הדף היומי מסכת זבחים דף נא

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף נא

[מוזיקה] זבוחים דף נא מתחילים בסיעתא דשמיא שורה שישית דובו הלומד אנחנו עומדים לקראת סיום בסוגיה של לומד מן הלומד בקודשים אז סיכמנו לגבי אקש לגבי גזרושובה לגבי קלב חוימר נשאר לנו לגבי בנייניו מה מוציאנו נשאלת השאלה דובו על מד בבנייניו למדנו דין בקודשים מפרשה א' לפרשה ב' במה מוציאנו זה שתי פרשיות דומות לומדים הלכה מסוימת מאחת השנייה מהו שאלם מלפרשה ג' בהקש ובגזרשובה ובקל בכו ובבנייניו אומרת הגמורה יש לך ארבעה שאלות פשוט מהור אתה יכול לפשותוט מהבריסי שקרת נביא חוד אחת מארבעה אניכח לכם מכאן שדבר שלמד בבנייניו חוזר ומלמד בבנייניו שאר שלושת השאלות ישארו בשאלה הבריסה הזו עולה על מה שראינו בדף פד ד מביא רש"י שם לומדים הפסוק שכבר הזכרנו כמה פעמים שלמדים מה שכתוב זו היסטרה סוילו על מויגדו שלמדים שגם דבר שנפסל מהקטרה אם הוא עלה למזבח אם או לא יירד הם מקטירים אותו יש מחלוקה שם תנועים האם גם בדם נאמר דין זה שדם שנפסל ועל למזבח זורקים אותו שם אומר רבי יהודה שיש שלוש מיוטים זויס היא או הוילו זה לבעל המע שלוש פסולים נישחטו בלילו או נשפר דומו או שיצא דומו חוץ לקלואים אז גם אם האימור עלו בדיבד ירדו אז שואלים שם למה בדיוק שלושתו למה שאר הפסולים כן זה מה שהברייסה בא לבהר ולהסביר מפני מה אמרו לון בדום כושר אם אדם עבר לינה הגיע השקיע או נפסל למה בזה אמרו אמול לא לירד האימורים של הקורבן הזה או לפנדומר אדם עצמו גם מול לא ירד כושר הכוונה בדיעבד שריון באימור עם כושר כר מצינו באימורים שנפסלו בלינה שם עלו למזבח לא יורדו לון באימורים כושר למה אני אלמד זאת שוב במה מצינו שהרי לאון בבוס כושר וכמה הכוונה כושר גומו מן התוירו דהיינו מצינו בשר שעבר לנה ונאכל לכתחילה איזה בשר בשר שלומים שנאכל לשני יומי ולילו זאת אומרת הוא נשחט היום עבר עליו כל היום וכל הלילה מגיע למחרת אוכלים את הבשר כל פנים מה רואים כאן שדבר שלמד בבנייניו חויזרו מלמד בבנייניו כרילום באימורים למדנו מלום בבוסו בבנייניו עכשיו לומדים ללום בדם שוב בבנייניו בינתיים מביאה הגמורה את המשך הבריסה יוצא למה אמרנו שאיבורים או אימורים שעצו מחוץ לקלו מחוץ לאזורה בדיבדמול לא ירדו אוהל ויוצא קושר בבומו כשלא היה בסמקדוש לא היה מישקו כל אחד יכול להקריא בבומו שם לא שייך פסול יוצא כי אין קלוים אין מחיצס זה בשדה אז גם במיסמקדוש יש פסול יוצה הפסול הזה הוא לא כזה פסול חמור לכן אותו הלינו לא ממעט מהמיותים והוא אמו לא ירד ממשיכים טומה איבורים שלוילו אימורים שרקבונס שנטמאו מפני מים או לא ירדו כי רואים בטו מקולה או בהותבציבו טומות בציבו מחשבס חוץ לזמנו אם הוא חשב מחשב טבס פיגול בשעת אחד הבוידס הקורבן נפסל לא מקטירים את האימורים לכתחילה מנין שאם עלו האימורים לא ירדו רואים בזה כבר כולה אחרת אוי לא מרצה לפיגול אוי כיוון שאם הוא שחט למשל מחשב פיגול אז מתי נקבע זה פיגול ראינו לאיל דווקא שקורב הוא כל מתירוב דהיינו שגם זרקו את הדם בהכשר או במחשב הספיג לא בשתיקה זאת אומרת שהזריקס אדם יש לה חשיבות לחייב עליו משום פיגול אז ממילא כיוון שלוידה בפיגול יש חשיבות אז גם האימורים של פיגול לכתחילה לא מקטירים אבל מודו לא ירדו ממשיכים חוץ לים קוימוים אם באחד האבוד של הקורבן חשוב מחשב חוץ עם קומו שהקורבן נפסל גם אםו לא ירדו האימורים אויל והוא קש לחוץ זמן זה מוזכר באותו פסוק לחוץ זמן כבר אמרנו אומר רץ לפיגולי שקיבלו פסולים וזורקו דומון אם כהן פסול קיבל את הדם או זרק את הדם מפני מה אם לא ירדו האימורים של הקורבן הזה לפי מנדום האחד גם אדם עצמו נזרק בהנוך פסולים נחוזו לבואסיבור לא מדובר בכל הפסול מדובר בקוינים טמאים שמצינו שהם ראויים לבוא לסיבו לכתחילה אז ממילא גם באופן של רואים לכתחילה ודיה ודמולו לא ירדו הקופונים אז רואים מכאן שדבר שלמד בבעיניו חוזר ומלמד בענייניו שואלת כעת הגמור על ברייסזו איך ייתכן דובו שלא באכשירי מדובו שבכשרים אתה למד באימורים שזה לא בהכשר לנפוסלת בהם אתה לומד שמולו לא ירדו מבשר שלומים שזה בהכשר זה לכתחילה כך מצוות להחל לשני ימים גם אומר רש"י אתה לומד יוצא במגדו שבאמת פסול שבדב מולו לא יורדו מיוצא בבומו ששם זה לכתחילה אין שם יוצא בכלל אין שם קלויים אונה גמורה תענה מזו סתרה סוילו ריבו סומך ודאי שלא זה המקור העיקרי המקור הוא כמו שהזכרנו כתוב על מויגדו כל הלילו שכל הפסולים ימולו לא ירדו כל מה שצריך את כל הראיות זה רק להסמכתא כי מיטנו מיזויס אי אוילו שלוש פסולים מסוימים למה דווקא שלוש אל ולא ישר אז הם מסמיחים שבכל אלו יש כולם מסוימת אז לגבי זה מספיק להשוות גם דבר שלא יהיה באכשי רוי לדבר שבאכשי רועי אז סיימנו את הסוגיה של לומד בני הלומד וחוז חזרים לדברי משנתנו מה ראינו במשנה שכל החטוס הפנימיויס שיור אדם וכולו שופכים על יסוד מערובי שמזבח החיצון מברר את הגמורה מי טייממה למה דווקא ליסויד מרובי אומרת הגמורה אומקרו כתוב בפר כה משיח ואז כל דם הפר שנשאר אחרי המתונס איש פויך אל יסודמז בחוילו אשר פסח אויל מויד מה הכוונה אשר פסח אויל מויד ההו דפוג ברשה חל חלק של המזבח שהוא נפגש ראשונה כשהוא יוצא כשהוא יוצא הרי יוצא ממערב קודש הקודש קודש הקדוש עם החלק המערבי אז מה הוא פוגש את היסוד המערובי אז יודעים בפרק כה משיח ונעלום בבריסה מביא רש"י למדים פרים הכיפורים מריבוי של הפר שזה כמו פרק כהן משיח ובסועיר כתוב בסור שכיפורים וסדור מויקשרוסו לדםפרק את הגמורה יש חמש פרשיות בחטוס שתיים פנימיות פר משיח ופרנו של ציבור שזורקים את אדם בפנים ועוד שלוש שזורקים את אדם בחוץ סויר נוסי אדם יחיד שחטא מביא כיפסו אדם יחיד שחטא שמביא שעירו בשתיים הפנימיות בסורר נוסי כתוב בשפיכת השיריים אל יסוד מזבח אוילו ושתיים החיצונו האחרות כיפסות וסיר הסורות כתוב רק אלסועד מזביח אז כדורשים בשלושת השתיים הפנימיות ואחד החיצו שסור נוסי למה התרצחה לכתוב מזבח אוילו זה הבריסה בא לדרוש שלוש לימודים תונו רבונון בפרק הכהן משיח כתוב שצריך לשפוך את השיריים אל יסוד מזבח אוילו מיותר אוילו זה בא לומר ולא יסוד מזבח הפנימי שלא תאמר הרי מזבח הפנימי על הקרונויס הוא מזה מהדם על היסוד שלו שם הוא ישפוך את השיריים וצריך לעשות לו יסוד אל יסוד מזמח אוילו שאמור בפער אלנובה של ציבור לא צריך ללמד זאת שלא לש מזבח הפנימי כרי אם הוקשו זה לזה פרש פרמדו אלא היתור הזה בא ללמד אין לו יסוד לפנימי עצמו כיוון שזה מיותר אני אומר ל יסוד מזבח אוילו רק למזבח אוילו יש יסוד למזבח הפנימי אין יסוד אל יסוד מזבח אוילו שכתוב בסועיר נוסי וזה מיותר כמו שהגמור עבר לאלון רשי מביא כם מתורסקינים שזה מיותר שצריך להויל ולא ולא בפנימי משני סיבות קודם כל כהרי בפרק קושיח בפרידו שאת עיקר המתונס נותנים בפנים בכל זאת הכן השיריים בחוץ אז ודאי שבסורר נוסי שעיקר המתונס בחוץ ודאי שהשיריים בחוץ וגם הרי כבר סיכמנו שאין לו יסוד אז למה צריך להיות כתוב ליסוד מזבח אוילו זה בא לומר תן יסוד למזבח של אוילו רשי גורס תן יסוד למזבחו של אוילו אומר רשי תן טוירת שפיכת שיריים יסוד לאלכוס מזבחו של אוילו שיהיה מזמח טעון באוילו ובכל דום ממ הנתנין עליו שפיחת שיריים אל היסוד אם נשאר בכלי כלום כשזורק ממנו שתי זריקוס שתי קרונו ישפכנו ליסוד בואילו לא כתוב מה עושים עשיריים למדים זאת מהרו כאן בסויר נוסי אוי לו מזבחו שלוילו יהי ליסוד אולי זה לא בא ללמד אותי השפיחת שיריים של אוילו בשאר הקורבנות אל זה בא ללמד אותי שאתה נותן דם האוילו שתי מתוני שהן ארבע אז תשפוך אותם תזרוק אותם על קיר המזב ביח כנגד מקום שיש למטה יסוד ולמעט קרם מזרוכז דרוימס ששם אין יסוד שם אל תזה את הדם כמו שנדרוש לאלון אומר רבי שמואל זה לא צריך את הפסוק לכך כלל ברכו אמר מהשיריים שאין מכאפרים טורנין יסוד אז צריך דווקא ליסוד לשפוך אותם תחיל סוילו תחילת זריקת אדם שמחפרס אינו אתדין שטאונו יסוד כך אומר רבי שמואל אומר הבקה הוא למד אחרת את הכלבו חייב מה השירים שאין מכפרים ואין בואים לכפורים הגמור בדף הבא תבאר מה הוא מוסי ומה הוא חולק על רבי שמואל תאנו יסוד תחילה סוילו תחילת זריקת אדם שמכפרסובו לכפורו אינו דין שטו יסוד אז מיותר לכך אם כן מה תמיד לאמה בסור נוסי לסוד מזבח אוילו תן יסוד למזבחו שלילו שכל הדמים שנזרקים שם עלמזבח השיריים שלהם נשפחים אל היסוד עד כאן הברייסה וכעת הגמורות תבאר את כל הברייסה אומר כתוב כתוב בפר הכהן משיח אל יסוד מזמח או הויילו חסר כאן צריך להוסיף זה בא לומר ולא יסוד מזמח הפנימי וצריך לשפוך דווקא בחוץ ולא בפנימי אומרת הגמרא מיומר אומ לגופי צריך זאת לגופי שאפשר לשפוך את דר פרק המשיח על אסור מזבח החיצו ולא תאמר שכיוון שהמתון המזבח הפנימי אז קר גם השיריים אבל אם הוא רוצה אז אולי יכול גם לתת את העשיריים המזבח הפנימי מה תקשה הרי הרי דורשים בהמשך הברייסה שאין לו יסוד המזבח הפנימי זה כל זה נלמד אומר רש"י אחרי שיש לנו עוד איטור יש לנו שלוש איתורים אז האיתור הראשון בא לומר ששופחים בחוץ האיתור השני בא לומר שבפנים בכלל אין והעיתור השלישי לדרשה שאמרנו לכל הדמים אבל אם כעת תאומר שהיתור הראשון בא לומר רק שאפשר בחוץ ואפשר גם בפנים אז היתור השני מה יאמר לך שצריך דווקא בחוץ ולא בפנים אז השלישי מרך שאין יסוד למזבח הפנימי ותיפול הדרשה השלישית נהג עם הורה זה שאפשר לשפוך בחוץ לא צריך לזה שיהיה כתוב מזבח אוילו מאשר פסח אויל מועיד נפקה היה אפשר לכתוב אלסויד המזבח אשר פסח אוהל מועיד אז אני יודע מי עומד בפסח או מועד המזבח הכי צו ואני גם למד משם כמו שראינו לאיל שצריך לשפור דווקא לסויד המערובי למה צריך כתוב מזמח אוילו אז זה בא למעט שדווקא מזבח יכול להיות תשפוך את השיריים ולא במזבח הפנימי אז ממילא הפסוק הבא בפר למדו המטר לומר לי שאין בכלל יסוד הפסוק השלישי בנוסי זה בא ללמד כמו שהגמרא כעת מביאה על יסוד מזמח אוילו תן יסוד למזמח של אוילו שכל השיריים שכל הקורבונס נשפחים ליסוד מסבירה הגמורה כמו שהזמרנו כבר לאיל דיסל כדוך כדי כדקסיב זה בא לומר לי את העניין שכתוב כאן לגופו שצריך לשפוך את השריים שלסו נוסי ומזבח אוילו ולא אי אפשר לכתוב סתם מזבח כיתי חושב בפנים הנה לא מול לקרוא לשיריים שצריך לשפוך אותם מזבח הכי צון ולא בפניב ודאי המילה כאן שיריים מיותרת או בברוע עובד להו עיקר המתונס הרי הוא שופר בסוער נוסי הוא זורק בסור נוסי על החיצון אז ודאי שכל שכשיריים יהיו שם וכי תימם היה כתוב סתם מלסוד מזבח הייתי אומר דפך מפחולת רוצה שנהפוך דבר ברוי החיצוניות לגבוי בפנים לגב הפנימיות לברואי בחוץ דהיינו כמו שאני רואה שחטויס הפנימיוס היחד השיריים המזבח החיצוין אז תלמד משם שבחטוס חיצונה שסור נוסי אז להפך השירה ביסוד הפנימי לא ייתכן אין לו יסוד לפנימי עצמו זה כבר דרשנודרשה הקודמת אז בהכרח שהכן שופכים את השיריים של סו נוסי במזבח הכי צון אז היה אפשר לכתוב אלסו מזבח למה מזבח או אוילו זה מיותר ללמד אותי תן יסוד למזבחו של אוילו שאוילו ושאר הקורבנות את השיריים שלהם שופכים אל היסוד המשך ביאור הברייסה בשיעור הבא עד כאן דף נא على
לצפיה בתכנים נוספים: