הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קעב

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קעב

[מוזיקה] ב 14 דף ק ה ביז מתחילים מסיעת דשמ סוף שורה שלישית אומר להו ממשיכים בדיני קסיב שטר הזכרנו בשיעור הקודם ששטר מוקדם פסול זה כולל גם אופן שולבה בניסן ולא כתבו שטר ובאים לכתוב באייר וכותבים בו ניסן אז הם גבו שלא כדין גבו מלכוס שקנו בחודש ניסן אבל זה הכל לוא יש אופנים שכן אפשר לכתוב את התאריך שבו נעשה הקניין אם יש קניין אומלו רוב ברב שילה אמר רוב ברשי לנו כס ושור קניסה לאלה שכותבים שורי קניין אומר הרש בם זה ייתכן בשטר מתונה שלא כתוב באחריות אז אין כאן חשה של טריפה מלקוחות או בשטר מחירה עם אחריות אבל המקח נעשה בניסן ם עדים אז העדים מוציאים את הכל גם בלי כמו שמבואר בפרק חזק סמסו בידים גו מחוס משעבוד את האחריות אם גו ממנו את הקרקע ממילא אפשר לכתוב גם באייר את תאריך המכירה המקורי שהיה בניסן ממילא אמר להם כך כי ססו שורס אם אתם יודעים את היום שנעשתה בו המתונה או המחיר כסו תכתבו עכשיו את אותו תאריך כי אם תכתבו את התאריך העכשוי גם במתו שאין אחר יש חשש שלמשל הוא נתן זא בניסן לאדם זה אחר כך באמצע ניסן הוא נתן לאדם אחר ואם תכתבו ר אז יאמרו הוא כבר נתן את זה לפני זה לדם אחר לכן תכתבו את התאריך המקורי אבל דווקא שטר הקניין כמו שאמרנו שטר לבו שיש באחריות יכתבו רק את התאריך העכשווי כי אם יכתבו את התאריך של א' ניסן יגבו שלא קדימה לכוס שמאז ואפילו נכתב ביום ונכתב בלילה זה מוגדם זה פסול ואלו אם אתם לא זוכרים את התאריך כסקס תכתבו את התאריך העכשוי כמס זה כשקר שלא יראה כשקר הרב מסביר שהחידוש הוא שלא יאמרו העדים אנחנו לא זוכרים זה היה א' ניסן י ניסן ח' ניסן אבל לא יותר מאוחר מי ניסן אז בואו נכתוב י ניסן לא אם אתם לא יודעים בדיוק את היום זה נראה כשקר תכתבו עכשיו אי תכתבו אי למעסה הרשבא מביא ש חנל שרק ג אישה פסול אם כתבו בו זמן שלפני החתימה בשר שטרות אפילו שטר אלואה אם כתבו בו את זמן הלוואה שבו עשה לוקנין לשבת את נכסיו השטר כשר הוא לא צריך לכתוב זמן כתיבת השטר רשבם חולק עליו אבל למיש הכרוני כ מתמים על הרשם שהוא עצמו בדף קנז כן אומר ששטר לבוא ש שאבדו את נכסים בקניה לפני כתיבת השטר אז השטר קשר לכתוב בו את התאריך הקודם והם מקשים על סתירת דברי הרשב מביא הגמור אומלו רב לספרי אמר רב ל לסופרים שכתבו את השטרות בבית דין שלו כן אמלו רבו לספרי כי ק מיסו בשילה כשאתם עומדים בעיר שילה כיסו בשילה ואגד מסיר לחוי בהנה מסביר הרשב כותבים את שם העיר בשטר מכירה או שטר הלוואה או שטר מתונה אז תכתבו בתוך השטר מקום שאתם יושבים שם אבל תכתבו גם את המקום שבו נעשה הקניין משל תכתבו בשילה אנחנו כותבים שתר מש קניין שנעשה בהני כסו בהנ כסו בהנ ואגד מסיר לוי בשילה מביאה הגמור אומר ומן דנוור בר מזוזה מלווה שיש לו שטר ביד שזה וזה לבה ממנו זוז הוא בא לפני בזן ווא אמר שו יניע לי ר בני חשן חמשן תיקחו את השטר מידי תקרעו אותו פצו לי את זה לשני שטרות של 50 50 למה אני רוצה כי אני רוצה שהלב יבוא לפרוע לי 50 אני אוכל להחזיר לו את השר של 50 לא אצטרך להגיע לשובו לאש לא ים זאת שדס מת תקנו לא לשנות שת מכמות שהיה בלי דעת שניהם עובדו רבונו מילס דכ למל וכ ללו לשניהם לפעמים נוח יותר שישאר שטר אחת של 100 אז בלי הסכמת שניהם לא מפצלים ז לשניים ניכ למלווה כדי שיקף לפרים כדי שישאר שטר של 100 ואז ואבוא לפרוח 50 אז הוא יכתוב לו שובו ואז הוא יכול לקוף אותו יכול לחיץ אותו להחזיר לו את שער ה-50 כי הוא לחוץ הוא יאבד את השיבו ניכ ללכ דניב גם שתורה הכלל הוא שנינו משנה בקסוס שאם אדם מגיע עם שת רחוב אומר לחברו יש לי שתע חוב על 100 אבל 50 פרעת לי אז אם הוא יטען שהוא פרע את כל ה-100 אז יוכל להשביע אותו כי הוא פוגם את שטרו אז נוח לו שיהיה לו פה שטר פגום לכן לא מפצלים את השטר לשניים בליד שניהם כמו כן להפך ואומר ובי אימן דנו קיטרי שור בני חמשין חמשין יש לו שני שטרות שזה וזה לב אצלו 50 זוז ואומר הוב לבזן מבקש להם שינו נעלי חד ברמו תחברו את זה לשטר אחד של 100 לאמש אלי בלי הסכמת שניהם כמובן ובד רבנו מלס ניכ למלו ניכ לו ניכ למלווה כד גם שטור כשהוא יפרע לו 50 הוא יחזיר לו שטר 50 ונשאר בידו שטר של 50 שלם והוא לא יהיה פגום וניכוי כדי של וקוף לפווי אם יהיה לו שטר של 100 כשהוא יחזיר לו 50 אז יהיה שובו ויהיה לחוץ להחזיר את ה-50 האחרים לכן עדיף לו שיהיו שני שטרות של 50 מביא הגמורה אומר רבשי אמן נוקי שטור בר מזוזה יש לו שטר ביד שזה וזה חייב לו זוז וא אמר שבינו נעלי חד בר חמשין הוא מגיע לבזן ווא אומר להם תשמעו הוא החזיר ל50 אז תקראו את השטר הזה ותכתבו לי שטר חדש של 50 מהזמן שכתוב בתאריך שכתוב בשטר הראשון לא ישון אלי לא כותבים לו שטר חדש לא מזמן ראשון וכל שכן לא מהתאריך העכשווי מתמה אנחנו חוששים שיש כאן קנוניה אמרינן א מפרפר הוא באמת נפרע את כל החוב מה היה הסיפור הוא היה חייב לו 100 והוא הגיע אני רוצה לפר לחת מזוז ווא אמר לי אב לי שתר תחזיר לי את השטר והוא אמר לי רכס לי נאבד לי השטר קוסב לית הוא כתב לו שובר קיבלתי ממנו 100 זוז על שטעל החוף של 100 עכשיו הוא בא לבזן ווא אומר נפרדתי 50 תחליפו לשטר של 50 הוא מע פקלה וכעת הוא מוציא שטר של 50 הוא יש לו שובר של 100 זה אומר זה שטר אחר אתה רואה איזה חוף של 50 אתה פרת לי חוף של 100 ווא מלא אחרין הוא לכן אסור לעשות זאת ונעבור למשנה הבאה החלק הראשון של המשנה לא עוסק בכלל בשורי אז מה הקשר לכאן מסביר הריף שהרי מ הקודמת למדנו שרבי יוסי סובר שכוס מן שובו ללווה אפילו שאם יעבד לו השובר אז המלווה יהיה במצב שזכרנו יכללו חודי יוכל בשקר לטבוע שוב את כל החוב לכן מביאה תנה עוד אופן שאפשר להנות על חשבונו של השני מה המקרה הזה שני יכין איך עוד עוני ואיך עוד אושר והניח לו נבין מרחץ ובי שבד אביה ניח לם ירושה אז נראה כאן שיכול כל אחד לעקוף את החיו שהמרכז ביס אבד ימשיך לשמש לאותה מטרה שאבא השתמש בו אז ממילא אסון לשכר אם האבא החזיק את המרחץ או את בית הבד כדי להזכיר זאת לאנשים שמתרחשים שם שסוחטים שם את הזיתים שלהם השכר לאמצע אז ממשיך כך ומתחלקים בשכר העוני ועושר אסון עצמו אם האבא היה עשיר היה לו בית מרחץ פרטי בית הבת פרטי אז כאן יש ויכוח בין שני האחים הו שיר אומר אני רוצה להמשיך כך העוני אומר לא אין לי כסף בשביל זה אני רוצה להזכיר זאת לאחרים הרי הראש ירוי מלוני זה ממשיך באותה מטרה שהיה לאבא כך לך עבודים ירחצו במרחץ אין לך אנשים כאן שהתרחשו תקנה לך אבודים בני ביתך אז גם אבודים ביתך אתה לא יכול להביא אנשים זרים שישלמו לך כח לחוז יסים תקנה זיתים ובוא ועשה בסבה תסחט אותם לשמן אומר הרש בם אפילו למדומה בדף יג שיש גוד או איגוד ששותף יכול לקוף את חברו או תקנה אמן את חלקי או ותמכור לי את חלקך אז כאן כול ל ממדים שיש כאן רק צד אחד העוני לא יכול לומר לאו שר גוד או יגוד או תקנה ממני את חלקי או תמכור לי את חלקך אין לך כסף לקנות ממני את חלקי אז ממילא אתה לא יכול לקוף אותי לקנות ממך את חלקך ואתה לא יכול לקוף אותי שזה ישמש גם להסכרה לאחרים וחוזרים ל שטורס אומרת המשנה שניים שויו בעיר חס שם אחוד יוסף בן שימן ושם אח יוסף בן שימן אין יכולים לאצי אשתר חויב זה על זה אם אחד מהם מגיע לחברו ואומר כתוב שאתה יוסף בן שימן חייב ליוסף בן שימן הוא יכול לומר מי אומר אולי זה היה להפך ככה השב מסביר גמור נרך שש אחר הוא יכול לומר לו להפך אני הלתי לך וכתבנו שטר שאתה חייב לי פרעת לי החזרתי לך את השטר ועכשיו אתה בא כביכול אני חייב לך ולמה דווקא שהיו בעיר חס אומר התור כי כותבים את שם העיר שגרים בה אז אם זה בשני הערים נפרדות אז יש סימן עקר וגם ולא יחר יוכל לא יצא עליהם כל אחד שבא ואומר לאחד משני ויסף בן שמן אתה חייב לי יש לי כאן שתר שיסף בן שמן חייב לי הוא לא יכול להוציא להם שטר חויב כי כל אחד ם יכול לומר מי אומר שאני חייב אולי השני אלא אם כן יש דים שמעידים שהוא חייב אבל על בכוח השטר אי אפשר להוציא מה קורה נמצא לאחות בין שטורס שטור של יוסף בן שימן פרוה אז נראה בגימורי בכמה אופנים איך אפשר לפרשות שטור שניהם פרורים נראה בגימור שני אופנים לכאורה סותר את מה שראינו ברישה כיצד יעשו אם אחד מהם רוצה ללוות מהשני או שרוצים ללבות מאיש אחר והאיש האחר הזה אומר אני לא רוצה ללבות לך כי אני לא אוכל לפרוע ממך תשלח אותי לשני או שהם רוצים לקנות קרקע ואם יקנו קרקע המוך אחר כך יוכל עתון לא לשני מכרתי מה הם עושים ישלשו דהיינו יכתבו דור שלישי זה יכתוב יוסף בן שמן בן יעקוב וזה יכתוב יוסב בן שמן בן אפודי ואמ הויו משו לושין שמות זקניהם גם שווים יכתבו סימן למשל אומר הרשב בן שימן שהוא גוץ או נמוך או לבן או גיחות היינו אדום לבן מיוסה בן שימן שהוא ארוך שהוא גבוה או שחור ואם היו מסומנים שניהם נראים אותו דבר יכתבו כון אם אחד מהם כון יכתבו יוסף כון לבם יוסף ישראל אם שניהם כונים או שניהם ישראלים והם משולשים נראה בגימור שהולכים עוד ור עוד דור אחורה אומרת הגמורה הגמורה מביאה מעשה בשטר ובסוף יוכיחו זא משנתנו לכן הקשר לכאן ההו ור דפק לבית דינ רבונה הגיע שתר בבית דין של רבונה קסיב אני פלני פלני לובי סימונה ממו כתוב שם הלווו לא כתוב שם המלווה ואדם החזיק בשטר הזה והוא טוען פלוני בפלוני הזה הוא לבה ממני הוא כתב וחתם את השטר ומסרו לי את השטר בידי ואפילו שזה בלי חתימות של עדים אומר הרשם כ יש תימות של עדים אז העדים יודעים מי היה באמת המלווה רק זה בכתב ידו של הלאי בעצמו אז נראה בדף ק ה שאפשר לגבות מנחוסים ניכוים נכסים שעדיין בידו את שמי לא לא הצרך לכתוב כ הוא משר לי וכתב לי ממך כלומר ממי שמוחזק בשטר אומר רב הונה זה לא שווה כלום כי ממחה לא מתפרש ממי שמחזיק את השטר ממישהו לא יודעים מ מי המישהו הזה אפילו מרש גלוס אולי הרש גלוס מלווה אפילו משובו מלכה אולי שובו מלך פרס הוא המלווה אז אולי מישהו אחר הלווה והמלווה האמיתי איבד את השטר ואתה מחזיק את בשטר שלא שלך אי אפשר לגבות בכזה שטר אומר לירב חסדה לרבי פוק אים בו צא ואיים בדין זה אולי יהיה לך איזה רעיה כנגד רב הונה או לסייע לרב הונה דורטה בוא לו רב הונה מך בערב רבונה ירצה לשמוע ממך מה דעתך נופ ק יצא רב דוק ודקדק בריסס ואשכח הוא מצא בריסס שאמנה יש להוכיח ד קרבונה נתניה גת שיש לודים ון בו זמן זה אחד משלו שגיים שחל פסלו אם אן בו תאריך אבל הם לא גזרו עד כדי כך שאם היא ניסת לאחר על ידי כזה גט הבלד יהיה ממזר לא הבלד כשר אבל הגט הזה פסול בעיקרון הב שמר אם כוסו בוגריו הוים כושר למה כדם רואים את זה ביד ככה מ הרבי הבין וכתוב בזה היום א זאת אומרת שזה אומר התאריך העכשווי אל מהים הנו בזן שהאישה מראה את הגד בגז להתגרש משמע זה כמו זמן זה כמו תאריך אכנ טוען רבי אם יש בשטר ממו אז ממי שמחזיק כמו היום הורה על התאריך של היום מזמו גק מודש ת אותו אדם שהשטר יוצא מידו עכשיו שרואים מז בז את השטר בידו אז כאילו שכתוב שמו בשטר אז למה ישה הרי אמרנו למה רב הונה אומר שאי אפשר לגבות בכזה שטר כי מי אומר שהשטר הגיע לידו אולי המעל ו אמיתי הבד את השטר והוא מצא את זה אז מה ההוכחה מכאן מסביר הרש בם כמו שהראשונים מסבירים את הרש בם שהכוונה היא כך רב הולה באמת לא פירש מה טעמו אז רבי הוא טעה הוא סבר שהטעם שרב הונה אמר שאי אפשר לכבוד זה לא מחמת חשש נפילה אלא כיוון שהשטר פסול כי לא מוכח מתוכו ממי הוא לבה ולמי הוא התחייב אז זהו בא והוכיח כשם שהיום זה ממקום תאריך זה כן נקרא מוח מתוכו אז גר גם ממו זה כן מוכח מתוכו מי שמחזיק את השטר הוא המלווה אומר להבי טוען הבי לרבי מי אומר וילבש סרלי דמר מסר ס רב לזר אומר שהעדים שבפניהם נמסר הגט הם כרטים את הקשר בין האיש לאישה הם מכילים על הגט את שם הגט ומה שחותמים בגט האדים זה רק פני תיקון אילום שם האדים ימותו או ינחו למדינה סיים כשם שרב לזר מכשיר בלי אדים הוקר גם מכשיר שטר גט שלא נכתב בו תאריך כי ברגע שהוא נתן את השטר בפני עדים הם יעידו על הזמן ועל הגט מה שכותבים את התאריך זה רק לכתחילה נתיק נולום ממילא מה שמצריך הב שול היום זה לא כי הוא אומר שבלי היום זה יהיה פסול מחמת חיסרון תאריך תאריך לא צריך אלו מי הוא טוען שצריך יודע עם אוי כיוס שהוא מתכוון לגרש אותה כבר מעכשיו אם לא יהיה כתוב לא תאריך ולא היום אז אולי דעתו לגרשה אחרי שנה אחרי שנתיים שקבלת את הגט לכן הוא אומר או שכתוב תאריך שזה מוכיח זמן ששם מוכיח ו כמו שלמדנו בדף קל בדס רב יוסי שהוא מתכוון שהיום יכול לגד כי אם לא למה הוא כותב את התאריך של היום או שהוא כותב היום אבל בעצם היום זה לא במקום תאריך מי שמצריך תאריך בגט אז היום זה לא תחליף לתאריך אבל אוכ ליחוש לנפילה כאן יש פסול אחר שרב הונה טוען אולי המל ואמיתי איבד את השטר ואתה מצאת את זה זה מחר לא מוכיח שאתה המלווה אז למיסה הביה מקשה על רבי בטרה הוא אומר גם לפי מה שאתה מבין שרב הונ פסל כי לא מוכח מתוי חוי אז אתה לא יכול לסתור את דברי רב הונה מכך שבשל מכשיר היום אין לך הוכחה שהיום זה במקום תאריך ממילא ממחה זה במקום שם המלווה לא הוא בכלל לא מצריך תאריך בגט רק צריך להיות כתוב היום שה מוכה שרוצה לגרש היום בעוד הוא טוען לו הבאמת לא מטעם זה בסל רבונה את השטר הזה אלא מחמת שהוא חושש נפילה אז ממילא גם אם נומר שממו מורה שמי שמוציא את השטר בבזן הוא בעל השטר עדיין יש חשש המל ומית בד זאת ואתה מצאת את זה אומר לי טען לו רבי לנפיל אלוי חי שינן ומנו תמרי חי שינן נפילה משנתנו לכן כל הקשר לכאן נתנן שניים שהיו בעיר אכס שחד יוס בן שמן ושח יוס בן שמן אינו יכו לאיצי שתר חוב זה על זה ויחיו יצ לין שטר חוב מה או אי מלכרים יכולים מגיע אחד משני ויסף בן שימן ללובה ואומר אתה חייב לי כתוב כאן בשטר שאתה חייב ליוסף בן שימן הוא לא יכול לומר לו אני לא חייב לך אני חייב ליוסף בן שימן השני שהוא איבד את השטר ואתה מצאת את זה למה הוא לא יכול ליטון לו במי ליחוש לנפילה אל לב שמע מילו לנפילה לא יח שינן אנחנו למדים משנתנו שמי שמוחזק בשטר יכול לגבות מלויה שהתחייב בשטר זה ואפילו ש לא מוכך בשטר מיו המלווה כי יתכן שזה יסף בן שימן השני אז וא הדין כשכתוב ממכור אז לא נחשוש שהמלווה הוא אחר והוא איבד זאת וזה שמחזיק לא הוא המלווה והבי מה הוא יענה על כך לנפיל ד אחד לא חיישינן לנפיל דרבים חיישינן יש כאן שתי פירושים פירוש ראשון של הרשב שטר שבד יס בן שימן שיש לו על אדם מהשוק אז כאן זה נפיל אד אחד ומציל אד אחד צריך שיקרה כמקרה נדיר שהוא יאבד את זה ובדיוק מי ימצא את זה יוסף בן שמן השני לזה לא חוששים אבל לפי לד רבים שטר שכתוב בו ממחה אז כל מי שימצא כזה שטר יכול להשתמש בזה אז ייתכן שהוא נפל מאיזשהו אדם ואיז שהו אדם מצא אותו לזה ודאי חוששים רבונה צודק פירוש שני בשם רבנו חננאל כשיש כאן יוסף בן שימן נוסף אז זה ברור שעכשיו או שזה שלו זה שמחזיק את זה או של השני נו אומרים אם זה של השני אז היינו שומעים ממנו שהוא צועק שהוא איבד שת לא שמענו ממנו אז לא חוששים אבל שכתוב ממכור זה יכול ליפול מכל אחד מהעולם כאן אז את שמעת שכל העולם אף אחד לא צעק אולי במת מישהו איבד את זה והוא צעק ולא שמעת מזה לכן חוששים שבאמת המלו האמיתי איבד את השטר ואי אפשר לגבות בשטר זה עד כאן דף קע ביז ‏e
לצפיה בתכנים נוספים: