא לא מראה לעצמה את המוניטין שלה שיחשבו אותה שהיאנה הבקיעה דוכה הגמרא יעקב מנעד שהוא בא לרפות את רבי אבאו דרבי אבאו נ מרופא מומחה אבל הוא היה רופא מומחה ואם אם כן אתה רואה שאפילו רופא מומחה יכול להזיק אונה הגמרא שני רבי אבאו דמוקמי במיני בנפשי הוא כל כך שנו אותו כי היה מצייר אותם בפסוקים הם היו מוכנים למסור את עצמם העיקר להרוג אותו תמות נפשי עם פלישתים כמו שהיה אצל שמשון הגיבור שהיה מוכן להפיל את הבניין שבו הוא היה עיקר להרוג את הפלישתים אף על פי שהוא בעצמו ימות. אז כך גם יעקב מנה לא נמנע מלנסות להזיק לרבי אבאו אף על פי שהוא יתפס למלכות וידע והוא ירעצמו בכל זאת הוא עשה את זה אבל זה היה דווקא רבי אבאו אבל בשאר אדם לא צריך לחשוש לזה כי ברגע שמדובר כאן על רופא מומחה הוא לא יקלקל את שמו אמר שמואל הי פדעתא פצע שנגרם מחרב סכנתאי ומחללן עלי את השבת זה מסוכן ומחללים את השבת כדי לרפא את זה ומה יעשוטא מה הרפואה יש שני שלבים שלב ראשון למפסק דם מה להפסיק את הדם הדימום החזק יקחו שחליים ששרו אותם בחומץ וישקו אותו בזה תכלי בחלה לעשו כדי להעלות בשר שהמקום של המכה ירפא אז ישים תחבושת שעשויה או מגירדה דייבה וגירדה דאסנה גירודי שורשים של עסב יאבלה וגירודי עץ או שעשויה מנקרא מקלקלתא מתולאים שהתרנגולים מנקרים באשפה אמר רב ספרא הינבתה הבואבואה שדומה לעניו פרבנקה דמלאכדמותה היא שליח של מלאך המוות היא זה מאוד מסוכן מה יעשו מה הרפואה שוחקים מנסב שנקרא תיגנה בדבש בדובשה ואת התערובת שמים עלה באבואה אפשר גם להשתמש בקרפס הבר שנשחק ורבבו אותו במין יין חזק מאוד קרפסה בטיליה אחי ואחי בינתיים שהוא מחזר אחרי הסממנים האלה ליטי אם בתהב בת מינה כדי להרגיע את הכאב יביא עניו שדומה לאותה באבואה ו ניגנדר אליו שיגלגל אותו על הבאבואה חיוברת לחיברתי עניב לבן להבאבואה הלבנה והוקמתי להוקמתי עניב שחור לבאבואה שחורה אמר רבא הי שמתא סוג אחר של הבאבואה מורסה שמלאה במוגלה פרנקה דאישתה היא זה שליח וסימן של חום קודח מה עשוטא מה הרפואה לה באבואה הזאת? יקה את המורס 60 אקאות באצבעותיו למחיי שיטין עדקטלי וליקר אי ואז יקרא אותה שתי וערב להוציא את המוגלה ואנמילי זה שאמרנו זה דווקא דלא חיבר רישי שראש המורסע מראה מראהו אינו לבן אבל חיו ראשי אם ראש המורסע לבן לתלמבה אין צורך לחשוש א באבואה הזאת מספרת הגמרא רבי יעקב חש בפיק פיקה רש"י כותב מחווים בפי הטבעת של בית הרי הורלי רבי המי הורה לו רבי עמי ועמרי לאש אומרים שזה היה רבי אסי זה שעור אליי לשאורה לו לרפא את המחלה הזאת על ידי שבי שבעה גרעינים של אהל אדום ליתי ביני אהלה טולנה ויקשור אותם בבד מצו חלוק שחתוך מצובר חלוק צער לבחללה דביצרה ואכרוך עליו שיער בהמה מסביב לכרחילוי נירה ברקה יטבול אותו בנפט לבן תמיש לי בנפתחה וישרוף אותו לייקלייי וייפזר את האפר על השטח הנגוע ובדר לילבי דאחי וכחי בינתיים עד שהוא משיג את החומרים האלה לשיכוך הכאב יביא גרני גרעיני פרי עץ השנה ליתי קשיתה דעסנה והניח את הסדק של הפרי המקום שממנו יוצא העוקץ מבשר הפרי נגד הסדק שבבשרו היינו פי הטבעת לנח בפיקה לדי פיקה והנמילי הדבר הזה נאמר דווקא פיקה כשהפגיעה היא בחריץ העליון החיצון שאז ניתן להניח את האפר ישר עליו אבל פיקטתי מה הרפואה לכאבים של החריץ התחתון היינו הפנימי ליתי טרב דספירתא דלא יפתח יביא חלב של סעירת עזבים שלא ילדה וליפשר יפשיר אותה באש על האור ולישדי בי ימרח את המשחה על האזור הנגוע ואם זה לא הועיל או שאין לו לי תל דלת טרפה קרה קרה היינו דלת יביא שלושה עלים של צמח הדלת דמיב שי בתולה שתייבשו בצל וליקליי ישרוף אותם ולבודר אלוהי יפזר את האפר על השטח הנגוע ואם גם זה הוא לא יכול לעשות לייטי יביא מש כדי חלזוני קונחיות של חלזונות ואם לא יביא מיתה משך קירה שמן זית ושעבה מעורבים ולנקוט בשחק כדקתנה בקיץ תהפר דאמר גופנה בסיטותה יחזיק את התערובת שהוא הכין מהחומרים הנזכרים אז בקיץ הוא יחזיק אותם בבלוי בגדים של פשתן ובחורף בבלו בגדים של קותנה של צמר גפן והניח אותם על האזור הנגוע מספרת הגמרא רב אבו חש באוני סבל מכאב באוזנו הור אלי רבי יוחנן הוא רבי יוחנן הורה לו איך לרפא את עצמו ואמרי יש אומרים במדרש עכשיו הוא למד איך לרפא את עצמו בבית המדרש מה אורלי מה הוא אורה לו לעשות אונה הגמרא כי הדמר הביה כמו שאמר הביה הביה הרי היה יתו מאבא ואמא כי כש א לפני שהוא נולד אבא שלו נפטר ואחרי שהוא נולד אמא שלו נפטרה אז הייתה לו אמא שהייתה מגדלת אותו אז היא אז כי תמיד הוא קורא לה אם אמרה לי אם אותה אמא שגידלה אותו האמא האומנת שלו אמרה לו לא עיברי כוליתה אלא להודנה לא נבראו הקליות אלא לרפא כאב אוזן ואמר הרב בעניין הזה אמר לי הרופא מניומי מניומי אסיה כולו שקינה קשו לאודנה כל המשקים קשים מזיקים לאוזן חוץ מהמשקה של הקליות לבר ממיה דחולית איך מכינים את המשקה הזה ליטי קולית דברך קרחה יביא קליה של אז כרח וליקר אשתי וערב יחתוך תוך אותו שתיב הערב לאורך ולרוחב ולינח המילה לדנורה יניח אותו על גכלים לוחשות ונו הומיא דנפק מיני לשדין בהוני אותם המשקים שיוצאים ממנו ישפוך לתוך אוזנו אבל המשקים האלה לא יהיו קרים ולא חמים אלא פושרים לא קרירי ולא חמים אלא פשורי ואם לא אם לא יכול שזה לא הועיל ליתרבד חיפושתא גם לניתא יביא חלב של חיפושי גסה ולפשר ולשדבי ימיס אותו וישפוך אותו לתוך אוזנו ואם לא למי לאודני משחה ימלא את תעלת אוזנו שמן ולאבד שו פטילתא דספסתא יעשה שבע פטילות של שחת גבולי חיטה ירוקה ולייטי שופטא דטומה יביא עלי שום מיובשים וליטוב ברקה בחד רישי ויקשור אותם בשיער של בהמה בקצה אחד של כל פתילה ולית לבבי נורה ידליק את הפתילה באש וידחרי שהמטבה באודני ואת הקצה השני של השיער ישים באוזן פתילה אחרי פתילה וליטובני לאדן נורא ישים אוזנו ליד האש ויזהר מזיקה יזהר מירוח נושבת שעלולה להביא את האש לאוזנו האש תהיה קרובה לאוזנו אבל שיזהר שלא יהיה שמה רוח שלא תזיז את הלהבה על האוזן נשקול חדה וננח חדה יטול פתילה אחת מהאוזן יתן את השנייה עד שיגמרו כל הפתילות זה לפי לשון אחת לשנה אחרינה נוסח אחר של הרפואה הקודמת ואם אין לו את הרפואות הקודמות ליטי שיקח שב פטילת ברקה שבע פטילות של שיער בהמה ומרח עליהן שמן אפרסמון שיפלי משחדס פסטה ונייטה אחד רשע בנורה ואחד רשע באודני ידליקצה אחד והקצה השני ישים באוזנו ונשקול חדה ונחדה יטול פתילה אחת מן האוזן וניתן את השנייה עד שיגמרו כל השערות האלה כל הפתילות האלה אבל יזהר מזיקה זדהר מהרוחות הנושוות ואם לא הועיל או שלא מוצא ליתי הודרה דנדה דלא משקף יביא צמר צבוע סגול שלא ניפצו אותו ונחבה יניח אותו באוזנו וליתי להודני לידינורה יתלה ישים את אוזנו ליד האש ולהזדהר מזיקה יזהר מרוח נושבת והיא לא אם הוא לא יכול לעשות את זה שזה לא הועיל ליתי גובתא דקניה עתיקה ברשני נקח שפופרת של קנה שנטלש לפני 100 שנה ולימלכי מלכה גללניתא ימלא אותו מלח סלע ולי כליי ישרוף אותו ולדבק ידביק ישים את התערובת לאוזן וסימנך הסימן למחלות של לתרופות למחלות של האוזן איזה תרופות מועילות לאיזה מחלות רטיבה ליבישתא תרופות רטובות מועילות למחלות יבשות ויבישתא לרטיבתא תרופות יבשות מועילות למחלות רטובות אמר רבא ברזוטרה אמר בשם רבי חנינא מעלין אוזנין בשבת מותר להעלות אוזן למקומה הראוי בשבת מבארים שגידי האוזן לפעמים יורדים למטה וגורמים ללכי לצאת ממקומה ויש בכך סכנה של פגיעה קבוהה אם לא מעלים את הגידים למקומם אז מותר לעשות את זה בשבת תנאי רב שמואל בר יהודה הוא שנה את הבריתה הזאת. מותר לעשות את זה ביד אבל לא בשם לא עם איזשהו תרופה איקדם שומרים בשם בתרופה אפשר אבל לא ביד מה הייתה מה הטעם הוודאי בשבת עדיף רפואה ביד עשות בשינוי מזרף זריף כי כשמעלים את האוזן ביד זה גורם לחבורה אז לכן צריך לעלות את זה דווקא על ידי איסם כדי שזה מועיל יותר אמר רב זטר ברטובי אמר בשם רב לגבי רפואות של העיניים עין שמ מרדה הכוונה עין נפוכה שמאיימת להתפרץ ולצאת ממקומה כמו עבד שמורד ויוצא מעבודת רבו מותר לכוכלה בשבת מותר לשים במשחה אפילו בשבת סבור מינה בהתחלה א רב זטר ברטובי היה סבור שההוראה הזאת אנמילי ודשחיקי סמנים מאתמול דווקא אם השחקים הסמנים כבר היו שחוקים ומוכנים מאתמול מלפני שבת אבל משחק ושבת ועטוי דרך רשות הרבים לא לשחוק את הסממנים בשבת שזה מלאכת תוכן או להביא את זה דרך רשות הרבים שזה מלאכת תוצאה מרשות לרשות שאסור לטלטל מרשותט אחת לרשות אחרת בשבת זה במקרה כזה אסור ראינו לעשות מלאכה שאסורה מהתורה זה יהיה אסור אמר לי היום מרבנן ורבי יעקב שמי אמר לו אחד מהחמים ששמו רבי יעקב ידידי מפרשים מני דרב יהודה אני שמעתי מרב יהודה שגם כן היה תלמיד של רב שאפילו משחק בשבת ואפילו הטוי דרך דרך רשות הרבים בשבת מותר מותר אפילו לטחון את זה ולהעביר את זה דרך רשות הרבים מותר לעשות מלאכה בשבת בשביל הרפואה הזאת מספרת הגמרא רב יהודה התיר שרה למכל אינה לשים משחה בעין לרפואה בשבת אמר להוא רב שמואל בר יהודה על השומעים מהצית ליהודה מכיל שבי מי ששומע לדברי יהודה ועוסק את דבריו ומחלל את השבת לסוף רב שמואל בר יהודה עצמו שאמר שמי שישמע לדבריו של רב יהודה מחלל שבת הוא בעצמו חש בעיני שלח לי שלח לרב יהודה שרי אוסיר האם זה מותר או אסור למשוך את העין בשבת שלח לי ענה לו רב יהודה לכול על משרי לכולם זה מותר אבל לדידך אסור לך זה יהיה אסור למה כיוון שהוא יראר על ההוראה של רב יהודה והוא הורה שהדבר הזה אסור אז בשבילו זה באמת אסור ואז ממשיך רב יהודה אתה אמרת שמי ששומע לי מחלל שבת אתה חושב שאני זה שהחלטתי את ההלכה הזאת ו מדידי הוא אני שמעתי את זה מרבי שמואל דמר שמואל היא הסיפור היה האי המתא דאבה בי מר שמואל הייתה שפחה בביתו של שמואל שאינה קדחה בשבת דקדחה להינה בשבתא צב חבל קדש גר בשל כאבים מצעקה ולא היה מי שיכל לעזור לה בסוף פקעה אינה העין שלה פקעה למחר נפק מר שמואל ודרש הוא הבין שזה סכנת נפשות אז הוא דרש עין שמרדה מותר לכוכלה בשבת מה הייתה למה זה מותר דשוריה דה אינה בהובנתא דליבתלו ראיית העין תלויה בשרירי הלב אז אם כן זה סכנת חיים ולכן מותר לעשות אפילו מלאכה מהתורה בשביל לרפא את זה כגון מי מה הם הדוגמאות של מחלות עין שמחללים עליהם שבת אמר רבי יהודה כגון רה שנוזל מעין ריר דיצה שהעין דוקרת דמה שהעין שוטת דם דימתה או שהיא שוטת דמעות וקידך שהעין שורפת ותחילת אוכלה מותר לקחול את העין בשבת בתחילת אחת מהמחלות האלה שהחולי הולך ומתגבר ויש בו סכנה להפוקי סוף אוכלה למעט סוף המחלה כשכבר העין התרפעת ש אלא שהיא עדיין קצת קודחת ו הוא רוצה לעשות את הרפואה הזאת אז אסור ב אם הוא אם זה עכשיו סכנה היינו בתחילת החולי שזה רק ילך ויסכן אותו יותר אז מותר אבל אם זה כבר סוף החולי שהוא כבר מתרפא רק מה הוא רוצה שכח את הכאב אז אסור ופצוכי אינה לשפר את הראייה גם זה אסור לעשות בשבת דלא אסור לעשות מלאכה בשביל שזה לעשות את זה לשבת אמר רבי יהודה זיבורה מי שנאקץ מצראה ודחרזי סילבה נדחב קוץ בבשרו וסימטא שיש לו איזה מורסה ודקאיב לייני שכואבת לו אינו ואתה ילבי אישתא או שבא עליו חום קודח כולי בי בני סכנתא בכולם רחיצה במרחץ מסוכנת להם עוד אומר רב יהודה חמה צנון מועיל לחמה לחום גבוה וסילקה לצינה סלק זה תרופה לצמר מורות בחילוף הסכנתא אם ישו ההפך זה סכנה חמימי לאקרבה תחבושות חמות יש לשים על עקיצות הקרב וקריר לזיבורה ותחבושות קרות לעקיצת צרעה וגם כאן חילוף הסכנטה הם עושים הפך זה מסוכן עוד אומר רב יהודה חמים לסילבה מים חמים מועילים לקוץ וקרירי מים קרים לחספניתא כשהפנים הם עם סדקים בחילוף הסכנתא הפך זה מסוכן חלה לסיבורי חומץ לוקחים אחריה כזה אדם ומונינני לתענית דגים קטנים לוקחים אחרי תענית בחילוף הסכנתא אם עושים ההפך זה יכול להיות מסוכן ועד כאן דף כח ‏et
לצפיה בתכנים נוספים: