הדף היומי מסכת זבחים דף עד

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף עד

זבוכים דף עד עדי מתחילים בסיעתא דשמיא אמצע שורה הרביעית אומר כאן הגמורת אבי מאמר בעניין תרובסבדזורה עוד מעט נראה את הקשר למשנתנו אומר רב נחמן אומר רב ברבואה אומר רב טבעס שלבס כחובים טבעת שכשתו בדזורה היא אסורה בנוה משמש דזורה שנשאר במות הבוס מותרות אז כל ה1 עשורות בנוה ונופלו אחסם אחת הטבות נפלה לים הגודלוקולון דאמרינן אך דנופל עדייסורה והמנותרות הם של ההתר מסביר תוספס משום מדיריסה ברוב בבוטיל כל העניין שלדזור לא בטל ברוב זה רק מדרבונון היא כאילו שאם אחד נעלם אומרים שהאיסור הוא הנעלם עיסבר לרב נחמן משנתנו מה ראינו אפילו החס בריבוי למשל שירניסקלו חתסמיסור התערבה אחת ב10 אל בהמות כשרות יומוסו כולון המי נמדמסיסורמיס למה ימותו כולם ברגע שאחת מהם מתה אז נאמר מי מתה האיסור הוא מת וכל השער הנותרים כשרים להקרובה ולמיסה החוק נוסיר שרובה עצמו בדף הקודם למדנו הוא סובר שבעליכיים נתחין וכיוון שזה נתחר מהקרובה אז הוא לא יכול מותר בחזרה להקרובה רק הקושיה היא למה שימותו כל השער נטלה שהם המותרות והאיסור הוא שמת ואז ירו עד שיסתהבו ויפדו ויביאו בדמיהם קורבנות אומר לי אמר לו רב נחמן רב דאומר כרבי אליעזר נתנה רבי אליעזר אומר הזכרנו בסוף השיעור הקודם אם היו כאן כמה ראשים של אוילוס ורק אחת מהם היא של אוילו בעל הסמום אסור להקטיר אף ראש אבל למקור הברוש של אחד מהם יקרבו כל הראש עם כולם כי טולים שמה שהוא קטר זה של בעל הסמום אז ממילא רב סובר כמותו לכן גם בטבעת אומרים זו שנפלה לים זו האסורה מה שאם כן המשנה שלנו היא סוברת קדס חכומים שחולקים להלום במשן רב לזון והם אומרים אפילו שכבר הקטירו ראש אחד אסור להקטיר את יתר הראשים כיוון שחוששים שהאיסור עדיין נמצא וגם משנתינו סוברת קדס חום ממילו ולכן משנתנו אומרת יומוסו כולון בבקשה ש גמורה מה אמרת שרב סבר כרבי אליעזר ואמר רבי אליעזור לא התיר רבי אליעזר להקריב את הנותרים אלא שניים שניים הוא לא התיר להקטיר ראש ראש לחוד אלא להעלות למזביח שניים שניים ואז אני אומר אחד מהם ודאי מותר כרי לא התערב רק בלמום אחד אז בכל אחד אומרים כשם שהוא אחד מהם מותר גם השני מותר ואנחנו אומרים זה שכבר קרב ראשונה הוא האיסור אבל לחודך לא להקריב ראש ראש לחוד לא כי אולי בכל זאת זה האיסור כי לא שייך לומר כאן מיגו זאת אומרת אם זה מותר אז גם השני מותר אז למה כאן אתה מתיר את כל הטבעות מהשמע להנות גם מטבעת אחת לחוד אומר לי אמר לו הרב נחמן אין אוכנגם כאן אנו תרתקמינה שימכור את הטבעות שניים שניים ממילא בכל שני טבעות שהוא מוכר אני אומר שאחת ודאי מותרת אז גם השנייה מסתומיה מותרת וזו שנבדה היא האסורה מביאה הגמורה עוד ממר שרב וצריך לגרוס כק כמו שרואים בהמשך אומר רבי יהודה אומר רב יהודה היה תלמידו של רב והוא מוסר כך טבע של אבודס קיחובים שנשער בו במות הבוס וכולם אסורות בנוהם ופרשו 40 טבעות למוקם אחד ו60 טבעות למוק אחר פירשו אחס מהרבואים והתערבה באחרות אינו היסרת את התערובת השנייה אבל פירשה אחת מש0 והתערבה בתערובת אחרת או היסרת את כל התערובת שואלת הגימורה למה מה ההבנה מה ישנה חסרבם דלא שלא עוסרת את התערובת דמרינן איסור ביסה כשהם התחלקו לשניים וכאן 40 כאן 60 אני אומר כנראה שהאיסור נשאר ברוב ב-60 ולכן אם אחת מ-40 מתערבת בתרובת אחרת היא לא עוסרת אם כך אחס מ60 שה60ישים האלה אני אומר האיסור נמצא כאן אבל נפלה טבעת אחת מה60 התערבה בטבעות אחרות נמרינן איסור רבוביסת אומר שהאיסור נשאר ב-59 הנותרות וזו שנפלה פלאה היא לא מהאיסור אלא באמת כך צריך לומר אם פירשו ארבואים כולו למוקו מאחוד כל הטרבו בטבעות אחרות אינוס כ אנחנו אומרים האיסור נמצא ב-60 שזה הרוב דהיינו כך אם באמת פירשו בואו עם לחוד אז אנחנו לא אומרים ש40 האלה מותרות ותולים ש שהאיסור נשאר ב-60 לא רק אם זה נאבד למדנו שרב ליעזר אומר שאם אחת נאבדה לגמרי נפלה לים הגודל ודומה למה שרב לזר אמר שקרב הראש לאחד מהם אז אני טולה שרק האיסור נפל וכל השער המותרות אבל לא לטלוט שזה מונח ב-60 ולא ב-40 אין ביטל ברוב לבדזורה אז הכל סופק עבדזורה לכן אם ה-40 פרשו לכאן ה-60 פרשו לכאן הכל אסור אבל אם אחרי שפרשו 40 מתוכם נפלו לתערובת אחרת אז כאן כן מתירים כי יש כאן ספ ספקספיקה התערובת הזו כל טבעת כאן יש ספקספיקה קודם כל מסתבר שהאיסור נשאר ב-60 בכלל לא קם ב-40 ואפילו אם כן אז התרובת החדשה יש כאן ארבע טבעות אחרות כל טבעת יכול להיות שמהרובת החדשה בכלל יש כאן שתי צדדים ליתר אבל אם פירשו שישי נמוק כמחוד כל ה-60 נפלו את הרובת אחרת אויסרויס למה כי האיסור נמצא ברוב ב-60 וכשהוא התערב אז כאילו שיתערב האיסור עצמו כי רועי ואתה רואי וזה כמו האיסור עצמו. כשהאיסור עצמו מתערב יש כאן רק ספק אחד. ב-40 יש כאן ספק ספיק כי יש כאן רק ספק ועוד ספק בתרוב את השנייה אבל כאן ה60 כיוון שזה הרוב אז אני אומר כאן האיסור אז שזה מתערב יש כאן רק ספק אחד ולכן זה אסור אבל אינו חנם אם פרשה אחת מה60 והתערבה בטבעות אחרות אז גם אז נטיר משום ספק ספיקה מוסיף רבי יהודה כך שמעתי מרב כמו שמובא הרבה פעמים בשס אחרי שרב נפטר רב יהודה הלך ללמוד אצל שמואל אומר רב יהודה כאמרי תקמדשמ שמואל כשאמרתי את המרשב לפני שמואל אומר לי לאנך לעבוד קיחובי מלהקל בספק ספיקה כבודזורי חמורה מאוד כתוב בתויר שזה חיירם שספייקו וספק ספיקו אסורו עד סוף אוילום אפילו פירשו כל הרב למקום אחר זה עוסרת כל התערובת ותרוב זה עוסרת תרובת אחרת עד סיפולים בקשה הגימור על שמואל מיסקבסקו אסור אומר את הבריסה וספקספיקס כיצד קוס שלבסק שה שמשה לבסקוב עם הזו שנוף על לאצו מול לקוס מול לכוסות מותרות כונן אסורין כי תרוס זור עוסרת אפילו אל פירש איך עוד מטרובת הזו לריבו ל1 אלפים אחרים ומריבו לריבו מותורין בין התרובת השנייה בין התרובת השלישית מותרת כדי ספקספיקה קושיה על שמואל אונה הגמורה זה מחלוקסנו ויש תן שסבר כמו שמואל תנוי דתניה רבי יהודה אומר רימוני באדון למדנו לא זה אחד מהשישה דברים שאינם בטילים כי מאוד חשובים רימונים מאיר באדון לכן אוסרים בקולשו אם זה רימון של אורלה או רימון של תרומה התערב אפילו בתרובת אחת מתרובת הזו לתרובת אחרת הכל אסור כיצד נופל איך עוד מהם הרימונים לתוויך ריבוי רימונים מותרים ומריבוע מאותו ריבוי לריבוי אחר כולם אסורין כך סובר רבי יהודה ושמואל סובר כשיטתו רב ש יהודה משם רב שימן לא לריבה אסור הריבו הראשון שהאיסור עצמו נפל לשם אסור אבל אם אחר כך הוא מריבו נפל לשלוישו שיש כאן רוב כנגד הגמור תקש עוד מעט דווקא למה לשלוישו מספיק שיפול לשניים יש שניים כנגד אחד ומשלוש מוקמח תרובת שלישית מותר גם התרובת השנייה גם התרובת השלישית מותרת כי זה ספק ספייק זה בטל הקופונים אז המחלוקסטונוים מקשה הגימור אבל שמואל שמע אנחזור שספיק ספיק אסור זאת אומרת שבשאר ייסורים הוא סובר שספיק ספקמותר דומר כמן כדעת איזה מתנועים שהבאנו סובר איבי יהודה אפילו בשאר ייסורים אסור עוסר ספקספיקה גם באורלה בתרומה בכל ייסורים כרב שימן אפילו בעבודה קחונ משורה וכי תמה מי אומר אולי רב שמר חלק על רבי יהודה רק כיוון שהוא דיבר לגבי אורלה וכדומה שרב שם בבזור מודשור ושמואל סבר כמו רב שמא דת שהבנו לאל סופקב אסורקטרס מני כדעת מי נעמיד זאת לא יהי רבי יהודה ולא י רב שימן אומרת הגמרא באמת לאל מבריסה הזו רבי שמעון הוא מתיר ספקספיק גם בבדזורה ושמואל סוב כרבי יהודה בחוד לגבדזור הוא סוב כמו רבי יהודה שספק ספיקה אסור ופה לגלי בחוד על החלק הזה שרבי יהודה אומר שספק ספיקה אסור גם בשאר ייסורים על זה שמואל חולק וסבר כרבי יהודה רק לגבי עבודהזורי מביא הגמור הומה אמר היינו בברייל שרב שמון אומר מריבו לשלוישו משלושיש למו כמה חרמות שואלת הגמורה מה ישנ שלוישו שהרימון הזה הוא הרביעי קרוב שלוש כנגדו לכן זה בטל שניים נמקרובה אם הרימון האסור נפל לריבוי עכשיו נפל רימון אחד מתוך התערובת לשניים יש שניים מותרים כנגד האחד שהוא ספק מותר ספק אסור ספק מותר זה ספק ספיקה זה בטל ברוב למה צריך דף דוקא שלו אישו אונה הגמורה מה שלוישו דקותו תר תבו לא שזה נפל לשלוישו אחרי התרובת יש כאן שלוישו כי תערב רימון אחד בעוד שניים עד כאן דרך אחת להשב דברי שמואל שהוא סבר כרבי יהודה רק לגבי עבודהזור ואי בו ישים שמואל שאומר ספק ספיק שלבדזור אסור סובה לו כרבי אליעזר למיס זה לא רק רבי אליעזר אלא גם תנקמה של רבי ליעזר ששנינו מסכת עבודהזור מביא רש"י שהשירו בעץ שעובדים אותו עבודזור אז אם נתן למנה עצים זה אסורים בנועה הוא השיג בעצים האלו את התנור אז אם זה תנור חדש זה העסק הראשון שזה מעמיד את התנור מחזק אותו אז כל פעם שתהנה מהתנור אתנה מאיסור הנוה צריך לנתץ את התנור האם הוא תנור ישן אז יוצן אסור ליהנות מהעסק הזה אבל צריך להמתין שזה יצטנן ולהשיג בעצים חדשים והוא יהיה מותר אם הוא לא עשה כך הוא עפלם הלחם אסור בנוה הלחם הזה התערב באחרים אחרים באחרים כולם אסורים בנוה רב ליעזר אומר יש עצה להוליך את ההנאה שהוא נהנה מהעצים לימלח וכך יהיה מותר כל פנים רואים שרב ליזר ומחלוקת לכמה שרב לזר סוברים שספק ספיק בבד זוהר אסור כתוב אחרויס באחירוס אז כדעתו סובר שמואל זה פירוש אחד ברשי פירוש שני ברשי שייב בו מעולה על הקושיה האחרונה שהקשנו למה רב שימן אומר שנפל מריבו לשלוישו מספיק שנפל לשני שניים. אז תירוץ אחד היה שהוא נפל לשניים שביחד הם שלוישו. לפי התירוץ השני אז אומרים שבאמת הוא נקד דווקא שלו אישו והוא סבר כרבי לוזור המוירה שאמר שלא הטיר רב ליזר אלא שניים שניים בראש ולכן צריך שיתרבו כאן ארבעה שאחד בשלושה יש כאן ארבעה אז אפשר להשתמש בשניים שניים אבל רש"י מסיים שראשון ישר בעיניי שי בו מעולה לישב דברי ישמואל מביאה הגמורה אומר שלוקיש למדנו אחד מהדברים החשובים זה חבית יין סתומה היא לא בטלה אפילו ב1000 אז חובי של תרומה סתומה של יין של תרומה שנסר בו במו חוביוס זה לא בטל ונוף לועכס מם אחת מחרביות נפלה לים המלח הוארוקולון דמרינן הר דנופל דיסור נופל ושוב אומר רש מקובצס כיוון שמדויריסה גם דבר חשוב בטל רק מדרבונו זה לא בטל אז זה כאילו לומר שזה שנפל האיסור נפל אומרת הגמרא ראינו את אותו ממרה להי לגבי תבויסבדזורה למה צריך עוד ממרה דרב נחמן יצטר דרשלוקיש דרב נחמן הנבחוב דין לא מתירים אין שום התר אין מה לעשות עם זה לכן הקילו חכומים שאם נפלה טבעת אחת לים טולים שהאיסור נפל והשער מותרות בהם אבל טרומדי יש לו מטירין יש מה לעשות עם תרומ רק לזר זה אסור אפשר למכור את הכל לקוינים לאי אז אולי לא לכן צריך לומר לא כמש מקילים ואם דרשלו כשישב מינה חוביז דמינקרנפילוסו חבית אז היא גדולה מקומה ניקר וכשהיו כאן 101 חביות אחת של תרומה עוד 100 שאינם של תרומה אז מה אמרנו שהכולם אסורות כי חבית היא חשובה והיא לא בטלה ברגע שהיא נפלה רואים שחסרה אחת אז כנראה שאנשים יראו שאנחנו משתמשים בשאר החביות יאמרו אנחנו מבינים למה משתמשים כי אנחנו טונים שזו שנפלה היא האסורה אבל טבע זה למיין כר נפילה היו כאן 101 טבעות טבעת אחת נפלה היא לא ניכרת שהיא נפלה כי זה דברים קטנים לאי אולי לא נתיר כאנשים לא יבחינו שהיתר נגרם מחמד שטבעת אחת נאבדה ויאמרו שהטבעת בטלה גם אם היא לא נבדה אז אולי שם לא נקל צריך את שתמרס באמת מביאק את הגמורה אומר רבה הוא סובר ליטריש לוקיש אלו חובס דמינקר נפילוסו אבל תאין לוי תאנה זה כבר לא דבר חשוב רק מדובר שהייתה תאנה של תרומה שהתערבה בפחות מ-100 תאנים של חולין אז הכל נהיה מדומה, הכל נאסר לזורים וטאנה אחת נפלה לים לא היא בזה אנחנו אומרים כיוון שהיא קטנה ולא ניכר מקום חסרונה אז לא מכילים כי אנשים יטעו ויחשבו שגם אם לא נפלה אחת מותר להנות ורב יוסף אומר אפילו תהינו כי בעצם גם העניין הזה שטרומה בטלה רק ב100 אז מדרבונו מדוריסה תרומה גם בתלה ברוב אז מכילים שהתהלה שלפלה זו התנה של התרומה שאר התאנים שנש ישרו מרות מותרים לזורים למה הוא אומר כנפילוסו ככה ליוסו מה אתה אומר לא מכירים אותה כשם כשהתנה נפלה לכאן את אומר רואים אותה היא חשובה יש כאן תנה אחת של תרומה ואתה עוסר את כולם קר גם כשטנה אחת נפלה אז גם יחשב בעיניך מקום עלייתה להתיר ולא נחשו שיבוא להתיר גם בלי שתיפול אחת מביא הגמורי אומר רב לוזו חוביס סתומו של תרומה יין של תרומה שנוף לו במיוחוב סתומות שהם לא בטלות פה יסיח איך עוד מם ועכשיו החביות האחרות אסורות שמה הם תרומה אבל החב החבית הזו שפתוחה היא מותרת ממון נפשך אם היא של חולין מה טוב גם אם היא של תרומה ברגע שהיא נפתחה אז אין לה חשיבות ויש 100 כנגדה תרומה בטלה ב100 לכן מה הוא עושה ונוטל אמנו כדי דיימור ושויסה מה אמרנו תרומ בטלה ב100 למשל היו לי כאן 100 תפוחים של חו ונפל כאן תפוח של תרומה אז הכל מותר אבל הכהן לא צריך להפסיד אז אני לוקח תפוח אחד לא משנה איזה אני נותן זאת לכהן וכל המאה מותר לזורים אז קר גם כאן הוא מחדש רבי לוזו שאפילו שבעצם יש כאן חבית שלמה של תרומי אנחנו מחשימים כל חבית וחבית שיש כאן תערובת ולכן החבית הזו שהוא כבר פתח והיא מותרת נפשך כמו שאמרנו הוא צריך להוציא 1 חלקי 101 וזאת לתת לכהן ותשה הוא יכול לשתות יוסי רב דימי וקומלו לאשמ את רב דימי חזר על ממרתו של רבי לוזו אומ לרב נחמן גמ ושוסי כוחזיינוכה אני רואה שאתה אומר שאפשר פשוט לפתוח חבית ולשתות איך ייתכן אם כך אומר רש"י מתי נאמרה ההלכה שחביות סתומות לא בטלות אפילו ב100 כל פעם אפשר לפתוח באמון אפשר זו שנפתחה מותרת כמו שאמרנו ובשוט הראש מוסיף שיש איסור לפתוח הם הבאתי לכתחילה אלו צריך צריך לתקן דברי רב לוזר אימה נפתחו אחס ממחרביות בלי מתכוון אז אני אומר ממון נפשך היא מותרת אם היא שלחו מה טוב אם מי של תרומה היא כבר בטלה במה כי כבר לא חשובה לכן רק נוטה למנו כדי דימו וזה הוא נותן לכהן ושויס את השאר מביא הגמורה אומר רבי שי חובי של תרומה שנשאר בו ב-150 חובי יויס של חולין ונפתחו מיומהן כל זמן שכולם סתומות כולם אסורות כי זה דבר חשוב לא בטל אפילו שיש 150 כנגד התרומחו 100 נוטלמנו מכל אחת מהם שנפתחו כדי דימו 1 חלקי 150 וש את השער ושער ה50 שעדיין סתומות אסור עד שיפוסכו ולא אומרים יש כאן 100 שכבר נפתחו נטלה שהאיסור ברוב ב100 שזה רוב כנגד 50 ניתן חבית אחת לכהן וכל השאר ה50 יוכל לפתוח לכתחילה ולשתות לא ימריין איסורה ברובה איסם מה ראינו במשנה? הרוביה והנירבה וכולי כל אלו שאינם קשרים לקורבן. אם הם יתערבו הם אינם בטלים כמו שאמרנו בכמה דרכים למה הם לא בטלים והכל אירו עד שיסתהבו וימוחו ויובי בדמי היופש הבן מאמין שיתערב אחת מהרשימה זה טרייפה עכשיו כך זה דבר מאוד קשה להבין איך יתכן שיש כאן טרייפה שלא מכירים אותה לא יודעים מי זו מישלים מקולו כל שאר הפסולין לא ידיע לא ניקר הפסול רוביה לא רואים עליו שהוא רביה אי אפשר להוציא אותו ולהכשיר את השער אלוהרי פיכדומי ממפשך היא ידי לי אם ניכר טריפתה נחתכו רגליה מן הרכוב ולמעלו או ניקב קרום של מוח וכדומה לי סבליש כדי שיטול אותה יוציא אותה החוצה כל השם מותרות היא לא יודע לי אם זה לא ניכר שיטריפה זה דבר משהו פנימי בגוף מנוי דערב איך הוא ידע בכלל שיטריף ושהרו כם בכלל הטרייפה מביא הגמורה שלוש דרכים משלוש המירועים ובסוף נראה למה כל המויר אמר אחרת מהשני במה מדובר אז הדרך הראשונה ונה אמר דבי רבי יני אמרו בישיבתו של רבי יניא אוכסכינה כגוי די ירב נקובס הקוץ בדרוסס הזאיב היו כאן כמה בהמות לכל הבהמות יש כאן חור והחור הזה לא מגיע התחלה לגוף אז זה כשר וגם זה לא מום כי זה חוזר ומבריא כל יש כמה למשל יש כאן חמישה בהמות שהתערבו ארבעה מהם הם קוץ נדחב בהם נהיה כאן נקב שלא מגיע עד החלל זה לא מטריף זה גם לא בלמוד כי זה חוזר ומתרפא. אבל יש כאן אחת מתוך החמישה שהיא דרוסס הזאי. זאי דרס אותה עם ציפורניו וזה טריפה כארס שורב בסוף הוא ישרוף את הדברים הפנימיים. עכשיו התערבו לא יודעים מי דרוס הסזב מנקובסוץ בזה מדבר את המשנה. דרך השנייה רשלוק שומר כגוי דיער בנפולו איך לא מכירים את הטריפה? כי טרייפה על ידי זה שהיא נפלה מהגג והיא לא יכולה לעמוד זה סופק טרייפה. אם הוא שחט אותה לפני שהמתינו 24 שעות וראו שהיא חיה, התריעייפה משום ריסוקורים ואפילו בדק אותה את כל הסימנים של הטרפות, הוא לא רואה שם שום דבר, לא נקב בריאה, לא במאיים, לא פסיקת חוט השדר וכולי אנחנו אומרים שהטריפה אם עבר מעת לעת והוא שחט אותה, היא צריכה בדיקה מכל סימני טריפויס ממילא הטריפה הזו היא תרבה בין שאר הבהמות אני לא מכיר אותה, אני לא יודע מי זו כי לא רואים עליה כלום היא כבר שעתה מאת לאט, אבל אני לא יכול לומר בוא נקריב את כולם ונבדוק אותם ומי ש אם תמצא תריפה תמצא את ריף או לא תמצא טריפת תהיה כשרה אומר רש"י כיוון שהורזג בספק טרפות שהיא חייבת בדיקה הם מכניסים אותה לעזור לשוחטה הקריבנו לפחוסך אוו לשרך תביא כזה דבר שצריך לבדוק אם התריף או לא כך פירש רשלוקיש שואל את הגיבור נפו לו נעמל לבדקה הרי יש בדיקה אם תעמיד אותה והיא תלך היא קשרה לגמרי יש מנדומר במסכת סכולין עומדו אינוצריך מסולכו אינו צריך בדיקה אז נראה שכולם ילכו ואז כולם יהיו כשרים לעקוב ובלי בדיקה בכלל אונה הגמור כוסברו כיסובר עומדו אם הבהמה עמדה על רגלי אח נפלה מן הגג בכל זאת צריך לאס צריך קודם כל 24 שעות ואז נשחט אותה ונבדוק אותה תהיה בסדר אפילו אם היא גם הלכה נכון שלא צריך מאס לאס אבל צריך בדיקה אחרי שחיטתה כי הליכה לא בודקת ממילא גם אם היא תלך וגם אם תמתין 24 שעות תצטרכו עדיין לבדוק יש כאן חזקסופק טרייפוס שאי אפשר לכתחילה לשחוט בזורה באופן זה מדבר את המשנה שהטריף הזו התערבה ולא מכירים אותה לא יודעים מי זו כי היא כבר הולכת הכל בסדר אית אבל היא עדיין נוף לה מהגג ש שאנחנו צריכים לבדוק אותה מתריפוז וזה אי אפשר לשחוט ממילא אי אפשר לשחוט את כל התורבס לכן אי שיסתבו כולם כמו שרן במשנה דרך שלישית רבי ירמי אמר כגון דיר בבל טריפה מדובר בבהמה שאין בה שום טרייפוס רק מה אמא שלה הייתה טרייפה ורב לזר אידום מבלת ריפה אפילו שזה כשר לגמרי לא יקרב לגבי מזבח נראה מסכס תמורה את עמו של רב לזר הטרייפה הזו הבלה טריפה היא לא רואים עליה כלום והיא התערבה באחרות בזה מדבר את המשנה עכשיו הגמורה מסבירה כולו כרבינלימר הם לא רצו לפרש כמותו כי הם אומרים בינקובס הקוץ לדרוס הזיב מיד ידיע רואים יש הבדל הי מושיר יוגיל כשקוץ מנקב אז זה נקב עגול השם כשהזאב דורס על הציפור הציפורן קורעת ויורדת אז זה נקב משוך אז רואים הבדל מצד שני כרשלו כשלם רשני המוראים אחרים כוסיו רם סוברים כמו השיטה שהזכרנו או דואים עמדה על רגלי אחי שנפלה מהגג אינו צריך לאס רק צריך לבדוק את כל את כל הבעיות שיכולות להיות בטרייפוס הולכו אם היא גם הצליחה ללכת אינו צריכו בדיקה ממילא אפשר שכולם ילכו ונוכל לשחוט את כולם וסמקדוש כרבי ירמיאלמרי רשלוק רבי יני כרב רב ליזר לאמוקמה לא רוצים להעמיד את המישקדס רב ליזר שהוא סוב שבלת ריףו אסורה בהקרובה כיוון שיש חולקים עליו לכן הם לא רצו להמיד כמותו עד כאן דף ‏D
לצפיה בתכנים נוספים: