הדף היומי מסכת זבחים דף נה

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף נה

זבוכים דף נ מתחילים בסיעתא דשמיא במשנה שבסוף הדף הקודם ממשיכים עם קודשי קודושים זיבחי שלמ ציבור זה הכבוסים שבאים בהצרס בחג השבועס יחד עם שתי הלחם זה שלומים שהציבו מקריב והשומויס אילו הן השומויס יש שש סוגי השומויס השם גזילוס אדם שגזל את חברו או קיבל פיקדון כל ממון של חברו שבידו והוא הוא כפר שהוא לא חייב לחברו ממון הוא נשבע כך לשקר אחר כך הוא ודע שיש כן בידו ממון חברו צריך לשלם לו קרן וחוימש ולהביא אושום עוד סוג השם מאילוס מי שנהנה מן הקוידש בשואג השם שיפחו חרופו בזהש מחלוקס רש מביא שיטה אחת מי שבעל שיבחוקנני שמיועדת מורסת לבדברי השם נוזיר נוזר שנטמע למסריך להביא אושום השם מצוירו כשהוא נטהר או שומתולוי אדם שעבר בר עלספק שיגיגסקורס דינו למשל יש לפניו שתי חתיכות אחת של שומן אחת של חילב הוא חשב ששניהם של שומן אחת אכל אחת מהם הוא לא יודע מה הוא אכל זו של חיל והוא חייב חטוס או זו של שומע והוא פטור מביא אושום תולוי רש"י אומר אושום ודי לא גורשים כי כל השער זה השומוזן רק הוא אושם שבעל סופק אושם טולוי כל אלו שחיטו סון בצופון בוש מפורש בתויר במקום אשרתסו לו שזה צופ אישחטשם לגבי של מציבו נראה בגימור וקיבל דומו בקלישות בצופון אותו דבר ודומוון שתי מתונ שאין ארבע גם בראשום כתוב סובב אז צריך שיהיה סוביב כמו שדיברנו לגבי אוילו השתי מטונוז בשתי זוויות באלכסון שאין ארבע ונאכלין לפנים מן הקלוים פשרם נכל דווקא בתוך הזורה כתוב באושום מקודש הקודשים תוכלנו זמחשל מציבו נראה את המקור בגמורה לזכר אחרי כהונה רק זכורים כויין הם יכולים לאכול זאת לא נשם לא בנויסים מחול מהכול לב דווקא צולי ליוים ולילו את חצ מדריסה כל הלילה רבונו חצ אומרת הגמור מנולון דב סופון אז אמרנו באש המפורש בתוירו אבל לגבי זמחשל מציבו מביא הגימור דתונה רבה ברבחונון קמי דרובה כתוב בשתי הלחם וכבס הצרז והסיסם שעיר איזים ארך לכאטוס הפסוק ממשיך ושני כבוס לישון לזבח שלומים יש כאן הקש בין השלומים לחטוס מה חטוס בצופון אףשל מציבו בצופון אומלוביחטוס מאירון לא מעידו מעוילו כי כתוב במקום ששוחטים את האוילו צריך לשחוט את החטוס דוברה לומד בהקש חוויזר מלמד בהקש הרי בקודשים לא למדים כך אלו מקור אחר מדתונה רב מורי בריד רב קהנה כתוב ביום שמחסכם מעדיכם וראש חודשיכם הוסקתם בחצויצרויס על אוילסיכם ועל על זיבחי שלמכם בהכרח שהכוונה שלמכם של מציבו כמדובר כנוסח צויסן קור מיוחיטו כלי שיר אינו שיר על כל כ מיוחיד יש כאן קשנל מציבולילו מה אוילו קודשי קודשים וזה נפסל בטבוליו למדנו ליל טוסס חולק על זה שגם קודשים קלים כך נפסל ביוצאה אל בזה מאילה אב זיבשל מציבו קודשי קדוש ועוד למדים אוילו בסוף נשחטת בקיבול דומו אב זבח שם נציבו בצופן אומרת הגמורה לקישקמה שיש הקש לחטוס למה היא עושה מה בא הקש ללמד אומרת הגמרא כי חטוס מה חטוס אינו נאכלס אלו לזכרי כונה אבזיב חי של מציבור רק לזכרי כהונה זה אי אפשר ללמוד מאוילו באוילו אין אחי להכל כל לתוקתו אומלב יהי אוכש אתה קח מקיש ואתה למד מחטוס לשל מציבו שנאכל רק לזכונה אם כך תקיש גם גבאיל נוזיר חסי שהנוז מסיים את נזירות מביא קריקון השם כבס בן שנוסף לחטוס וכמשלומים אז תקש לחטוס אתחטוס שלך לאחל אפילו לזורים איזו השוואה בנוזקים נכס לאכ כןס הזרויה בשילו מן העיל הפסוק מסיים שם קודשולכה מכלל שרק הזרו בשילו ח גם החוז ושוי כמו שנראה לאלון מכלל דקו לכל שער הבשר ביילכל אפילו שהם זורים אז הם מוציא מכלל ההקש אומרת הגמורה אבל זרוע בשילומיה זה כן אפשר להשיר בהקש לחטוס ולא ליס אוכל אלו לזיכרקונה ולא לנשיהם לבניהם לעבדיהם וכולי אומרת הגמורה קשיה באמת קשה וישמ בזרי הבשי לא כתוב קודשו לקין אז קודש יקרא קודשי קודשים לא יקרו מכתירה לא כותב את קודש קדושים אז היא בא לומר לי שאל תקיש זאת לך טו שיהיה על זה חומשקודש קדושים כי יש כאן מיות בזה שהתר קוראות לזה רק קודש וש מציבור אומר רש"י נכון שכתוב רק קודש אבל כתוב קודש אי להשם לכהן אז ברגע שכתוב להשם אז כאילו שכתוב קודש קודושים אז זה לא מוציא מקל כלל ההקש אז כן מקישים של מציבו לחטוס שכלו רק לזכר כהונה שואלת הגמורה ואלו למה לכס בכל זאת למה יש כאן הקש בפסוק בני נוזיר לחטוז וכמו כן לא שמוזכרת כן בפסוק אומר רובה זה לא בא ללמד על עיל נוזיר אלא להפך ללמוד ממנו על שאר הקורבנות שאם גילך הלך עוד משלושתון יוצו כתוב בפסוק ואחר אישתנוזר יין אחרי שמביא את הקורבנות והוא מגלח ח את צערותיו אז הוא מותר בכל דברים שנוזר אסור אבל דרשו חכוים בסברי אחר מיסי יחידי אפילו שהתר מחרבת אותו שלוש קורבנות אבל מספיק שהוא הביא רק קורבן אחד והוא גילח אז כבר מותר בכל הדברים ומניען שמדובר בשלומים אומר רש"י שעיקר תגלחתו שנוז תליה בשלומ כי הרי התרה אומרת שאת השיער שהוא מגלח הוא ישים תחת הדוד שבו מתבשל את הזרוע בשילו מן העיל וגם כתוב וגילחנוזר פסח אויל מויד וזה בשלומים שכתוב בו ושוחט פסח אויל מועיד כמו שנראה לאלון אז ממילא אז יודעים שגם אם הוא הביא רק את השלומה וגילח אז הוא כבר יוצר וכבר מותר בכל הדברים שנוזר אסור אז יש כאן נקש לחטוס ולוילו שגם אם הוא הביא רק את החטוס או רק את אוילו והוא גילח אז יוצא והוא כבר מותר בדברים שנוזיר אסור עד כאן למדנו קודש קודושים וכעת המשנה עוברת לקודשים קלים התוידו טוידו זה בעצם שלומים רק מביאים זאת עם 40 לחמים וגם כבר נראה בשונה משלומים זה נכל רק ליום ולילו ואין לא זה שכעת הזכרנו שזה גם שלומים שניהם קודשים קלים ולכן אין בהם כמו כן שאר הדינים שהזכרנו שחיטוסום בכל מקום בעזורו ושונה מקודש קודשים שצריך דווקא בצופון ודומנטונ שתי מתונו שאין ארבע גם בהם כתוב סובב ונאכולים בכל עיר בכל ירושלים לכל אודום אפילו לזורים בכל מהב דווקא צלי ליוים ולילו עד חצו בתו כתוב ביו קורבו אוכל לא יניח ממנו עד ביקר מדרבונו רק עד חצות וכתוב טוידס שלומוב זה לרבושל מיזר שגם הם נכלים רק ליום ולילו האמורמם מה מרימים מזה אז מהתוידו מרימים חוזה ושויק כי זה הוקש לשלומים כתוב זבח השלומים על טוידו ומתוידו גם מרימים ארבע חלות מביאים שם 40 סוגי 40 לחמים מרבעה סוגים כל מכל סוג 10 אחד מכל סוג מרימים לכוהין זה אמור אומם באין נוזיר המרימים גם חוזה ושויק וגם זריה בשילו שהזכרנו וגם חלס מצח ורוקיק מצוכ אז אמור מהם כיוצבם שזה נאכל בכל העיר ליו ולילו אלו בזה זה שונה שאמור המנך לכויהנים ולא לבעלים עזר לנשיהם של הקינים אישס כהן כמו כן בס כהן ולבנייהם ולעבדם הקננים רש"י מביא כתוב חזה התנוף ובגוי מראטו ובונך ובנויסכו אז רש"י לא מביא מקור לגבי נשי הקוינים ואבד הכוינים אבל יש מקוש כתוב כל תורר בבסח לאיסוי ויש כאן קושי מה זה לבניהם בן כהן אוכל כיוון שהוא בנו של כהן בן כהן הוא כהן אז נחל הכהינים אז פסמס מתרץ שהכוונה אפילו בנים קטנים שאנם רואים לאבוידה אבל יש איזה קושי כי קר גם בקודשי קדוש מאוכל יש בזה תירוצים אחרים אומרת הגמורה למדנו שנאכולים בכל עיר מה המקורון הרבוננו כתוב ביו השמיני למילוים שהביאו את הקורבנות אז נאמר שם חזיתנופו ואז שיקטרומו שהרימו מהשלומים תכלו במוקים טו אומר רבי נחמיר שונמר הקורבונוס הקודמים הסויר והמנחו בטו מאוכלו מקום טמא אלו מקום טוב בא למעט טוור מכלל שהוא טומ לא כתוב כוידש כמו שכתוב לגבי המינחו טור טהור במקצת מספיק כלי דהיינו אפשר לאכול את זה בכזה מקום שטו מטומס מצוירו שמצוירו אסור לו להיכנס לשם וטומטומס זהב שזה מותר לו להיכנס שם ואיזה זה מחני ישראל במיד בו מחנה ישראל היה כל דגל כל שבט אחד שהוא חנה ביסילו ביסמקדוש מחנ ישראל זה כל ירושלים רש"י מביא שפסוכים אמרו מצוירו משתלחוץ לג' מחנו חוץ לירושלים גם זהב נכנס למחנה ישראל אבל לא למחנה לבינה ליה במידבו זה חנוס הלבים סביב למישקון ביסלומים זהרבייס תומס מותר להיכנס גם למחנה לויק אפילו מיס עצמו מותר כמו שכתוב ויקח מושס עצמוסף אמוי אמו חיצוס רק לעזור עצמה אסור לתו מסיכנס למחנ שכינה אז ממילא יש לנו מקור טור מכלל שהוא טומה שזה נאכל בכל ירושלים אומרת הגמורה ואם שהשלומים נכלים תורר מטומז בכזה מקום שלזהב אסור אסור להיכנס וטום וטומס מסתוםמס מותר להיכנס שם ואיזה זה מחנה לבי שיצטרכו לאכול את השלומי וכדומה רק בהרבייס אומר הביה אומקרו כתוב שם במנחו ואכלתם אויסו במורקים קודש דהיינו בתור חצר הזור בחצר המשכון אבל כתוב אויסו זה מיות אויסו במוקדוש ולא יאחר זה מוקדוש למשל הלחומים של התוידו לא צרי מוקים קודש אף כלמחנה לוי אז הוציאו זאת ממחנה שכינה ששם מקר קריבו למחנה לויה וזה בירושלים ברבייס עוד קציב עוד כול במוקים טויר שמספיק תהר כלדו כי זה ברור שהפסוק לא צריך לומר לי צריך לאכול זה מקום טוב או לא מקום טמא כפשוטוי אלא מספיק תר כל דו כמו שאמרנו אז עוד הוצאה אף כן אלך ישראל כל מחני ישראל דהיינו כל ירושלים רוב אומר דרך אחרת דורשים אוסמוקש ולאחר זה מוקם קודש אף כגמרי אז אתלחמי הטוידו שם השלומים עצמם הוציאו לגמרי אפילו חוץ לירושלים עוד הכוסמון למוקת הלמח ישראל שזה טהור שלמצרים אסור להיכנס שם אומרת הגמורה ואם מא למחנה לוי שצריך לאכול זה דווקא בר הבית אומרת הגמורה יש לי רק פסוק אחד לחודמלינן מחנה אחד לתרילינן אומרת הגמור יוכפו כנשאתה אומר אויסו שיוציע לגמרי נמ לכוד מפקינה מפקנן הוציא זאת מהרביס למחנה לבי אבל לא מחוץ לגמרי ועוד יש אב מיני שאפשר לאכול זאת חוץ לירושלים ה כתוב ליסוך לאכול בשעורגי ברור שאסור לאכול מחוץ לירושלים אלו מחברת הב כמו שהב דרש לא כמו שרוב דרש שכתוב אוסו אז הוציו ממחנ שכינ למחנה לוי אח כך כתוב מוקטור ה אוציו למחנה ישראל אומרת המשנה שלומים קודשים קלים שחיטוסם בכל מוק באזורה גם בדרום ודומנטון שתי מתונש ארבע כתוב סובב ונאכלים בכל העיר כמו שהבאנו מקודם את המקור מחוז ושויק של השלום שם שמיני לכל דום גם לזרים בכל מאכל אפילו לא צלי לשני יומים ולי לא יכול כמו שכתוב בתויראה והגימורה תביא את הפסוקים אמור אומם כמו שאמרנו חוז ושויק שנאכל לקוינים כיוצבם שזה נאכל בכל מאכל בכל עיר לשני יום ולילא חוד אלו לא לכל אודום שאמור נך הכויה לנשיהם ולבנייהם ולבדהם מביאה הגמור אתון רבונון כתוב שלוש פרשיות בשלומים אחת בשלומים שמגיעים מבוקר השני מכבש והשלישי מעיז בראשון כתוב ושחוטווי פסח אויל מועיד בשניים אחרים כתוב ושוחת אויסוי לפני אויל מויד אז כר ושוחט אויסוי לפני מועד לא רק פסח לאח שירס כל הרוח בקודשים קלים לפני ולא כנגד אומר רשי שלו משמע כל שלפני ההיכל גם בצדדים שמשני צידי ההיכלו מרצופון ודאי שבחלק הצפוני שם אפשר לשחוט קודשי קודשים אז ודאי שאפשר בקלבוכימו כי אם אפשר לשחוט שם קודשי קודשים ודאי שקודשים קל אם אפשר למה צריך קלבוכמו אם אמרנו לאכשר כל הרוחו זה גם צופן בכלל אומר רשי חנמי רק להפוק מהדעה באה מרב לזו ומה הקלב שתנקמה אומר מה הקודש קודשים שלא יואושרו בכל הרוכוס וכשרו בצופו זאת אומרת שהצפון זה מקום קדוש יותר קודם קהלים שהוכשרו בכל הרוחו שפחות קדושים אינו דין שהוכשר בצופן רב לזור אמר לא הוא אומר לו אינמר כוסוב לפני יו מויד אלא לאך שיר צופו צריך פסוק מיותר לכך שיוכול דינו הייתי אומר שדינו שצופון לא יהיה בכלל לפנל מויד ולא יקשר לשחיט קודשים קלים כית אומר כזה כל וחוכמר ומה קודשים קלים שהוא שהוכשרו בכל הרוכוס לא יוכשר מקומימון שלושת הרוחות שקשרות להם מזרח מי רבדורם לא יוכשרו אצל קודשי קודושים קודשי קודושים שיש להם מקום מצומצם של יוכשרו אלא בצופן אינו דין שלוכשר מקוץ קודשים עם קהלים תעמוד לומר אוהל מויד יש עוד פסוק כמו שהגמור מיד הבאר שאפשר לשחוט גם בצוף עם קודשים שמים קדים הרשש כותב רבים מתקשים בפתרון קלוחים הזה איזה כלוחיים הזה אז הוא אומר כך כמו שרשי אומר לאלון רב לזר חולק על תנקם על חכומים הוא אומר אין כאן הוכחה שצפון קדוש יותר הם סוברים שקודשים קלים חשים בצ קודשים קלים בכל מקום וקודש קדושם בצופים כי צופים קדוש יותר אז הם אומרים כלב חומו שוודאי שהוא קדוש יותר אז הוא יכול גם לשמש לשחיטת קודשים קלים אבל הוא אומר רב לזר שהתירה רצתה להפריד שלא יהיה דוחק אז מה הקודשים קלים שהתרה נתנה מקום מרווח אפשר ש במזרח במרה בדורם וכל זאת התאיר אמרה אל תכניס כאן גם קודשים קודשי קודושים שיהיה פה מספיק מקום לקודשים קדים קודשי קודושים שהתר נתנה להם מקום קטן רק צופון אז ודאי שהתר מקפידה לא להכניס לכאן קודשים קלים שלא יהיה כמה מקום דחוק לכן צריך פסוק מיוחד לא קודשים קלם נשחטים גם בצופוין אומרת הגמרא במיקו מפליגה במחלקו תנקמה ורב ליזר אומרת הגמרא כך תנקמה סובלוסקסיבה כמו שאמרנו בבוקור בכבד ובעיז אחד בראשון כתוב פסח או מועיד לגופי דניבואה פסח או מועד כמו שנראה לאלון שכדי לשחוט את השלומים צריך שיהיה פסח אוהל מועיד דהיינו גם שיהיה כאן אומד בנוי ולא בשעה שהוא מפורק במשכון וגם שהפתח יהיה פתוח ואחד מה שכתוב לפעל מויד זה בא לומר אמרנו בפרשה הקודמת פסח או אל מויד אז רק כנגד הפתח אפשר אפשר לשחוט לא להחשו זדוד עם כל רוחב הזורי ולא רק כנגד הפתח לכן כתוב לפעול מועיל ולא כתוב פסח וגם לא כתוב כנגד אז כל האוויר בכלל אחד ליפסול ציד דודים לשוכו שהם היו בניות מחוץ לאזורה אפילו שהפתח שלהם היה להזורה ותוויכון קוידש כולכים אחרי הפתח אבל הם פסולות לשחיטה שלא נאמר כיוון שאמרנו שהפתח לו דווקא אז לפני גם לו דווקא אלא העיקר שיהיה כאנו אל מויד שאוהל יהיה בנוי לכן כתוב לפני דווקא לפני ולא לשוכו שם בציד דודים וצורפון שאפשר לשחוט גם בצפון לא יצטרך כו כי זה נלמד בקלב חומו כך דורשים את שלושת הפסוקים אומר רב לזר סובר אחד הפסוק הראשון שכתוב פסח או מווי זה כמו לחכומים לגופי דנב פסח או מווי ואחד מה שכתוב אחר כך כתוב בכבש כתוב לפל מויד לאח שצופן כיקבו אומר הייתי ממה זאת כמו שהסברנו ליל והוא לא סובר את הכבוכ משך החומים כל כ לא סובר שיש איזשהי קדושה בצופוים אלא קביעת מקום אתר קובעת מקום לזה מקום לזה אז לא גם בצפון אפשר הפסוק השלישי ואחד לאכשר צדודין שגם לא כנגד הפתח אלא בשני צידי יעזור שלא כנגד האווי מויד וציד את צדודים לפסול לשחוט שם לא יצטרקרו למה כי כתוב לפני לפני מהשמדודים ולא הציד את צדודים כת הגמרא מבארת הראש הראשונה שבה הסכימו את הנקמה ורב לזר מה ישוכה בבן בוקו כתוב סי פסח אומ צריך לשחט את השלומים ומשום בכבז החסיב לפנל מוד אומרת הגמור משמר יהודה אמר שמואל רב יהודה אמר שמואל שלומים ששוחם שפוספסולין שנאמר פסח מועד בזמן שהוא פוס ולא בזמן שהוא נול כי פתח זה ודאי לא הדלת כי היא נקראת דלת וגם זה החלל לכן צריך שהפתח יהיה פתוח שאז זה כנגד החלל של הפתח התמנה מאומרוקנה שלומים ששון שפוס פסולים שנש פסח בזמן שפסח פסוח ולא בזמן שהוא נול במרוב ישראל מסכמי שלומת שפסים ובמשקון אם שחטו זאת קודם שיעמידו לוי מסמישקון כשחנו ולאחר שפוקו לבי מסמישקו כשהתחילו לצאת לדרך פסולים כי זה לא פסח אומיד אומרת הגמורה זה פשיטה שמוגוף אם הדלת סגורה לא נעולה כנאול דומה כי זה לא פסח החלל מוסתר וילן מים אמה הדין אם הפתח פתוח אבל יש כנגדו וילון פרוס האם זה נחשב כנאול או לא אומר רב זהיראה הוא עצמו ילון עצמו אינסה כפס פסוח ודאי שהפתח נחשב כפתוח רק לצניעות טוס אומרים שאדרבה זה היה התפקיד של אבילון שבשעה שחיט בהכרח לפתוח את הפתח כדי שלא יצו לתוך ההיכל יפרסו שם את הווילון לצניעות וארת הגמורה גוי והומי אם יש איזה טל של אבנים או של עץ מוטל כנגד הפתח והוא מפסיק בין הפתח לשחיטה והפתח פתוח האם זה כשר או לא תושמעני רבי יסר ב יהודה אמר שני פשפש בסליפויז וגבון שמונו ההולון כמו שמצויר כאן בסוף העמוד ברשי הוא היה רחב יותר מהאיכל לצופן ולדורם 15 עמו לכל צד כל האורך שלו עם מזרח ומאיר ויה רק 11 אמוסיס אבל זה בלט משנת זנים 15 עמו אז למיסה היה שם חלונות לגנוז שם את הסכינים לכן קראו לזה ביסחליפויס חלב זה סכין אבל יש בעיה אם אנחנו רוצים לשחוט בחלק שפנימה יותר מהאיכל, זה לא כנגד אויל מועיד. אז לכן עשו שם אותם קטלים שני פתחים קטנים שפתוחים למערב והאולום גם נחשב אוהל מויד אז ששוחטים שם זה נחשב ששוחטים כנגד אוהל מויד כדי להכשרו כולו גם החלק הפנימי יותר להכילה סקו קוצ'ים שחיט סקושים כאן גם החלק שמימין ומשמאל של האיכל גם שם אפשר לשחוט ולאכול קודשי קודושים למיסה רש"י אומר שבדף הבא נראה שהגמורה מוחקת להכילס קודש קודושים כי זה לא צריך להיות דווקא כנגד פסח אויל מויד אז עכשיו כך כתוב כאן שהם היו גויבון שמונו מה הכוונה מלאבדיק כמיו שמונו היה כנגדם טל גבוה שמונה ובכל ז פוסל ואפשר שם לשחוט קודשים קלים אומרת הגמרא לא ידגובו נינו הם עצמם הפתחים של הפשפשים היו שמונו אומרת הגמורה מיסוי למדו כל השאורים שו באזורה גוי 20 עמו ורבון 10 עמו אז מה אתה אומר שהפשפשים היו גבוהים רק שמונה עמות אומרת הגמרא פשפשים שיני פתחים ששימו לכניסה ויציאה הם היו גבוהים 20 אמות הם היו פתחים קטנים רק להכשיר את השחיטה שם אז מספיק כזה גובה שואל את הגמור עכשיו דרך אגב ויקץ דודים מה אתה אומר שאפשר לשחוט בכל האזורת את הקודשים קלים כי גם משני צידי האיכל ויש את הפתחים האלו של הפשפשים אבל כנגד הבלטות של ההול משנתדים איך אפשר לשחוט שם שם זה לא כנגד פתח אונה הגמורה דמעי בקרן זוביס את הפתחים של הפשפשים עשו זאת בקרן זווית בפינה זה פנה קצת לצפון וקצת למערב כמו כן בדרום אותו דבר אז ממילא אז גם כנגד הבליטות האלו זה נחשב כנגד אוהל מויד כי גם הוא לא מועיל מועיל אפשר לשחוט שם שואלת הגמרא חויר ביסקפוירסמי היה אחרי סיום קודש הקודשים היה 11 אמור ריקים ריק עד חוים הסעזורה ולצד מר כמו שמצויר כאן ברשי איך אפשר לשחוט שם אמרת שכל הזורק שירו זה לא כנגד או מויד אין שם שום פתח אומרת הגמורת דומה רומי ברב יהודה מרב לול קותון כמין חלון אוחיר בסכפוז גובשמונמוס יש מוחקים גובשמוס כדי להכשר להכילס קודש קדושים ולשחיט קדוש קדים שוב צריך למחוק כאן אכילס קודש קושים לפי הגימורה בדף הבא דהיינו סביב כל האיכל קוידש קודש הקודשים היו שלוש קומות של תאים שם כסנו כל מיני דברים אז אחד התאים שבמערב היה פה היה בו חלון וכמו כן בקיר הפנימי של התאגם היה חלון אז כנגד חלון זה יכלו להציץ לתוך קודש הקודשים אז זה נחשב גם לפני או מועיד ולכן יכלו לשחוט גם ב-1 עם מויס אלו ועודסיף כתוב בסעיף הדברי היומים שם מפרטים את השומרים שהמידו ביס מקדוש בכל פתח אז כתוב שם שבמערב היו שני שומרים שניים לפרבור לפרבור זה אותו לול אותו חלון היה שם פתח לכן המינו שם שני שומרים מילפרו מה הכוונה אומר רב ברבשי לקמן דומה כמו שאדם אומר כלפי בר כלפי חוץ היה שם חלון שהוא פנה חוץ אחורי כל כותלי הייכל בקודש הקדוש לצד מערב ממילא מחמת פתח זה יכלו גם שם לשחוט קודשים קלים עד כאן דף نون هي
לצפיה בתכנים נוספים: