העמוד היומי מסכת פסחים דף נט עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף נט עמוד א

סוכים דף נט עמוד א נתחיל בנח עמוד בס שורה שנייה מלמטה טונו רבונון ראינו בעמוד הקודם שקורבן אטומית של שחר הוא הקורבן הראשון ביום וקורבן אטומי שבנו ארבים הוא הקורבן האחרון למע קורבן פסח שראינו כאן שמקריבים אותו דווקא אחרי קורבן אטומים כעת נראה איזה עוד דברים מביאים אחרי תומיד ונראה סדר הדברים באווידו של ביס מקדוש תונו רבנו תומיד קודם לפסח קורבן התומיד מקריבים אותו לפני פסח פסח קודם לכתירס קטוירס קודמס לניירוס זאת אומרת סדר הדברים הם טומ פסח קטירס וניירוס מה הסיבה יוכל דובר שנאמר בוי ב ערב ובינו הרבים ודו שלא נאמר בואי בוא ערב אלא בנו ארבעים דהיינו בפסח כתוב ושוחט הוא אויסוי וכתוב שמה גם לשון של בנו הבין וגם בערב ולכן כל לשון כזאת היא מאחרת אותו אז לגבי קורבן כתוב רק בינו אבאים וכאן כתוב גם בו ערב בנוסף לבין הרבים לכן מאחרים אותו יותר מקורבן התומיד יואו תורס ונרס ד נגדמו לפסח יוכד דוב שנמ בו בבנו הרבים לדובר שלא נמר בוי אלא בנובעים בלבד שואלת הגמרא לכאורה הסיבה הזאת של פסח שהוא הוא מאוחר יותר לטומית כי כתוב עליו גם בו ערב גם בנוב זה זה סיבה גם לאחר את קורבן הפסח אחרי הנרות והקטורת כיוון שיש פה לשון יחור שאין בדברים אחרים אז גם בנירויס וקטורס שלו מצינו כזה אייחור אז למה הם בכל אופן מאוחרים יותר מקורבן הפסח אומרת הגמורה שאניס מטר רחמוני אוסה לגבי נרות יש לנו לימוד שהוא אחרון לתניה מרבי ועד בוקר כתוב לגבי השמן ששמים במנורה אז תיתן לו שהוא יוכל לדלוק מערב בויקר דורש את הגבריסה תן לה מדוסו שתהיה דולקת מרבת בויקר לימוד ראשון תן לה מספיק שמן שהיא תוכלה ידלוק כמו עלילות החורף הכי ארוכים שיש ככה גם כל השנה אני נותן שיעור כזה שיוכל לדלוק עד הבוקר דבור אחר אין לך עבודה שקשר אומר עד בוקר אלא זו בלבד לימוד נוסף שהעבודה היחידה שכשר כשרה מערב עד בוקר. זאת אומרת זה העבודה האחרונה בערב והיא בעצם עבודה שמתמשכת כל הזמן שהיא דולקת זה עד הבוקר. זה דבר איזה דבר זה? זה הנרות. זה אנחנו לומדים מערב ועד בוקה. ולכן אם כן זה הסיבה לתת שלת את הנרות בסדר אחרון אחרי קורבן הפסח. למרות שיש שם את הלשון של איחור שמציאנו בפסח של בערב ובנו הבית אומקור ירחיסרון ובונוב ואנחנו דורשים מזה דובחר אין לךבוז שקשר מערב בוקר אלא זו בלבד מאיפה דורשים את זה ירו ירנו בונו מערב בויקר אוס מרבד בוקר ואין דובבחד בויקר וסטרס לנרוס יש עקש שטרס לנרוס ממילא אז כמו שבנרות אנחנו אומרים שזה עבודה עבודה היחידה שאפשר להתחיל אותה בערב ועד הבוקר ולכן זה העבודה האחרונה וקטרת שהוא קש לנרות גם כן מקריבים את זה מקטירים את זה וסמוך לנרות לכן זה אחרי פסח ותניקושון יש ברייסה שחולקת והיא מביאה כמו מה שהקשנו שלכאורה פסח שיש לו שני לשונות של איחור גם בערב וגם בנו ארבעים יהיו מאוחרים יותר גם לנרות וקטוירס תומיד קודם לקטוירס קטירס קודמס לניירוס וניירוס קודמ לפסח זאת אומרת פסח זה אחרון גם אחרי כטרס וגם אחרי נרות יוחר דוב שנמבין הבאים לדוב שלא נמרב בואוי אלא בנוב בלבד ממילא לכן פסח הוא מאוחר יותר כי הוא כפול בלשונות של איחור שלא מצינו בשום עבודה אחרת ווקסיב אויסוי מה הטנא של הבריסה הזה יענה על הלימוד שאמרנו אויסוי שדרשנו אויסוי מערב בויקר ואין דוור אחר דהיינו שזה צריך להיות העבודה האחרונה שהיא כשרה להתחיל אותה מהלילה ועד הבוקר ה אויסוי מבואלימות שבפנים זה בא למעט שאת האבוידו הזאת דווקא מהרנו לך דווקא אבוידו של ומניקטס כדמקו בלש בנוב יקטירנו אנדלקס ברש ועודס לכאורה בהלשון ובלונרס מהלשון של הפסוק היה משמע שכשהוא יעלה את הנרות אחרי אחרי שהוא מעלה את הנרות יקטיר אז לכאורה נרות ואחרי זה קטירס מתרחמונה אויסוי על זה זה בא למעט אויסוי לגבי הביד שבפנים לגבי הקטרס לומר לך לא תדע לך קטרס קודמת כי הנרות היא מבק מערב ועד בויקר היא צריכה להיות המאוכלת ביותר ועל זה באים לומר שהיא מוחרת לקטרס אבל נוחנ לא באים לומר שהיא מאוחרת גם לפסוכים אלא בנו הרבה יקטרנו לא מוליד אז אם ככה למה התורה צריכה לכתוב טוב בנו יקטירנו אומרת הגמורה אוכמר רחמונה בעידן דמדלקת נירוס תמקטרו קטירס דהיינו נכון שאנחנו אומרים שהקטורס היא קודמת לנרות אבל התורה באה ללמד שהקטוירס תהיה מודקת הקטורס כבר תהיה מוקתרת בזמן שהוא מדליק את הנרות ולכן צריך לכתוב בינו אבאים יקטירנו תונו רבונו אומרת הבריס אין לך דובר שקודם לטומי שלש שחר אלא קטורס בלבד שנאמר בו בבוקר בבוקר דהיינו רק טורס לפני הטומיד ששם כתוב יוקדם קטור שדובר שנמ בואו בבוקר בבויקר דכתיב כתיב כתמים בבוקר בבוקר ודבר שלא נמל בוקר אחד ולכן זה קודם לקורבן תומיד של שחר ואין לך דבר שמתעכב אחר תומשב בן ארב אלא קורס ונרוס הוא פסח כמו שראינו עד עכשיו קטורס נרוס פסח שזה זה אחרי תומנו הבאים יש דבר יש דברים נוספים מחוסר הכיפורים בערב פסח שתובל שיניסו ואוכלספיסח לא ערב דהיינו אדם שהוא היה זב או טמא היה צריך לחכות שבעה ימים הוא טובל ביום השביעי ומביא קורבן ביום השמיני ואז טובל ויכול לאכול קודשים בערב מה קורה אם אדם כזה נזכר בערב פסח שהוא עדיין לא לא הביא את הקורבן שלו אבל כבר הקריבו את קורבן התומיד כעת אם ישחטו עליו קורבן הפסח ולא יקריבו את הקורבן שהוא צריך להביא מטומסוי, אז הוא לא יוכל לאכול בקודשים. אם לא יקריב את קורבן הפסח הוא יתחייב בקורס. אז מה עושים כאן? אנחנו באים ודוחים את העסק של השלומ של קורבן אטומית שהוא צריך להיות אחרון ומתירים לו ומקריבים בשבילו קורבן של טהרה כדי שהוא יוכל לאכול את הפסח בערב. רבי שמעל בנו ש רבי ברוי קו אף מחוס הכיפורים בשער מוסשונו עוד מקרה נוסף כל השנה מחוץ לכיפורים שטובל ואוכל בקודשם לא ערב דהיינו גם כל אדם באמצע השנה שהגיע עם הקורבן שלו ביום השביעי וכעתי הוא רוצה להביא קורבן כדי לאכול קודשים בערב מתירים לו להקריב את זה גם אם הוא הגיע אחרי תומיד של בנו ארבעים להקריב את זה אחרי התומית שואל את הגמורה בשלמל את הנקמה יבוא פסח שיש ברי קורס ויתחסד שלמה שאין אין בויקורס תנקמה שהביא לגבי מחוס הכיפורים בערב פסח אני יכול להבין הבן אדם הזה הוא תקוע אם לא תתיר לו אחרי תומת של בנו 40 להקריב את הקורבן שלו הוא לא יוכל להביא קורבן פסח אתה לא יכול לשחוט פסח ולא לאכול אותו וממילא הוא יהיה חייב קורס אז עשה של קורס דוכה עשה שלומים של עולה או אשלם אלו לרבי שמואל בנו ש רבח בןבריקו מהיאול מדה יסה נכון הבן אדם הזה מכוסר כיפורים הוא צריך להביא קורבן יש לו מצוות מצססה מצד שני יש מצסה של השלומה שקורבן התומצ בן אורביים הוא אחרון ביום למה העש שלו דוחה את העסק של תומש בן ארבעים אומר רבינה אומר חיזדה אוכתסיף סכינן שאלמזבח אלא אדום מדובר בו בקורבן שאדם טמא שצריך להביא רק חת או סועיף שהיא באה לסופק וכזה מקרה כיוון שאין הקטרה בזה כי מביאים רק את הדם של העוף למזבח לכן אנחנו אומרים שאפשר אפשר להקריב את זה, להביא את זה גם אחרי תומשבנו ארבעי כדי להתיר לו אכילה של קודשים בערב כיוון שאין פה משהו שעולה למזבח אז שורה תחתונה התומשבנו הבאים הוא הוא היה האחרון בהקרבה של אותו היום אב פה פה אמר אפילו אתמה בחטוס באמו גם אם נעמיד בחטוס באמו מעלו ומלינו בראש של מזבח דהיינו מספיק זה שהוא יעלה את זה על המזבח דהיינו שוחטים על המתאר הזה קורבן וגם אם לא נקריב את זה כי כבר כבר הקריבו קורבנתו משבנו הבאים ויש עסק שזה צריך להיות אחרון עצם זה שזה עומד על המזבח זה לא יפסל בלינה והוא כבר נחשב ששחטו עליו והתכפר ולכן הוא יוכל לאכול בקודשים מצד שני לא עברנו על העשה של השלומה כיוון שלא עשינו הקרובה עד למחורת שואלת הגמורה אבל האנשים שמתארים זהב מצוירו הם צריכים להביא בנוסף לחטוס מביאים קורבן נוסף וואי כאוסום ושלומי לרב פופנו דמילין לא אז לפי רב פופה גם בראשו נאמר אותו דבר שוחטים עליו מעמידים את זה בראש של מזבח אין בזה פסול של לינה כי זה על המזבח זה לא נפסל בזה שמחכים עד למחורת ולמוחרת יקטירו את זה אלו לרב חיזדה מה כלמם הרב חיזדה שהעמיד בעוף מה הוא יעשה עם האושם של אותו מתאר אמרה שכורב השומר מדובר שאת האושם הספיקו לפני תומ שבנו ארבים רק מה שלא לא הספיקו זה חטוס ויאוילו שת הגמורה יש קורבן אוילו שהוא גם צריך להביא חטוס אוילו ואושם חיית אוילו לא מעקווה אולי נאמר שאוילו לא מעכבת מלאכול בקודשים בערב ולכן אין בעיה שלא יקריבו את האור שם עד למחורת העיקר שיקריבו את החטוס את האוילו או שאלו את זה למזבח ואותניה רבי שמואל בנו של רבי חמ ברויקו אומר כשם שחטוסה והשומקנו כך אוילוס מעקבתוי אז אם כן אתה רואה שלמרוד שאוילו זה כביכול לא לקפור אלא זה דורון זה כביכול בא לרצות בכל אופן זה מעכב את הכפור קורה והוא לא יוכל לאכול בקודש עם קולות שלא יקריבו את האוילו אז מה נעשה עם האוילו חיית ושקורסי אם תעמיד לי שכבר הקריבו את האוילו גם כן אוי לא הקריבו או שהם הקריבו ולגבי חטוס נעמיד את זה ברש של מזבח או ב בעוף ולא בבהמו שאין פה הקטורה ומקוב אוילוס קודם לחטוס ראשון האם שייך שאוילו יוקרב לפני החטוס ואותניה ויקריב את אשר לחטוס ראשונו מה התלמוד לא אמר בשביל מה התורה אומרת אומרת לנו שהוא מקריב את החטוס ראשונו התורה באה ומביאה שמה את הקורבנות שהיא מביאה שהוא צריך להביא והראשון זה חטוס למה התורה צריכה לכתוב שזה ראשון אנחנו יודעים כתוב בפסוק זה הראשון שהתחלנו איתו מה התלמוד לומר אם ללמד שתי קודם לאוילו הרי כבר נאמר בעת השני יעשה אוילו כמשפות אם נאמר שבא ללמד שהיא קודמת לאוילו ראשונו לאוילו זה כבר כתוב את השני יעשה אוילו במשפט כתוב את השני יעשה אוילו גם זה מיותר למה כתוב את השני תמשיך לפי סדר הפסוקים ואני יודע שזה הסדר של העקרבה אלא את השני זה בא לומר שהוא שני לחטוס אלא זה בוא נוהב אבל למה צריך את הראשונו שכתוב לגבי חטוס זה בא ללמד לכל התורה כולו זה בוא נאהב לכל חטיס שהוא קודמס לכל אוילוס הבוסל אז הנה יש לנו לימוד מהיתור ראשונו שחטוס תמיד קודמת לאוילו אז איך שייך לומר שהקריבו כאן אוילו גם כן לפני החטוס ואותו מתאר מה שחסר לו זה רק החטוס וקיימלונד אפילו חטוס אוף קודמת לאילס באמו וזה גם כולל חטוס אויף שהיא קודמת לאילס באמו אומר רובה שאני אוילס מצור דחמונה אומר ואלו הכהןס אוילו שאלו כבר לגבי אוילס מצוירו שמה מצינו לימוד שכתוב ואלו כבר אומר רש"י מדובר בפרטוס ומזה שכתוב ותאו לו יעלה וכתוב לו מהשמע אפילו אם הוא הביא את האויל לא קודם לחטוס זה גם כן מכפר הסדר לא יעקב ולכן אין אוכנה מדובר שהוא יקריב כבר אוילו ואושום לפני תומית של בנו הבאים כל מה שנשאר לו זה רק חטוס ואז זה הבאנו לו פתרון או שזה עוף או שהוא מעלה ומלינה בריש השם מזבח אז אם כן ראינו כאן בעמוד ברייסה שתי ברייסס בעצם שחולקות הבריסה הראשונה מביאה שסדר הדברים זה טומיד של בנו הבאים קורבן פסח טוירס ונירויס ואמרנו למרות שפסח כתוב בערב ובין 40 משמ לשנות תיחור שאין בשאר הדברים בכל אופן נירויס וכטור שהוא קש לנירויס מאוחרות יותר מפסח כיוון שכתוב אוסי מערב עד בוקר משמע ואין דבור אחר מערב עד בוקר זה העבודה האחרונה שקשרה בערב הכי מאוחר ועד הבוקר ברייסהשנייה שסדר הדברים היה טומיד טוירס ניירוס ורק אחרי זה פסח וכמו שאמרנו כי כתוב את זה באורב בנו ארבעים לכן הוא צריך להיות המאוחר ביותר מביניהם הבריסה הביא אין לך דובר שקודם טומי של שחר ואין לך דובר שמאוחר מתומי שבנו ארבעים ואמרנו את הסיבה לכך הבאנו שהדברים היחידים שמקריבים אחת טומשבן הבובים זה פסח קטורס וניירוס לפי הבריסה הראשונה מחוס לפי שתי הבריססטורס ונירויס זה החלטומים שבנו הבאים מחוס הכיפורים בערב פסח שטוב שניס ואוכל ספייסי לערב ואנחנו מביאים שגם מחוץ לכיפורים לפי רבי שמואל בנוש רבנו מיקו בשמוסשונו וזה למדנו מה הלימוד לזה ומה המקור לכך כפי שהבאנו שהם נחלקים מדובר פה במקרה שכבר הקריבו את האושים ואת האו והם רק לא הקריבו את החטוס ולכן זה בעצם מה שמעכה וזה מה שאנחנו מקריבים וכפי שביארנו את המחלוקת שביניהם
לצפיה בתכנים נוספים: