הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף סב
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף סב
סורכים דף סב אנחנו מתחילים בסוף העמוד הקודם אחרי שלמדנו את החידוש העצום של דרומאי שהם באו ואמרו מה שכתוב במשנה בזבוחים רשימה שכאלה שקיבלו את הדם הקורבן פסול החל בזר ועוד מופיע שם ברשימה גם טומא אומרים דרומאי איזה כהן טמא שקיבל את הדם פסול רק אם הוא הוא היה טמא בטומת זיבה, בטומת צרת, אבל אם הוא היה טמא בטומת מת, בדיעבד, הקורבן כשר. ככה את הרומא למדו ורשלוק חלק עליהם. אז רבי יצחק בר גופטא בא קומרבי מנה אילו היה דבר כזה שיחיד בפסח שהוא טמא בדיעבד כשר כי למדנו את זה מן הציבור בפסח. אם זה היה ככה, אז היית גם יכול להגיד כמו דרמאי שעובד בשאר ימות השנה. כהן שעובד בטומאה בשורמת השנה למד מן הציבור בפסח אבל היות וזה לא כך יחיד גם עם הבעלים מביא קורבן פסח כשזה לא ציבור הוא אדם יחיד אם הוא היה טמא הפסח נדחה הפסח פסול אז איך אתה יכול ללמוד עובד היינו כשהכהן עבד כל שאר ימות השנה בטומא שזה כשר כך הוא הקשר לפני רבי מנה רב עמי בי רב אמי גם הקשר על דרומאי אומר מופיע שם במשנה כתוב שמה טבול יום כתוב מחוסר כיפורים כתוב טמא האין טמא מה אתבדלה בטמא טומת זיבה וטומת צרת וותנין על מכוסרי כפרה אם אדם שהוא כבר טבל וגם הריב שמשו אם מי שטבל הוא מחלל לא כל שכנת שלא טבל אבל עוד שאלה האין טבוליום מה תביד לי בטבוליום מן המתיחה מתמ בעצמו אינו מחלה לא קושי בטבוליום מן המת אלא מה תגיד טבוליום מן השרץ לא יכול להיות איתך מתבוליום מן המתא מחלה לו קושק טבוליום מן השרת שזה טומאה יותר קלה אז במה אתה מאמין את המשנה אז אומר הרב אף על פי שבעצם הקושיה הזאת ששאלנו שאם מחוסרי כיפורים מחללים כל שכן טמ שמחלל זה קשה גם לפי רשלוקיש גם לפי הפשט הפשוט והגמרא שם באמת בזבוחים צריכה לעשות צריכוצה והיא אומרת שזה נכתב בדרך לא זו אף זו לא רק טמא אלא אף טבול יום לא רק טבול יום פסול אלא אף מחוץ הכיפורים אבל עדיין משלמה לרשלוקיש שמדברים בשלוש סוגי טמאים זה בתמי מת וזה בטומת זווין אתה יכול להגיד אף על פי שאפשר ללמוד אחד מהשני בכל אופן כותבים את זה אבל לפי דרמה שכל הטמאים האלה מדברים בזו אז אז אם אתה אומר שמחוס כיפורים כבר פוסל למה אתה צריך לכתוב על טמא אמר רב שמואל בר יהודה מגעי זווין איזה טמא מדובר כאן במשנה לא בזו אלא באדם שנגע בזהב או שהזו נגע בו הוא הטמא הפסול רבנן דקיסרן פטרין כולה בזו וככה הם יבררו טבול יום מדובר שראה ראייה אחת זו שראה ראייה אחת הוא טמא תומת ערב מה שכתוב טמא מדובר שהוא ראה שתיים ראה שתי ראיות הוא כבר צריך לספור שבעה ימים אבל אין לו קורבנות בסוף מחוסר כיפורים שראה שלוש שהוא גם צריך להביא קורבנות ביום השמיני עכשיו הגמרא שואלת על דתין דרד דרומאי כפי שתירצנו מקודם שמדובר במגעי זווין. מגע זהב כזהב. כמו שזו שעבד עבודה עבודה פסולה. כך מגע זב. כשהוא קיבל דם זה פסול. מה יהיה הדין לקורבן לגבי קורבן פסח? אנחנו יודעים שאם הציבור היה תמד תומת זווין זה לא נקרא פסח. פסח למרות שיהיה פסח הבא בטומא הם לא יעשו פסח. מה הדין מגעי זווית? נדחה את הפסח בשבילהם או שלא נדחה? אומרת הגמרא נשמעינ מנדד למר רב לוזר בשם רבושיה ונשא אהרון את עוון הקודשים אז דרש רבושיה קודשים זאת אומרת עוון הקריבים ולא עוון המקריבים אז בוא נברר מה עוון הקריבים מה דם זו הקריבו דם של זהב אין דבר כזה קורבן בהמה היא לא זב אלא מה אתה חייב להסביר שזה מדובר בדם שהוא במגע זו נגע בו זהב ולכן הוא נטמע ולכן הוא נפסל אז אז על זה אתה אומר דווקא המקריב דווקא הקרבין ולא המקריבים אז הוא דכבסו עוון המקריבים גם הכוונה במגע זב אז זה מלמד אותנו דוע אמורו היה הציבור מגעי זבין ומגעי זבות אינן נוסעים בטומ הלכה ח אומרת המשנה אם הקורבן פסח הזה נטמע שלם רובו אז זה נקרא פסול בגופו של הפסח שורפין אותו מתי שורפים אותו תכף ומיד עוד ביום יד לפני הבירה בירה עוד מעט תראה בדיוק מה זה בירה. זה מקום לפני מקום בהר הבית מיצע מערכה ואף על פי שיצא המערכה הם הקדש בית דין מתנה עליהם. נתמיותו והנותר שורפין אותו בחצרותיהן או על גגותיהן. הכוונה בתוך ירושלים מייצא עצמן. לא החלשבון נצע מהערכה. הציקנים, הכוונה קמצנים שורפים אותו לפני הבירה בשביל להנות מעצמערכה, אפילו את המיעוט והנותר. כי בגלל שהם קמצנים הם בסוף לא ישרפו והם יבואו לידי עבירה. לכן הקמצנים התירו, אבל שער אדם לא התירו לו. רב חמוקווה בשם רביסי בן חנינא כדי לפרסמו. למה לשרוף לפני הבירה? להודיע שקלקל בו. שהוא לא היה חיים מספיק שיהיה לו קצת בושות. אמר הרי שרפו לפני הבירה אבל מהצא עצמו אין שומעין לו. לא צורקה אלא לא צורקה דלא דלא זה אלא אמר הרי נשרפו על גגים צעמרחה כל שכן שאין שומעים לו. זה לא צריך להגיד למה אם הוא רוצה לשרוף לפני הבירה מעצה עצמו לא שומעים לו? רבי ירמיה בשם רביעל הודיע לב אחריו שהוא צויקן. הרי אנחנו אמרנו שאנחנו מתירים לקמצנים לשרוף לפני הבירה. אם תגיד שלפעמים אדם שורף לפני הבירה ויכול לממן את זה מעצמו אז איך ידעו שהוא קמצן? רוצים לפרסם את זה. תדע לך בכל אתר לא צבח לי צויקן וכל הצבח לי צויקן את רוצה אתה רוצה לפרסם ושכולם ידעו שהוא שהוא קמצן. יוצא שלכתחילה אם יכול לשרוף לא רוצה לשרוף מעצמו שלא ישרוף לפני הבירה. אומרת הגמרא ואם תשאל הרי במשנה למעלה למדנו שאם הוא היה יוצא מירושלים ופתאום הוא נזכר שיש לו אצלו בידו בשר פסח אז הוא חוזר ושרפו מצא המערכה. למה הקלו עליו? קל הקלו באחסני אם תטריח עליו לחזור לירושלים ולחפש עכשיו אש ועצים זה כבר יהיה תרכה מדי גדולה לכן עליו הקלו אומר רבי יוחננו מגדל היה עומד בהר הבית והיה קרווי בירה זה מה שאמרנו בירה רבי שמעון מלוקי שמה כל הרבית קרווי בירה שכתוב בפסוק בדברי היומים לעשות הכל ולבנות הבירה אשר הכינו אותי הלכה ט אומרת המשנה הפסח שיצא או שנטמע זאת אומרת נפסל גופו של הפסח ישרף מיד אבל אם נטמעו הבעלים או שמתו זאת אומרת לא היה פסול בעצם הפסח תעובר צורתו צריך שיעבור עליו לילה והוא יפסל בלינה ורק אחר כך יצא לבית השרפה כמובן ביום טוב של פסח לא נוכל לשרוף אותו אין שופים קודשים בפסח אז נשרוף אותו ביום הראשון של חול המועד בט"ז רבי יוחנן בן ברוקה אומר אף זה ישרף מיד שאין לו אוכלים זאת אומרת רבי יוחנן בןברוקה סובר שגם אם אין פסולו בגופו אלא פסול מחמה זה דבר אחר הוא גם יכול להישרף מיד תנר הבחיה פיגול זה נחשב פסול גופו ונשרף מיד נטמעו בעלים או שמתו פסול מכשיר וזה טעון צורה צורה הכוונה עיבור צורה שיעבור עליו לילה אומר רבי יוסי מתנית אמרה כן פסח שיצא או שלטמא פסול גוף הוא ונשרף מיד נטמעו הבעלים או שמתו פסול מכשיר ובטאון צורה רב חם מבר בשם רבי יוסי רבחנינה הבנחמיה ורב יוחנן בן ברוקה של המשנה שלנו שאמר שגם פסול מכשיר נשרף מיד שניהם אמרו דבר אחד שניהם סרבים אותו דבר אז יש כאן שינוי גרסה על פי מה שמבואה בתור הסקין אם אני קורא ברב דתני אנחנו עכשיו מדברים על יום השמיני יום השמיני למילואים שזה היה ראש חודש ניסן שבו מתו שני בני אהרון באותו יום הקריבו שלושה שעירים. שעיר ראש חודש של כל ראש חודש. שעיר נחשון שהוא היה הראשון להביא את המתנה שהביאו מה שאנחנו קוראים בסוף פרשת נסו. אז הוא הביא שמה גם שעיר חטאת וגם היה את השעיר של ימי המילוים בעצמם. שלושה שעירים היו שם. אז דתני כתוב בפסוק ועץ צעיר החטאת שרוף דרוש דרש משה והנה שורף למה שורף מפני ענינות שרפוה לכך נאמר כאלה שכתוב בפסוק ותקרנה אותי כאלה מה זה כאלה שנפטרו לו הבנים היום זאת אומרת שהוא היה עונן דברי רבי נחמיה אמרו לו לרבי נחמיה וכי מפני ענינות נשרף וה והלא נשרף אלא מפני הטומ שקרה איזה מקרה ששעיר ראש חודש נשרף הוא נטמע לכן שרפו אותו למה איך הם מוכיחים את זה שאילו מפני הנינה נשרף היה לי שלושתם נשרף היה צריך לשרוף את שלושת השעירים עוד קושיה דבר אחר אבל לא פנחס היה עמהן פנחס הוא אחי הוא לא היה עונן שהוא יאכל דבר אחר גם עונן שאסור לו לאכול באותו היום אבל לערב הוא יכול לאכול וחטאת נאכל ליום ולילה אז והלא מותר לו אכלו מבערב כך הם מקשים לרבי נחמיה אז מה כשאת על דת דרבי נחמיה ישרוף לי שלושתן אונה הגמרא באמת צבא רבי נחמיה שלושתן ישרפו לא רק השעיר של ראש חודש הוא לא דורש את הפסוק והנה שורף לשון יחיד לא, הוא סובר שכל שלושת החטאות נשרפו. ומה ששאלת היה לו לפנחס לאחל? רבי נחמיה סובר, ועדיין לא נתמנה כהן, רק אחרי 40 שנה הני נותן לו את בריתי שלום. ומה ששאלת ויהיה לו לארון לוכל מבערב. סבר רבי נחמיה אנינה הלילה תורה. גם בלילה שאחרי זה גם כן הוא נחשב עונן. אז אם כן מה ראינו כאן? שגם רבי נחמיה סובר שלמרות שזה פסול מצד דבר אחר, זה לא פסול בגופו. בכל אופן שורפים אותו מיד באותו היום ולא צריך חיבור צורה. אם כן, זה מה שאמרנו שרבי יוחנן בן ברוקה ורבי נחמי אמרו דבר אחד. עד כאן דף סב. เฮ
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה
