הדף היומי מסכת זבחים דף צט

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף צט

זבורכים דף צט מתחילים בסיעתא דשמיא פרק יבז פרק טבוליום הקורבודס שנאכלים לקוינים מתחלקים לכל הביס אב דהיינו הקוינים היו מחולקים ל-24 משמורס כל שבוע עבד משמור אחר וכל יום היה בסאב והבשב מקבל מכל הקורבנות אבל לא כולם מקבלים אומרת המשנה טבוליום מי שהיה היה טמא והוא טבל אבל עד ערב שמש הוא עדיין טמא לגבי קודשים הוא מחוס הכיפורים מי שצריך להביא קורבן אחרי טהרתו למשל ז הוא צריך למחרת להביא קורבן עד אחרי הבואת הקורבן הוא נחשב מחוץ לכיפורים שעשו באכיל הסושים כיוון שלמם ראויים לאכילה אינון חולקים בקודשים לאכול לערב אפילו שהטבול יום יוכל לאכול את הקודשים בערב המחוס לכיפורים יוכל לאכול מיד אחרי שהקריב את הקורבן בכל זאת הם לא מקבלים חייל בקודשים אפילו שהיום זה הבסב שלהם שעובד במקדוש נראה בגימור את הטעם לכך אונן מי שמת לו אחד משיבסקיבוב נויגיה מותר לגעת בקודשים הוא לא מטמא קודשים אבל באנוי מהקריב כמו שלמדנו בדף תז למדים מה שכתוב לגבי כהן גודל ואינוי חוילק לאכול לערב הוא גם לא מקבל חלק אפילו שבערב הוא יוכל לאכול כמו שנראה בגמורים בא ללמין באים בא למוין אוברין שמתילים להתרפא ממום באים בא למין קבועים חולילקי שמגיע הזמן שלהם דהיינו שהבסב שלהם עובד היום ואויכלין מותר להם לאכול בקודשים אבל לא מקריבן אומרת המשנה כל שאין רוי לאבוידה אינו חולק בבוסו נראה בגימורי לכאורה זה סותר את מה שאמרנו כת לגבי בלמום בלמום יש פסוק מיוחד לרבות שהוא כן מקבל אפילו שהוא לא רואה לבידה אומרת המשנה בכל שנ בבוסו מי שאין לו חלק בבשר כיוון שלא רועי לאכילה אין לו בארס גם לא מקבל את אורות הקודשים אפילו היה טומ בשס זריקסדומים של הקורבן הזה הם מילה אז הוא לא היה ראוי להבואידה ולאכילה ותו בשסק את החלובים שזה עושים כל הלילה למשל הוא טבל והוא ניטר בערב שמש ורק אז הקטירו את האיבורים את החלובים של קורבן זה בכל זאת אין חלק בבוסר שנאמר המקרי וזם השלומים וסכיל לבני אהרון לא יש כיו מלמונו מי שמקריבדם השלומים המי שלא ראוי בו בשעת זריקסדם לא מקבל חלק אומרת הגמורה מה אמרנו שתבול מחוס הכיפורים אינן חולקים מנמילה אומה רשלוק דומקרו הכהן המחטוס מי שזורק דם אחתוס יוכלנו כןכל שאין חתןכל אומר שלוקיש כלולו שרק מי שזרק אוכל רימור כולו דין הבשו של אותו משמור הם לא זרקו את הדם אחד זרק עבור כולם דין ואכל מתחלק בין כולם אלא מה הכוונה רוי לחיתם מי שהיה ראוי לזריקסדם אבל הרי לחיטוי ואכל כן פסולה למדים מסכס מהפסוק איש מזרחון וקודשי מאוחל כמו שדרשונוכס איש כאוכיב איש חוילק חוילק אם צריך למט אותו מחלוקה זאת אומרת שהוא אוכל וגם כתוב כל זוכו כולל אלו מה הכוונה מחטכלנו יחלקנו רו לחיטוי חולק שאין רוא לחיטו אינו חולק ולכן קוטן נכון שהוא אוכל אבל הוא לא מקבל חלק למה כי הוא לא ראוי לחיטוי וזה המקור שגם תבוליהם מחוס הכיפורים שאינם רואים לאבוידה אינם חול כמפלו שבלילה מחוס הכיפורים אחרי הקבת הקובן יוכלו לאכול בקשה הגמורה הרי בעלמום דאי לחיטוי וחילק גמורה בעלמום רחמון רביה הקדוש ברוך הוא ריבה אותו בפסוק כתוב כל זכו בקוינים יוחלוס מה הכל בא לרבות לרבז בעלמום וכמו שהגמור התב לאלון בהכרח שהריבוי בא לחלוקה אם להתיר לו לאכול קודש אם לא צריך מפורש בפסוק בבלמום ומן הקדוש עם יוכל אומרת הגמורה מי אומר שכל בעל הרבות בלמום ואמ כל זו חולר בו סתבוליוים שהוא מקבל בל חלק כדי לאכול בלילה אונה הגמור מסטרבר בעלמו לרבויה שכנוכל כיוון שמשה שהו מותר באכילת קודשים כמו שאמרנו בקדוש עם יוכל אשר כן תבולים אסור באכילה אותה גמור דרבי טבול דלאורט מרזחוזה בלילה הוא יהיה ראוי גם לאבוידה למשל להקטיר את החלובים מה שאם כן בעלמום לא יהיה ראוי בלילה גם לעבוד גמור אשתמיה או לאחוזה כעת הוא לא ראוי גם לאכילה מה שאין כן בעלמום שכעת ממש ראוי לאכילה מסתבר יותר לרבות אותו שהוא מקבל כעת בחלוקה זו דרך אחת רבי יוסף אמר לא ייתכן לפרש שכל זוך בעל הרבותם לחלוקים כרי מרדה מה יכלנו אמרנו שהכוונה יחלקנו אז למה כתוב יוכלנו לכתבחמונה יחלקנו מה יוכלנו שמע מינו ראוי להחי לכעת בשעת החלוקה חילק שאין ראוי להחי לכעת אינו חילק אז בהכרח לרבות בעלמום שראו שהוא ראוי להכילה בואירשלוקיש בעל מום והוא טומאה מה הוא שכל כולו הם הזדדים כדוזה הרי לא ראוי להיות המחט גם לפני שהוא נטמע ובכל זאת דרחמו רב יהיה לחלוקה מכל זוכו ממילא לא ישנה מה לטומ לבום מה לי אם הוא רק בלמום מה לי אם הוא גם טומאה בכל מקרה הוא לאכול להיות בכלל המחטה ובכל זאת הוא חולק אז גם כשהוא גם טמא אוי דילמה רוי להכי לחילק ובעלמום שהוא טהור ראוי להכילה שאין ראוי להכילה כיוון שהוא טמא אין יכול אומר בתושמ למדנו כהן גודול ושונה מכה דית מה קריב אוינן גם כשהוא נן רשי מביא כתוב הפסוק לאוביו ולאמוי לא תמו ומן המקדוש לא ייצא הוא לא צריך לצאת מסמקדוש ביו מססובי ואמוי כי הוא מותר באבוי דעבוד מחוללס מה שאין כן שלא יצא חילל אבל ואינו אוכל בקודשים בודן וגם והנה חולק לקבל חלק לאכול לו ערב כשתיגמר ענינותו אז מה רואים אפילו שהוא בכלל המכה תויסו מותר לו להקריב בווד אוינן הוא לא מקבל חלק למה שמע מינו ראוי להכיל בינן כי עיקר החלוקה תלויה באכילה כמו שאמרנו שהתיר הוציא את החלוקה בלשון אכילה יוכלנו לא כתבה יחלקנו אז ממילא מה אתה טוען בעלמום גם לפני טומאה אפילו שהוא לא ראוי לחיטוי הוא מקבל חלק לכן אתה אתה רוצה גם לרבות אותו גם אחרי טומאה זה לא ראיה כי העיקר היא הוא אם הראוי לאכילה או לא תלוי בזה אם הראוי לחיטוי הם בעלמום אם הוא טהור הוא ראוי לאכילה ולכן הוא חולק מה שאם כן אם הוא נתמע והוא לא ראוי לאכילה הוא לא חולק שמע מינו עוד ספק בואי רבי שי טומא בקורבון סיבור מה הושך קולים קורבן ציבור אפשר להביא אותו אפילו בטומאה אז זה ברור אומר רש"י מבוא המסכת פסוכים אם באמת כל הקויןם יהיו טמאים ויקריבו את הקרוב בטומא אז לא אוכלים את בשרו אכילה לא הוטרה המדובר בקבן ציבור שיקריבו טהורים מגיע טומאה ורוצה לקבל חלק כדי לאכול בערב כשהוא יתר האם אנחנו אומרים מי אמרינן המחת אומר חמוד היינמחתו בקורם ציבו הוא ראוי לחיטוי קור ציבו דוחה טומה אפילו שיש תהורים ואז לטמא אסור לעבוד אבל אם הוא עבד עבודתו כשרה מסביר הספסמס אז ממילא הוא מקבל חלק הידיל מרוי להחי לחולק שאין ראוי להכילה אינחילק והריתומ לא ראוי להכילה אומר תושמ כן גודל מקריבונן ואינוכל ואינו כולק לערב אפילו שהוא עובד שמע מנרא להכיל בינ ולא מספיק שהוא רוי לחיטוי שמע מינו ממילא גם בקורב ציבו טומ לא יקבל חלק מה למדנו אוינ נוגיה בקודשים והנה מקרולו טמאה גמורה אויננוגיה הוא לא מטמא קודשים ורומיני למדנו מישה מסכס חגיגה אוינן הוא מחוסק הכיפורים צריכין טביל לקודש אוינן היה אסור באכילס קודשים מחוס הכיפורים היה אסור באכילס קודשים כשמסתיימת ענינותו וכשהוא כבר לא מחוס הכיפורים כיוון שעד כת הוא היה אסור בקודשים הוא צריך תבילי לקודש אז לכאורה הגמרא מבינה כת לא רק כדי לאכול קודש אם הוא צריך לטבול אלא גם לנגוע בקודשים כי אם הוא נוגע הוא יטמא אצלנו למדנו או איננו הגיה אומר יחקש קם בשטובל קם בשא לא יתובל משנתינו מדברת בו הנן שהוא טבלנינותו בו ביום ותבילה זו לא צריכה ערב שמש כי זה רק מילמדרבונו ולכן מותר למגוע בקודשים המשנה מחגיג מדברת לפני שהוא טבל מה כתוב צריך עם תבילה לפני שהוא טבל אסור לו לגעת בקודשים שואלת הגמורה בחיטו בלמיה ומה המועילה תבילתו או דרה לאנינוס אנינוס חוזרת עליו דמר ברבונה או שטובל אנינוס חוזרוב כי אין פחות מיום אחד כמו שנראה לאלון כתוב ואחר כיומר אז עד סוף היום הוא בכל מקר הנן תרצת הגמורה באופן אחר לא יקשי הו דעה שרדתי המשנה וחגיגי מדברת שהוא הסיח את דעתו מלשמור על עצמו לא להטמא אז הוא צריך טבילה או משנתינו שמותר לו לגעת לא עשר דעתי הוא לא יסייר דעתו משמירת גופו אפילו שהוא אסור בקוצ'ים אבל הוא לא יסייר דעתו ממילא הוא יכול לגעת בקודשים שואלת הגמורה איך ייתכן לפרש שהמשתנה בחגיגה עוסקת שהוא הסייר דעתו כיוון שאסור בקודשים ולכן הוא צריך לטבול רק תבילה זה מספיק עסק חדס שלישי ושבי בוא היה צריך לעזות עליו ושלישי שביעי מיף פהדומו כי אם הוא ישר דת אולי נכנס לא ילמס דומה רבי יוסו ברבי מוסון רבי יחנון עסך הדס משמירת גופו בלהטמא צורך הזו שלישי ושבי שמה נכנס תו למס הגמור לא יקש או מה שרבי יוסוי אמר דסר דעתי מתוםמס הוא אומר שהסכתי דעתי מלשמור על עצמי בכלל גם מיתומסמס הוא ישר דעתו אז צריך אז שליש יושבי או המשנה בחגיגה מדברת דסר דעתי מתומש ארץ הוא נזר לא להטאמ במס הוא לא נזר משאר טומס משל טומש ארץ לכן מספיק טבילה אומרת הגמורה טומש ארץ תומל יהיהו ערב שמש בו אם יש חשש שהוא נטמע בשרץ הוא צריך לטבול ולהריב שמשו לא רק טביל לחוד ווד אם מדובר שהוא יסיר דעתו מטומס שרץ אפילו טרומנמה גם לפני אכילס תרומה הוא צריך לטבול גם לפני הגיע בתרומת ולמה שנינו שם בחגיגה שעונן מחוץ הכיפור הם צריכים תפילה לקודש אבל לא לתרומה אומר רבי ירמיה בהימר מדובר שם חגיגש אומר נשמרתי מדובו המתמיני מטמות טו בדורס שצריכה ערב שמש ולא נשמרתי מדובר הפוסליני מדרבון להכין הסקוט שזה מספיק טבילה ולא צריך ערב שמש ולגבי תרומה אז מזה הרי לא הסיח דעתו כינין מותר בתרומה כך מוסיף כאן שקובצי אז לגבי תרומה הוא לא יסח דעתו בכלל ולכן לתרומה הוא לא צריך בכלל לטבול רשי אומר שינוי דחיקו זה תירוץ מאוד אחוק למיסה הגימור לא נשארת בתיר זה אומרת הגימור מיקני תירוסה לפלגה יש כזה מושג שאדם שומר את עצמו חלקית אומרת הגמורין והותה אויוסל על רוישוי יש לו על ראשו סל מלא תאנים מבשים ומגרייפו בתוויכוי בתוך הס יש כלי ברזל שיש לראש רחב שמבדילים בו את הגרוגרורות את הניינים היבשות שנתבקות זו בזו ואומר האדם אומר ליבי על הסל אני שמרתי על הסל שלא יטמא ואין לי בעל למגריפו על המגרייפו לא שמרתי הסל טוהר והמגרייפות מיו נשאלת השאלה ותטמגרייפו לסל אונה הגמורה אין כלי מטם מכלי כי כלי מקבל טומה רק מאבטומה המגרפה הוא לא שמר עליה מה קרה לה משל שרץ לגבה זה רק רישון לא יכולה לטמא את הסל אבל טעם שבתוויכוי למה כמה תאנים לא נתמאות אם המגריפות מאה התאנים כן יכולות לקבל טומ מרישן אומר רובה באמר שמרתיוס המגרפה מדוב המטמו אבטומ שמטמי כלי כמוכם כם מטומס דרבונון שמטמות את המגריפו לטמא חולין ותרומ דרבונון ולא ישמרתיו מדובר הפוסלו אותה עצמה לחולין ולתרומה אז ממילא אין חשש כאפילו היא נגעה בתאנים אין חשש שהיא נטמאה בכזה רמה שיכולה לטמות אותם אבל היא עצמה טמאה שאסור להשתמש בקודש זג הכוונה שמגריפות מיו אז מה רואים שיש מושג שאדם שומר חלקית ממילא כך מדובר במשנה מסכס חגיגה אז השאבנו את הסתירה במשנתינו שכתוב שינן נוגע בקודשים למשנה בחגיגה כאן אצלנו מדובר שלא יסייר דעתו שם מדובר שיסייר במקצת ונשמר מטומות שמצריכות ערב שמש אבל לא נשמע מטומות שלא מצריכות ערב שמש גלגל מילסה מה שהקשנו את הסירה במשנתנו למשנה בחגיגה במה שתרצנו בדויחק הדבר התגלגל ומתוי לקמר רבא בבמלמל הגיע לאוזניו אומר לו אמר אמר לחכומים מה השאלה בכלל אין כאן שום סתירה לא ישמיע לו לא הם לא שמו עוד רבי ירחון אמר רבי האויכל שלישי של תרומה תרומה יכולה להיות גם שלישי דהיינו היה אבטומה נגע בכלי למשל הכלי נעשה הראשון הכלי נגע באוכל עשה אוטושיני האוכל הזה נגע בתרומה הוא נעשה שלישי או כל שכן אומר רש"י שלישי של חונן שנסלטרס תרומה הוא אכל זאת אוסו לאכול עשו באכילה תרומה ומטר ליגה בתרומה כי חז"ל גזרו שגופו נעשה בדיוק כמו המאכל שהוא אכל המאכל היה שלישי גם גופו נעשה שלישי אז מותר לו לגעת בתרומה כיוון שתרומה לא נטמת משלישי לא נעשת רביעי אבל אסור לאכול תרומה כי שלישאר בתרומה רואים על מבחייל עובד רבונו מילה בנגיה לעבוד רבו בו מילה אז ממילא אין כאן שום סתירה גם באונן מה ששנינו אוינן צורך טבילה כדי לאכול קודשים כדי לגעת בקודשים הוא לא צריך לטבול אז אין שום סתירה במשנתינו שאומרת שמותר לו לגעת בקודשים למה ששנינו שמה סכס חגיגה שכשמסתיימת ענינותו עשו מילה שכיוון שעד כעת הוא היה אסור בחלס קודשים וכעת הוא נעשה מותר שוב בחלס קודשים הוא צריך לטבול לפני שהוא חל קודשים לגעת בקודשים מותר לו מה למדנו שאונ ואנחיל לקלר חול וכולו לערב אז מה רואים מפלגודל לפולי הוא לא מקבל בחלוקת הקודשים אבל בחמזם דלאוכל בעצם בלילה הוא יהיה מותר באכילת קודשים אם חברו הכהן אמר לו בוא בלילה נאכל ביחד מה שאני קיבלתי יהיה מותר באכילה ככה משמעות אינו חולק לאכול ערב זאת אומרת שבאמת אם הוא יקבל חלק הוא יאכל בערב ורומיני למדנו אוינן תוכלספיסח לערב אבל לא בקודשים זו משנה מסכת פסוחים רז שומ אומר כמו שמת מוסגר בסוגריים הוא מחוס הכיפורים לא גורסים כי מחוס הכיפורים מיד אחרי שהוא מקריב את קורבונותיו הוא כבר מותר בהכיל הסקוים לא צריך להמתין עד הערב אלו מי מדובר באונן אוינן כל יום ענינותו הוא אסור בקודשים בכל זאת אם אוינן ביד ניסן אז הוא טובל כמו ששנינו שינן לפני שהוא אוכל קודשים צריך טבילה ובערב הוא יוכל לאכול את קורבם פסחו אבל לא י בקודשים למה אז רשי אומר מפרש בפסוחים כן נראה גם בריכות שהטען הזה סובר שמה שהוא עונן בלילה זה רק מדרבונון מדויריסה הוא רק עונן ביום כמו שכתוב ואחרי כיומר אז מה נכון שמדרבונון הוא אסור בחיל הסקו'ים גם בלילה שאחרי הענינות אבל לגבי פסח לא העמידו דבריהם במוקום קורס לגבי קודשים אפילו שיש עשה שלחידס קודשים העמידו חכום בדבריהם אל תאכל קודשים גם בלילה שאחריו אבל לגבי קרום פסח שזה יש בו קורס מי שלא מביא מקובן פסח חייב קורס התירו לו בחילף קודשים הקופונים אז מה רואים שבלילה אחרי הענינות אסור לאכול קודשים רק הום פסח התירו לו במשנתנו משמע שמותר בחילס קודשים אומר רב ירמיה מדיףלא קשי כאן בפסח משנתנו מדברת בליל פסח הוא בא ביד ניסן אומרים אתה לא מקבל בחלוקה בערב מותר לאכול למה כמו שכבר נראה כאן מה ששנינו שמה שכס פסוכים שעשו סור בשער קודשים בשמוסשונו ומסביר רבי ירמיה בפסח דדוכל פסח אוכל מקודשים כיוון שהתר לו לאכול את הפסח אז התרנו לו את כל הקודשים בששוזה לא יחוזה ישנינוסל מדרבונון אז אסור בכל הקוצים ומה יבולי בקוצים ששנינו שם הפסוחים לכאורה הרי מה המשנה אומרת שם והואכלספסחו לו ערב אבל באותו ערב הוא לא אוכל קודשים אבל לא יהיה בקודשים לא זו הכוונה אלא הכוונה כך טוויפסח בו ערב והוא הדני שבאותו לילה מותר בכל הקודשים אבל לא בקודשים שכל השונו אם בשמוס שונו אז ביום אסור לו לאכול קודשי מדריסה בלילה אסור לו מדרבונון זו דרך אחת לאב את הסתירה רבס אמר אידה ועידשת שתי המשניות מדברות בלי פסוחים גם ולא יקשה כאן המשנה פסוחים מדברת שמסלבר בוסור ויניסן עצמו וקברו הוא אונן של יומיסה לקוח בפסח אוכל בלילה ולא בקודשים דנינוס ליל דרבו ואכן רק פסח שיש בקורסילו כאן משנתינו מדברת שמס בשלישו ביג ניסן וקברו בארבוסו יום קבור אל תופס ליל מדרבונון הנינו שיום הקבורה כשזה לא יום המיתה זה רק מדרבונון אז לא גזרו גם על הלילה אלא על היום יום גזרו ולא על הלילה ממילא משנתנו מדברת בענינו שיומם הקבורה לא שליו המיסה ולכן הוא מותר בכל הקודשים בלילה אז מה אמרנו שרבס המיד את המשנה פסוחים בענינו של יומיסה בכל זאת בלילה הוא אסור רק בשאר הקודשים בפסח ומות מנתנה הנינוס ליילו של יו מיס רק מדרבונו רב שמעני תניה נינוס ליילו מדברו מד דרייסה הוא אסור בחלס קודשים גם בלילה שאחרי יום המיסה דויסה דברי רבי יהודה הוא לומד זאת מהנינו של אהרון בונוף כמו שנראה ללון רבי שמעון אומר אוינן בלילה שאחרי יום המיסה אינו מדברי תוירו אלא מדברי ישראל זהרק מרבונון תזרק מדרבונון שהרי יאמרו אונן תו ואחלספסחו ערב אבל לא הי בקודשים ואם זה מדוייסה איך התירו לו פסח אלא בהכרח שזה רק מדרבונו בלילה אז המשנה פסוח אם קדס רב שימן דלא יקדס רבי יהודה בקשה גמורה סתירה בדברי רבי שמעון וסובה רבי שמעון נינוס לילו מדרבונון ולכן הוא מקריב את קורבן הפסח באודו אוינן פשטוס ובלילה הוא אוכל את קורבן הפסח ואותני רב שמון אומר אוינן אינ משלח קורבנו אסור לו לשלוח קורבנות להקריב באזור מה אליו אפילו בפסח הוא אסור אז המשנה שם לא מתאימה עםגרס רב שימן אומרת הגמרא לאי לברסח כל שר הקורבנות חוץ מפסח הוא לא שולח פסח הוא שולח כדי שיוכל לאכול בערב כשהגמורותני בריסה אחרת רב שמעון נומר כתוב בתורה שלומים מה הכוונה שלומים קור שלומים כשהוא שולם מיו והנה מי כשהוא אוינן כשהוא אוינן אסור לו להקריב קורבן שלומים לא רק אסור באכילת קודשים אלא אסור גם לשלוח את קורבנותיו שיקריבו זאת באזורם מנין לרבסטוידו שנה לא שולח את התוידו להקריב מרבניס טויד אני לומד זאת משלומים שכינה חלס בשמחה כשלומים הוא יוצא בידחו ושמחה ברגל כתוב זובחתו שלומי ואכל שו ושומחתו ותוידו זה בכלל שלומים מנין לרבסו לו שאונן לא ישלח את עולתו להקריבזור מהרבניס אני לומד זאת משלומים שקב בו בנדוב בנדוב כשלומים מנין לרבז בחויר ומיסר פסח שהוא לא שולח להקריב כתוב כאן פסח מרבני פחויר מייסר פסח שכן אינון בואי ל חטא אז זה דומה לשלומים מנין לרבסחטוס ראשם שלא ישלח להקריב תמוד לא זבח כתוב עם זבח שלומים קורבוני זבח בא לרבות חטבושום שגם בהקרבתם הוא צריך להיות שלומים שולם ולא אינן מנין לרבס אויפוסמנוכוז היין והוא עצים ולבוינו שזה לא זבח והיצים פשטס זה שהוא מנדב עיצים עצמם שלא יקריבו זאת רש"י מעניין אומר המסנד ויצים מביא קור מנמוים מה שמע שנידו לגבי הקורבן ביחד עם העצים האחרונים תמים על רש"י תלמוד לא יאמר מה כתוב עם זבח שלומים קורבונוי מה קורבוני בא להוסיף כל קורבוני שהוא מביק שולמי ינמי ביקשו הנן הקופני קטנם מי פסח בשלים ממלא כתוב כאן פסח הייתי אומר שהכל רק הסמחת וזה הכל רק מדרבונון ופסח התירו לו להביא כיוון שיש בזה קורס המפורש כאן פסח שגם פסח הוא לא שולח להקריב אומר רב חיזדה פסח קדין אזבי באמת רק מדרבונו כמו שאמרנו והפסוק רק הסמחת בעלמה ופסח כן תרו לו להביא ומה שנקטו כמהבריסה פסח בחינם נקטו זאת בדרך כלל פחירו מייסור פסח הולך ביחד אבל באמת רק פחירו מייסור לא מביא בשאר הקורבנות פסח הוא כן מביא זו דרך אחת של הרב חיזדה וכאן נראה עוד עוד ארבע תירוצים יש כאן חמש תירוצים לשבת הסתירה בדעס רב שמעון את חלקם נראה בשיעור הבא תירוץ שני רב שישס אמר מי פסח שאל מפסח פסח עצמו מקריב בו דווינן כמו שראינו במשנה בפסוכים אלומי אם יש הרבה אנשים בחבורה וצאים שהפסח יאחל על הסובבה מביאים חגיגס יד את זה אסור לאנן להקריב יוכינו שלומים שלומים כבר מפורש או הגמור טו שלומס פסח ותו שלחמסן דו מחמס פסח מחמס פסח גוף פסח קדומה וכשם שטרנו לו להביא פסח שביא גם את החגיגה שמ שגם את זה לא תור דרך שלישית לשב את הסתירה הרב מורי אמר לא יקשיה כאן בבריסה ששנינו שינן לא שולח את פסחו להקריב מדובר שמסמס ביד וקבר ביד אז הנינוס של ומיסי כאן במשנה בפסוחים בברייס שהבאנו בשם רב שימן שהוא מביא פסח שמס לאמס ביג וכוב יד מסמז ביד קוב ביד יו מיס זהניס דרסה תפסל בדיריסה כמו שרבי יהודה דורש לאלון ממילא הוא לא יכול לשלוח את קבם פסחו מסמז ביג בקובר ביד יו קבור עצמו זה רק מדרבונן הענינוס אינו תופס לילוי אלו מדרבונון וממילא בפסח התירו לו שאר קורבנות אסרו עליו ורשי מציין שאת הסתירה בין משנתינו והמשנה פסוכים לגבי אכילת קודשים בלילה אז רב מורי לא יכול לתרץ כמו רב עשה שמדובר ביו קבורה כר לפי רב עשה יואים קבורה לא תופס את הלילה ל מדרבונון ומותר בכל קודשים על התרץ כמו הדרך הראשונה כמו רבי ירמי מדיפטה שבאמת במשנתינו במשנה בפסוכי מדובר ביום קבורה והתירו לו רקם פסח ולא התירו לו א שאר הקורבנות בשער ימות השנה ליל פסח שהתירו לו קורבן פסח כבר התירו לו גם שאר הקורבנות ובזה מדבר את משנתינו שבלילו מותר באכילה סקושים'ים אומר לרב אש הרב מורי אם ההיתר בפסח או דווקא ביום קבורה ולא יה ביסה זה לא מתאים ולא עודקטונה הזכרנו ליל אומר לרב שמלבי יהודה אתה אומר שיש אניזלה מדוריסה לא בל זה רק מדרבונון תדע שהרי יומרו אונן טויחספיסחוי אבל לא י בקודשים ואם זה מדירס איך הוא אוכל פסח לדברך אומר הרב של הרמורי נמלה שיענה לו רב יהודה כמחנו מיס למדניסדון שם זה יו מיסה ביו מיס אני אומר שגם בלילה יש אני רסה אתה מוכיח לי ואמרסליעת יום קבור דרבוננו אתה מוכיח לי מזה שתי ובואל פיסחוי ששם מדובר ביו קבורה ביום כבורה אני מודה לך שבלילה מותר כי היום עצמו רק מדרבונון אלו מהי אם רב שמכיח לרבי יהודה שאין הנינוס בלילה מדויריסה מכך שני טובספסח בערב זאת אומרת שמדובר בונה שיהיומיסה לא שם הכבורם לא כמו שהרב מורי אמר כך שיהיה אכן מוקשה את ערוצו של רב מורי בעזרת השם בשיעור הבא נראה עוד שתי דרכים להשב את הסתירה בדעס רב שימן עד כאן דף צדיק טס
לצפיה בתכנים נוספים: